אילו חברות עשויות להרוויח מהגידול המהיר באוכלוסיית העולם?
ככל שאוכלוסיית העולם גדלה והיצע האדמה הניתנת לעיבוד מצטמצם, יצרני המזון יצטרכו להאכיל יותר אנשים ובעלי חיים בפחות דונמים של אדמה. כאן בדיוק נכנסות לתמונה חברות שעוזרות לחקלאים להגביר את התפוקות שלהם, במה שיכול להיות מהלך מנצח.
אוכלוסיית העולם צפויה לגדול ביותר מ-20% עד 2050 ל-9.7 מיליארד בני אדם. במקביל, הכנסות משקי הבית בשווקים המתעוררים ממשיכות לעלות, מה שמביא ליותר ביקוש למוצרים מבוססי בשר. כלומר, יהיה צורך בעוד יבולים גם כדי להאכיל את בעלי החיים. "נצטרך להגדיל את תפוקות היבול בכ-50% עד 2050" כדי לעמוד בביקוש, אומרת דיאנה ראדו, אנליסטית מניות ESG ב-Morningstar Research Services ומחברת שותפה של דו"ח חדש על הסיכונים וההזדמנויות במגזרי המזון והחקלאות. "זהו אתגר גדול עבור החברות העוסקות בתחום".
החקלאות כבר תופסת מחצית מכל השטחים הניתנים למגורים, וההתרחבות המהירה של הבנייה האיצה את אובדן המגוון הביולוגי, מחסור במים והתחממות כדור הארץ, אומר הדו"ח. הדו"ח אומר שכדי להגביל את הצורך בהמרת אדמה נוספת לייצור חקלאי, "יהיה שימושי להגביר את תפוקות היבולים כדי להשיג יותר אדמות הגידול הקיימות". יחד עם זאת, כדי לשמור על אדמה בריאה ופורייה, "שיטות חקלאיות ידידותיות לסביבה יהיו חיוניות".
קבוצה אחת של חברות שעומדת להועיל היא יצרני דשנים, יבול וזרעים כימיקלים שמעבירים את הפורטפוליו שלהם לכיוון מוצרים ידידותיים יותר לסביבה, לפי הדו"ח. יצרני הגנת הצומח כמו Corteva CORTEVA ו-FMC FMC CORP משקיעים רבות בחומרים ביולוגיים, כמו בקטריות או חיידקים שיכולים להילחם בחרקים ובעשבים שוטים. Corteva, שפוצלה מ-DowDuPont ב-2019, היא מובילה עולמית בתחום הזרעים והמוצרים להגנת הצומח, בעוד ש-FMC עוסקת בהגנת הצומח בלבד. שתיהן מניות מוערכות בחסר עם הגנות כלכליות ויתרונות תחרותיים, על פי הדו"ח. חברה עם הגנה כלכלי יכולה להדוף תחרות ולהרוויח תשואות גבוהות על ההון במשך שנים רבות.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סת' גולדשטיין, אסטרטג מניות לאנרגיה ומשאבים ב-Morningstar Research Services ומחבר הדוח, אומר שמניית קורטבה, שנסחרת בסביבות 62 דולר, מוערכת בחסר ביחס להערכת השווי ההוגן של מורנינגסטאר של 70 דולר למניה. "אנחנו רואים שם אפסייד מסוים ביחס למקום שבו אנחנו מעריכים את העסק על סמך מודל תזרים המזומנים המוזל שלנו", הוא אומר. "אנו חושבים שהחברה היא בעלת פוטנציאל לצמיחה חזקה וארוכת טווח הן במגזרי הזרעים והן בתחום הגנת הצומח". הגנה הכלכלית הרחבה של קורטבה - כלומר היתרונות התחרותיים שלה צריכים להימשך יותר מ-20 שנה - נובעת מכוח התמחור החזק של מוצרי הגנת הזרעים והיבולים המוגנים בפטנט, נכתב בדו"ח.
FMC אינה עוסקת בזרעים, אבל מפתחת הרבה מוצרים חדשים ומשקיעה רבות בביולוגיה, אומר גולדשטיין. "כפי ש-FMC ממשיכה לפתח מוצרים חדשים ומובחרים יותר להגנת הצומח, זה אמור להניע את הצמיחה בנפח מעל לשוק ולהביא לצמיחת הרווח לאורך זמן", הוא מוסיף. ל-Morningstar יש אומדן שווי הוגן של 140 דולר למניית FMC, שנסחרות בסביבות 123 דולר. "אנחנו רואים אפסייד למחיר המניה הנוכחי", אומר גולדשטיין. "עבור חברות כמו Corteva ו-FMC, אפילו עם מחירי יבול מעט נמוכים יותר, אנחנו חושבים שהחקלאים עדיין ישלמו עבור מוצרי הפרימיום והן עדיין העלות פוטנציאל גדול לצמיחה", הוא מוסיף.
Nutrien NUTRIEN , יצרנית הדשנים הגדולה בעולם מבחינת נפח, נמצאת ברשימת המעקב של מורנינגסטאר כחברה בעלת יכולת ליהנות מהטכנולוגיה החקלאית (AG Tech). הערכת השווי ההוגן של מורנינגסטאר היא 80 דולר ומניית נוטריין נסחרת בסביבות 70 דולר. מנכ"ל נוטריין, קן סייץ, ציין כי לאספקת הדשנים העולמית נותרו אתגרים רבים, שכן רוסיה ובלארוס יחד מייצרות וסוחרות ב-40% מאשלגן הדשנים בעולם, הנקרא גם אשלג, בעוד מחירי הגז הטבעי העולים באירופה העלו את העלות של ייצור החנקן התזונתי. נוטריין "עוזרת למלא חלק מפער האספקה הזה" ו"תגביר" את ייצור האשלג והחנקן, אמר.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ולצד אלו צריך לזכור שיש לנו גם נציגה ישראלית בקטגוריה הלא היא ICL איי.סי.אל 0.11% העוסקת בהפקת אשלג, כימיקלים, פוספטים ודשנים. בהתאם למקבילותיה האמריקאיות, לא מן הנמנע שגם ICL תיהנה מהגידול באוכלוסייה וכתוצאה מכך בגידול אגרסיבי של הביקוש למוצריה השונים.
- 2.אייסיאל טוב שהוזכרה בכתבה אמנם בקטן . (ל"ת)24/04/2023 07:25הגב לתגובה זו
- 1.ממש מעודד (ל"ת)חח 23/04/2023 22:04הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
