אם הממשלה רוצה לעמוד בגירעון של 1% - שתפסיק לסבסד את מחירי הדלק
לפחות בתיאוריה, תקציב המדינה הוא הדרך שבה הממשלה הופכת את האידיאולוגיה שלה למציאות. הממשלה הבטיחה להוריד את נטל המיסים? היא צריכה לקבוע תקציב שבו יש פחות מיסים, וכנראה שגם פחות שירותים לציבור. הממשלה הבטיחה לשפר את שכר המורים? היא צריכה להגדיל את התקציב, ובמקביל למצוא את המקור התקציבי שיממן את הגידול בשכר.
מכיוון שהתקציב הוא מרכזי כל כך לתפקודה של הממשלה, הממשלה מחויבת להעביר את חוק התקציב של כל שנה עד ה-31 בדצמבר של השנה הקודמת. אם התקציב לא עבר בזמן, הממשלה מקבלת ארכה עד ה-31 במרץ. אם התקציב לא עובר גם אז, הממשלה אמורה לפול. אם כי, בישראל, כמו בישראל, תמיד אפשר לשנות חוקים. ממשלת נתניהו-גנץ לא הצליחה להעביר תקציב, אז היא העבירה בכל פעם חוק שאפשר לה להמשיך לפעול גם בלי תקציב. אבל אני מקווה מאוד שזה לא יקרה שוב כי ממשלה בלי תקציב היא ממשלה בלי יכולת ליישם מדיניות.
התקציב עצמו מורכב משני חלקים. צד ההכנסות הצפויות, וצד ההוצאות המתוכננות. צד ההכנסות נקבע על פי התחזיות להכנסות ממסים, בתוספת הכנסות (משניות יחסית) מאגרות, ריבית, ותמלוגים. בתקציב המתוכנן ל-2022, למשל, סך ההכנסות הצפויות ממסים ישירים היה כ-201 מיליארד שקל, ממסים עקיפים כ-164 מיליארד שקל, ומאגרות ריבית ותמלוגים כ-12 מיליארד שקל. החלק של המיסים העקיפים בתקציב, כ-44%, הוא גבוה מאוד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. זאת גם אחת הסיבות למחירים הגבוהים בישראל; באירופה, המדינות מעדיפות למסות את ההכנסה ולהשאיר את המיסים על קניות נמוכים. בישראל, המס על ההכנסות הוא יחסית נמוך, אבל אנחנו משלמים את זה בכל פעם שאנחנו עושים קניות.
שאר ההכנסות של הממשלה מגיעות ממכירת אג"ח, כלומר, הממשלה מממנת חלק מתקציבה באמצעות חוב. יש הגיון בלקיחת חוב. ראשית, בגלל שאין הגיון בכך שהממשלה תהיה בעודפים מתוכננים, שמשמעם שהממשלה מתכננת לגבות מיסים אבל לא להשתמש בהם לצורך מתן שירותים לאזרחים. לכן, עדיף גירעון על פני עודף. שנית, חלק מהוצאות הממשלה מיועדות לצורך שיפור רמת החיים העתידית: סלילת כבישים, בניית פסי רכבת, השקעה במחקר ופיתוח וכו'. מכיוון שמי שייהנו מפירות ההשקעה הללו הם אנשי העתיד, יש הגיון בכך שהם יצטרכו גם להשתתף במימון העלויות. בפועל, יש מספר קטן של מדינות שמנהלות מדיניות שמתכננת אפס גירעון. לגרמניה הייתה מדיניות כזאת עד לפני מספר שנים, ולמרבית המדיניות הסקנדינביות יש מדיניות כזאת גם כיום.
ממשלת ישראל, כמו רוב המדינות המפותחות, מאפשרת קיום של גירעון. בישראל, החוק מחייב שהגירעון המתוכנן לא יעלה על 2%. עם זאת, בחלק מהשנים האחרונות, הממשלה שינתה את החוק כדי לאפשר לעצמה חריגה מיעד גירעון מתוכנן של 2%. שר האוצר כחלון, למשל, אפשר לעצמו גירעון מתוכנן של עד 4.1%.
עם זאת, הקשר בין המתוכנן והבפועל הוא לא תמיד הדוק. בזמן שאת ההוצאות המתוכננות ניתן לחזות מראש די במדויק, הרבה יותר קשה לחזות את ההכנסות העתידיות. שינויים במצב הכלכלי בעולם, או אירועים בלתי צפויים בארץ, יכולים בקלות להביא לכך שההכנסות בפועל יהיו גדולות או קטנות מההכנסות המתוכננות, וכתוצאה מכך, גם הגירעון בפועל יהיה שונה משמעותית מהגירעון המתוכנן.
תרשים 1 מראה את הגירעון המתוכנן והגירעון בפועל ב-2013 עד 2022. אפשר לראות שב-2013 עד 2017, הגירעון בפועל היה נמוך מהגירעון המתוכנן. ב-2018 הגירעון היה שווה בדיוק לגירעון המתוכנן, אבל זה ככל הנראה בגלל שמשרד האוצר השתמש בחשבונאות יצירתית כדי להעביר הוצאות מ-2018 ל-2019. התוצאה הייתה שהגירעון ב-2019 היה גבוה משמעותית מהמתוכנן. ב-2020 ו-2021 לא היה תקציב, לכן גם לא היה יעד גירעון רשמי. אבל הגירעון בפועל היה גדול בהרבה מכל יעד שהיו קובעים, בגלל שב-2020 הגיעה הקורונה ושינתה את הכללים.
