פאגאיה
צילום: דני שם טוב
דוחות

פאגאיה עוקפת בשורה העליונה ובשורה התחתונה - מזנקת ב-23% במסחר המוקדם

החברה רשמה הפסד מתואם של סנט 1 למניה על הכנסות של 178 מיליון דולר; מעלה תחזית וצופה הכנסה של 775-825 מיליון דולר ב-2023 כולה
דור עצמון | (3)

חברת היפנטק הישראלית פאגאיה פאגאיה , העוסקת בהערכת סיכונים לנותני אשראי, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם הכניסה כ-178.2 מיליון דולר, גבוה מצפי האנליסטים בוול סטריט להכנסות של 163.48 מיליון דולר.

נפח הרשת גדל ב-10% ל-1.8 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, המשקף לדברי החברה צמיחה של שותפים קיימים וצמיחה מהירה יותר של מוצרים חדשים, כולל רכב.

החברה רושמת הפסד מתואם של סנט 1 למניה, טוב מצפי האנליסטים להפסד מתואם של 7 סנט למניה. ה-EBITDA המתואם הסתכם להפסד של 9 מיליון דולר ברבעון הרביעי, המשקף השקעה במוצרים ושותפים חדשים ותנודתיות מתמשכת בשווקים הפיננסיים.

תחזית:

פאגאיה צופה כי ברבעון הראשון של 2023 נפח הרשת ינוע בין 1.7-1.8 מיליארד דולר. ההכנסות צפויות להיות בטווח של 175-180 מיליון דולר וה-EBITDA המתואם יהיה בין 0 להפסד של 5 מיליון דולר. ב-2023 כולה ההכנסות צפויות לנוע בין 775-825 מיליון דולר. מדובר בתחזית הכנסות שגבוה מצפי האנליסטים בוול סטריט להכנסה שנתית של 768 מיליון דולר.

"2022 הייתה שנת שיא עבור פאגאיה", אמר גל קרובינר, מנכ"ל החברה. "הגענו ליותר מ-7 מיליארד דולר בנפח רשת והגדלנו את ההכנסות ב-58% ל-749 מיליון דולר, פי 7 בערך מההכנסות שלנו בשנת 2020. סיפקנו EBITDA מותאם כמעט לאיזון תוך כדי פעילות בסביבת האשראי והתעריפים המאתגרת ביותר בתולדות החברה שלנו. יצאנו לציבור, חיזקנו את צוות ההנהלה שלנו וצירפנו שותפים אסטרטגיים גדולים. ככל שנמשיך את המומנטום לשנת 2023, נישאר ממוקדים בהנעת התרחבות ומונטיזציה נוספת של הרשת שלנו ובהשגת רווחיות בת קיימא על בסיס EBITDA מותאם".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המשחיל 15/02/2023 17:24
    הגב לתגובה זו
    מדוע בתזרים נראה שהם קונים חלק מההלוואות? האם זה נכון ואם כן מדוע שחברה תקנה הלוואות בזמן שהיא רק המתווך? אולי יהיה ביאור על רכישת ההלואות בפרסום הדוחות המלאים?
  • 2.
    משקיע פוטנציאלי 15/02/2023 16:24
    הגב לתגובה זו
    וגם המניה יותר זולה מ Upstart
  • 1.
    בקיצור חברה שכל הזמן תהיה בהפסדים (ל"ת)
    Lol 15/02/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 


במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.