באופן סופי, בג"צ הכריע: הפרקליטים לא יוכלו להפגין נגד הממשלה
באופן סופי, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק הכריע כי הפרקליטים לא וכלו להשתתף בהפגנות כנגד הממשלה. השופטים מינץ, כבוב וכנפי שטייניץ דחו את עתירתו של עו"ד שאול כהן ומשמר הדמוקרטיה הישראלית על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי עובדי הפרקליטות לא יוכלו להשתתף בהפגנות כנגד הממשלה על קידום החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית.
עו"ד כהן מועסק כפרקליט בפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) מזה 28 שנים ומייצג את המדינה בערכאות השונות. על רקע הפגנות המחאה המתקיימות ברחבי הארץ נגד תכנית הממשלה לשינויים במערכת המשפט הוא פנה לסמנכ"לית למינהל במשרד המשפטים, בבקשה לקבל אישור להשתתפותו בהפגנות. לאחר תשובתה כי הלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה, לא אישרה את בקשתו – , בהתאם להוראות תקנון שירות המדינה, התקשי"ר, האוסרת על השתתפות כלל עובדי השירות המשפטי בהפגנות בעלות אופי מדיני. הוא הגיש עתירה לבית הדין האזורי לעבודה שדחה את בקשתו.
בפסק הדין נקבע כי החלטת המשיבות שלא לאפשר לעותר להשתתף בהפגנות, המהווה החלטה מנהלית, אינה "לוקה בפגם של חוסר סבירות" המצדיק התערבות בה. נקודת המוצא לדיון הייתה הוראת סעיף 1 לחוק שירות המדינה והוראות התקשי"ר, האוסרות על עובדי השירות המשפטי, ובכללם העותר, להשתתף בהפגנות "בעלות אופי מדיני".
בית הדין האזורי נדרש לפרשנות ביטוי זה וקבע כי ההפגנות נגד תכנית הממשלה הן הפגנות בעלות אופי מדיני, שכן העניינים אותם מבקשות ההפגנות לקדם, או חלקם, מצויים במחלוקת פוליטית. כן נקבע כי השתתפות העותר בהפגנות אלה תפגע באמון הציבור בשירות הציבורי, ובפרקליטות בפרט, וזאת בניגוד לתכלית החקיקה שעניינה בשמירה על מעמדו הניטרלי של השירות הציבורי.
- סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר מכן הגישו העותרים ערעור לבית הדין הארצי לעבודה וטענו כי בית הדין שגה בפרשנותו המרחיבה להפגנות האסורות בעלות אופי מדיני וטענו כי ההפגנות נגד תכנית הממשלה אינן באות בגדריו של ביטוי זה.
בית הדין הארצי דחה גם הוא את ערעורם וקבע, בשונה מעמדת בית הדין האזורי, כי אין לבחון את החלטת המדינה שלא לאפשר לעותר להשתתף בהפגנות כהחלטה מנהלית, הנבחנת בכלים של המשפט המנהלי, אלא כהחלטה של המדינה בכובעה כמעסיקה. "בית הדין הארצי עמד על מעמדה הרם ועל חשיבותה של הזכות לחופש הביטוי, וכן על זכות ההפגנה כנגזרת של זכות זו, אך ציין כי זו עשויה ליסוג מפני זכויות, ערכים ואינטרסים חשובים אחרים, לרבות במישור יחסי העבודה.
בית הדין הארצי, קבע כי תכליתן של הוראות הדין הרלוונטיות לענייננו היא "להבטיח מראית עין של שירות ציבורי א-פוליטי, נטול פניות, הוגן ושוויוני" ולשמור על ממלכתיות השירות הציבורי כשירות ניטרלי ואובייקטיבי הפועל לטובת כלל האזרחים".
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
בנוסף נקבע בבית הדין כי השתתפותו של העותר בהפגנות אלה, כפרקליט המזוהה עם הפרקליטות, עלולה לפגוע בוודאות קרובה במראית העין הניטרלית של השירות המשפטי ובכך באמון הציבור בשירות הציבורי.
העותרים עתרו לבית המשפט העליון וטענו כי מדובר בסוגיה בעלת השלכות רוחב מרחיקות לכת על ציבור המשפטנים בשירות המדינה, ובשאלה משפטית המצויה בתחום מומחיותו של בית משפט זה.
השופטים מינץ, כבוב וכנפי שטייניץ הכריעו כי דינה של העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות.
השופטים ציינו כי "אין צריך לומר כי אין בפסיקתנו זו, כמו גם בפסיקתם של בתי הדין לעבודה, כדי להמעיט כמלוא הנימה מחשיבותו של חופש הביטוי, על נגזרותיו, בחברה דמוקרטית. בית הדין הארצי ייחס לכך משקל, אך איזן את הדברים מול ערכים חשובים אחרים של אמון הציבור בשירות הציבורי ושמירה על האובייקטיביות של עובדי השירות המשפטי הציבורי".
השופטים ציינו כי "הלכה היא עמנו כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי הדין לעבודה, וכי התערבות בהחלטות ערכאות אלה שמורה למקרים חריגים, בהם נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטות ושיקולי צדק מחייבים התערבות בנסיבות העניין.
"אמות המידה המחמירות החלות בכל המתייחס להתערבות בפסקי דין של בתי הדין לעבודה אינן מתקיימות בענייננו. טענות העותרים, כפי שנפרשו בעתירתם, הן טענות הנושאות אופי ערעורי הנסובות על פרשנות חוק הסיוג והוראות התקשי"ר. בית הדין הארצי נתן דעתו בהרחבה לטענות אלה, לרבות בהיבטים של הזכות לחופש הביטוי וחופש ההפגנה, ובפסק דין מפורט ומנומק יצק פרשנות להוראות הדין בזיקה לתכליתן וליחסי העבודה שבין הצדדים, בעניינם יש לבית הדין מומחיות מיוחדת כאמור. העותרים לא הצביעו על טעות משפטית מהותית שנפלה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה או על שיקולי צדק המחייבים התערבותו של בית משפט זה".
- 3.זו האמת 17/07/2023 19:18הגב לתגובה זולא היה צריך בית משפט כדי להבין שיש גבול אדום שאותו אסור לעבור פולטיזציה של השירות הציבורי -זה גבול אדום בוהק!
- 2.ברל 16/07/2023 21:51הגב לתגובה זוכל פלצן נהיה פה עו"ד
- 1.מריה 13/07/2023 22:38הגב לתגובה זונתניהו המושחת נסחט ע"י ההנהגה החרדית. החרדים מרוקנים את קופת המדינה
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")