אם הממשלה רוצה לעמוד בגירעון של 1% - שתפסיק לסבסד את מחירי הדלק
לפחות בתיאוריה, תקציב המדינה הוא הדרך שבה הממשלה הופכת את האידיאולוגיה שלה למציאות. הממשלה הבטיחה להוריד את נטל המיסים? היא צריכה לקבוע תקציב שבו יש פחות מיסים, וכנראה שגם פחות שירותים לציבור. הממשלה הבטיחה לשפר את שכר המורים? היא צריכה להגדיל את התקציב, ובמקביל למצוא את המקור התקציבי שיממן את הגידול בשכר.
מכיוון שהתקציב הוא מרכזי כל כך לתפקודה של הממשלה, הממשלה מחויבת להעביר את חוק התקציב של כל שנה עד ה-31 בדצמבר של השנה הקודמת. אם התקציב לא עבר בזמן, הממשלה מקבלת ארכה עד ה-31 במרץ. אם התקציב לא עובר גם אז, הממשלה אמורה לפול. אם כי, בישראל, כמו בישראל, תמיד אפשר לשנות חוקים. ממשלת נתניהו-גנץ לא הצליחה להעביר תקציב, אז היא העבירה בכל פעם חוק שאפשר לה להמשיך לפעול גם בלי תקציב. אבל אני מקווה מאוד שזה לא יקרה שוב כי ממשלה בלי תקציב היא ממשלה בלי יכולת ליישם מדיניות.
התקציב עצמו מורכב משני חלקים. צד ההכנסות הצפויות, וצד ההוצאות המתוכננות. צד ההכנסות נקבע על פי התחזיות להכנסות ממסים, בתוספת הכנסות (משניות יחסית) מאגרות, ריבית, ותמלוגים. בתקציב המתוכנן ל-2022, למשל, סך ההכנסות הצפויות ממסים ישירים היה כ-201 מיליארד שקל, ממסים עקיפים כ-164 מיליארד שקל, ומאגרות ריבית ותמלוגים כ-12 מיליארד שקל. החלק של המיסים העקיפים בתקציב, כ-44%, הוא גבוה מאוד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. זאת גם אחת הסיבות למחירים הגבוהים בישראל; באירופה, המדינות מעדיפות למסות את ההכנסה ולהשאיר את המיסים על קניות נמוכים. בישראל, המס על ההכנסות הוא יחסית נמוך, אבל אנחנו משלמים את זה בכל פעם שאנחנו עושים קניות.
שאר ההכנסות של הממשלה מגיעות ממכירת אג"ח, כלומר, הממשלה מממנת חלק מתקציבה באמצעות חוב. יש הגיון בלקיחת חוב. ראשית, בגלל שאין הגיון בכך שהממשלה תהיה בעודפים מתוכננים, שמשמעם שהממשלה מתכננת לגבות מיסים אבל לא להשתמש בהם לצורך מתן שירותים לאזרחים. לכן, עדיף גירעון על פני עודף. שנית, חלק מהוצאות הממשלה מיועדות לצורך שיפור רמת החיים העתידית: סלילת כבישים, בניית פסי רכבת, השקעה במחקר ופיתוח וכו'. מכיוון שמי שייהנו מפירות ההשקעה הללו הם אנשי העתיד, יש הגיון בכך שהם יצטרכו גם להשתתף במימון העלויות. בפועל, יש מספר קטן של מדינות שמנהלות מדיניות שמתכננת אפס גירעון. לגרמניה הייתה מדיניות כזאת עד לפני מספר שנים, ולמרבית המדיניות הסקנדינביות יש מדיניות כזאת גם כיום.
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- טראמפ נגד ספרד: מאיים בסנקציות כלכליות על רקע סירובה להגדיל הוצאות ביטחוניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממשלת ישראל, כמו רוב המדינות המפותחות, מאפשרת קיום של גירעון. בישראל, החוק מחייב שהגירעון המתוכנן לא יעלה על 2%. עם זאת, בחלק מהשנים האחרונות, הממשלה שינתה את החוק כדי לאפשר לעצמה חריגה מיעד גירעון מתוכנן של 2%. שר האוצר כחלון, למשל, אפשר לעצמו גירעון מתוכנן של עד 4.1%.
עם זאת, הקשר בין המתוכנן והבפועל הוא לא תמיד הדוק. בזמן שאת ההוצאות המתוכננות ניתן לחזות מראש די במדויק, הרבה יותר קשה לחזות את ההכנסות העתידיות. שינויים במצב הכלכלי בעולם, או אירועים בלתי צפויים בארץ, יכולים בקלות להביא לכך שההכנסות בפועל יהיו גדולות או קטנות מההכנסות המתוכננות, וכתוצאה מכך, גם הגירעון בפועל יהיה שונה משמעותית מהגירעון המתוכנן.
תרשים 1 מראה את הגירעון המתוכנן והגירעון בפועל ב-2013 עד 2022. אפשר לראות שב-2013 עד 2017, הגירעון בפועל היה נמוך מהגירעון המתוכנן. ב-2018 הגירעון היה שווה בדיוק לגירעון המתוכנן, אבל זה ככל הנראה בגלל שמשרד האוצר השתמש בחשבונאות יצירתית כדי להעביר הוצאות מ-2018 ל-2019. התוצאה הייתה שהגירעון ב-2019 היה גבוה משמעותית מהמתוכנן. ב-2020 ו-2021 לא היה תקציב, לכן גם לא היה יעד גירעון רשמי. אבל הגירעון בפועל היה גדול בהרבה מכל יעד שהיו קובעים, בגלל שב-2020 הגיעה הקורונה ושינתה את הכללים.
