עסקה
צילום: Pixbay

הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון

על פי נתונים ראשוניים שמפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, במהלך הרבעון הראשון של 2023 נרשמו עסקאות השקעה זרות בהיקף של כ-2.6 מיליארד דולר, נמוך משמעותית מהממוצע ברבעונים הקודמים; לפי מחברי הדו"ח הסיבה - המשבר העולמי
איתן גרסטנפלד | (5)

במהלך הרבעון הראשון של 2023 חל ירידה דרמטית בהיקף ההשקעות הזרות בישראל שעמדו על כ-2.6 מיליארד דולר, כך עולה מנתונים ראשוניים שמפרסם היום  אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הרבעון החלש מדגיע לאחר שבמהלך שנת 2022 חלה ירידה של כ-37% בהיקף ההשקעות הזרות במדינה שהסתכמו בכ-29.32 מיליארד דולר. ברקע, הקיטון העולמי בהשקעות במהלך השנה החולפת בעקבות הלחצים האינפלציונים ומלחמת רוסיה-אוקראינה שפגעה בשרשראות האספקה.

ירידה דרסטית בהשקעות ברבעון הראשון

על פי נתונים ראשוניים שנאספו באגף הכלכלן הראשי, ברבעון הראשון של שנת 2023 נרשמה ירידה משמעותית בעסקאות השקעה זרות בישראל והן הסתכמו בכ-2.6 מיליארד דולר, ירידה של כ-60% לעומת הממוצע בכל אחד מהרבעונים בשנים 2020 ו-2022 (באגף מתעלמים משנת 2021 שהייתה שנה יוצאת דופן במספר מרכיבים והתאפיינה בהשקעות בהיקפים חריגים). הירידה מתבטאת הן במספר העסקאות והן במספר המשקיעים שירדו שניהם בשליש לעומת השנים הקודמות.

הסכום הממוצע לעסקת אקזיט ברבעון זה ירד בכ-80% מכ-307 מיליון דולר לעסקה בשנים 2020 ו-2022 לכ-56 מיליון דולר לעסקה ברבעון הראשון ב-2023. ניתן לייחס חלק מהירידה לצניחה בשווי חברות טכנולוגיה רבות בארה"ב. ביטוי נוסף למגמה זו הוא העובדה שחברות נוספות גייסו הון לפי שווי נמוך יותר מגיוסים קודמים. מספר עסקאות הגרינפילד ברבעון הראשון של 2023 נשאר דומה לשנים שעברו, כאשר שווי העסקאות הסתכם בכ-180 מיליון דולר, ירידה של יותר מ-50% לעומת נתוני 2022 ונתוני 2020. לדברי מחברי הדו"ח נראה כי חוסר הוודאות המקומי והגלובלי הביאו לירידה בהיקף עסקאות השקעה זרות.

ירידה של 37% בהשקעות בשנת 2022

על פי דו"ח "סיכום שנתי 2022 בהשקעות זרות" אשר מתפרסם הבוקר על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, במהלך השנה החולפת נרשמו עסקאות השקעה זרות בהיקף כולל של 29.32 מיליארד דולר, ירידה משמעותית של 37.5% לעומת שנת 2021 שהייתה שנת שיא אז נרשמו עסקאות בהיקף של כ-46.97 מיליארד דולר, אך עדיין מעל נתוני שנת 2020 במהלכה בוצעו עסקאות בהיקף כולל של 26.43 מיליארד דולר.

בדומה לשנים עברו רוב מוחלט של ההשקעות הגיעו מארצות הברית ומדינות אירופה. במהלך שנת 2022, כ-21 מיליארד דולר, המהווים כ-72% מסך ההשקעות הזרות הגיעו מארה"ב, בזמן ש-8% נוספים, 2.4 מיליארד דולר, הושקעו על ידי משקיעים מבריטניה, כאשר יתר ההשקעות הגיעו מדינות אחרות בהובלת גרמניה, שוויץ, צרפת, יפן וקנדה.

הקיטון בהשקעות הזרות בישראל הינו חלק ממגמה עולמית, במהלכה חל קיטון של 24% בהיקף ההשקעות הזרות (FDI) העולמי אשר נאמד בשנת 2022 ב-1.286 טריליון דולר. הרקע לקיטון נעוץ בין היתר במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שפרצה בפברואר 2022 אשר הפתיעה רבים בעולם, וגרמה לזעזוע נוסף בשרשרת האספקה העולמית. בנוסף להשפעות מלחמת רוסיה-אוקראינה על הכלכלה הגלובלית, התאפיינה שנת 2022 בלחצים אינפלציוניים שהביאו לעליות ריבית משמעותיות. במהלך השנה, עלתה האינפלציה העולמית עלתה מ-4.7%- ב-2021 ל-8.8% ב-2022, מה שהוביל בנקים מרכזיים רבים בעולם להודיע במהלך השנה על מספר העלאות ריבית. ביעדי ההשקעה הגדולים בעולם, ארה"ב וסין, נרשמה ירידה של 21% ו-48% בהתאמה בשנה האחרונה, לצד ירידה של 26% בהשקעות בכלכלות ה-OECD.

תפיסות הביטחון הלאומי והאקלים השפיעו על ההשקעות

כותבי הדו"ח מציינים כי הן "תפיסות הביטחון הלאומי" אשר התעצמו במהלך 2022 והן המודעות לסכנות הסביבתיות השפיעו על ההשקעות ברחבי העולם. לדבריהם, החשש מהשתלטות זרה על מגזרים רגישים התעצמה, ותפיסת "הביטחון הלאומי" הורחבה לתחומים חדשים, דוגמת טכנולוגיות מתקדמות, ציוד רפואי ומיזמים הקשורים להשגת מידע אישי של אזרחים או יכולת לעצב את דעת הקהל. מ-1995 עד שנת 2022 37 מדינות הציגו מסגרות רגולטוריות חדשות לסינון השקעות הכוללות שיקולי ביטחון לאומי, 22 מתוכן הן כלכלות מפותחות מאירופה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בגרמניה המכובדת 51% (ל"ת)
    יורם 06/09/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברגיל גק 06/09/2023 11:25
    הגב לתגובה זו
    לפוליטיקאים הקיצוניים והלא אחראים..שרואים רק טובתם ולא טובת העם והמדינה : לפוליטיקאים הקיצוניים והלא אחראים..שרואים רק טובתם ולא טובת המדינה ...תתעוררו ותזרקו את האגו : הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
  • 2.
    גבריאל 06/09/2023 11:14
    הגב לתגובה זו
    אתה יודע לכתוב אבל התוכן כמעט אפס לא יודע באיזה ענפים וכמה אבל כמו הרוב במדיה רק לכתוב ולכתוב
  • לרון 06/09/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    עוד דו"ח כזה והוא מוחלף,מדינה מטומטמת בה הורגים את השליח,בואו נוריד את ראש הדג אולי אז לא יסריח
  • 1.
    לרון 06/09/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
    מגיעים למסקנה נכונה וא בא התירוץ הרגיל "זה לא אנחנו אלה הם"
אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל. 

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.