במהלך הרבעון הראשון של 2023 חל ירידה דרמטית בהיקף ההשקעות הזרות בישראל שעמדו על כ-2.6 מיליארד דולר, כך עולה מנתונים ראשוניים שמפרסם היום  אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הרבעון החלש מדגיע לאחר שבמהלך שנת 2022 חלה ירידה של כ-37% בהיקף ההשקעות הזרות במדינה שהסתכמו בכ-29.32 מיליארד דולר. ברקע, הקיטון העולמי בהשקעות במהלך השנה החולפת בעקבות הלחצים האינפלציונים ומלחמת רוסיה-אוקראינה שפגעה בשרשראות האספקה. ירידה דרסטית בהשקעות ברבעון הראשון על פי נתונים ראשוניים שנאספו באגף הכלכלן הראשי, ברבעון הראשון של שנת 2023 נרשמה ירידה משמעותית בעסקאות השקעה זרות בישראל והן הסתכמו בכ-2.6 מיליארד דולר, ירידה של כ-60% לעומת הממוצע בכל אחד מהרבעונים בשנים 2020 ו-2022 (באגף מתעלמים משנת 2021 שהייתה שנה יוצאת דופן במספר מרכיבים והתאפיינה בהשקעות בהיקפים חריגים). הירידה מתבטאת הן במספר העסקאות והן במספר המשקיעים שירדו שניהם בשליש לעומת השנים הקודמות. הסכום הממוצע לעסקת אקזיט ברבעון זה ירד בכ-80% מכ-307 מיליון דולר לעסקה בשנים 2020 ו-2022 לכ-56 מיליון דולר לעסקה ברבעון הראשון ב-2023. ניתן לייחס חלק מהירידה לצניחה בשווי חברות טכנולוגיה רבות בארה"ב. ביטוי נוסף למגמה זו הוא העובדה שחברות נוספות גייסו הון לפי שווי נמוך יותר מגיוסים קודמים. מספר עסקאות הגרינפילד ברבעון הראשון של 2023 נשאר דומה לשנים שעברו, כאשר שווי העסקאות הסתכם בכ-180 מיליון דולר, ירידה של יותר מ-50% לעומת נתוני 2022 ונתוני 2020. לדברי מחברי הדו"ח נראה כי חוסר הוודאות המקומי והגלובלי הביאו לירידה בהיקף עסקאות השקעה זרות. ירידה של 37% בהשקעות בשנת 2022 על פי דו"ח "סיכום שנתי 2022 בהשקעות זרות" אשר מתפרסם הבוקר על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, במהלך השנה החולפת נרשמו עסקאות השקעה זרות בהיקף כולל של 29.32 מיליארד דולר, ירידה משמעותית של 37.5% לעומת שנת 2021 שהייתה שנת שיא אז נרשמו עסקאות בהיקף של כ-46.97 מיליארד דולר, אך עדיין מעל נתוני שנת 2020 במהלכה בוצעו עסקאות בהיקף כולל של 26.43 מיליארד דולר. בדומה לשנים עברו רוב מוחלט של ההשקעות הגיעו מארצות הברית ומדינות אירופה. במהלך שנת 2022, כ-21 מיליארד דולר, המהווים כ-72% מסך ההשקעות הזרות הגיעו מארה"ב, בזמן ש-8% נוספים, 2.4 מיליארד דולר, הושקעו על ידי משקיעים מבריטניה, כאשר יתר ההשקעות הגיעו מדינות אחרות בהובלת גרמניה, שוויץ, צרפת, יפן וקנדה. הקיטון בהשקעות הזרות בישראל הינו חלק ממגמה עולמית, במהלכה חל קיטון של 24% בהיקף ההשקעות הזרות (FDI) העולמי אשר נאמד בשנת 2022 ב-1.286 טריליון דולר. הרקע לקיטון נעוץ בין היתר במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שפרצה בפברואר 2022 אשר הפתיעה רבים בעולם, וגרמה לזעזוע נוסף בשרשרת האספקה העולמית. בנוסף להשפעות מלחמת רוסיה-אוקראינה על הכלכלה הגלובלית, התאפיינה שנת 2022 בלחצים אינפלציוניים שהביאו לעליות ריבית משמעותיות. במהלך השנה, עלתה האינפלציה העולמית עלתה מ-4.7%- ב-2021 ל-8.8% ב-2022, מה שהוביל בנקים מרכזיים רבים בעולם להודיע במהלך השנה על מספר העלאות ריבית. ביעדי ההשקעה הגדולים בעולם, ארה"ב וסין, נרשמה ירידה של 21% ו-48% בהתאמה בשנה האחרונה, לצד ירידה של 26% בהשקעות בכלכלות ה-OECD. תפיסות הביטחון הלאומי והאקלים השפיעו על ההשקעות כותבי הדו"ח מציינים כי הן "תפיסות הביטחון הלאומי" אשר התעצמו במהלך 2022 והן המודעות לסכנות הסביבתיות השפיעו על ההשקעות ברחבי העולם. לדבריהם, החשש מהשתלטות זרה על מגזרים רגישים התעצמה, ותפיסת "הביטחון הלאומי" הורחבה לתחומים חדשים, דוגמת טכנולוגיות מתקדמות, ציוד רפואי ומיזמים הקשורים להשגת מידע אישי של אזרחים או יכולת לעצב את דעת הקהל. מ-1995 עד שנת 2022 37 מדינות הציגו מסגרות רגולטוריות חדשות לסינון השקעות הכוללות שיקולי ביטחון לאומי, 22 מתוכן הן כלכלות מפותחות מאירופה. גם שינויי האקלים השפיעו רבות על המגמות הרגולטוריות. על פי דו"ח שפרסמה ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD), בין השנים 2010-2022 קודמו 103 צעדים רגולטוריים המשפיעים על השקעות זרות בסקטורים הקשורים לשינויי האקלים. יוזמות להפחתת השפעות שינויי האקלים והסתגלות אליהם באמצעות השקעות עדיין ממוקדות בעיקר בתחומי האנרגיות המתחדשות והחשמל (60% מהצעדים שננקטו התמקדו בסקטורים אלה).