Abbvie
צילום: טוויטר\@Dr___Mansour

מעשה בשלוש חברות פארמה ואזהרת FDA אחת

מנהל התרופות והמזון קבע כי תרופות מסוג JAK Inhibitors מעלות את הסיכון לסרטן, אירועים לבביים ומוות. בפייזר ואיליי לילי המיקוד בקורונה ואלצהיימר, בעוד שב-Abbvie זהו מנוע הצמיחה הבולט. הירידה במניה הייתה חדה- אך גם מוגזמת. האם זו הזדמנות?

יואב בורגן | (3)

ביום רביעי שעבר ירדה מניית ענקית הפארמה  ABBVIE (ABBV) בשיעור של 7%. עבור מניית ביג-פארמה בסדר גודל של Abbvie, בעלת שווי שוק של כמעט 200 מיליארד דולר, מדובר בתנועה מאוד חריגה שמתרחשת לעתים רחוקות, ועל כן ראוי לבחון עד כמה ניתן להצדיק ירידה כזו והאם היא יוצרת הזדמנות למשקיעים.

העילה לירידה של Abbvie הינה קביעה חדשה של ה-FDA בארה"ב, לפיה השימוש בסוג התרופות המכונות JAK Inhibitors מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן, לאירועים לבביים משמעותיים ואף למוות. ה-FDA דורש להוסיף אזהרות חדשות בהתוויות השימוש של שלוש תרופות אשר מאושרות כבר ונמצאות בשוק לצורך טיפול בדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis - RA) ובמחלות דלקתיות אחרות.

שלוש התרופות הינן של החברות PFIZER (PFE), ELI LILLY & COMPANY (LLY) ו-Abbvie. כמו כן, ה-FDA קבע כי על ספקיות של שירותי בריאות להגביל את תרופות ה-JAK Inhibitors למטופלים אשר השימוש בסוג אחר של תרופות, ה-TNF Blockers, נכשל לגביהם.

וכיצד הגיבו המניות של שלוש החברות לאזהרה החדשה של ה-FDA? אז בעוד ש-Abbvie ירדה כאמור בחדות ב-7% (הירידה התוך-יומית אף הגיעה בנקודה מסוימת ל-12% ביום רביעי שעבר), המניות של פייזר ואיליי לילי כמעט ולא הגיבו לאירוע – ירידות זניחות של 0.1% ו-0.3% בלבד, בהתאמה.

הסיבה לכך היא כי המשקיעים אינם מייחסים מהותיות לתרופות ה-JAK Inhibitors של פייזר ואיליי לילי: מניית פייזר רגישה כיום בעיקר לנושא חיסוני הקורונה, ואילו מניית איליי לילי – להתפתחויות סביב התרופה בפיתוח שלה למחלת האלצהיימר, ה-Donanemab. באשר ל-Abbvie לעומת זאת, תרופת ה- JAK Inhibitor שלה, ה-Rinvoq, נחשבת מנוע צמיחה משמעותי לחברה.

המעקב אחר תרופות ה-JAK Inhibitors התהדק מאז חודש ינואר השנה, אז פייזר פרסמה ממצאים ממחקר של תרופת ה-Xeljanz (מחקר זה היה דרישה של ה-FDA במסגרת אישור התרופה). עפ"י המחקר הנ"ל, מטופלי דלקת מפרקים שגרונית אשר נטלו את תרופת ה-Xeljanz סבלו ממקרים רבים יותר של אירועים קרדיולוגיים בעייתיים וסרטן, לעומת מטופלי RA אשר השתמשו ב-TNF blockers.

 

Abbvie הוקמה בתחילת  2013 כספין אוף מענקית הדיאגנוסטיקה והמכשור הרפואי ABBOTT LABORATORIES (ABT). פעילותה הפרמצבטית מרוכזת בתחומים התרפויטיים של דלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס, מחלות גסטרו דלקתיות כמו קרוהן, וגידולים המטולוגיים. תרופת הדגל של החברה היא ה-Humira למחלות אוטואימוניות אשר אחראית כיום על כשליש מסך המכירות והרווחים של Abbvie.

