הודו
צילום: רוי שיינמן
מהפכת ה-AI

בקרוב: צ'אט AI הודי יעיל וזול

האם "דיפסיק הודי" בדרך? הודו מעודדת סטארטאפים בתחום ומבטיחה מודלי AI טובים ויעילים; וגם - על שתי הגישות של אמון מערכות AI והאם הרעיון של דיפסיק יינצח?

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI

דיפסיק הסינית הביאה לרבים את ההבנה שלא חייבים את התוצאה הכי טובה, אלא חייבים למקסם את התוצאה בהינתן המשאבים. קוראים לזה מבחן העלות-תועלת. אפשר להשקיע רבבות מיליארדים כדי לקבל את הצ'אט AI הכי טוב בעולם, ואפשר להשקיע מיליונים בודדים כדי לקבל צ'אט AI טוב מאוד שמספק 99% מהציבור. אז מה עדיף? נכון - היעיל והזול.

ההבדל בין הגישות הוא בשיטה. הצ'אטים ומנגנוני ה-AI המקובלים בארה"ב הם של אימון כמויות אדירות של מידע. אבל השיטה האחרת שהסינים פעלו לפיה היא אחרת - בדקו חומר איכותי ולא חומר כמותי. נשווה את זה לחיפוש באינטרנט. יש אלפי אתרים שכתבו את הדיווחים על דיפסיק, אפילו רבבות. בשביל מה לעבור על כולן, אם אפשר לעבור על אחד או שניים ולהבין את הסיפור. 

תקראו במקום שאתם תופסים כאמין ואיכותוי וזה מספיק. זאת התורה על רגל אחת והכי טובים בתורה הזאת לצד הסינים הם ההודים. ההודים מפתחים במרץ פלטפורמות AI והממשל ההודי מאיץ את הפיתוחים.  סיכוי טוב שבקרוב נקבל "דיפסיק הודי" - צ'אט AI הודי יעיל וזול. 


הודו מעלה הילוך במרוץ הבינה המלאכותית

הודו, שזכתה למעמד של מרכז טכנולוגי עולמי בזכות תעשיית פיתוח התוכנה הענפה שלה, מגדילה את קתיב התמיכה שלה בסטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית (AI) לכ-1.5 מיליארד דולר. במקביל, הוחלט להאריך את הפטור ממס לחברות AI בחמש שנים נוספות, כחלק מהמאמץ למשוך עוד חברות ומשקיעים לתחום.


וזה לא הכל – שר האלקטרוניקה והמידע של הודו הכריז כי המדינה תשיק השנה מודל בינה מלאכותית גנרטיבית משלה. הממשלה מקצה לכך סכום עתק של 20 מיליארד דולר, שיכלול רכישה מסיבית של שבבים והקמת מרכזי נתונים מתקדמים. המטרה ברורה: להפוך את הודו לשחקן משמעותי בתחום ולמנוע תלות מוחלטת בטכנולוגיה מערבית, מחשש להגבלות עתידיות על יצוא שבבים מארה"ב.


לוקחת את ה-AI ברצינות

המהלך מגיע על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שמובילה להגבלות אמריקאיות מחמירות על ייצוא שבבים מתקדמים. ארה"ב כבר חסמה מכירות שבבים מתקדמים לשימוש בינה מלאכותית לסין, והודו חוששת כי יום אחד היא עלולה להיקלע למגבלות דומות. לכן, היא מנסה להקים תעשיית בינה מלאכותית עצמאית ולהימנע מהתלות בגורמים חיצוניים.


במשרד האלקטרוניקה והמידע ההודי הבהירו כי המודל ההודי יוכל להתחרות במובילים בעולם. "עם היעילות האלגוריתמית שלנו, נוכל ליצור מודלים טובים יותר ובזמן קצר בהרבה," אמר השר אשווייני ויישנו. המטרה היא לא רק לפתח מודל עצמאי, אלא להפוך את הודו למוקד גלובלי בתחום הבינה המלאכותית, ממש כמו שקרה בתחום פיתוח התוכנה. כדי לקדם את הנושא, הממשלה מציעה למפתחים, חוקרים וסטארט-אפים מקומיים גישה חופשית למתקני מחשוב מתקדמים, כשהמדינה תסבסד 40% מעלויות השימוש למשך ארבע שנים.

