האם דניה סיבוס שווה 2-2.5 מיליארד ש'? רק לפני שנתיים היא הוערכה ב-400 מיליון ש' - כסף "זול" וטיפש מריץ את השווקים
כפי שנחשף לראשונה בביזפורטל - דניה סיבוס יוצאת להנפקה; החברה מנצלת את ההייפ בחברות התשתיות שנמצאות במחירי שיא; איך זה שכולם שכחו שקבלנות ותשתיות מניבים רווחיות נמוכה ומדובר בתחום מסוכן מאוד?
חברת התשתיות דניה סיבוס יוצאת להנפקה במקביל להצעת מכר של בעלת השליטה, אפריקה ישראל שבשליטת לפידות קפיטל 1.56% של יעקב לוקסנבורג וקופות הגמל של אלטשולר שחם (20%). מדובר באקזיט מרשים ללוקסנבורג ולאלטשולר שחם שבעת רכישת קבוצת אפריקה ישראל במסגרת הסדר החוב של אפריקה, לפני כשנתיים, העריכו את דניה סיבוס בכ-400 מיליון שקל בלבד וכעת היא צפויה להנפיק לפי שווי של 2 מיליארד שקל ומעלה. החשיפה על הכוונה להנפיק את דניה סיבוס פורסמה ראשונה באתר ביזפורטל
דניה סיבוס היא חברה גדולה בתחום קבלנות הבנייה למגורים, קבלנות הבנייה שלא למגורים, קבלנות תשתיות וייזום פרויקטים למגורים בישראל וגם ברומניה. בנוסף מחזיקה דניה סיבוס ב-52% מאפריקה מגורים שרגע לפני ההנפקה היא תיפרד ממנה בדרך של פיצול והעברת המניות לחברה האם. דניה סיבוס החזיקה עד לא מזמן ב-75% ממניות אפריקה מגורים, אך במסגרת הסדר החוב הכולל מכרה לגופים מוסדיים 18% ממניות אפריקה מגורים תמורת 200 מיליון שקל. לאחרונה מכרה 4% נוספים ב-70 מיליון שקל.
על פי התשקיף, דניה סיבוס תמכור 12% ממניות אפריקה מגורים לאפריקה ישראל, לפי מחירן בבורסה ובתמורה לסכום של כ-220 מיליון שקל, שישולם מכספי הצעת המכר. לגבי יתר המניות - 40%, הן יחולקו כדיבידנד בעין לאפריקה ישראל (סוג של העלאת ההחזקה למעלה) כך ששתי החברות יחזרו להיות חברות אחיות כפי שהיה בעבר.
התוצאות של דניה סיבוס.
דניה סיבוס מחזיקה בצבר גדול של כ-10 מיליארד שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 היא הרוויחה כ-74 מיליון שקל, על הכנסות של 2.66 מיליארד שקל.
תחום הבנייה למגורים, הכניס בתקופה זו כ-1.35 מיליארד שקל והיה מרכזי בפעילות החברה. למעשה, דניה סיבוס מונפקת לפי מכפיל רווח של כ-20. זה מכפיל רווח גבוה לחברת תשתיות. חשוב להזכיר שחברות תשתיות "חיות" על מרווח גולמי נמוך במיוחד של 5%-7% כך שהן מאוד רגישות לשינויים בעלויות. חברות תשתיות רבות נסמכות על רווחיות נמוכה בעת המכרזים בתקווה שיוחלו תוך כדי תנועה לשפר את המרווחים - למשל, לקבל הטבות, פיצויים והחזרים מהמדינה (כלקוח). בעבר היה ידוע שהסכום הסופי של הפרויקט גבוה מהסכום שנוכרז במכרז וזאת במקביל לעלויות נוספות שמתגלות תוך כדי תנועה. זה כבר פחות מהעבר, החברות כבר לא יכולות "לבנות" על זה, אך זה עדיין קיים.
- חצי שנה אחרי: לפידות קפיטל שוב מממשת בדניה סיבוס
- דניה מסכמת רבעון עם ירידה קלה בהכנסות אך שיפור ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום התשתיות זוכה לעדנה מפתיעה בבורסה ורואים זאת במניות של שפיר הנדסה -0.34% , אלקטרה -1.44% , אשטרום קבוצה -2.18% ועוד. החברות האלו שוות כבר מיליארדים רבים. הבעיה ששוכחים שהרווחיות בתחום מאוד נמוכה ומאוד תנודתית. לראייה - חברות תשתיות ובנייה רבות שקרסו - דורי בנייה, מלרג, אוליצקי ונוספות.
בכל מקרה, דניה מנצלת את ההייפ בתחום התשתיות, את ההייפ בהנפקות ובעיקר את הכסף "הזול". יש הרבה כסף שמחפש השקעות - כי באפיקים סולידיים לא מקבלים תשואה והוא מחלחל לשווקי המניות ומטיס את המניות. זה יכול להימשך אפילו תקופה ממושכת, אבל ברור שזה לא מצב שיכול להימשך לאורך זמן. בינתיים מנצלות את חלון ההזדמנות חברות רבות ודניה מצטרפת למגמה כשהמרוויחה הגדולה שלה היא לפידות קפיטל בעלת השליטה (בשרשור) שצפויה לדווח על רווח חשבונאי גדול במקביל לרווח כלכלי משמעותי. לפידות קפיטל 1.56% זינקה מאז רכישת אפריקה פי 3.5 לשווי של כ-1.9 מיליארד שקל.
- 6.רציו בקצב רווחיות של מעל ל 100 מיליון$ בשנה! (ל"ת)יריב 28/01/2021 14:35הגב לתגובה זו
- 5.יאיר 28/01/2021 10:08הגב לתגובה זוואילו דניה סיבוס תונפק מעל 2 מליארד שקל עם רווח שנתי של אולי 100 מליון שקל? מי שיקנה בהנפקה זה המוסדיים. האם ועדת ההשקעות יכולה להבביר את זה שלא משקיעים בישראמקו ולעומת זאת משקיעים בדניה סיבוס ,פוקס, מקס סטור וכאלה?
- 4.רק מזומן 28/01/2021 09:37הגב לתגובה זוהמוסדיים מפזרים כסף לא להם על אויר חם .בקלות דעת.
- 3.רווחי קורונה 28/01/2021 09:11הגב לתגובה זובתקופת הקורונה השקעתי בחברות אנרגיה מתחדשת וחברות בנייה. עשיתי רווחים שלא עשיתי באף תקופה אחרת ביחוד מאז נצחונו של ביידן בבחירות. מאמין שכרגע זאת ההשקעה הכי חכמה שניתן לעשות וכשדניה תצא להנפקה אקנה מה שאוכל. אוסף רק נכסים, שווי הכסף נשחק מהדפסות כספים מסיביות ולדעתי דירוג מדינות זה הבועה הבאה בסגנון הסאב-פריים.
- 2.זה ייגמר בהפסדי ענק - יום אחרי שהמנכל הולך הכל יימחק (ל"ת)NAV 28/01/2021 08:59הגב לתגובה זו
- 1.חברה שמתנהלת כארגון פשע וחבלה. להיזהר ולשמור מרחק!!!!!! (ל"ת)איתן 28/01/2021 08:35הגב לתגובה זו

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהנאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.
על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.
הגדלה עתידית של ההחזקות
ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.
במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.
- פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מ
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שותפות ״טרנספורמטיבית״
ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."
