חברת הסייבר הישראלית Spera גייסה 10 מיליון דולר
חברת הסייבר הישראלית Spera (ספרה) גייסה 10 מיליון דולר בסבב גיוס בהובלת YL Ventures ובהשתתפות יזמים נוספים בניהם Google, ZScaler Palo Alto Networks, Akamai, Zendesk ואחרות. החברה הוקמה על ידי יזמי הסייבר דור פלדל ואריאל קדישביץ׳, שבנו את הפתרון הראשון לניהול והגנה על זהויות (identity) בארגון מקצה לקצה. הפלטפורמה של Spera מסייעת לצוותי סקיוריטי להפחית סיכונים, לזהות איומים, להגיב להם ולמנוע אותם. לקוחותיה של החברה בארה"ב מדווחים כי הפלטפורמה פתרה למעלה מ-75% מהבעיות הקריטיות הקשורות ל-identity security בארגון, והובילה לחסכון משאבים משמעותי כבר בשבועות הראשונים לאחר פריסתה. Spera נותנת מענה לבעיה קיימת אשר הולכת ומחריפה, ומהווה אחד האתגרים המשמעותיים עבור צוותי סקיוריטי. על פי דו"ח של חברת ורייזון, 82 אחוזים מתקיפות הסייבר בשנת 2022 נעשה שימוש בגורם האנושי על ידי גניבת סיסמאות, "פישינג" - שימוש לא מורשה או טעות אנוש. האימוץ הנרחב של שירותי ענן ו-SaaS הגדילו את משטח התקיפה בתחום הזהויות והחמירו עוד יותר את האתגרים הקיימים בו. כיום, צוותי סקיוריטי אינם מסוגלים לראות בצורה רחבה ומדויקת את כלל הזהויות, המשתמשים וההרשאות הקיימים בארגון, אינם מסוגלים לנתח אותם בהתאם לצרכי הארגון ואינם מסוגלים להבין מה האיום וכיצד ניתן להתמודד עמו. הגישה של Spera היא ניטור הוליסטי ודינמי של עולם הזהויות הארגוני, תוך מתן הגנה מלאה מפני תקיפות המטרגטות נקודות תורפה בתחום ה-identity, כמו עובדים לשעבר בארגון שעדיין יש להם הרשאות, חשבונות חשודים, וגישה לנכסי הארגון שאינה מבוססת על אימות רב-גורמי (MFA). הפלטפורמה מתחברת בקלות לאפליקציות ולספקי הזהויות בארגון ובונה מאגר מקיף של כלל הזהויות והרשאות הגישה הקיימות בענן ובסביבות מקומיות. הטכנולוגיה החדשנית של Spera מאפשרת למאגר זה להתעדכן באופן אוטומטי ובזמן אמת, תוך מתן כלים לניתוח, הערכה ונירמול של הדאטה באופן שוטף. כך, צוותי הסקיוריטי וה-IAM של הארגון מקבלים תמונת מצב ברורה של הזהויות וההרשאות בארגון, וכן תובנות קריטיות ומדויקות המאפשרות להם להתמודד עם איומים ולמנוע מתקפות חדשות. "מניעת איומים הנובעים מכמות הזהויות בארגון הינה בראש סדר העדיפויות של כל צוות סקיוריטי, ו-Spera הופכת לעזר כנגדם", אומר דור פלדל, מייסד-שותף ומנכ״ל Spera. "בזכות הפלטפורמה הם לא צריכים לאסוף מידע קריטי באמצעים ידניים ממספר מקומות שונים או לקבץ נתונים ממספר הולך ועולה של צוותים, מערכות, ספקי זהויות ואפליקציות. Spera מעניקה לארגונים את הביטחון שהם צריכים על מנת לייעל את תהליכי אבטחת הזהויות שלהם ולאפשר זיהוי, ניתוח ותגובה לאיומים ותקיפות". "Spera הצליחה לגייס מספר לקוחות מרשים כבר בחודשיה הראשונים של החברה, דבר המעיד על זיהוי ממוקד של עולם בעיה קריטי עבור צוותי סקיוריטי", אומר ג׳ון ברנן, שותף בכיר ב-YL Ventures. ״משיחותינו עם מומחי סקיוריטי עולה כי למרות התקציבים הרבים שמוזרמים למערכות אבטחת זהויות, הפתרונות הקיימים בשוק אינם מעניקים לארגונים מספיק ערך או תשתית הגנה מספקת. Spera מציגה גישה חדשה לניהול זהויות ובמרכזה פלטפורמה אחת אשר מאבטחת את זהויות הארגון מקצה לקצה".
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