קיראו עוד ב"BizTech"

הודו מושכת את ענקיות הטכנולוגיה

בשנים האחרונות, הודו פועלת נמרצות לבסס את עצמה כמרכז חדשנות טכנולוגי. לצד ההשקעות הממשלתיות, ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כמו OpenAI, מיקרוסופט, מטא וגוגל כבר הודיעו על השקעות משמעותיות במדינה. מיקרוסופט, למשל, התחייבה להזרים 3 מיליארד דולר בשנים הקרובות להקמת תשתיות ענן ובינה מלאכותית בהודו. גם OpenAI מצטרפת למאמץ ומשקיעה בסטארט-אפים מקומיים כחלק מיוזמת IndiaAI הממשלתית.


אחת השאלות הגדולות היא כיצד הודו מתכננת לאזן בין הרצון לשתף פעולה עם ענקיות הטכנולוגיה המערביות לבין השאיפה לפתח טכנולוגיות עצמאיות. במובנים מסוימים, המדינה כבר הוכיחה שהיא לא מהססת לנקוט צעדים נגד ענקיות אמריקאיות, במיוחד בכל הקשור לפלטפורמות מדיה חברתית. אולם בתחום הבינה המלאכותית, נראה כי הודו דווקא בוחרת בגישה חיובית יותר.


השוק ההודי מוכן למהפכת ה-AI

למרות שהודו היא אחת הכלכלות הצומחות בעולם, היא עדיין מפגרת בתחום הבינה המלאכותית. כיום, היא מחזיקה במערכת הזיהוי הביומטרי הגדולה בעולם, אך יכולות העיבוד שלה עדיין רחוקות מאלו של ארה"ב וסין. עם זאת, הממשלה ההודית מקווה שהשקעות ה-AI החדשות ייצרו אלפי מקומות עבודה, גם בפיתוח טכנולוגיות חדשות וגם בענפים משלימים כמו שבבים ותשתיות ענן.


השאלה הגדולה היא האם הודו תוכל לשחזר את הצלחתה בתעשיית פיתוח התוכנה ולהפוך לשחקן משמעותי גם בתחום הבינה המלאכותית. כרגע נראה שהשאיפות שלה גבוהות מאוד, אך היא תצטרך להתגבר על אתגרים משמעותיים כמו פיתוח חומרה מתקדמת, יצירת סביבה רגולטורית תומכת והכשרת כוח אדם מיומן מספיק לתעשייה הצומחת.


"אתגר בלתי אפשרי" שהפך להזדמנות

כשמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, ביקר בהודו ב-2023, הוא אמר בפשטות כי למדינה "אין שום סיכוי" לפתח תשתיות AI שיתחרו בשחקניות הגדולות. "אין לכם סיכוי, אבל תנסו בכל מקרה," הוא התבטא אז. כעת, כשממשלת הודו מציבה את התחום בראש סדר העדיפויות ומושכת השקעות חסרות תקדים, נראה שהיא בהחלט מתכוונת להוכיח אחרת. נראה שבהחלט יש למה לצפות. מבחינת השווקים ומניות השבבים זה יכול להוביל בהמשך לדיפסיק הסיני להבנה שהיקף השבבים שיימכר יהיה נמוך יותר מהציפיות, אחרי הכל, אפשר לאמן במערכות יעילות וזולות יותר. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תמוס עמם 05/02/2025 19:20
    הגב לתגובה זו
    Code monkeys הם לא באמת טובים במשימות של חשיבה
  • 2.
    אנונימי 03/02/2025 10:57
    הגב לתגובה זו
    טוביטם בתחום הזה
  • 1.
    אלי 03/02/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    לפי העדכונים האחרונים דיפסיק עלה מאות מיליוני דולרים ולא מה שפורסם. כדאי לעדכן את הכתבה
הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב

אינסוף הונאות פיננסיות מפילות המוני אנשים בארץ ובעולם - איך מזהים הונאה, איזה פעולות צריך לעשות כדי "לצאת" מההונאה ואיך לא להיות הקורבן הבא? שיטות ההונאה הקיימות כיום וכלים להתמודד עם הונאות עתידיות

