השקעה משקיע
צילום: John Schnobrich on Unsplash
בלוגסטריט

מה לעשות כשלא הולך לנו בתיק ההשקעות?

איך לשמור על חשיפה שקולה לשוק הקריפטו, והאם להשקיע בלמונייד וב-SPRT שרוכבת על גל מניות ה-Meme, ומה לעשות כשמרגישים התמכרות למסחר?

זיו סגל | (8)

שבוע מאתגר עבר עלינו בוול סטריט, שלחתם הרבה שאלות ובקשות, כך יהיה לנו מאמר מוארך היום יחסית לפורמט מקוון. אתם לא חייבים לקרוא אותו בבת אחת.

> לכל הטורים של זיו סגל

 

אתחיל בתחושה שרבים מאיתנו חווים והיא שלמרות ששוק המניות עולה, קשה מאוד להצליח עם מניות בודדות. רבים מהרעיוניות, לרבות אלו המועלים כאן, נראים כמבטיחים, מניבים כמה אחוזים ואז מתרסקים. זה מוביל גם לשאלות ששאלתם על מניות כמו LMND, BOXL ואני יכול להוסיף גם את ZNGA ואת SPRT כשהאחרונה מדגימה את הטיעון שאטען בהמשך.

 

אל נושא ההתמכרויות שבו התחלנו לטפל אוסיף את נושא היאוש.

 

יאוש הוא שילוב של רגש ומחשבות. הרגש הוא התחושה הלא נעימה שהיאוש מיצר אצלנו בגוף, אובדן האנרגיה וההשפעה על היכולת שלנו להנות, לתפקד בחיים ולהחליט החלטות. המחשבות הן בדבר תהליכי בחירת ההשקעות שלנו, הרלוונטיות שלהם והשאלה האם לשמר אותם או שהם לא רלוונטיים. מחשבות אלו יכולות להוביל להחלפות תכופות של שיטות ההשקעה (מתכון בטוח להפסד כסף) או אל הנוחות של השקעה במדדים (שאכן בשבועות האחרונים ידם היא על העליונה). אני רוצה להציע לכם כפתרון את השילוב של הבנה, סבלנות והכלה.

 

ההבנה היא שזה טבעו של תהליך ההשקעה בשוק המניות. אנחנו מצפים משהו מהעתיד וכידוע העתיד לא ממש מתחשב בציפיות שלנו. לכן, לא להיות צודק זו ברירת המחדל. לפעמים אנחנו מצפים משהו מהעתיד לפרק זמן מסוים, למשל, עד ״בלוגסטריט״ הבא, עד סוף החודש, עד שאצטרך 10000 ש״ח לתשלום על משהו, והעתיד לא מסתנכרן עם פרקי הזמן שלנו. זו המציאות ולכן אנחנו צריכים להיות גמישים עם תפיסת הזמן. אני לא אומר שצריך לחכות 50 שנה להשקעה שתבשיל אבל לפעמים גם חודשים זה פרק זמן סביר. לכל תקופה יש את מאפייני התנודתיות והזמן שלה.

 

הסבלנות היא המיומנות שאנחנו מפתחים לטובת ההבנות שגיבשנו. בשביל להקל עליכם ועלי, תסתכלו על הגרף של קרן הסל AMOM. הקרן משתמשת בבינה מלאכותית לאיתור מניות מומנטום. לכאורה היא צריכה להיות מושלמת. גם מומנטום וגם בלי רגשות. תוכלו לראות על הגרף שכבר כשנה היא לא מצליחה להשיג תשואה עודפת על ה-S&P500. כמו גולש גלים בים, צריך סבלנות עד שהגל הבא יקח אותנו ובזמן ההמתנה רק להיות ערניים, מוכנים ולא להתעייף יותר מדי. מוכנים זה אומר לסדר בעדינות את תיק המניות, למכור כמה מניות שבחודשים האלו נהיו פחות רלוונטיות ואולי לקנות כמה שנראות יותר מתאימות.

 

ההכלה היא הכלה של טעויות לטווח הקצר. כל אותם גלים קטנים שחשבנו שהם הגל הגדול אבל לא התממשו ככזה. כאן אתחיל לענות לשאלות שלכם:

 

נתחיל עם LMND. נראה היה שהיא מתחילה לטפס מאזור ה-96 דולר והיא אף הגיעה אל מעל 110 דולר. כמעט תפסנו גל. אבל, הגל נחלש וחזרנו אל הים השטוח ורמת התמיכה. צריך להכיל את זה שכבר היו לנו ביד 14 דולר והם נעלמו ולחכות לגל הבא. לכאורה אם היינו מוכרים ב-110 וקונים שוב ב-96 אז היינו נשארים אם 14 דולר בכיס. המניה היא גלשן. הלך הרוח של המשקיעים הוא הגל. אם אנחנו חושבים שהגלשן עדיין מתאים לנו (LMND היא סיפור עסקי מעניין בתחום מעניים ומעל רמת תמיכה טובה) אז פשוט נכיל את גל הסרק ונחכה לגל הבא.

