דיפסיק הסינית הביאה לרבים את ההבנה שלא חייבים את התוצאה הכי טובה, אלא חייבים למקסם את התוצאה בהינתן המשאבים. קוראים לזה מבחן העלות-תועלת. אפשר להשקיע רבבות מיליארדים כדי לקבל את הצ'אט AI הכי טוב בעולם, ואפשר להשקיע מיליונים בודדים כדי לקבל צ'אט AI טוב מאוד שמספק 99% מהציבור. אז מה עדיף? נכון - היעיל והזול.

ההבדל בין הגישות הוא בשיטה. הצ'אטים ומנגנוני ה-AI המקובלים בארה"ב הם של אימון כמויות אדירות של מידע. אבל השיטה האחרת שהסינים פעלו לפיה היא אחרת - בדקו חומר איכותי ולא חומר כמותי. נשווה את זה לחיפוש באינטרנט. יש אלפי אתרים שכתבו את הדיווחים על דיפסיק, אפילו רבבות. בשביל מה לעבור על כולן, אם אפשר לעבור על אחד או שניים ולהבין את הסיפור. 

תקראו במקום שאתם תופסים כאמין ואיכותוי וזה מספיק. זאת התורה על רגל אחת והכי טובים בתורה הזאת לצד הסינים הם ההודים. ההודים מפתחים במרץ פלטפורמות AI והממשל ההודי מאיץ את הפיתוחים.  סיכוי טוב שבקרוב נקבל "דיפסיק הודי" - צ'אט AI הודי יעיל וזול. 

הודו מעלה הילוך במרוץ הבינה המלאכותית

הודו, שזכתה למעמד של מרכז טכנולוגי עולמי בזכות תעשיית פיתוח התוכנה הענפה שלה, מגדילה את קתיב התמיכה שלה בסטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית (AI) לכ-1.5 מיליארד דולר. במקביל, הוחלט להאריך את הפטור ממס לחברות AI בחמש שנים נוספות, כחלק מהמאמץ למשוך עוד חברות ומשקיעים לתחום.

• מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
• OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

וזה לא הכל – שר האלקטרוניקה והמידע של הודו הכריז כי המדינה תשיק השנה מודל בינה מלאכותית גנרטיבית משלה. הממשלה מקצה לכך סכום עתק של 20 מיליארד דולר, שיכלול רכישה מסיבית של שבבים והקמת מרכזי נתונים מתקדמים. המטרה ברורה: להפוך את הודו לשחקן משמעותי בתחום ולמנוע תלות מוחלטת בטכנולוגיה מערבית, מחשש להגבלות עתידיות על יצוא שבבים מארה"ב.

לוקחת את ה-AI ברצינות

המהלך מגיע על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שמובילה להגבלות אמריקאיות מחמירות על ייצוא שבבים מתקדמים. ארה"ב כבר חסמה מכירות שבבים מתקדמים לשימוש בינה מלאכותית לסין, והודו חוששת כי יום אחד היא עלולה להיקלע למגבלות דומות. לכן, היא מנסה להקים תעשיית בינה מלאכותית עצמאית ולהימנע מהתלות בגורמים חיצוניים.

במשרד האלקטרוניקה והמידע ההודי הבהירו כי המודל ההודי יוכל להתחרות במובילים בעולם. "עם היעילות האלגוריתמית שלנו, נוכל ליצור מודלים טובים יותר ובזמן קצר בהרבה," אמר השר אשווייני ויישנו. המטרה היא לא רק לפתח מודל עצמאי, אלא להפוך את הודו למוקד גלובלי בתחום הבינה המלאכותית, ממש כמו שקרה בתחום פיתוח התוכנה. כדי לקדם את הנושא, הממשלה מציעה למפתחים, חוקרים וסטארט-אפים מקומיים גישה חופשית למתקני מחשוב מתקדמים, כשהמדינה תסבסד 40% מעלויות השימוש למשך ארבע שנים.

• OpenAI משיקה את GPT-5.2: המירוץ מול גוגל מתחמם
• OpenAI משיקה את GPT-5.2 - בניסיון לחדש את ההובלה במרוץ ה-AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר

הודו מושכת את ענקיות הטכנולוגיה

בשנים האחרונות, הודו פועלת נמרצות לבסס את עצמה כמרכז חדשנות טכנולוגי. לצד ההשקעות הממשלתיות, ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כמו OpenAI, מיקרוסופט, מטא וגוגל כבר הודיעו על השקעות משמעותיות במדינה. מיקרוסופט, למשל, התחייבה להזרים 3 מיליארד דולר בשנים הקרובות להקמת תשתיות ענן ובינה מלאכותית בהודו. גם OpenAI מצטרפת למאמץ ומשקיעה בסטארט-אפים מקומיים כחלק מיוזמת IndiaAI הממשלתית.

אחת השאלות הגדולות היא כיצד הודו מתכננת לאזן בין הרצון לשתף פעולה עם ענקיות הטכנולוגיה המערביות לבין השאיפה לפתח טכנולוגיות עצמאיות. במובנים מסוימים, המדינה כבר הוכיחה שהיא לא מהססת לנקוט צעדים נגד ענקיות אמריקאיות, במיוחד בכל הקשור לפלטפורמות מדיה חברתית. אולם בתחום הבינה המלאכותית, נראה כי הודו דווקא בוחרת בגישה חיובית יותר.

השוק ההודי מוכן למהפכת ה-AI

למרות שהודו היא אחת הכלכלות הצומחות בעולם, היא עדיין מפגרת בתחום הבינה המלאכותית. כיום, היא מחזיקה במערכת הזיהוי הביומטרי הגדולה בעולם, אך יכולות העיבוד שלה עדיין רחוקות מאלו של ארה"ב וסין. עם זאת, הממשלה ההודית מקווה שהשקעות ה-AI החדשות ייצרו אלפי מקומות עבודה, גם בפיתוח טכנולוגיות חדשות וגם בענפים משלימים כמו שבבים ותשתיות ענן.

השאלה הגדולה היא האם הודו תוכל לשחזר את הצלחתה בתעשיית פיתוח התוכנה ולהפוך לשחקן משמעותי גם בתחום הבינה המלאכותית. כרגע נראה שהשאיפות שלה גבוהות מאוד, אך היא תצטרך להתגבר על אתגרים משמעותיים כמו פיתוח חומרה מתקדמת, יצירת סביבה רגולטורית תומכת והכשרת כוח אדם מיומן מספיק לתעשייה הצומחת.

"אתגר בלתי אפשרי" שהפך להזדמנות

כשמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, ביקר בהודו ב-2023, הוא אמר בפשטות כי למדינה "אין שום סיכוי" לפתח תשתיות AI שיתחרו בשחקניות הגדולות. "אין לכם סיכוי, אבל תנסו בכל מקרה," הוא התבטא אז. כעת, כשממשלת הודו מציבה את התחום בראש סדר העדיפויות ומושכת השקעות חסרות תקדים, נראה שהיא בהחלט מתכוונת להוכיח אחרת. נראה שבהחלט יש למה לצפות. מבחינת השווקים ומניות השבבים זה יכול להוביל בהמשך לדיפסיק הסיני להבנה שהיקף השבבים שיימכר יהיה נמוך יותר מהציפיות, אחרי הכל, אפשר לאמן במערכות יעילות וזולות יותר.