בקרוב: צ'אט AI הודי יעיל וזול
האם "דיפסיק הודי" בדרך? הודו מעודדת סטארטאפים בתחום ומבטיחה מודלי AI טובים ויעילים; וגם - על שתי הגישות של אמון מערכות AI והאם הרעיון של דיפסיק יינצח?
דיפסיק הסינית הביאה לרבים את ההבנה שלא חייבים את התוצאה הכי טובה, אלא חייבים למקסם את התוצאה בהינתן המשאבים. קוראים לזה מבחן העלות-תועלת. אפשר להשקיע רבבות מיליארדים כדי לקבל את הצ'אט AI הכי טוב בעולם, ואפשר להשקיע מיליונים בודדים כדי לקבל צ'אט AI טוב מאוד שמספק 99% מהציבור. אז מה עדיף? נכון - היעיל והזול.
ההבדל בין הגישות הוא בשיטה. הצ'אטים ומנגנוני ה-AI המקובלים בארה"ב הם של אימון כמויות אדירות של מידע. אבל השיטה האחרת שהסינים פעלו לפיה היא אחרת - בדקו חומר איכותי ולא חומר כמותי. נשווה את זה לחיפוש באינטרנט. יש אלפי אתרים שכתבו את הדיווחים על דיפסיק, אפילו רבבות. בשביל מה לעבור על כולן, אם אפשר לעבור על אחד או שניים ולהבין את הסיפור.
תקראו במקום שאתם תופסים כאמין ואיכותוי וזה מספיק. זאת התורה על רגל אחת והכי טובים בתורה הזאת לצד הסינים הם ההודים. ההודים מפתחים במרץ פלטפורמות AI והממשל ההודי מאיץ את הפיתוחים. סיכוי טוב שבקרוב נקבל "דיפסיק הודי" - צ'אט AI הודי יעיל וזול.
הודו מעלה הילוך במרוץ הבינה המלאכותית
הודו, שזכתה למעמד של מרכז טכנולוגי עולמי בזכות תעשיית פיתוח התוכנה הענפה שלה, מגדילה את קתיב התמיכה שלה בסטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית (AI) לכ-1.5 מיליארד דולר. במקביל, הוחלט להאריך את הפטור ממס לחברות AI בחמש שנים נוספות, כחלק מהמאמץ למשוך עוד חברות ומשקיעים לתחום.
- שימוש ב-AI משפר זיהוי גידולים סרטניים, אבל גורם לרופאים לאבד מיומנויות; מה צפוי בהמשך?
- האם ה-AI יהרוג את חברות התוכנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה לא הכל – שר האלקטרוניקה והמידע של הודו הכריז כי המדינה תשיק השנה מודל בינה מלאכותית גנרטיבית משלה. הממשלה מקצה לכך סכום עתק של 20 מיליארד דולר, שיכלול רכישה מסיבית של שבבים והקמת מרכזי נתונים מתקדמים. המטרה ברורה: להפוך את הודו לשחקן משמעותי בתחום ולמנוע תלות מוחלטת בטכנולוגיה מערבית, מחשש להגבלות עתידיות על יצוא שבבים מארה"ב.
לוקחת את ה-AI ברצינות
המהלך מגיע על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שמובילה להגבלות אמריקאיות מחמירות על ייצוא שבבים מתקדמים. ארה"ב כבר חסמה מכירות שבבים מתקדמים לשימוש בינה מלאכותית לסין, והודו חוששת כי יום אחד היא עלולה להיקלע למגבלות דומות. לכן, היא מנסה להקים תעשיית בינה מלאכותית עצמאית ולהימנע מהתלות בגורמים חיצוניים.
