תשתיות
צילום: תמר מצפי
IPO

האם דניה סיבוס שווה 2-2.5 מיליארד ש'? רק לפני שנתיים היא הוערכה ב-400 מיליון ש' - כסף "זול" וטיפש מריץ את השווקים

כפי שנחשף לראשונה בביזפורטל - דניה סיבוס יוצאת להנפקה; החברה מנצלת את ההייפ בחברות התשתיות שנמצאות במחירי שיא; איך זה שכולם שכחו שקבלנות ותשתיות מניבים רווחיות נמוכה ומדובר בתחום מסוכן מאוד? 

חברת התשתיות דניה סיבוס יוצאת להנפקה במקביל להצעת מכר של בעלת השליטה, אפריקה ישראל שבשליטת לפידות קפיטל -0.44% של יעקב לוקסנבורג וקופות הגמל של אלטשולר שחם (20%). מדובר באקזיט מרשים ללוקסנבורג ולאלטשולר שחם שבעת רכישת קבוצת אפריקה ישראל במסגרת הסדר החוב של אפריקה, לפני כשנתיים, העריכו את דניה סיבוס בכ-400 מיליון שקל בלבד וכעת היא צפויה להנפיק לפי שווי של 2 מיליארד שקל ומעלה. החשיפה על הכוונה להנפיק את דניה סיבוס פורסמה ראשונה באתר ביזפורטל

דניה סיבוס היא חברה גדולה בתחום קבלנות הבנייה למגורים, קבלנות הבנייה שלא למגורים, קבלנות תשתיות וייזום פרויקטים למגורים בישראל וגם ברומניה. בנוסף מחזיקה דניה סיבוס ב-52% מאפריקה מגורים שרגע לפני ההנפקה היא תיפרד ממנה בדרך של פיצול והעברת המניות לחברה האם. דניה סיבוס החזיקה עד לא מזמן ב-75% ממניות אפריקה מגורים, אך במסגרת הסדר החוב הכולל מכרה לגופים מוסדיים 18% ממניות אפריקה מגורים תמורת 200 מיליון שקל. לאחרונה מכרה 4% נוספים ב-70 מיליון שקל.

על פי התשקיף, דניה סיבוס תמכור 12% ממניות אפריקה מגורים לאפריקה ישראל, לפי מחירן בבורסה ובתמורה לסכום של כ-220 מיליון שקל, שישולם מכספי הצעת המכר. לגבי יתר המניות - 40%,  הן יחולקו כדיבידנד בעין לאפריקה ישראל (סוג של העלאת ההחזקה למעלה) כך ששתי החברות יחזרו להיות חברות אחיות כפי שהיה בעבר. 

התוצאות של דניה סיבוס.

דניה סיבוס מחזיקה בצבר גדול של כ-10 מיליארד שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 היא הרוויחה כ-74 מיליון שקל, על הכנסות של 2.66 מיליארד שקל.

תחום הבנייה למגורים, הכניס בתקופה זו כ-1.35 מיליארד שקל והיה מרכזי בפעילות החברה.  למעשה, דניה סיבוס מונפקת לפי מכפיל רווח של כ-20. זה מכפיל רווח גבוה לחברת תשתיות. חשוב להזכיר שחברות תשתיות "חיות" על מרווח גולמי נמוך במיוחד של 5%-7% כך שהן מאוד רגישות לשינויים בעלויות. חברות תשתיות רבות נסמכות על רווחיות נמוכה בעת המכרזים בתקווה שיוחלו תוך כדי תנועה לשפר את המרווחים - למשל, לקבל הטבות, פיצויים והחזרים מהמדינה (כלקוח). בעבר היה ידוע שהסכום הסופי של הפרויקט גבוה מהסכום שנוכרז במכרז וזאת במקביל לעלויות נוספות שמתגלות תוך כדי תנועה. זה כבר פחות מהעבר, החברות כבר לא יכולות "לבנות" על זה, אך זה עדיין קיים.

תחום התשתיות זוכה לעדנה מפתיעה בבורסה ורואים זאת במניות של שפיר הנדסה 0.95% , אלקטרה 0.59% , אשטרום קבוצה 0.53% ועוד. החברות האלו שוות כבר מיליארדים רבים. הבעיה ששוכחים שהרווחיות בתחום מאוד נמוכה ומאוד תנודתית. לראייה - חברות תשתיות ובנייה רבות שקרסו - דורי בנייה, מלרג, אוליצקי ונוספות. 

בכל מקרה, דניה מנצלת את ההייפ בתחום התשתיות, את ההייפ בהנפקות ובעיקר את הכסף "הזול". יש הרבה כסף שמחפש השקעות - כי באפיקים סולידיים לא מקבלים תשואה והוא מחלחל לשווקי המניות ומטיס את המניות. זה יכול להימשך אפילו תקופה ממושכת, אבל ברור שזה לא מצב שיכול להימשך לאורך זמן. בינתיים מנצלות את חלון ההזדמנות חברות רבות ודניה מצטרפת למגמה כשהמרוויחה הגדולה שלה היא לפידות קפיטל בעלת השליטה (בשרשור) שצפויה לדווח על רווח חשבונאי גדול במקביל לרווח כלכלי משמעותי. לפידות קפיטל -0.44% זינקה מאז רכישת אפריקה פי 3.5 לשווי של כ-1.9 מיליארד שקל.

   

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רציו בקצב רווחיות של מעל ל 100 מיליון$ בשנה! (ל"ת)
    יריב 28/01/2021 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יאיר 28/01/2021 10:08
    הגב לתגובה זו
    ואילו דניה סיבוס תונפק מעל 2 מליארד שקל עם רווח שנתי של אולי 100 מליון שקל? מי שיקנה בהנפקה זה המוסדיים. האם ועדת ההשקעות יכולה להבביר את זה שלא משקיעים בישראמקו ולעומת זאת משקיעים בדניה סיבוס ,פוקס, מקס סטור וכאלה?
  • 4.
    רק מזומן 28/01/2021 09:37
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים מפזרים כסף לא להם על אויר חם .בקלות דעת.
  • 3.
    רווחי קורונה 28/01/2021 09:11
    הגב לתגובה זו
    בתקופת הקורונה השקעתי בחברות אנרגיה מתחדשת וחברות בנייה. עשיתי רווחים שלא עשיתי באף תקופה אחרת ביחוד מאז נצחונו של ביידן בבחירות. מאמין שכרגע זאת ההשקעה הכי חכמה שניתן לעשות וכשדניה תצא להנפקה אקנה מה שאוכל. אוסף רק נכסים, שווי הכסף נשחק מהדפסות כספים מסיביות ולדעתי דירוג מדינות זה הבועה הבאה בסגנון הסאב-פריים.
  • 2.
    זה ייגמר בהפסדי ענק - יום אחרי שהמנכל הולך הכל יימחק (ל"ת)
    NAV 28/01/2021 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חברה שמתנהלת כארגון פשע וחבלה. להיזהר ולשמור מרחק!!!!!! (ל"ת)
    איתן 28/01/2021 08:35
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך