האם דניה סיבוס שווה 2-2.5 מיליארד ש'? רק לפני שנתיים היא הוערכה ב-400 מיליון ש' - כסף "זול" וטיפש מריץ את השווקים
כפי שנחשף לראשונה בביזפורטל - דניה סיבוס יוצאת להנפקה; החברה מנצלת את ההייפ בחברות התשתיות שנמצאות במחירי שיא; איך זה שכולם שכחו שקבלנות ותשתיות מניבים רווחיות נמוכה ומדובר בתחום מסוכן מאוד?
חברת התשתיות דניה סיבוס יוצאת להנפקה במקביל להצעת מכר של בעלת השליטה, אפריקה ישראל שבשליטת לפידות קפיטל 2% של יעקב לוקסנבורג וקופות הגמל של אלטשולר שחם (20%). מדובר באקזיט מרשים ללוקסנבורג ולאלטשולר שחם שבעת רכישת קבוצת אפריקה ישראל במסגרת הסדר החוב של אפריקה, לפני כשנתיים, העריכו את דניה סיבוס בכ-400 מיליון שקל בלבד וכעת היא צפויה להנפיק לפי שווי של 2 מיליארד שקל ומעלה. החשיפה על הכוונה להנפיק את דניה סיבוס פורסמה ראשונה באתר ביזפורטל
דניה סיבוס היא חברה גדולה בתחום קבלנות הבנייה למגורים, קבלנות הבנייה שלא למגורים, קבלנות תשתיות וייזום פרויקטים למגורים בישראל וגם ברומניה. בנוסף מחזיקה דניה סיבוס ב-52% מאפריקה מגורים שרגע לפני ההנפקה היא תיפרד ממנה בדרך של פיצול והעברת המניות לחברה האם. דניה סיבוס החזיקה עד לא מזמן ב-75% ממניות אפריקה מגורים, אך במסגרת הסדר החוב הכולל מכרה לגופים מוסדיים 18% ממניות אפריקה מגורים תמורת 200 מיליון שקל. לאחרונה מכרה 4% נוספים ב-70 מיליון שקל.
על פי התשקיף, דניה סיבוס תמכור 12% ממניות אפריקה מגורים לאפריקה ישראל, לפי מחירן בבורסה ובתמורה לסכום של כ-220 מיליון שקל, שישולם מכספי הצעת המכר. לגבי יתר המניות - 40%, הן יחולקו כדיבידנד בעין לאפריקה ישראל (סוג של העלאת ההחזקה למעלה) כך ששתי החברות יחזרו להיות חברות אחיות כפי שהיה בעבר.
התוצאות של דניה סיבוס.
דניה סיבוס מחזיקה בצבר גדול של כ-10 מיליארד שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 היא הרוויחה כ-74 מיליון שקל, על הכנסות של 2.66 מיליארד שקל.
תחום הבנייה למגורים, הכניס בתקופה זו כ-1.35 מיליארד שקל והיה מרכזי בפעילות החברה. למעשה, דניה סיבוס מונפקת לפי מכפיל רווח של כ-20. זה מכפיל רווח גבוה לחברת תשתיות. חשוב להזכיר שחברות תשתיות "חיות" על מרווח גולמי נמוך במיוחד של 5%-7% כך שהן מאוד רגישות לשינויים בעלויות. חברות תשתיות רבות נסמכות על רווחיות נמוכה בעת המכרזים בתקווה שיוחלו תוך כדי תנועה לשפר את המרווחים - למשל, לקבל הטבות, פיצויים והחזרים מהמדינה (כלקוח). בעבר היה ידוע שהסכום הסופי של הפרויקט גבוה מהסכום שנוכרז במכרז וזאת במקביל לעלויות נוספות שמתגלות תוך כדי תנועה. זה כבר פחות מהעבר, החברות כבר לא יכולות "לבנות" על זה, אך זה עדיין קיים.
- חצי שנה אחרי: לפידות קפיטל שוב מממשת בדניה סיבוס
- דניה מסכמת רבעון עם ירידה קלה בהכנסות אך שיפור ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום התשתיות זוכה לעדנה מפתיעה בבורסה ורואים זאת במניות של שפיר הנדסה 2.23% , אלקטרה 3.07% , אשטרום קבוצה 2.92% ועוד. החברות האלו שוות כבר מיליארדים רבים. הבעיה ששוכחים שהרווחיות בתחום מאוד נמוכה ומאוד תנודתית. לראייה - חברות תשתיות ובנייה רבות שקרסו - דורי בנייה, מלרג, אוליצקי ונוספות.
בכל מקרה, דניה מנצלת את ההייפ בתחום התשתיות, את ההייפ בהנפקות ובעיקר את הכסף "הזול". יש הרבה כסף שמחפש השקעות - כי באפיקים סולידיים לא מקבלים תשואה והוא מחלחל לשווקי המניות ומטיס את המניות. זה יכול להימשך אפילו תקופה ממושכת, אבל ברור שזה לא מצב שיכול להימשך לאורך זמן. בינתיים מנצלות את חלון ההזדמנות חברות רבות ודניה מצטרפת למגמה כשהמרוויחה הגדולה שלה היא לפידות קפיטל בעלת השליטה (בשרשור) שצפויה לדווח על רווח חשבונאי גדול במקביל לרווח כלכלי משמעותי. לפידות קפיטל 2% זינקה מאז רכישת אפריקה פי 3.5 לשווי של כ-1.9 מיליארד שקל.
- 6.רציו בקצב רווחיות של מעל ל 100 מיליון$ בשנה! (ל"ת)יריב 28/01/2021 14:35הגב לתגובה זו
- 5.יאיר 28/01/2021 10:08הגב לתגובה זוואילו דניה סיבוס תונפק מעל 2 מליארד שקל עם רווח שנתי של אולי 100 מליון שקל? מי שיקנה בהנפקה זה המוסדיים. האם ועדת ההשקעות יכולה להבביר את זה שלא משקיעים בישראמקו ולעומת זאת משקיעים בדניה סיבוס ,פוקס, מקס סטור וכאלה?
- 4.רק מזומן 28/01/2021 09:37הגב לתגובה זוהמוסדיים מפזרים כסף לא להם על אויר חם .בקלות דעת.
- 3.רווחי קורונה 28/01/2021 09:11הגב לתגובה זובתקופת הקורונה השקעתי בחברות אנרגיה מתחדשת וחברות בנייה. עשיתי רווחים שלא עשיתי באף תקופה אחרת ביחוד מאז נצחונו של ביידן בבחירות. מאמין שכרגע זאת ההשקעה הכי חכמה שניתן לעשות וכשדניה תצא להנפקה אקנה מה שאוכל. אוסף רק נכסים, שווי הכסף נשחק מהדפסות כספים מסיביות ולדעתי דירוג מדינות זה הבועה הבאה בסגנון הסאב-פריים.
- 2.זה ייגמר בהפסדי ענק - יום אחרי שהמנכל הולך הכל יימחק (ל"ת)NAV 28/01/2021 08:59הגב לתגובה זו
- 1.חברה שמתנהלת כארגון פשע וחבלה. להיזהר ולשמור מרחק!!!!!! (ל"ת)איתן 28/01/2021 08:35הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
