עסקה
צילום: Pixbay

הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון

על פי נתונים ראשוניים שמפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, במהלך הרבעון הראשון של 2023 נרשמו עסקאות השקעה זרות בהיקף של כ-2.6 מיליארד דולר, נמוך משמעותית מהממוצע ברבעונים הקודמים; לפי מחברי הדו"ח הסיבה - המשבר העולמי
איתן גרסטנפלד | (5)

במהלך הרבעון הראשון של 2023 חל ירידה דרמטית בהיקף ההשקעות הזרות בישראל שעמדו על כ-2.6 מיליארד דולר, כך עולה מנתונים ראשוניים שמפרסם היום  אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הרבעון החלש מדגיע לאחר שבמהלך שנת 2022 חלה ירידה של כ-37% בהיקף ההשקעות הזרות במדינה שהסתכמו בכ-29.32 מיליארד דולר. ברקע, הקיטון העולמי בהשקעות במהלך השנה החולפת בעקבות הלחצים האינפלציונים ומלחמת רוסיה-אוקראינה שפגעה בשרשראות האספקה.

ירידה דרסטית בהשקעות ברבעון הראשון

על פי נתונים ראשוניים שנאספו באגף הכלכלן הראשי, ברבעון הראשון של שנת 2023 נרשמה ירידה משמעותית בעסקאות השקעה זרות בישראל והן הסתכמו בכ-2.6 מיליארד דולר, ירידה של כ-60% לעומת הממוצע בכל אחד מהרבעונים בשנים 2020 ו-2022 (באגף מתעלמים משנת 2021 שהייתה שנה יוצאת דופן במספר מרכיבים והתאפיינה בהשקעות בהיקפים חריגים). הירידה מתבטאת הן במספר העסקאות והן במספר המשקיעים שירדו שניהם בשליש לעומת השנים הקודמות.

הסכום הממוצע לעסקת אקזיט ברבעון זה ירד בכ-80% מכ-307 מיליון דולר לעסקה בשנים 2020 ו-2022 לכ-56 מיליון דולר לעסקה ברבעון הראשון ב-2023. ניתן לייחס חלק מהירידה לצניחה בשווי חברות טכנולוגיה רבות בארה"ב. ביטוי נוסף למגמה זו הוא העובדה שחברות נוספות גייסו הון לפי שווי נמוך יותר מגיוסים קודמים. מספר עסקאות הגרינפילד ברבעון הראשון של 2023 נשאר דומה לשנים שעברו, כאשר שווי העסקאות הסתכם בכ-180 מיליון דולר, ירידה של יותר מ-50% לעומת נתוני 2022 ונתוני 2020. לדברי מחברי הדו"ח נראה כי חוסר הוודאות המקומי והגלובלי הביאו לירידה בהיקף עסקאות השקעה זרות.

ירידה של 37% בהשקעות בשנת 2022

על פי דו"ח "סיכום שנתי 2022 בהשקעות זרות" אשר מתפרסם הבוקר על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, במהלך השנה החולפת נרשמו עסקאות השקעה זרות בהיקף כולל של 29.32 מיליארד דולר, ירידה משמעותית של 37.5% לעומת שנת 2021 שהייתה שנת שיא אז נרשמו עסקאות בהיקף של כ-46.97 מיליארד דולר, אך עדיין מעל נתוני שנת 2020 במהלכה בוצעו עסקאות בהיקף כולל של 26.43 מיליארד דולר.

בדומה לשנים עברו רוב מוחלט של ההשקעות הגיעו מארצות הברית ומדינות אירופה. במהלך שנת 2022, כ-21 מיליארד דולר, המהווים כ-72% מסך ההשקעות הזרות הגיעו מארה"ב, בזמן ש-8% נוספים, 2.4 מיליארד דולר, הושקעו על ידי משקיעים מבריטניה, כאשר יתר ההשקעות הגיעו מדינות אחרות בהובלת גרמניה, שוויץ, צרפת, יפן וקנדה.