 

הבנה - סבלנות - הכלה. אם תרצו, הסה ואל תעשה....

 

עכשיו תסתכלו במבט קל על BOXL ועל ZNGA. סיפורים עסקיים אחרים, אותו מסר.

 

BOXL:

ZNGA:

נסיים את החלק הזה עם מניית SPRT, שרוכבת על גלי מניות ה- Meme ו״שובן של מניות הקורונה״. הצגתי אותה כאן לראשונה בשיחה עם עדי ברזילי על שובן של מניות הקורונה. תסתכלו על המלבן הירוק ששרטטתי על הגרף. טווח של 5.28 - 3.85 ביומיים. בשביל להכיל את זה צריך להרחיב את מסגרת ההסתכלות: מגמה עליה מתפתחת, עוצמה ביחס ל - S&P500 ונקודות העניין שציינתי ביחס למניה. מהלך מסחר שיכול לעזור להכיל מצבים כאלו הוא מכירת שליש פוזיציה ביום של קפיצה למעלה ורווח נאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

התמכרויות למסחר - ממשיכים לעבוד על זה

מאמר ה״התמכרויות״ מהשבוע שעבר עורר, כאמור, תגובות רבות. במאמר הצגתי כמה כלים להקלה על התופעה. אבל, על מנת להיפטר מהרגל מנטלי נדרש טיפול שורש. את הטיפול ניתן לעשות בעזרת הפסיכולוגיה המערבית או זו שמגיע מהמזרח. אבל, כמו טיפול שורש שנדרש לשן, התעלמות לא תעלים את הכאב.

 

ענת ארדיטי פוגל, הפסיכולוגית הארגונית שמלווה אותנו, מציפה היום סוגיה רגשית חזקה מאוד שמשפיעה על ההתמכרות שלנו למסחר: תחושת העוני. הדבר קשור בעיני גם לסוגיית הסבלנות וההכלה שדיברתי עליהן. הנה מה שיש לענת לומר:

 

על תחושת העוני והשקעות

 

"לא אני לא עשיר. אני איש עני עם כסף וזה לא אותו דבר" גבריאל גרסיה מארקס

 

״היא פנתה אליי כי היא לא עושה מספיק כסף. נקרא לה מיכל. אשה באמצע שנות הארבעים שלה, נשואה ואמא עובדת בבנק בניהול אשראי עסקי. בעבר עבדה בחדר העסקאות של הבנק. כעת עוסקת בהשקעה של הכסף הפרטי של המשפחה. לדבריה, היא לא מרוויחה מספיק כסף. היא מקצועית, היא מכירה, ויש לה ידע נרחב בהשקעות. כאשר עבדה בחדר עסקאות נחשבה לברוקרית מצליחה מאוד.

היינו כבר בשיחה השלישית בתהליך הייעוץ. מיכל סיפרה על עצמה, חייה וההיסטוריה המשפחתית שלה ועליה כמשקיעה. בשלה מסוים של השיחה אמרתי לה: ״אבל את אישה עשירה (היא בעלת נכסים והון מכובד)״. בנקודה הזו מיכל התקוממה, וממש כעסה: "אני לא עשירה. נמאס לי שכל מי שמכיר אותי אומר לי שאני אישה עשירה. אני לא עשירה".

 

תגובת התנגדות של אדם היא דבר מאוד מעניין. למה מיכל, למרות נכסיה המוחשיים הרבים, תופסת את עצמה כלא עשירה. מיקדתי את השיחה לנושא של תפיסת העצמי של מיכל.

מיכל תופסת את עצמה כאדם עני.

קישרנו לכך את היחסים של מיכל עם הוריה סביב נושא של נתינה ותמיכה כספית לזהות העכשווית שלה. מיכל הרגישה כל ילדותה שהוריה מונעים ממנה כסף, דברים וחוויות. היא גדלה בתחושה של "אין", שהוריה לא נותנים לה. דיברנו על האופן בו תפיסת האני כענייה הוטמעה אצלה ובעצם משפיעה על האופן בו היא משקיעה היום, כאישה בוגרת.