במשרד האלקטרוניקה והמידע ההודי הבהירו כי המודל ההודי יוכל להתחרות במובילים בעולם. "עם היעילות האלגוריתמית שלנו, נוכל ליצור מודלים טובים יותר ובזמן קצר בהרבה," אמר השר אשווייני ויישנו. המטרה היא לא רק לפתח מודל עצמאי, אלא להפוך את הודו למוקד גלובלי בתחום הבינה המלאכותית, ממש כמו שקרה בתחום פיתוח התוכנה. כדי לקדם את הנושא, הממשלה מציעה למפתחים, חוקרים וסטארט-אפים מקומיים גישה חופשית למתקני מחשוב מתקדמים, כשהמדינה תסבסד 40% מעלויות השימוש למשך ארבע שנים.
- ורוניס רוכשת את SlashNext בעסקה שמוערכת בכ-150 מיליון דולר
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
הודו מושכת את ענקיות הטכנולוגיה
בשנים האחרונות, הודו פועלת נמרצות לבסס את עצמה כמרכז חדשנות טכנולוגי. לצד ההשקעות הממשלתיות, ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כמו OpenAI, מיקרוסופט, מטא וגוגל כבר הודיעו על השקעות משמעותיות במדינה. מיקרוסופט, למשל, התחייבה להזרים 3 מיליארד דולר בשנים הקרובות להקמת תשתיות ענן ובינה מלאכותית בהודו. גם OpenAI מצטרפת למאמץ ומשקיעה בסטארט-אפים מקומיים כחלק מיוזמת IndiaAI הממשלתית.
אחת השאלות הגדולות היא כיצד הודו מתכננת לאזן בין הרצון לשתף פעולה עם ענקיות הטכנולוגיה המערביות לבין השאיפה לפתח טכנולוגיות עצמאיות. במובנים מסוימים, המדינה כבר הוכיחה שהיא לא מהססת לנקוט צעדים נגד ענקיות אמריקאיות, במיוחד בכל הקשור לפלטפורמות מדיה חברתית. אולם בתחום הבינה המלאכותית, נראה כי הודו דווקא בוחרת בגישה חיובית יותר.
השוק ההודי מוכן למהפכת ה-AI
למרות שהודו היא אחת הכלכלות הצומחות בעולם, היא עדיין מפגרת בתחום הבינה המלאכותית. כיום, היא מחזיקה במערכת הזיהוי הביומטרי הגדולה בעולם, אך יכולות העיבוד שלה עדיין רחוקות מאלו של ארה"ב וסין. עם זאת, הממשלה ההודית מקווה שהשקעות ה-AI החדשות ייצרו אלפי מקומות עבודה, גם בפיתוח טכנולוגיות חדשות וגם בענפים משלימים כמו שבבים ותשתיות ענן.
השאלה הגדולה היא האם הודו תוכל לשחזר את הצלחתה בתעשיית פיתוח התוכנה ולהפוך לשחקן משמעותי גם בתחום הבינה המלאכותית. כרגע נראה שהשאיפות שלה גבוהות מאוד, אך היא תצטרך להתגבר על אתגרים משמעותיים כמו פיתוח חומרה מתקדמת, יצירת סביבה רגולטורית תומכת והכשרת כוח אדם מיומן מספיק לתעשייה הצומחת.
"אתגר בלתי אפשרי" שהפך להזדמנות
כשמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, ביקר בהודו ב-2023, הוא אמר בפשטות כי למדינה "אין שום סיכוי" לפתח תשתיות AI שיתחרו בשחקניות הגדולות. "אין לכם סיכוי, אבל תנסו בכל מקרה," הוא התבטא אז. כעת, כשממשלת הודו מציבה את התחום בראש סדר העדיפויות ומושכת השקעות חסרות תקדים, נראה שהיא בהחלט מתכוונת להוכיח אחרת. נראה שבהחלט יש למה לצפות. מבחינת השווקים ומניות השבבים זה יכול להוביל בהמשך לדיפסיק הסיני להבנה שהיקף השבבים שיימכר יהיה נמוך יותר מהציפיות, אחרי הכל, אפשר לאמן במערכות יעילות וזולות יותר.
