אינטל חותמת על הסכם השקעה של 30 מיליארד דולר במפעל שלה באריזונה
ענקית השבבים אינטל INTEL CORPORATION מדווחת על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם Brookfield Asset Management חברת ניהול הנכסים האלטרנטיביים, אשר יחד עם אינטל תעמיד מימון לטובת השקעה במפעל חברת השבבים באריזונה של אינטל, זאת על-מנת להרחיב את היקפי הייצור של המפעל, על רקע המחסור העולמי בשבבים שנרשם בשנה האחרונה, וכחלק מהניסיונות להפחית את התלות ביצרניות מהמזרח.
על פי תנאי ההסכם, החברות ישקיעו במשותף עד 30 מיליארד דולר בהרחבת הייצור שהוכרזה בעבר על ידי אינטל בקמפוס אוקוטיו בצ'נדלר, אריזונה. אינטל תממן 51% וחלקה של ברוקפילד יהיה 49% מסך עלות הפרויקט. אינטל תשמור על בעלות הרוב ועל השליטה התפעולית בשני מפעלי השבבים החדשים בצ'נדלר, אריזונה. המפעלים הם חלק מסגמנט שירותי היציקה של אינטל (IFS). העסקה עם ברוקפילד צפויה להיסגר עד סוף 2022.
על ידי השותפות אינטל מנסה להפחית מהלחץ על ההון שנובע מההשקעות העצומות הכרוכות בהקמת מפעלי שבבים, ובכך לשפר את המאזן ולהמשיך בתוכנית ההשקעות כמתוכנן. יחד עם זאת, היא מפסידה כמובן חלק מהרווחים הפוטנציאלים לטובת השותפות.
בסוף חודש יולי, דיווחה אינטל על תוצאותיה ברבעון שני של שנת 2022, בהן פספסה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, לאחר שדיווחה על הכנסות של 15.3 מיליארד דולר, לצד רווח מתואם של 0.29 דולר למניה. לצד זאת, הורידה החברה את תחזיותיה לשנה כולה. החברה דיווחה על הכנסות של 15.3 מיליארד לפי שער הדולר, ירידה של כ-22% בהשוואה לכ-19.6 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. צפי האנליסטים היה להכנסות רבעוניות של 17.94 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח מתואם של 0.29 דולר למניה, בהשוואה לכ-1.28 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד. צפי האנליסטים היה לרווח של 0.69 דולר למניה.
- הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
- נקסט ויז'ן מזנקת ב-15% - צופה צמיחה של 70% בהכנסות גם בשנה הקרובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה עבר בסנאט חוק השבבים שמספק הון לטובת פיתוח תעשיית השבבים האמריקאית כחלק מהמאבק מול המזרח על שוק השבבים העולמי ובמטרה ליצור עצמאות אמריקאית בתחום. על פי החוק יושקעו 52 מיליארד דולר בקמת מפעלי שבבים בארצות הברית. בין השאר גם אינטל צפויה להנות מהמהלך.
דיוויד זינסנר, סמנכ"ל הכספים של אינטל: "ההסכם הוא ציון דרך, הוא צעד חשוב קדימה עבור גישת ה-Smart Capital של אינטל ומתבסס על המומנטום מהמעבר האחרון של חוק ה-CHIPS בארה"ב. ייצור מוליכים למחצה הוא בין התעשיות עתירות ההון בעולם, ואסטרטגיית IDM 2.0 הנועזת של אינטל דורשת גישת מימון ייחודית. ההסכם שלנו עם ברוקפילד הוא ראשון עבור התעשייה שלנו, ואנו מצפים שהוא יאפשר לנו להגביר את הגמישות תוך שמירה על קיבולת במאזן שלנו כדי ליצור שרשרת אספקה מבוזרת וגמישה יותר".
- 2.המלגזן המדופלם 24/08/2022 12:38הגב לתגובה זוואני מעמינח, אני יודע מה אני מדבר, ישן טוב עם ספר על 8086 תחת המזרן
- 1.גמורה מאז פיטורי המנכל האגדי שלה שהתעסק עם עובדת ש 24/08/2022 07:43הגב לתגובה זוגמורה מאז פיטורי המנכל האגדי שלה שהתעסק עם עובדת שלו. חבל.amd לא רואה אותה ממטר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