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה


הקדמה: עידן חדש של הונאות מתוחכמות

בשנים האחרונות, עולם ההונאות הדיגיטליות והפיננסיות עבר מהפכה טכנולוגית שאין דומה לה בהיסטוריה. השילוב בין בינה מלאכותית מתקדמת, טכנולוגיות Deepfake, פסיכולוגיה מתוחכמת ומידע אישי זמין ברשת, הפך את הרמאים המודרניים ליצורים מסוכנים במיוחד. הם כבר לא פושעים חובבניים - מדובר בארגוני פשיעה בינלאומיים מתוחכמים, המעסיקים מאות עובדים, משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ומפעילים מרכזי תקשורת שלמים.

ההונאות של היום אינן מסתפקות בסכומים קטנים. מדובר בפעולות מתוכננות בקפידה שמטרתן לגזול מהקורבן את כל חסכונות חייו, תוך שימוש בלחץ פסיכולוגי עז, טכנולוגיות הזדהות מתוחכמות ותסריטים מדויקים שנבנו על בסיס מחקר עמוק של התנהגות אנושית. בעוד שבעבר ניתן היה לזהות הונאה בקלות יחסית - איות גרוע, דומיינים חשודים, או טענות לא הגיוניות - כיום ההונאות מושלמות עד כדי כך שאפילו אנשי מקצוע מנוסים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים נופלים בפח.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2025 בלבד, הנזק הכלכלי העולמי מהונאות דיגיטליות הגיע לסכום מדהים של כ-500 מיליארד דולר. זהו סכום גבוה פי שניים מהנזק שנגרם ב-2023. בישראל, הנזק השנתי עומד על מיליארדי שקלים, כאשר עשרות אלפי אזרחים נופלים קורבן מדי שנה. המגמה הצפויה רק הולכת ומתעצמת: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם שיטות ההונאה משתכללות, והגבול בין אמת לשקר הופך מטושטש יותר ויותר.

מדריך זה שמחולק לשני חלקים (בסוף החלק הזה יש הפנייה לחלק ב') נועד לספק לכם את כל הידע, הכלים והאסטרטגיות הנדרשים כדי להגן על עצמכם, אבל צריך להגיד את האמת - ההונאות נעשות מורכבות יותר, וקשות יותר לגילוי. היכולות של הפושעים עולות מדראגה באופן מרשים ומעבר להכרת השיטות והזהירות, אתם צריכים להיות חשדניים. התחכום בהונאות רק ילך ויעלה.  

נסקור כאן לעומק את ההונאות המתוחכמות ביותר שמוכרות עד כה, נלמד כיצד לזהות אותן בשלבים המוקדמים, ונבין מה עושה אותן כל כך מסוכנות. חשוב להבין: החשדנות והידע הוא הנשק החזק ביותר שלכם. רמאים מסתמכים על בורות, פחד ותגובות רגשיות מהירות. כשאתם מבינים את שיטות הפעולה שלהם, אתם כבר לא מטרה קלה.


הילה חדד חמלניק, מנכ"לית וקו-פאונדרית Moonshot, צילום: רמי זרנגרהילה חדד חמלניק, מנכ"לית וקו-פאונדרית Moonshot, צילום: רמי זרנגר
ראיון

"Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"

ראיון עם הילה חדד חמלניק, מייסדת ומנכ"לית  Moonshot



הדס ברטל |
נושאים בכתבה חלל סטארט אפ

רקע קצר:

מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה, מנכ"לית משרד החדשנות לשעבר וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל. מנכ"לית ו-Co founder של Moonshot.


ספרי על החברה, מה המוצר ואיך נולד הרעיון?