הקיטון בהשקעות הזרות בישראל הינו חלק ממגמה עולמית, במהלכה חל קיטון של 24% בהיקף ההשקעות הזרות (FDI) העולמי אשר נאמד בשנת 2022 ב-1.286 טריליון דולר. הרקע לקיטון נעוץ בין היתר במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שפרצה בפברואר 2022 אשר הפתיעה רבים בעולם, וגרמה לזעזוע נוסף בשרשרת האספקה העולמית. בנוסף להשפעות מלחמת רוסיה-אוקראינה על הכלכלה הגלובלית, התאפיינה שנת 2022 בלחצים אינפלציוניים שהביאו לעליות ריבית משמעותיות. במהלך השנה, עלתה האינפלציה העולמית עלתה מ-4.7%- ב-2021 ל-8.8% ב-2022, מה שהוביל בנקים מרכזיים רבים בעולם להודיע במהלך השנה על מספר העלאות ריבית. ביעדי ההשקעה הגדולים בעולם, ארה"ב וסין, נרשמה ירידה של 21% ו-48% בהתאמה בשנה האחרונה, לצד ירידה של 26% בהשקעות בכלכלות ה-OECD.

תפיסות הביטחון הלאומי והאקלים השפיעו על ההשקעות

כותבי הדו"ח מציינים כי הן "תפיסות הביטחון הלאומי" אשר התעצמו במהלך 2022 והן המודעות לסכנות הסביבתיות השפיעו על ההשקעות ברחבי העולם. לדבריהם, החשש מהשתלטות זרה על מגזרים רגישים התעצמה, ותפיסת "הביטחון הלאומי" הורחבה לתחומים חדשים, דוגמת טכנולוגיות מתקדמות, ציוד רפואי ומיזמים הקשורים להשגת מידע אישי של אזרחים או יכולת לעצב את דעת הקהל. מ-1995 עד שנת 2022 37 מדינות הציגו מסגרות רגולטוריות חדשות לסינון השקעות הכוללות שיקולי ביטחון לאומי, 22 מתוכן הן כלכלות מפותחות מאירופה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בגרמניה המכובדת 51% (ל"ת)
    יורם 06/09/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברגיל גק 06/09/2023 11:25
    הגב לתגובה זו
    לפוליטיקאים הקיצוניים והלא אחראים..שרואים רק טובתם ולא טובת העם והמדינה : לפוליטיקאים הקיצוניים והלא אחראים..שרואים רק טובתם ולא טובת המדינה ...תתעוררו ותזרקו את האגו : הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
  • 2.
    גבריאל 06/09/2023 11:14
    הגב לתגובה זו
    אתה יודע לכתוב אבל התוכן כמעט אפס לא יודע באיזה ענפים וכמה אבל כמו הרוב במדיה רק לכתוב ולכתוב
  • לרון 06/09/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    עוד דו"ח כזה והוא מוחלף,מדינה מטומטמת בה הורגים את השליח,בואו נוריד את ראש הדג אולי אז לא יסריח
  • 1.
    לרון 06/09/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
    מגיעים למסקנה נכונה וא בא התירוץ הרגיל "זה לא אנחנו אלה הם"
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מחבלי חמאס עצורים
צילום: דובר צהל

שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?

בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו? 

מנדי הניג |
בפולימרקט מקדישים חלק נכבד מזירות ההימורים הפעילות למה שקורה בישראל. החדשות שקשורות עם ישראל לא רק מעניינות אלא גם מזיזות הרבה כסף אל זירת ההימורים הגדולה בעולם: מתי ישראל תתקוף באיראן, האם מדינות אירופה יכירו במדינה פלסטינית, וגם כמובן - מה יקרה בלחימה מול חמאס. בתוך רשימת השאלות, אחת הבולטות עוסקת בהסתברות להפסקת אש והסדרה עד סוף אוקטובר, ושם המספרים משתנים בקצב מסחרר.

נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות, אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".


43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט


לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.


מה קורה בינתיים?

בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192 נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.