אלטשולר שחם
צילום: אלטשולר שחם

משה ברקת ומיכל הלפרין - אל תתנו לאלטשולר שחם לסדר אתכם. רכישת פסגות רעה לציבור

מניית אלטשולר שחם גמל זינקה ב-20% בשבוע וכבר שווה 4 מיליארד שקל; ההערכות - רכישת פסגות קרובה לקבל את אישור הרגולטורים. אבל זה גול עצמי לתחרות: אלטשולר תהיה מפלצת ענקית בתחומים הצומחים - קופות הגמל להשקעה וקרנות ההשתלמות
נתנאל אריאל | (29)

מתחילת חודש פברואר קפצה מניית בית ההשקעות אלטשולר שחם (אלטשולר שחם גמל) בכ-20% למחיר שיא של 21 שקל, המבטא שווי של 4 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא שאלטשולר שחם בשליטת גילעד אלטושולר וקלמן שחם, קרוב מתמיד להשתלט על בית ההשקעות פסגות - לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל (בכוונת אלטשולר להישאר רק עם תחום קופות הגמל והפנסיה; קרנות הנאמנות יימכרו לאחרים).

באלטשולר שחם צריכים לעבור משוכה גדולה ונראה שהם מצליחים לשכנע שזאת לא באמת משוכה. כל הכבוד להם - אבל זה יהיה גול עצמי אם הרגולטורים יאשרו את העסקה. על הדרך באלטשולר "דורכים" עוד יותר על פסגות המוכה. הטענה של אלטשולר שחם היא שרכישת פסגות לא משפיעה על התחרות בשוק הגמל והפנסיה. אז נכון שלפסגות יש 53 מיליארד שקל של כספים מנוהלים ויחד עם הנכסים המנוהלים באלטשולר שחם מדובר על קרוב ל-200 מיליארד שקל, אבל  "מי זאת פסגות? גוף מדמם שלא באמת תחרותי". מעבר לכך, כשבוחנים את הסגמנט של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הרי שאלטשולר שחם לא עוברים את מחסום הרגולציה של עד 15% מסך החיסכון הפנסיוני. הם קרובים, אבל לא עוברים. טיעון נוסף שלהם הוא שיש ענקיות פנסיה כמו מנורה ומגדל שגדולות בהיקף יותר מאשר אלטשולר שחם.   

עם הטיעונים האלו באלטשולר שחם מנסים להכשיר את הרכישה. הרכישה תגדיל את היקף הנכסים של אלטשולר ב-30% בערך (חישוב גס) ואת הרווח הרבה יותר - אחרי הכל רוב העלויות הן קבועות, כך שרוב דמי הניהול שיזרמו מהנכסים החדשים (קופות הגמל של פסגות) יזרמו לשורה התחתונה. זו הסיבה שמניית אלטשולר שחם מזנקת בימים האחרונים, וזו בדיוק הסיבה שמוכיחה שהטיעונים של אלטשולר לא נכונים. אלטשולר הופכת לחזקה מאוד, הרבה יותר רווחית, והיא מגדילה את הפער בינה לבין כל האחרות. תחרות לא נמדדת רק בהיקף השוק הכולל, אלא גם בקטגוריות מסוימות, במגמה, בשליטה ודומיננטיות במוצרים מקבילים ונלווים, וגם ברווחים. אין ויכוח שרכישת פסגות הופכת את המפלצת של אלטשולר בתחום החיסכון הפנסיוני לגדולה יותר - וגם די ברור שהצרכן לא מרוויח מזה. 

למרות העשור הגרוע שלה, פסגות היא גוף משמעותי בתחום - ורכישתה פוגעת מאוד בתחרות כי בכך ייצא שחקן משמעותי מהשוק. הרכישה מעבירה רווחי עתק לגוף מוביל, רווחים שמחזקים אותו מול הגופים האחרים - במיוחד הקטנים והבינוניים, שלהם יש רווחיות נמוכה.

הרכישה תציב את אלטשולר כענקית בתחומה, היא תהפוך את תתי השווקים הצומחים ביותר - קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות - לכך שיהיו בכמעט שליטה מוחלטת של אלטשולר שחם. הטיעון שפסגות לא תחרותית אינו רלבנטי - צריך לחכות שייקנה אותה גוף תחרותי. הטיעון שלא כדאי למכור לקרנות השקעה מחו"ל בגלל מה שקרה לפסגות תחת שליטתה של אייפקס - לא רלבנטי. יהיו אולי גופים שכן יצליחו להתחרות. הטיעון שרק גוף אסטרטגי יהיה מוכן ויכול לרכוש את פסגות (בזכות הסינרגיה) היא נכונה - אבל זה לא חייב להיות אלטשולר שחם הענק, זה יכול להיות שחקן בינוני. כרגע אין אף שחקן בינוני שרוצה לקנות את פסגות. צריך לחכות. מכירה לאלטשולר רק תגדיל את המפלצת, ובואו נכיר בעובדה שאכן מדובר במפלצת. 4 מיליארד שקל - זה הרבה מעל כולם. אם תרצו: זה "אלטשולר שחם ויתר הטבלה". כלומר - גול עצמי לתחרות.

