האם מאבק השליטה בננו דיימנשן יעלה את המניה?
הקרן הקנדית Murchinson, רצתה לפני מספר חודשים לרכוש את ננו דיימנשיין שפועלת בתחום הדפסות התלת-ממד, דרך הצעת רכש, אך משהתברר לה שהסיכויים נמוכים, היא פונה לכיוון אחר – היא דורשת כעת להדיח דירקטורים מכהנים ולמנות דירקטורים מטעמה. הסיכוי למאבק שליטה מעלה את המניה ב-4.8%.
ננו דיימנשיין היא חברה הפסדית, חברה כושלת בתחום מדפסות התלת מימד, חברה שהצליחה בענק לנצל את הגאות בוול סטריט בשנים 2020-2021 להנפקות שרשרת שהכניסו לה לקופה 1.5 מיליארד דולר. בבורסה בת"א היא היתה שווה עשרות מיליוני שקלים בודדים, אבל איך שנרשמה לוול סטריט ומחקה את מניותיה בת"א, שפר מזלה. יד נעלמה טיפלה במניה, והחברה עם מכירות שוליות והפסדים, קיבלה הזרמה ענקית של כסף.
מה עושים עם הכסף הזה? נהנים. זה יספיק לשנים, עשרות שנים. על הדרך גם רוכשים חברות, גם חברות של מקורבים. סיכוי טוב שהמשקיעים עצמם לא ייהנו מהמזומנים בקופה, למרות שאי אפשר לדעת. מה שברור זה שהשוק לא טיפש – ננו נסחרת ב-660 מיליון דולר, כ-35% מתחת למזומן, כי המשקיעים מבינים שאי אפשר לגעת במזמן, הוא לא יגיע אליהם.
וזו הסיבה שקרנות אקטיביות, במקרה הזה הקרן הקנדית נכנסת לתמונה. היא מבינה שפעולות אקטיביות יכולות להציף ערך להביא את החברה לשווי המזומנים. מהלכים כאלו יכולים להיות מבורכים, רק שהרבה פעמים הם נכשלים, אחרי הכל יש כאן מאבק משפטי סבוך, וגם כשהם מצליחים זה לוקח זמן רב (לרוב).
- השימוש בשטר של 200 שקלים ירד - אפילו המזייפים עברו לזייף שטרות אחרים; הנה הסיבה
- באפט מצטייד במזומנים לקראת הבחירות - האם השוק בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ננו רכשה פעילויות כדי לצמוח, וגם רכשה כהשקעה פיננסית שיכולה להתפתח להשקעה אסטרטגית נתח במניות המתחרה הישראלית הגדולה סטרטסיס. לננו אין בעל שליטה, זו חברה שבעצם הנהלתה היא זו שולטת בה ועל פי הדיווחים ל-SEC עולה כי הקרן הקנדית לצד גופי השקעה שקשורים אליה מחזיקה ב-8% ממניות החברה
הקרן מדווחת כי שלחה מכתב להנהלת החברה ובו דרישה לכנס אסיפת בעלי מניות, שתצביע על הצעתה של הקרן – הדחת המנכ"ל והיו"ר יואב שטרן, והדירקטורים עודד גרא, יגאל רותם וד"ר יואב ניסן כהן. הקרן מעוניינת למנות במקומם שני מועמדים - קנת טראוב וד"ר יהושע רוזנצוויג.
ננו לא צפויה כמובן להסכים. יתפתח כאן מאבק משפטי, אך כדאי לחזור על תגובת ננו לפעולות האקטיביסטיות הקודמות של הקרן הקנדית - "ההון העצמי והמזומנים של החברה הופכים אותה ליעד עבור גופים שמעוניינים להשתלט עליה, למען הצרכים העסקיים או האישיים שלהם. הדרכים שלהם והפעילויות שלהם מצביעות על כך שהם מתכננים לפרק את החברה". האמת שאם זה היה קורה זה היה מצוין – זה יציף ערך רב לבעלי המניות וערך מידי.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בינתיים, השוק לא מאמין שהקרן תצליח. המניה לא מתרגשת מהמכתבים. המניה כך נראה מדוכאת בעיקר בגלל התוצאות. ננו הצליחה להפסיד 140 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים על הכנסות של 31 מיליון דולר. הכנסות שהגיעו דרך רכישות. ההפסד כלל גם מחיקות, אבל גם אם מנטרלים אירועים והוצאות חד פעמיות, מדובר על קצב הפסדים של קרוב ל-100 מיליון דולר בשנה.
