האם דניה סיבוס שווה 2-2.5 מיליארד ש'? רק לפני שנתיים היא הוערכה ב-400 מיליון ש' - כסף "זול" וטיפש מריץ את השווקים
כפי שנחשף לראשונה בביזפורטל - דניה סיבוס יוצאת להנפקה; החברה מנצלת את ההייפ בחברות התשתיות שנמצאות במחירי שיא; איך זה שכולם שכחו שקבלנות ותשתיות מניבים רווחיות נמוכה ומדובר בתחום מסוכן מאוד?
חברת התשתיות דניה סיבוס יוצאת להנפקה במקביל להצעת מכר של בעלת השליטה, אפריקה ישראל שבשליטת לפידות קפיטל -4.19% של יעקב לוקסנבורג וקופות הגמל של אלטשולר שחם (20%). מדובר באקזיט מרשים ללוקסנבורג ולאלטשולר שחם שבעת רכישת קבוצת אפריקה ישראל במסגרת הסדר החוב של אפריקה, לפני כשנתיים, העריכו את דניה סיבוס בכ-400 מיליון שקל בלבד וכעת היא צפויה להנפיק לפי שווי של 2 מיליארד שקל ומעלה. החשיפה על הכוונה להנפיק את דניה סיבוס פורסמה ראשונה באתר ביזפורטל
דניה סיבוס היא חברה גדולה בתחום קבלנות הבנייה למגורים, קבלנות הבנייה שלא למגורים, קבלנות תשתיות וייזום פרויקטים למגורים בישראל וגם ברומניה. בנוסף מחזיקה דניה סיבוס ב-52% מאפריקה מגורים שרגע לפני ההנפקה היא תיפרד ממנה בדרך של פיצול והעברת המניות לחברה האם. דניה סיבוס החזיקה עד לא מזמן ב-75% ממניות אפריקה מגורים, אך במסגרת הסדר החוב הכולל מכרה לגופים מוסדיים 18% ממניות אפריקה מגורים תמורת 200 מיליון שקל. לאחרונה מכרה 4% נוספים ב-70 מיליון שקל.
על פי התשקיף, דניה סיבוס תמכור 12% ממניות אפריקה מגורים לאפריקה ישראל, לפי מחירן בבורסה ובתמורה לסכום של כ-220 מיליון שקל, שישולם מכספי הצעת המכר. לגבי יתר המניות - 40%, הן יחולקו כדיבידנד בעין לאפריקה ישראל (סוג של העלאת ההחזקה למעלה) כך ששתי החברות יחזרו להיות חברות אחיות כפי שהיה בעבר.
התוצאות של דניה סיבוס.
דניה סיבוס מחזיקה בצבר גדול של כ-10 מיליארד שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 היא הרוויחה כ-74 מיליון שקל, על הכנסות של 2.66 מיליארד שקל.
תחום הבנייה למגורים, הכניס בתקופה זו כ-1.35 מיליארד שקל והיה מרכזי בפעילות החברה. למעשה, דניה סיבוס מונפקת לפי מכפיל רווח של כ-20. זה מכפיל רווח גבוה לחברת תשתיות. חשוב להזכיר שחברות תשתיות "חיות" על מרווח גולמי נמוך במיוחד של 5%-7% כך שהן מאוד רגישות לשינויים בעלויות. חברות תשתיות רבות נסמכות על רווחיות נמוכה בעת המכרזים בתקווה שיוחלו תוך כדי תנועה לשפר את המרווחים - למשל, לקבל הטבות, פיצויים והחזרים מהמדינה (כלקוח). בעבר היה ידוע שהסכום הסופי של הפרויקט גבוה מהסכום שנוכרז במכרז וזאת במקביל לעלויות נוספות שמתגלות תוך כדי תנועה. זה כבר פחות מהעבר, החברות כבר לא יכולות "לבנות" על זה, אך זה עדיין קיים.
- חצי שנה אחרי: לפידות קפיטל שוב מממשת בדניה סיבוס
- דניה מסכמת רבעון עם ירידה קלה בהכנסות אך שיפור ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום התשתיות זוכה לעדנה מפתיעה בבורסה ורואים זאת במניות של שפיר הנדסה -2.5% , אלקטרה -3.04% , אשטרום קבוצה -0.01% ועוד. החברות האלו שוות כבר מיליארדים רבים. הבעיה ששוכחים שהרווחיות בתחום מאוד נמוכה ומאוד תנודתית. לראייה - חברות תשתיות ובנייה רבות שקרסו - דורי בנייה, מלרג, אוליצקי ונוספות.
בכל מקרה, דניה מנצלת את ההייפ בתחום התשתיות, את ההייפ בהנפקות ובעיקר את הכסף "הזול". יש הרבה כסף שמחפש השקעות - כי באפיקים סולידיים לא מקבלים תשואה והוא מחלחל לשווקי המניות ומטיס את המניות. זה יכול להימשך אפילו תקופה ממושכת, אבל ברור שזה לא מצב שיכול להימשך לאורך זמן. בינתיים מנצלות את חלון ההזדמנות חברות רבות ודניה מצטרפת למגמה כשהמרוויחה הגדולה שלה היא לפידות קפיטל בעלת השליטה (בשרשור) שצפויה לדווח על רווח חשבונאי גדול במקביל לרווח כלכלי משמעותי. לפידות קפיטל -4.19% זינקה מאז רכישת אפריקה פי 3.5 לשווי של כ-1.9 מיליארד שקל.
- 6.רציו בקצב רווחיות של מעל ל 100 מיליון$ בשנה! (ל"ת)יריב 28/01/2021 14:35הגב לתגובה זו
- 5.יאיר 28/01/2021 10:08הגב לתגובה זוואילו דניה סיבוס תונפק מעל 2 מליארד שקל עם רווח שנתי של אולי 100 מליון שקל? מי שיקנה בהנפקה זה המוסדיים. האם ועדת ההשקעות יכולה להבביר את זה שלא משקיעים בישראמקו ולעומת זאת משקיעים בדניה סיבוס ,פוקס, מקס סטור וכאלה?
- 4.רק מזומן 28/01/2021 09:37הגב לתגובה זוהמוסדיים מפזרים כסף לא להם על אויר חם .בקלות דעת.
- 3.רווחי קורונה 28/01/2021 09:11הגב לתגובה זובתקופת הקורונה השקעתי בחברות אנרגיה מתחדשת וחברות בנייה. עשיתי רווחים שלא עשיתי באף תקופה אחרת ביחוד מאז נצחונו של ביידן בבחירות. מאמין שכרגע זאת ההשקעה הכי חכמה שניתן לעשות וכשדניה תצא להנפקה אקנה מה שאוכל. אוסף רק נכסים, שווי הכסף נשחק מהדפסות כספים מסיביות ולדעתי דירוג מדינות זה הבועה הבאה בסגנון הסאב-פריים.
- 2.זה ייגמר בהפסדי ענק - יום אחרי שהמנכל הולך הכל יימחק (ל"ת)NAV 28/01/2021 08:59הגב לתגובה זו
- 1.חברה שמתנהלת כארגון פשע וחבלה. להיזהר ולשמור מרחק!!!!!! (ל"ת)איתן 28/01/2021 08:35הגב לתגובה זו

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