אז: הממונה על התחרות והממונה על שוק ההון והביטוח - מיכל הלפרין ומשה ברקת, אל תפלו בפח. מול הטיעונים שיגיעו מצד אלטשולר שחם יש לכם טיעון אחד גדול - השוק לא טיפש והשוק יודע שמיזוג כזה יגדיל את הרווחים בעשרות רבות של אחוזים וישפיע על האיזון בשוק החיסון הפנסיוני.

השווי של אלטשולר זינק כאמור 20% בשבוע וחצי - השוק יודע שהרווחים יזנקו. הפרוסה של אלטשולר שחם בעוגת הרווחים בתחום קופת הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה ענקית - היא תהיה גדולה מהפרוסה של אלטשולר ופסגות לפני העסקה. זה ההיפך ממה שצריך להיות. זה מקטין עוד יותר את המוטיבציה של הגוף הזה להתחרות ולהוריד עמלות/ דמי ניהול. הוא קונה מתחרה במקום להתחרות ולהוריד דמי ניהול.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תחשבו על זה - רכישת פסגות בעצם מבטלת את הצורך של אלטשולר להתחרות. מבחינתם הם משקיעים סכום חד פעמי וקונים לקוחות במקום להוריד דמי ניהול ולהתחרות ולהשיג לקוחות. איזה רגולטור רציני יאשר רכישה כשברור לכל שהמוטיבציה לתחרות והורדת דמי ניהול יורדת?    

הרווחים הנוספים של אלטשולר הם דמי הניהול בקופות הגמל וקרנות הפנסיה של הציבור. ולכן אתם צריכים לחזק שחקנים אחרים וכך דמי הניהול יירדו - לטובת הצרכנים! אם תתנו לאלטשולר לקנות את פסגות, דמי הניהול לא יירדו - והתחרות תיחלש. השאלה כאן היא מאוד פשוטה - האם הממונה על התחרות והממונה על שוק ההון עובדים בשביל הציבור או בשביל אלטשולר שחם?

לקריאה נוספת:

כמה שווה בית השקעות, ולמה גילעד אלטשולר ורן שחם רוצים לרכוש את פסגות?

פסגות היא אכן גוף בהתרסקות. פסגות מובילה את הפדיונות גם בתחום הקרנות וגם בתחום קופות הגמל. הנפילה של פסגות היא תמונת הראי של אלטשולר שחם. 

העשור של אלטשולר שחם וילין לפידות

בעשור האחרון נוצרו שתי ענקיות בתחום ניהול הכספים – אלטשולר שחם וילין לפידות. שתיהן הגיעו לשווי של מיליארדים - אלטשולר שחם קופות גמל נסחרת כאמור ב-4 מיליארד שקל וכל החברה שווה כנראה מעל 5 מיליארד שקל. ילין לפידות שווה בהערכה גסה מעל 2 מיליארד שקל. מנהלי ההשקעות הטובים של הגופים האלו (הבעלים) לצד שיווק ומוטיבציה הצליחו לייצר תשואות לציבור ולגדול בתעשייה הצפופה של ניהול הכספים.

הם גדלו כי הם היו טובים, והם ייצרו ערך מאוד משמעותי לבעלים שלהם על חשבון מנהלי ההשקעות הרדומים/חלשים במקומות אחרים. מול הנסיקה המדהימה שלהם, בית ההשקעות פסגות שהיה המוביל לפני עשור, מאבד נתח שוק וסובל מפדיונות בגלל תשואות מאכזבות. כאמור - עליית הערך של אלטשולר שחם וילין לפידות היא תמונת הראי של איבוד הערך של פסגות. 

מול היקף הנכסים של כ-140 מיליארד שקל בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של אלטשולר שחם וכ-70 מיליארד שקל בילין לפידות – גידול של יותר מפי 10 בעשור, פסגות לא גדלה. למרות ההפקדות השוטפות, למרות תשואה חיובית שנובעת משווקים פיננסיים תוססים, למרות שהיא היתה מובילת שוק.

