סטארטאפ השבבים שסירב להצעת העתק של מטא
מנהלי סאטרטאפ השבבים הדרום קוריאני FuriosaAI דחו הצעת רכש בהיקף של 800 מיליון דולר מענקית הטכנולוגיה מטא כדי להמשיך ופעול
בדרך עצמאית; האם הם עשו את המהלך הנכון?
כמעט כל יזם חולם על ה"אקזיט", הרגע שבו יפנו אליו ויציעו לקנות ממנו את הסטארטאפ או הטכנולוגיה שהוא פיתח. אבל כמו תמיד לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וזה בדיוק הסיפור של FuriosaAI, סאטרטאפ השבבים הדרום קוריאני, שעל פי הדיווחים דחה הצעת רכש בהיקף של 800 מיליון דולר מענקית הטכנולוגיה מטא. במקום זאת, מנהלי החברה בחרו להמשיך בדרך עצמאית ולהמשיך להצמיח את העסק תחת ניהולם וללא התערבות מצד תאגיד הענק, אך לא כולם מרוצים מההחלטה.
FuriosaAI, המנוהלת על ידי ג'ון פאיק, שעבד בעבר בסמסונג ו-AMD מפתחת מוליכים למחצה עבור בעיקר עבור יישומי בינה
מלאכותית. הדור השני של מעבדי החברה, RNGD נועד לאתגר ולהתחרות
עם השבבים של אנבידיה ששולטת כיום בתחום ללא עוררין, אך גם עם המוצרים של חברות סטארט-אפ אחרות כמו SambaNova ו-Cerebras. הסטארט-אפ, המונה כ-150 עובדים, כבר הספיק לשלוח את השבבים לבדיקה אצל לקוחות פוטנציאלים כולל זרוע הבינה המלאכותית של LG ו-Saudi Aramco.
בחודש שעבר, החלו להופיע דיווחים על העניין בחברה הדרום קוריאנית מצד מטא, שיחד עם חברות טכנולוגיה אחרות שבונות מודלים של שפה גדולה (LLMs) עבור יישומי בינה מלאכותית שונים, מחפשת דרכים לצמצם את ההסתמכות שלה על השבבים של אנבידיה. בשנה שעברה, חשפה ענקית הטכנולוגיה שבבי AI שפותחו על ידיה, ובתחילת השנה הודיעה כי תשקיע במהלך השנה עד 65 מיליארד דולר כדי לתמוך ביוזמות הבינה המלאכותית שלה. שבוע לאחר מכן, מארק צוקרברג, מנכ"ל החברה אמר למשקיעים כי מטא צופה כי תציא מאות מיליארדי דולרים על תשתיות בינה מלאכותית.
- בית המשפט קבע - מטא איננה מונופול
- בזמן שישנתם: התוצאות של ענקיות הטק ואיך הן ישפיעו על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שהתאכזבו מההחלטה של מנהלי החברה להישאר עצמאיים, הם המשקיעים בחברת ההון סיכון DSC Investment, המחזיקה בנתח הגדול ביותר בסטארט-אפ. בעקבות הדיווחים היום צנחו מניות החברה בכ-15% לאחר שבחודש האחרון המניה עלתה בחדות על רקע העניין מצד מטא.
את השאלה האם מנהלי החברה קיבלו החלטה נכונה ניתן יהיה לשפוט רק בעתיד. מצד אחד החברה פעולת באחד התחומים החמים ביותר בשוק, ומחזיקה בטכנולוגיה בעלת ערך רב, כך שהיא בהחלט עשויה לקבל הצעות גדולות יותר בעתיד. מצד שני, לחברה אין עדיין הכנסות או לקוחות, כך שהעובדה שהיא פועלת בשוק תחרותי מאד שמתפתח בקצב מהיר מאד עשויה גם להיות בעוכרה.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