 

הקשר בין לחץ נפשי ועוני

 

מחקרי הפסיכולוגיה של העוני מראים בעקביות שעניים אינם חכמים פחות מעשירים. הם מקבלים החלטות כלכליות לא מוצלחות בגלל הלחץ הנפשי בו הם נמצאים שנובע ממצב/תחושת העוני שלהם. לזהות העצמית שלי אם אני עשירה או ענייה יש גם קשר מסוים לכמות הנכסים המוחשיים שלי ביחס לקבוצת ההשוואה שלי. הזהות הזאת גם משפיעה על כמות הכסף שתוכל/י להרוויח.

 

כשעברנו על כמה וכמה ההשקעות שלה מיכל ניתחה וראתה איך המיינדסט הזה "אני ענייה" גרם לה להפסדים: השפיע על איזה מניות היא קנתה, מתי קנתה ובעיקר מתי מכרה. פעמים רבות, על פי הניתוח שלה, היא בעצם מכרה בפחד כי לא יכלה לתחושתה "לשאת" את הפסד הקטן. היא חשבה כי היא ענייה מידי מכדי להכיל אותו. הרבה פעמים היא חיפשה "בפחים" מניות אזוטריות במחיר ממש נמוך, שלא ממש התרוממו.

 

לאחר שמיכל קיבלה את האפשרות כי האופי של השקעותיה נובע מתפיסת העצמית כענייה עברנו לשלב הגדרת קווי פעולה. שאלתי אותה: אם היית תופסת את עצמך כאישה עשירה איך היית משקיעה? מיכל הגדירה לעצמה אסטרטגיה וחוקי השקעה מתאימים. היא קבעה שלושה כללים: סוגי מניות, הסכומים בהם תשקיע ותהליך תזמון הקניה והמכירה.

 

עכשיו החלק שלך:

 

איך את.ה תופס.ת את עצמך? עשיר.ה? עני.ה? איך זה משפיע על האופן בו את.ה משקיע.ה ועל התשואות שלך? ״

 

תודה לענת, מוזמנים ומוזמנות לשתף בתבונות ובדוגמאות כאן בתגובות.

 

 

קצת קריפטו

 

הנה לכם דוגמא לים גלי שנרגע. הביטקוין משייט מעל אזור ה-30,000 כבר כמעט כחודשיים כאשר במדיה הפיננסית מגוון הקולות הוא רחב: מצד אחד אלו הטוענים שכל הכסף שם ימחק ומצד שני אלו הטוענים שסבלנות תשתלם גם פה.

 

קשה לי להעריך כרגע על בסיס טכני לאן פניו של הביטקוין והאמת שגם הטיעונים בעד משכנעים וגם הטיעונים כנגד. יש בים הזה הרבה זרמים מנוגדים וחזקים. אני כן מזהה התעוררת של קרנות הסל הקשורות בענף וחושב שעדיין BLOK עדיפה. מה שלכד לי את העין הוא סימני הקונים מעל קו המגמה העולה, כפי שתוכלו לראות על הגרף המצורף. נראה לי ש-BLOK היא דרך טובה להישאר במשחק כרגע ולראות מה יהיו ההתפתחויות.

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עשיר עני הוא מצב מנטלי "איזהו עשיר השמח בחלקו" (ל"ת)
    חזל 14/07/2021 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נורית 13/07/2021 09:14
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם את הצד הניקבי של המשוואה,בעברית טובה למדי "תלמידים" לדוגמא כולל גם תלמידות,ה"פוליטיקל קורקט' של ההוא מיותר ומעצבן
  • 4.
    ץ 13/07/2021 00:36
    הגב לתגובה זו
    בעבר הכרת לנו תוכל להסביר ממה בנויות האחזקות בקרן מה דעתך עליה האם יכולה לתת בטחון בתקופה בה כולנו חחשששים ממפולת
  • 3.
    לחץ נפשי, התמכרויות מה אתה כלכלן פסיכולוג או כלום (ל"ת)
    פסיכולוג או כלכלן 12/07/2021 17:51
    הגב לתגובה זו
  • השקעה לעיתים קרובות הופכת למסחר שמונע מרגש. אנא,שתוק . (ל"ת)
    כל אוויל מנכ"ל טוקבק 14/07/2021 15:38
    הגב לתגובה זו
  • ומה אתה? (ל"ת)
    יוני 12/07/2021 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פחמני 12/07/2021 14:15
    הגב לתגובה זו
    לא קיים היום דבר כזה לא הולך כי הכל הולך וממרי כבר 12 שנים מאז שביבי הנהיג את המדינה ואם אתה לא מאמין תשאל את שרה
  • 1.
    עד המיליארד הראשון אתה עני (ל"ת)
    זכור 12/07/2021 13:30
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.