תגובות לכתבה(29):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    בסוף יהיה שם קריסת פרמידה (ל"ת)
    בבי 12/02/2021 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    שאלת את שאלת השאחות: למי ברקת והלפרין עובדים לציבור או לאלטשולר? בקרוב תתקבל כנראה התשובה, כאשר ברקת ידלג לגוב מפנק באלטשולר בגין האתנן שנתן, בדיוק כמו קודמו במגדל. (ל"ת)
    אנונימי 12/02/2021 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    לעומתמגדל ומנורה 10/02/2021 08:58
    הגב לתגובה זו
    טוב מאוד שתהיה תחרות מול הגופים היותר גדולים, פסגות כבר סוס מת ממילא, לכותב יש איזשהוא אינטרס חבוי....
  • 22.
    הכותב צודק 10/02/2021 07:33
    הגב לתגובה זו
    היא תפגע התחרותיות שכה נחוצה בשוק הישראלי הקטן. במיוחד לאור החולשה של ילין לפידות בשנים האחרונות. אמנם מור עולה וצומחת, ובעתיד תהיה גורם חשוב בשוק הגמל וההשתלמות, אולם אלטשולר מתעצמת יתר על המידה, והתחרותיות תיפגע, ללא ספק.
  • 21.
    היות וזה הגוף הטוב במשק, כל עוד ימשיכו להציג ביצוע 09/02/2021 20:51
    הגב לתגובה זו
    היות וזה הגוף הטוב במשק, כל עוד ימשיכו להציג ביצועים כמו בעשור האחרון הדמי ניהול הגבוהים הם לגיטימיים.מי שמסתכל על דמי ניהול כבחירה היכן להשקיע אז או שלא מבין או שמוטה.מעבר לעניין זה, אנשים טובים עולים כסף ומי שרוצה ניהול טוב בידי האנשים הטובים ביותר צריך לשלם
  • 20.
    מי שמשלם יותר מ0.5% דמי ניהול פראייר (ל"ת)
    כלכלן 09/02/2021 20:32
    הגב לתגובה זו
  • אתה מבין, ומה הקשר 13/02/2021 11:47
    הגב לתגובה זו
    הקשר בין כלכלכה לבין תחום הפנסיוני כמעט כמו בין רופא עינים לפרקטולוג, שניהם רופאים
  • 19.
    רק מזומן 09/02/2021 19:59
    הגב לתגובה זו
    חברות בועה בלון אגו נפוח.
  • 18.
    צחי 09/02/2021 18:10
    הגב לתגובה זו
    להיכנס לישראל ולהתחרות ???? מי מונע את זה ולמה,? מובטחת לו תעסוקה בהמשך בחברות אלה ?
  • 17.
    שגב 09/02/2021 17:10
    הגב לתגובה זו
    הם נתנו א הכסף של הפנסיונרים לתשובה דנקנר פישמן חבכרת פושעים שמקומה בכלא
  • 16.
    לרון 09/02/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
    ספינה "שוקעת" מחלצים
  • 15.
    לרון 09/02/2021 16:15
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר מבריק,קחו לדוגמא את "סופה מניות" שירדה %10 בהנפקתה ,וראו איפה היא היום,לא שאנליסט מניות לא עלתה ג"כ בסדר גודל לא קטן
  • 14.
    לרון 09/02/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    ספינה "שוקעת" מחלצים
  • 13.
    לרון 09/02/2021 16:10
    הגב לתגובה זו
    חוגג ודובאי כרעיון,גם אליהם אינני קשור
  • 12.
    לרון 09/02/2021 16:07
    הגב לתגובה זו
    מהמיזוג אם יאושר יצמח ערך מיידי ובהמשך אלטשולר ימכור חלק למשקיע חיצוני כמו ארק של קטרין ווד,לא בטוח אך זו אפשרות בהחלט,אין לי קשר לאלטשולר שחם,גילוי נאות
  • 11.
    הספינה של פסגות שוקעת (ל"ת)
    אנונימי 09/02/2021 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יוני 09/02/2021 14:38
    הגב לתגובה זו
    עובדי פסגות תפסיקו להתבכיין. אף מנהל גדול ובטח לא זהבית, עושה אנליזות ומחליט במה משקיעים. הכשלון של פסגות הוא קודם כל העובדים שלו. בינוניים וחסרי אכפתיות. ברור שאף אחד לא יקח אתכם אחרי המיזוג ואתם בצרה שרק אתם אחראים לה
  • אותו עובד 09/02/2021 20:34
    הגב לתגובה זו
    היא קיבלה החלטות על סגירה של קרנות, על מתווה של השקעות, בחרה במכוון לצמצם במערכות וכלים חשובים. מכיר את הסיפור של החמור שכמעט הצליח לחיות עם רבע מכמות הקש הדרושה?! אז זה זה
