שדה חיטה
צילום: pixbay

אילו חברות עשויות להרוויח מהגידול המהיר באוכלוסיית העולם?

אוכלוסיית העולם צפויה לגדול ביותר מ-20% עד 2050 ל-9.7 מיליארד בני אדם ובהתאם גדל הצורך להאכיל את האנשים; חברות היבול החקלאי מוערכות כרגע בחסר אבל אנליסטים טוענים כי העתיד שלהן עשוי להיות ורוד - ומי הנציגה הישראלית?
דור עצמון | (2)

ככל שאוכלוסיית העולם גדלה והיצע האדמה הניתנת לעיבוד מצטמצם, יצרני המזון יצטרכו להאכיל יותר אנשים ובעלי חיים בפחות דונמים של אדמה. כאן בדיוק נכנסות לתמונה חברות שעוזרות לחקלאים להגביר את התפוקות שלהם, במה שיכול להיות מהלך מנצח.

אוכלוסיית העולם צפויה לגדול ביותר מ-20% עד 2050 ל-9.7 מיליארד בני אדם. במקביל, הכנסות משקי הבית בשווקים המתעוררים ממשיכות לעלות, מה שמביא ליותר ביקוש למוצרים מבוססי בשר. כלומר, יהיה צורך בעוד יבולים גם כדי להאכיל את בעלי החיים. "נצטרך להגדיל את תפוקות היבול בכ-50% עד 2050" כדי לעמוד בביקוש, אומרת דיאנה ראדו, אנליסטית מניות ESG ב-Morningstar Research Services ומחברת שותפה של דו"ח חדש על הסיכונים וההזדמנויות במגזרי המזון והחקלאות. "זהו אתגר גדול עבור החברות העוסקות בתחום".

החקלאות כבר תופסת מחצית מכל השטחים הניתנים למגורים, וההתרחבות המהירה של הבנייה האיצה את אובדן המגוון הביולוגי, מחסור במים והתחממות כדור הארץ, אומר הדו"ח. הדו"ח אומר שכדי להגביל את הצורך בהמרת אדמה נוספת לייצור חקלאי, "יהיה שימושי להגביר את תפוקות היבולים כדי להשיג יותר אדמות הגידול הקיימות". יחד עם זאת, כדי לשמור על אדמה בריאה ופורייה, "שיטות חקלאיות ידידותיות לסביבה יהיו חיוניות".

קבוצה אחת של חברות שעומדת להועיל היא יצרני דשנים, יבול וזרעים כימיקלים שמעבירים את הפורטפוליו שלהם לכיוון מוצרים ידידותיים יותר לסביבה, לפי הדו"ח. יצרני הגנת הצומח כמו Corteva CORTEVA ו-FMC FMC CORP משקיעים רבות בחומרים ביולוגיים, כמו בקטריות או חיידקים שיכולים להילחם בחרקים ובעשבים שוטים. Corteva, שפוצלה מ-DowDuPont ב-2019, היא מובילה עולמית בתחום הזרעים והמוצרים להגנת הצומח, בעוד ש-FMC עוסקת בהגנת הצומח בלבד. שתיהן מניות מוערכות בחסר עם הגנות כלכליות ויתרונות תחרותיים, על פי הדו"ח. חברה עם הגנה כלכלי יכולה להדוף תחרות ולהרוויח תשואות גבוהות על ההון במשך שנים רבות.

סת' גולדשטיין, אסטרטג מניות לאנרגיה ומשאבים ב-Morningstar Research Services ומחבר הדוח, אומר שמניית קורטבה, שנסחרת בסביבות 62 דולר, מוערכת בחסר ביחס להערכת השווי ההוגן של מורנינגסטאר של 70 דולר למניה. "אנחנו רואים שם אפסייד מסוים ביחס למקום שבו אנחנו מעריכים את העסק על סמך מודל תזרים המזומנים המוזל שלנו", הוא אומר. "אנו חושבים שהחברה היא בעלת פוטנציאל לצמיחה חזקה וארוכת טווח הן במגזרי הזרעים והן בתחום הגנת הצומח". הגנה הכלכלית הרחבה של קורטבה - כלומר היתרונות התחרותיים שלה צריכים להימשך יותר מ-20 שנה - נובעת מכוח התמחור החזק של מוצרי הגנת הזרעים והיבולים המוגנים בפטנט, נכתב בדו"ח.

FMC אינה עוסקת בזרעים, אבל מפתחת הרבה מוצרים חדשים ומשקיעה רבות בביולוגיה, אומר גולדשטיין. "כפי ש-FMC ממשיכה לפתח מוצרים חדשים ומובחרים יותר להגנת הצומח, זה אמור להניע את הצמיחה בנפח מעל לשוק ולהביא  לצמיחת הרווח לאורך זמן", הוא מוסיף. ל-Morningstar יש אומדן שווי הוגן של 140 דולר למניית FMC, שנסחרות בסביבות 123 דולר. "אנחנו רואים אפסייד למחיר המניה הנוכחי", אומר גולדשטיין. "עבור חברות כמו Corteva ו-FMC, אפילו עם מחירי יבול מעט נמוכים יותר, אנחנו חושבים שהחקלאים עדיין ישלמו עבור מוצרי הפרימיום והן עדיין העלות פוטנציאל גדול לצמיחה", הוא מוסיף.

Nutrien NUTRIEN , יצרנית הדשנים הגדולה בעולם מבחינת נפח, נמצאת ברשימת המעקב של מורנינגסטאר כחברה בעלת יכולת ליהנות מהטכנולוגיה החקלאית (AG Tech). הערכת השווי ההוגן של מורנינגסטאר היא 80 דולר ומניית נוטריין נסחרת בסביבות 70 דולר. מנכ"ל נוטריין, קן סייץ, ציין כי לאספקת הדשנים העולמית נותרו אתגרים רבים, שכן רוסיה ובלארוס יחד מייצרות וסוחרות ב-40% מאשלגן הדשנים בעולם, הנקרא גם אשלג, בעוד מחירי הגז הטבעי העולים באירופה העלו את העלות של ייצור החנקן התזונתי. נוטריין "עוזרת למלא חלק מפער האספקה הזה" ו"תגביר" את ייצור האשלג והחנקן, אמר.

קיראו עוד ב"גלובל"

ולצד אלו צריך לזכור שיש לנו גם נציגה ישראלית בקטגוריה הלא היא ICL איי.סי.אל 0.69% העוסקת בהפקת אשלג, כימיקלים, פוספטים ודשנים. בהתאם למקבילותיה האמריקאיות, לא מן הנמנע שגם ICL תיהנה מהגידול באוכלוסייה וכתוצאה מכך בגידול אגרסיבי של הביקוש למוצריה השונים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אייסיאל טוב שהוזכרה בכתבה אמנם בקטן . (ל"ת)
    24/04/2023 07:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממש מעודד (ל"ת)
    חח 23/04/2023 22:04
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.