הרעיון נולד אחרי שיצאתי מהממשלה בינואר 2023 והשותף שלי, שחר בהירי, הבין שזו הזדמנות לעבוד יחד, אנחנו מכירים עשור ותמיד היה ברקע הרעיון שנרצה מתישהו לעבוד ביחד. הוא היה כבר ב-ideation ובתהליך של להבין את תעשיית החלל, להבין מה הגאפ ומה הצורך שלה. שנינו הכרנו בעולם התחבורה והיה לנו קל לדבר במונחים של תחבורה ומה צריך לפתור בשרשרת האספקה של התעשייה, והבנו שצריך עוד דרכים לשנע דברים. לקחנו את הקונספט שהיה לנו, שהספיק לעבור וריאציות שונות, ובמשך שנה פגשנו את כל מי שאפשר כדי לעשות בדיקת היתכנות ולוודא שאנחנו לא מפספסים משהו, לוודא שהפיזיקה מאפשרת ושהרעיון שלנו אפשרי. 

לאורך הדרך פגשנו את פרד סימון, שמאוד התלהב מהרעיון והחל לחקור את הנושא שנים אחורה. פנינו אליו עוד בתחילת הדרך בשביל השקעה אבל לאחר כמה שבועות אינטנסיביים, אמרנו לו להצטרף והוא עזב את Jfrog, שזה בכלל לא מובן מאליו, והוא הצטרף כ-CTO. באמצע הדרך גם היה את ה-7 באוקטובר ואני נכנסתי למילואים והקמתי קרן חירום (קרן Safedom להשקעה בסטארטאפים במהלך המלחמה), ואז שחר עבד בצורה אינטנסיבית. לאחר שהחלטנו שהולכים על זה ומקימים את החברה גייסנו את צוות העובדים שלנו מאוד מהר. הרבה אנשים שבזמן שרק הצגנו בפניהם את הרעיון, הם השיבו לנו שאם אנחנו הולכים על זה, אז הם ירצו להצטרף. ככה הצטרף אלינו גיל עילם שהיה העובד הראשון בחברה אחרי המייסדים, אותו הדבר גם עם רן ליבנה שההיכרות שלו עם תעשיית החלל היא פנומנלית. מהר מאוד הקמנו צוות מצוין של מומחים בתחומם ואנשים עם הרבה ניסיון ומיילים בתעשייה. כשמביאים אנשים ממש טובים ועם ניסיון ומטרה מטורפת מול העיניים נוצרים קסמים. בשנה אחת יצרנו המון ערך ויכולות חדשות, בין אם בסימולטור מאוד מתקדם שפיתחנו ובין אם בתובנות המדעיות שלנו על יכולות של מימוש הפתרון.

המוצר שלנו בא לענות על צורך לשגר אובייקטים בדרכים חדשות. תעשיית החלל מתפתחת, אבל עד היום, יש דרך אחת פיזיקלית לשגר אובייקטים לחלל, וזה עם טילים ששורפים דלק. הטילים האלה יכולים לקחת 4% מטען של מה שרוצים להביא לחלל, ושאר המשקל, 90% זה דלק ששורף דלק ששורף שדלק ובעצם כדי לנוע הטיל שורף את כל הדלק שהוא צריך. יש לדרך הזו את היתרונות שלה אבל ככל שהתעשייה מתפתחת ברור שצריך עוד דרך. צריך גם להבדיל בין סוג המטען ששולחים לחלל. אם למשל מטיסים אנשים עם מזוודות או אם מדובר במטוסי קארגו או אובייקטים אחרים ככה שמתחיל להיווצר הצורך באבחנה. אנחנו יוצרים מערכת שבאמצעות הנעה קינטית במקום דלק אנחנו פורקים חשמל לתוך סלילים ואז נוצר שדה אלקטרומגנטי שדוחף קדימה את הקפסולה. הדרך הזו יכולה להתאים לשילוח של דברים כמו דלק או מים, אלקטרוניקה, בשביל להניע אנשים זה תאוצות גבוהות מדי, כמו שלא היינו חושבים לצאת לקרוז בקונטיינר. אבל אפשר יהיה להבחין ולפנות שטח ומשקל למערכת הזו, והיא מערכת משלימה לצורך הזה. היום משוגרים לחלל המון המון לוויינים כי השיגור שלהם נהיה יותר זול. הצורך בשרשרת אספקה, בדלק גדל וזה המענה שמהערכת מנסה לתת. 

מתי Moonshot הוקמה, כמה עובדים ואיפה יושבים:

התחלנו לעבוד ב-2023 אבל החברה הוקמה רשמית ביוני 2024. יש לנו 31 עובדים ואנחנו יושבים בקיסריה.