מה ננו מצאה בסטרטסטיס?
ננו כאמור רכשה נתח במתחרה הגדולה, סטרטסיס (ננו רכשה 12% בסטרטסיס). ננו שילמה 150 מיליון דולר. הרכישות של ננו החלו באפריל 21 שנה שעברה, עם רכישת חברת DeepCube בתמורה ל-70 מיליון דולר.
סטרטסיס כצפוי התגוננה והפעילה 'גלולת רעל' - המנגנון מופעל ברגע שמשקיע חיצוני רוכש מניות של החברה וחוצה רף מסוים שנקבע, במקרה זה - 15%. לאחר מכן, באופן אוטומטי, מופעלת הנפקת זכויות לבעלי השליטה הקיימים, דבר המדלל באופן ניכר את חבילת המניות שרכש ״הגורם העוין״. הגלולה פועלת בצורה כזו: כולם יכולים לרכוש מניות במחיר אפסי, של 1 סנט בלבד, חוץ מאותו אחד שהשתלט בצורה עוינת. סטרטסיס נסחרת היום במחיר של 19.8 דולר ושווי שוק של 1.3 מיליארד דולר. "התוכנית נועדה להגן על האינטרסים ארוכי הטווח של החברה וכל בעלי המניות שלה, ולאפשר להם לממש את הפוטנציאל של השקעתם", הודיעו מנהלי סטרטסיס, "המנגנון בנוי כך שיפחית את הסבירות שגוף כלשהו, יגיע לשליטה או להשפעה מהותית על סטרטסיס באמצעות רכישת מניות בשוק הפתוח, וזאת בלי לשלם לבעלי המניות האחרים על השליטה".
הנהלת ננו מסרה בתגובה: ננו דיימנשן מגיעה לשנת 2023 כחברה החזקה והמצויידת ביותר בענף לצורך רכישות ומיזוגים המשרתים את אינטרס בעלי המניות באופן חריג, שכמעט אין דומה לו בשוק ההון כיום. שנת 2022 היתה שנת שיא בפעילות העסקית של ננו דיימנשן, שהגיעה אחרי שנים של התפתחות עקבית ועמידה ביעדים העסקיים. ב-2022 חלה קפיצת מדרגה בהכנסות החברה, בהתפתחות הטכנולוגית שלה, ובצבר ההזמנות. הצטיידות החברה בנזילות בתקופה בה ניתן היה לקבל מימון במחירים נוחים, נעשתה על מנת לנצל הזדמנויות בשנה הקרובה, לרכישת חברות המפתחות טכנולוגיה משלימה שתאיץ את התפתחות החברה.
"קרן מרצ'ינסון שהצעת הרכש שלה נדחתה לאחרונה, היא גוף רווי הסתבכויות עם רגולטורים, שמעורב בפעילויות לא חוקיות, ודירקטוריון החברה סבור שהצעת הרכש נועדה לשם השתלטות על קופת המזומנים שלה ולא על מנת לפתח את החברה לטובת כלל בעלי מניותיה לטווח הארוך, כך מבחינת התנהלות הקרן בעבר ומבחינת העסקאות בהן היתה מעורבת. קרן מרצ'ינסון סיימה רק לאחרונה חקירה קשה מאוד של ה-SEC בארה"ב, על פרקטיקות אסורות במסחר בשורטים, תוך שהיא מסווה את מעורבותה בביצוע הפעולות הבלתי חוקיות. החקירה העלתה מאות מקרים של מסחר בהפרות חוק, שבוצעו במשך שנים. קרן שתשתלט על החברה על מנת להרוויח מקופת המזומנים שלה בלבד, תעצור למעשה את ההתפתחות הטכנולוגית ואת פוטנציאל הרווח האמיתי לבעלי המניות".
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