  • 9.
    איציק 09/02/2021 14:13
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא התלוננתם על בנק מזרחי,לאומי ופועלים? הם שיחקו בארה"ב בכסף שלנו וקיבלו קנסות ואלטושלר שחם שמשחקת לפי הכללים אתם מתנגדים? מה האינטרס המעוות שלכם?
  • 8.
    עובד 09/02/2021 13:12
    הגב לתגובה זו
    זהבית ושליחתה אלונה דאגו בשנים האחרונות להרוס את החברה והניהול הכושל של שתיהן הביא למוטיבציה נמוכה, בריחה של הון אנושי וחברה בלי מעוף. פוטנציאל פסגות הוא לפחות פי 2 וזהבית יודעת זאת. מכירת פסגות למשקיע שירים את החברה ישים מראה מול פרצופה על כישלונה במחיקת הערך. פסגות חולה, היא מלאה פגמים אבל לא צריך להרוג אותה. פסגות חייבת להישאר עצמאית
  • 7.
    עובד 09/02/2021 13:02
    הגב לתגובה זו
    זהבית ושליחתה אלונה דאגו בשנים האחרונות להרוס את החברה והניהול הכושל של שתיהן הביא למוטיבציה נמוכה, בריחה של הון אנושי וחברה בלי מעוף. פוטנציאל פסגות הוא לפחות פי 2 וזהבית יודעת זאת. מכירת פסגות למשקיע שירים את החברה ישים מראה מול פרצופה על כישלונה במחיקת הערך. פסגות חולה, היא מלאה פגמים אבל לא צריך להרוג אותה. פסגות חייבת להישאר עצמאית
  • 6.
    ספיר 09/02/2021 13:02
    הגב לתגובה זו
    המהלך של אלטשולר מקטין את התחרות, אין כאן בכלל ספקות לגבי זה
  • 5.
    אמיר 09/02/2021 11:49
    הגב לתגובה זו
    ההצלחה של אלטשולר היתה בזכות קוטנו ולא גודלו, הקטנים מכים את תשואות הגדולים תבדוקו מור תבדקו מיטב דש. הציבור היום חכם מאי פעם והוא נודד לפי דמי ניהול ותשואות. קניית פסגות רק תכביד עליו עוד יותר.
  • 4.
    ביזפורטל צודקים, בעולם דמי הניהול חצי מישראל (ל"ת)
    גבריאל 09/02/2021 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ליאור 09/02/2021 11:17
    הגב לתגובה זו
    הרכישה הזו היא טעות נוראית אסור שתקרה חבל מאוד עסקה נוראית לציבור
  • 2.
    אבי 09/02/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    על איזו תחרות בדיוק אתה מדבר?! לאלטשולר ביצועים מדהימים לאורך עשור, לפסגות ביצועים כושלים. אז נכון שהעבר לא מעיד על העתיד, אבל מבחינת החוסגים בפסגות מדובר בשדרוג מהותי בניהול המקצועי, מה הקשר לתחרות? אם התוצאות של אלטשולר בהמשך לא תהיינה טובות, העמיתים יעברו למתחרים.
  • שמעון 09/02/2021 23:06
    הגב לתגובה זו
    הבעיה האמיתית כאן וזה מה שאומרים לך באתר הזה היא שאם אין תחרות אז הדמי ניהול יעלו וזה באסה. אז צריך עוד משקיעים ועוד שחקנים וחברות כדי שזו יצליח ולא שאלטשולר יקחו הכל ולא תהיה תחרות
  • אבי 10/02/2021 08:29
    יש כל כך הרבה גופי חיסכון טווח ארוך בישראל הקטנה, מחברות הביטוח ועד בתי ההשקעות הגדולים והקטנים. דמי הניהול נמצאים כל הזמן בירידה, הוכחה לכך שהתחרות חיה ובועטת, גם אם גוף אחד או שניים יצאו מהמשחק.
  • 1.
    בדיחה 09/02/2021 11:07
    הגב לתגובה זו
    למען עמלות לאנשים בינוניים בחברות ביטוח . העברת הכספים אליהם לא תרמה לאף אחד כלום אפילו הבורסה לא עולה איפה הכסף שהם מקבלים כל חודש מאלפי מבוטחים חוץ מזה או שיש כלכלה חופשית או שיש פה דובי לא לא כל פעם שרוצים למכור פה משהו מיד קמים וצורחים לא לא ככה היה עם תנובה ככה היה עם כיל וככה יהיה כל הזמן . הכלכלנים בישראל שמרנים מפחדים מכל שינוי מנבאים רק שחורות לא שמעו על כלכלה חופשית וכלכלה חדשה. כעת גם נבהלים מאינפלציה של 2% ומנבאים שחורות שכחו את האינפלציה עם 400% ועם 7% יאלה צאו כבר לפנסיה אתם מסטיק לעוס כמו הפוליטיקאים .
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.