שלמה בן צבי
צילום: יח"צ

נפתח המאבק בקרליבך: עובדי 'מעריב' הכריזו על סכסוך עבודה - לקראת עיצומים

נמשך המאבק בבן-צבי, שלדברי העובדים מתנער מההבנות עמם כשניסה לפטר עיתונאים ואנשי דפוס, לא שילם שכר, ונלחם בהתארגנות ב'מקור ראשון'
אלכסנדר כץ | (3)

אחרי התכנית לפטר עובדים, הניסיון להעביר מחלקות לירושלים, ואי תשלום משכורות לפרילנסרים, הכריז הבוקר (יום ב') ארגון העיתונאים על סכסוך עבודה במעריב, מה שיאפשר בעוד שבועיים לוועד הפעולה של העיתון לפתוח בעיצומים בתחום התוכן, ואף בשביתה. הנהלת מעריב טוענת כי "המהלכים שבוצעו ועומדים על הפרק נידונו במו"מ ארוך ומתמשך עם ההסתדרות ועם ועדי העובדים".

במייל שנשלח לעובדים, ציינו בארגון את ההבנות עם ההנהלה על הליך פרישה מרצון, שנפגע לכאורה על ידי ההנהלה. כפי שפורסם לראשונה באייס, מספר המעוניינים בפרישה היה גבוה הרבה יותר ממספר העובדים שהמו"ל שלמה בן צבי, היה מעוניין לפטר - 170 מול 135, ולמרות זאת, ב'מעריב' מעוניינים להמשיך בפיטורי עובדים.

"התאכזבנו לגלות שבמקום לחזק את שיתוף הפעולה, ההנהלה ניצלה את המהלך לפגיעה גדולה עוד יותר בעובדים", נכתב בהודעת המייל לעובדים. "בשבועיים האחרונים הופעלו לחצים כבדים על עובדים לפרוש בניגוד לרצונם, וכן הושמעו איומים בפיטורים, על אף שהפרישה מרצון הובילה לצמצום של הרבה מעבר ל-10% הגמישות הניהולית שהובטחו להנהלה ולמעשה אף מעבר למספר היעד שההנהלה עצמה קבעה לצמצום הנדרש. בימים האחרונים אף הוצאו מכתבי פיטורים לכל עובדי הדפוס ומספר עיתונאים זומנו לשימועים לפני פיטורים - 2 הצעדים גם הם בניגוד להסכמים".

במקביל, מציינים בוועד הפעולה של העיתון כי עשרות פרילנסרים לא קיבלו השבוע את משכורות חודש מארס, וחלקם אף מחכים למשכורות ישנות יותר, ואילו ההנהלה ממשיכה לפעול להעברת מחלקות מסוימות בחברה לגן הטכנולוגי בירושלים, מקום מושבו של מקור ראשון, ומסרבת לדון בדרכים להקל על העובדים המתבקשים לעבור.

"הנהלת מעריב מעבירה מסרים מאיימים"

הוועד מאשים את ההנהלה שמנסה לדבריו "לפגוע בזכות ההתארגנות של עיתונאי 'מקור ראשון', שבחרו גם הם בארגון העיתונאים כגוף המייצג אותם, ושמיוצגים על ידינו במסגרת ועד משותף. ההנהלה מעבירה לעיתונאים שם מסרים מאיימים ומנסה למנוע קיום אסיפות עובדים במערכת בירושלים".

"מכיוון שכך", נכתב, "לא נותרה לנו ברירה אלא לנקוט במספר צעדים. כבר השבוע פנתה ההסתדרות בבקשה דחופה לבית הדין לעבודה והצליחה להביא לביטול מכתבי הפיטורים של כל עובדי הדפוס

. בימים הקרובים בכוונתנו לנקוט את כל האמצעים כדי לעצור את הפיטורים המתוכננים של העיתונאים שזומנו לשימועים. עובדים שמקבלים זימונים כאלה מתבקשים לפנות אלינו בהקדם. חשוב להדגיש שמבחינתנו כל מי שלא פרש בתוכנית הפרישה מרצון, או מי שביקש לפרוש ולא נענה בחיוב (כלומר: הוטל עליו וטו), נהנה עכשיו מהחסינות שמעניק ההסכם הקיבוצי ומהעסקה מובטחת עד אפריל 2014 - ועל כך נתעקש ולא נוותר בכל מחיר. בנוסף, פנינו היום לארגון העיתונאים בבקשה שיאשר לנו הכרזת סכסוך עבודה בגין המהלכים החד-צדדיים של ההנהלה".

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

ממעריב נמסר: "המהלכים שבוצעו ועומדים על הפרק נידונו במו"מ ארוך ומתמשך עם ההסתדרות ו-ועדי העובדים של החברה ובשקיפות מלאה, לרבות מעבר חלקים של העיתון לירושלים. הנהלת מעריב עושה כל שביכולתה כדי לדאוג להמשך קיומה של העיתון ולהיות מקום תעסוקה יציב ובטוח לעובדיה וכך היא תמשיך לעשות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עיתון ישראלי לשעבר 17/06/2013 15:21
    הגב לתגובה זו
    אני עבדתי אצלו בעיתון "ישראלי" זאת הגרסה הראשונה לישראל היום אחר כך היה פיצול בוא באופן שיטתי לא היה משלם משכורות הצקים היו חוזרים ואפילו לא העביר לנו כספים לקרן הפנסיה למרות שבתלוש היה רשום שכן הזהרו!!!!!!!!!!!!!
  • 2.
    הרב הדומם 17/06/2013 14:09
    הגב לתגובה זו
    מי זה הועד? חגי מטר? מייצג את עובדי העיתון? הוא עובד בעיתון?שייצג את עובדי העיתון בו הוא עובד
  • 1.
    הוא גר באפרת אם לא ידעתם (ל"ת)
    לחבל לו בבניין 17/06/2013 13:41
    הגב לתגובה זו
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.