ב-2022, הגירעון היה נמוך בהרבה מהמתוכנן; למעשה, הממשלה סיימה את 2023 עם עודף. זאת תוצאה של המשך ההשקעות בהיי-טק, בשילוב עם צמצום הוצאות הקורונה, שהכניסו לממשלה יותר מכפי שנצפה על ידי משרד האוצר בתחילת השנה.
ב-2023, לעומת זאת, נראה שהגירעון בפועל יהיה גבוה מהמתוכנן. כי מצד אחד, לפחות עד סוף מאי לא יהיה תקציב מאושר, ולכן ההוצאות הרבה יותר נמוכות מבשנה רגילה. זה יעזור לממשלה לשמור על גירעון נמוך. אבל מצד שני, הממשלה שמה לעצמה יעד גירעון שאפתני מאוד של כ-1% כשבינתיים הכנסות המדינה ממסים קטנות מהמתוכנן, והממשלה ממשיכה להקטין אותן בגלל שהיא מוותרת על מיסי דלק כדי לשמור את מחיר הבנזין 95 יציב ב-6.81 שקל. אז אלא אם כן הממשלה תקטין גם את ההוצאות שלה, יהיה לה קשה מאוד לשמור על יעד גירעון של אחוז. החשש הוא שאם היא לא תשמור על היעד שהיא קבעה, זה איתות רע לחברות הדירוג. הן עלולות להסיק שהממשלה אולי קובעת יעדים, אבל לא בהכרח מתאמצת לעמוד בהם.
ד"ר אביחי שניר
המחלקה לכלכלה אוניברסיטת בר-אילן
- 10.הנדינה גובה 60 אחוז מס ונותנת 5 אגורות החזר. הצחקת אותי (ל"ת)אורית 11/05/2023 17:12הגב לתגובה זו
- 9.יותם 11/05/2023 09:29הגב לתגובה זובוזזים את קופת המדינה
- כאילו היטלר קם לתחיה.לא להאמין איזה תגובה אנטישמית (ל"ת)אלון 11/05/2023 17:11הגב לתגובה זו
- פחח 11/05/2023 18:23לך תקרא את ההגדרה מילונית, אולי תלמד משהו.
- 8.דרור 11/05/2023 08:23הגב לתגובה זונהגים היו משאירים את רכבם בבית ומשתמשים בתחבורה ציבורית בלי פקקים , בנתיבים פנויים ומהירים בזמינות טובה ובלי חניונים יקרים - אמריקה . -אמריקה .
- 7.ג'ק 11/05/2023 08:08הגב לתגובה זוהקמת ממשלת ליכוד לאומי . פחות פוליטיקה ואגו , ריכוז הטובים במנהיגים לשרת את האינטרסים של המדינה כולל הטיפול בגרעון .
- 6.חיים 11/05/2023 01:55הגב לתגובה זוסבסוד זה למכור בפחות ממחיר השוק, זאת אומרת בפחות ממחיר הקניה של הנפט והזיקוק שלו. כאילו שכשהמדינה הורידה מס חברות - זה סבסוד של החברות
- 5.דוד 10/05/2023 20:01הגב לתגובה זוהאינפלציה בשיא מחיר דלק כאן הוא פי 2 מארהב ואוסטרליה וגבוה גם יותר מאירופה וקנדה ואתם רוצים שיעלו אותו ?
- 4.12 מיליארד שקל לאוכלוסיה שלא מייצרת כלום. זה הגרעון.... (ל"ת)כלכלן 10/05/2023 19:48הגב לתגובה זו
- שאול 11/05/2023 08:10הגב לתגובה זומאזן הכוחות בפוליטיקה חייב להשתנות . לא יתכן לסחות את המדינה כמו לימון טפל שלא מביא תועלת רק חומציות יתר .
- 3.ירון 10/05/2023 19:36הגב לתגובה זוואז יהיה מספיק כסף לכל אזרחי ישראל לחיות בכבוד
- 2.יותר עדיף ויעיל יהיה להקטין סיבסוד ושכר באוניברסיטאות (ל"ת)דני דין 10/05/2023 19:20הגב לתגובה זו
- 1.מוטי 10/05/2023 17:49הגב לתגובה זובמקום ליצור חלופות לרכב הפרטים אתם רק רוצים להעניש את בעלי הרכבים.תתבישו לכם אתם תומכים בנערי האוצר שגונבים מהציבור ונותנים לחרדים.הם ממש רובין הוד הפוך.זה לא מוסרי, ואתם מעודדים אותם לגנוב ואת הרשויות המקומיות שגונבות אז מה הפלא שכל אחד פה גונב, גם בפנסיות גונבים.כולם גנבים ואתם מעודדים אותם.זה מצווה בתורה לגנוב מהציבור?
- נעמי פלד 10/05/2023 17:59הגב לתגובה זומה שנקרא הבנת הנקרא
- התחבורה הציבורית פה זולה מדי (והשירות שאתה מקבל -בהתאם) (ל"ת)אבי כהן 10/05/2023 17:57הגב לתגובה זו
- שאול 10/05/2023 19:32אנשים ישאירו את האוטו בבית , הפקקים יתחסלו , הפריון יעלה .המדינה תחסוך עשרות מיליארדים כל שנה . עידן הרכב הפרטי הסתיים באין ברירה .
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים
החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21% , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה
של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.
ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס
למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.
כמעט מיליארד שקל ביום באונליין
שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה
מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- אתם מכניסים 18,200 שקל ומוציאים 17,600 - איך אפשר לחיות ככה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".