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
ב-2022, הגירעון היה נמוך בהרבה מהמתוכנן; למעשה, הממשלה סיימה את 2023 עם עודף. זאת תוצאה של המשך ההשקעות בהיי-טק, בשילוב עם צמצום הוצאות הקורונה, שהכניסו לממשלה יותר מכפי שנצפה על ידי משרד האוצר בתחילת השנה.
ב-2023, לעומת זאת, נראה שהגירעון בפועל יהיה גבוה מהמתוכנן. כי מצד אחד, לפחות עד סוף מאי לא יהיה תקציב מאושר, ולכן ההוצאות הרבה יותר נמוכות מבשנה רגילה. זה יעזור לממשלה לשמור על גירעון נמוך. אבל מצד שני, הממשלה שמה לעצמה יעד גירעון שאפתני מאוד של כ-1% כשבינתיים הכנסות המדינה ממסים קטנות מהמתוכנן, והממשלה ממשיכה להקטין אותן בגלל שהיא מוותרת על מיסי דלק כדי לשמור את מחיר הבנזין 95 יציב ב-6.81 שקל. אז אלא אם כן הממשלה תקטין גם את ההוצאות שלה, יהיה לה קשה מאוד לשמור על יעד גירעון של אחוז. החשש הוא שאם היא לא תשמור על היעד שהיא קבעה, זה איתות רע לחברות הדירוג. הן עלולות להסיק שהממשלה אולי קובעת יעדים, אבל לא בהכרח מתאמצת לעמוד בהם.
ד"ר אביחי שניר
- 10.הנדינה גובה 60 אחוז מס ונותנת 5 אגורות החזר. הצחקת אותי (ל"ת)אורית 11/05/2023 17:12הגב לתגובה זו
- 9.יותם 11/05/2023 09:29הגב לתגובה זובוזזים את קופת המדינה
- כאילו היטלר קם לתחיה.לא להאמין איזה תגובה אנטישמית (ל"ת)אלון 11/05/2023 17:11הגב לתגובה זו
- פחח 11/05/2023 18:23לך תקרא את ההגדרה מילונית, אולי תלמד משהו.
- 8.דרור 11/05/2023 08:23הגב לתגובה זונהגים היו משאירים את רכבם בבית ומשתמשים בתחבורה ציבורית בלי פקקים , בנתיבים פנויים ומהירים בזמינות טובה ובלי חניונים יקרים - אמריקה . -אמריקה .
- 7.ג'ק 11/05/2023 08:08הגב לתגובה זוהקמת ממשלת ליכוד לאומי . פחות פוליטיקה ואגו , ריכוז הטובים במנהיגים לשרת את האינטרסים של המדינה כולל הטיפול בגרעון .
- 6.חיים 11/05/2023 01:55הגב לתגובה זוסבסוד זה למכור בפחות ממחיר השוק, זאת אומרת בפחות ממחיר הקניה של הנפט והזיקוק שלו. כאילו שכשהמדינה הורידה מס חברות - זה סבסוד של החברות
- 5.דוד 10/05/2023 20:01הגב לתגובה זוהאינפלציה בשיא מחיר דלק כאן הוא פי 2 מארהב ואוסטרליה וגבוה גם יותר מאירופה וקנדה ואתם רוצים שיעלו אותו ?
- 4.12 מיליארד שקל לאוכלוסיה שלא מייצרת כלום. זה הגרעון.... (ל"ת)כלכלן 10/05/2023 19:48הגב לתגובה זו
- שאול 11/05/2023 08:10הגב לתגובה זומאזן הכוחות בפוליטיקה חייב להשתנות . לא יתכן לסחות את המדינה כמו לימון טפל שלא מביא תועלת רק חומציות יתר .
- 3.ירון 10/05/2023 19:36הגב לתגובה זוואז יהיה מספיק כסף לכל אזרחי ישראל לחיות בכבוד
- 2.יותר עדיף ויעיל יהיה להקטין סיבסוד ושכר באוניברסיטאות (ל"ת)דני דין 10/05/2023 19:20הגב לתגובה זו
- 1.מוטי 10/05/2023 17:49הגב לתגובה זובמקום ליצור חלופות לרכב הפרטים אתם רק רוצים להעניש את בעלי הרכבים.תתבישו לכם אתם תומכים בנערי האוצר שגונבים מהציבור ונותנים לחרדים.הם ממש רובין הוד הפוך.זה לא מוסרי, ואתם מעודדים אותם לגנוב ואת הרשויות המקומיות שגונבות אז מה הפלא שכל אחד פה גונב, גם בפנסיות גונבים.כולם גנבים ואתם מעודדים אותם.זה מצווה בתורה לגנוב מהציבור?
- נעמי פלד 10/05/2023 17:59הגב לתגובה זומה שנקרא הבנת הנקרא
- התחבורה הציבורית פה זולה מדי (והשירות שאתה מקבל -בהתאם) (ל"ת)אבי כהן 10/05/2023 17:57הגב לתגובה זו
- שאול 10/05/2023 19:32אנשים ישאירו את האוטו בבית , הפקקים יתחסלו , הפריון יעלה .המדינה תחסוך עשרות מיליארדים כל שנה . עידן הרכב הפרטי הסתיים באין ברירה .
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