- 3.תמוס עמם 05/02/2025 19:20הגב לתגובה זוCode monkeys הם לא באמת טובים במשימות של חשיבה
- 2.אנונימי 03/02/2025 10:57הגב לתגובה זוטוביטם בתחום הזה
- 1.אלי 03/02/2025 10:49הגב לתגובה זולפי העדכונים האחרונים דיפסיק עלה מאות מיליוני דולרים ולא מה שפורסם. כדאי לעדכן את הכתבה

ורוניס רוכשת את SlashNext בעסקה שמוערכת בכ-150 מיליון דולר
הרכישה מחזקת את הפלטפורמה של ורוניס ותאפשר זיהוי מוקדם של איומים מתקדמים ומרחיבה את יכולות ההגנה של החברה למערכות דוא"ל וערוצים מקבילים
חברת הסייבר הישראלית ורוניס Varonis Systems -2.48% , שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ-6.6 מיליארד דולר, הודיעה על רכישת SlashNext סטארט-אפ אמריקאי המפתח פתרונות אבטחת דוא"ל מבוססי בינה מלאכותית. לפי ההערכות, סכום העסקה עומד על כ-150 מיליון דולר. מדובר במהלך אסטרטגי, שמחבר את עולם אבטחת הנתונים של ורוניס עם תחום ההגנה על תעבורת דוא"ל, אחד הצירים הפופולריים ביותר לחדירה לארגונים.
סלאשנקסט נחשבת לאחת החברות המובילות בתחום ההגנה על תיבת הדוא"ל, ומתמחה בזיהוי מתקפות פישינג והנדסה חברתית המבוצעות באמצעים מתוחכמים ובשימוש ב-AI. החברה משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות כמו ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית ודפדפנים וירטואליים כדי לזהות ניסיונות התחזות ולחסום מתקפות, עוד לפני שהן מגיעות למשתמש הקצה.
לפי ורוניס, רכישת סלאשנקסט תאפשר לה להציע פתרון כולל, שמאגד בין ניטור גישה לנתונים, ניתוח זהויות וזיהוי מוקדם של מתקפות מבוססות דוא"ל, גם כאשר אלו מתבצעות בערוצים מקבילים כמו סלאק, ווטסאפ וטימז. ברקע, עולה משמעותית השימוש של תוקפים בטכניקות של הנדסה חברתית, המשלבות בין תכנים מזויפים לבין התחזות לגורמים מוכרים בארגון, בקצב שבו המערכות המסורתיות מתקשות לעמוד.
המערכת של סלאשנקסט נבחנה מול פתרונות אחרים בענף, ביניהם Mimecast ו-Abnormal Security, והפגינה שיעור זיהוי מרשים של 99% בכלל ההתקפות, כולל הצלחה של 100% בזיהוי מתקפות BEC (התחזות עסקית) והתקפות עם קודי QR. שילוב המערכת הזו בפלטפורמת ורוניס צפוי לשפר את יכולת התגובה של מנהלי אבטחת מידע לאיומים בזמן אמת, תוך סיוע בצמצום שטח התקיפה הארגוני והגברת האוטומציה בזיהוי.
- מיליארד דולר עד 2027: כך הופכת ורוניס דליפות מידע להזדמנות עסקית
- משרדי ההייטק של ורוניס הפכו לבית למאות מפונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי יקי פייטלסון, מנכ"ל ומייסד שותף של Varonis: "הרכישה של סלאשנקסט היא התפתחות טבעית של הפלטפורמה שלנו, המרחיבה באופן משמעותי את פוטנציאל השוק הכולל של החברה. על ידי חיבור בין דוא״ל, זהות ונתונים, נגדיל באופן דרמטי את הערך של שירות ה-MDDR שלנו ונעזור ללקוחות לעצור את האיומים כבר בתיבת הדואר, המקום שבו רבות מדליפות המידע מתחילות."