קיראו עוד ב"גלובל"

במאי 2020 רכשה Abbvie את חברת אלרגן וכך ביססה נוכחות שוק משמעותית בתחומי האסתטיקה (בוטוקס ו-Juvederm), האופטלמולוגיה ומוצרי בריאות האישה. התוצאות הכספיות המדווחות האחרונות של Abbvie, לרבעון השני של השנה, היו מוצלחות, ותחזיות החברה לשנת 2021 בכללותה הועלו קלות: רווח נקי למניה (EPS) בטווח של 12.52-12.62 דולר, על מכירות כוללות של 56.3 מיליארד דולר (צמיחה שנתית של 11%) – מזה 20.5 מיליארד דולר מכירות של ה-Humira.

 

אז מדוע ניתן לראות את הירידה האחרונה במניית ABBV כמוגזמת? ראשית, האזהרה החדשה של ה-FDA מבוססת על ממצאי המחקר על תרופת ה-Xeljanz של פייזר, ולא על ממצאים ספציפיים ביחס לשימוש בתרופת ה-Rinvoq של Abbvie, כך שניתן לצפות שרופאים מטפלים ימשיכו לבדל ולהתייחס לפרופיל הבטיחותי של ה-Rinvoq באופן שונה מזה של ה-Xeljanz.

שנית, בסופו של דבר ההשלכות על Abbvie הינן תחומות ומוגבלות: מרבית המטופלים ב-Rinvoq הינם ממילא מי שהשתמשו בלא בהצלחה ב-TNF blockers. הסוגייה מתייחסת בעיקרה לשוק ה-RA בארה"ב בלבד – אם ניקח את יעד המכירות שהציבה הנהלת Abbvie למכירות ה-Rinvoq בשנת 2025, 8 מיליארד דולר (מתוך צפי מכירות כולל של 65 מיליארד דולר), הרי שמדובר בסדר גודל משוער של 3 מיליארד דולר מתוך ה-8.

בנוסף, תחומים תרפויטיים פוטנציאליים אחרים של ה-Rinvoq (כמו קרוהן, Ulcerative Colitis ו-Atopic Dermatitis), שבהם הצורך דוחק יותר ועל כן יש יותר סובלנות בתחום הבטיחות לטובת יעילות שימוש גבוהה יותר, צפויים להיפגע במידה הרבה יותר פחותה, אם בכלל. ולכל זה נוסיף את העובדה כי לקביעת ה-FDA אין השפעה על מכירות ה-Rinvoq מחוץ לארה"ב (כרבע מהמכירות ארוכות הטווח החזויות של ה-Rinvoq), נוכח החלטתו של הרגולטור האירופי, ה-EMA, להותיר בלא שינוי את התווית התרופה לאחר בחינת הפרופיל הבטיחותי שלה.

מתוך 13 אנליסטים בוול סטריט המסקרים את Abbvie, יש 11 המלצות "קנייה", 2 המלצות "החזק" ואין המלצות "מכירה" כלל. מחיר היעד הממוצע הינו 129 דולר למניה (טווח מחירי היעד נע בין 112 ל-148 דולר), קרי אפסייד של 15% ממחיר המניה הנוכחי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יהווית 10/09/2021 01:39
    הגב לתגובה זו
    ונזהרתם לנפשותיכם
  • 2.
    dw 09/09/2021 15:20
    הגב לתגובה זו
    אלרגן מכרה את אקטביס במחיר מנופח ל-טבע, וצרות האופיואידים של טבע הגיעו מהרכישה הזו. לכן מי שצריך לשאת בעלות זו אבבי ולא טבע.
  • 1.
    גיל1 09/09/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
    עדיף פריזר
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.