האם דניה סיבוס שווה 2-2.5 מיליארד ש'? רק לפני שנתיים היא הוערכה ב-400 מיליון ש' - כסף "זול" וטיפש מריץ את השווקים
כפי שנחשף לראשונה בביזפורטל - דניה סיבוס יוצאת להנפקה; החברה מנצלת את ההייפ בחברות התשתיות שנמצאות במחירי שיא; איך זה שכולם שכחו שקבלנות ותשתיות מניבים רווחיות נמוכה ומדובר בתחום מסוכן מאוד?
חברת התשתיות דניה סיבוס יוצאת להנפקה במקביל להצעת מכר של בעלת השליטה, אפריקה ישראל שבשליטת לפידות קפיטל -3.92% של יעקב לוקסנבורג וקופות הגמל של אלטשולר שחם (20%). מדובר באקזיט מרשים ללוקסנבורג ולאלטשולר שחם שבעת רכישת קבוצת אפריקה ישראל במסגרת הסדר החוב של אפריקה, לפני כשנתיים, העריכו את דניה סיבוס בכ-400 מיליון שקל בלבד וכעת היא צפויה להנפיק לפי שווי של 2 מיליארד שקל ומעלה. החשיפה על הכוונה להנפיק את דניה סיבוס פורסמה ראשונה באתר ביזפורטל
דניה סיבוס היא חברה גדולה בתחום קבלנות הבנייה למגורים, קבלנות הבנייה שלא למגורים, קבלנות תשתיות וייזום פרויקטים למגורים בישראל וגם ברומניה. בנוסף מחזיקה דניה סיבוס ב-52% מאפריקה מגורים שרגע לפני ההנפקה היא תיפרד ממנה בדרך של פיצול והעברת המניות לחברה האם. דניה סיבוס החזיקה עד לא מזמן ב-75% ממניות אפריקה מגורים, אך במסגרת הסדר החוב הכולל מכרה לגופים מוסדיים 18% ממניות אפריקה מגורים תמורת 200 מיליון שקל. לאחרונה מכרה 4% נוספים ב-70 מיליון שקל.
על פי התשקיף, דניה סיבוס תמכור 12% ממניות אפריקה מגורים לאפריקה ישראל, לפי מחירן בבורסה ובתמורה לסכום של כ-220 מיליון שקל, שישולם מכספי הצעת המכר. לגבי יתר המניות - 40%, הן יחולקו כדיבידנד בעין לאפריקה ישראל (סוג של העלאת ההחזקה למעלה) כך ששתי החברות יחזרו להיות חברות אחיות כפי שהיה בעבר.
התוצאות של דניה סיבוס.
דניה סיבוס מחזיקה בצבר גדול של כ-10 מיליארד שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 היא הרוויחה כ-74 מיליון שקל, על הכנסות של 2.66 מיליארד שקל.
תחום הבנייה למגורים, הכניס בתקופה זו כ-1.35 מיליארד שקל והיה מרכזי בפעילות החברה. למעשה, דניה סיבוס מונפקת לפי מכפיל רווח של כ-20. זה מכפיל רווח גבוה לחברת תשתיות. חשוב להזכיר שחברות תשתיות "חיות" על מרווח גולמי נמוך במיוחד של 5%-7% כך שהן מאוד רגישות לשינויים בעלויות. חברות תשתיות רבות נסמכות על רווחיות נמוכה בעת המכרזים בתקווה שיוחלו תוך כדי תנועה לשפר את המרווחים - למשל, לקבל הטבות, פיצויים והחזרים מהמדינה (כלקוח). בעבר היה ידוע שהסכום הסופי של הפרויקט גבוה מהסכום שנוכרז במכרז וזאת במקביל לעלויות נוספות שמתגלות תוך כדי תנועה. זה כבר פחות מהעבר, החברות כבר לא יכולות "לבנות" על זה, אך זה עדיין קיים.
- 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
- חצי שנה אחרי: לפידות קפיטל שוב מממשת בדניה סיבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום התשתיות זוכה לעדנה מפתיעה בבורסה ורואים זאת במניות של שפיר הנדסה -4.38% , אלקטרה -2.78% , אשטרום קבוצה -3.29% ועוד. החברות האלו שוות כבר מיליארדים רבים. הבעיה ששוכחים שהרווחיות בתחום מאוד נמוכה ומאוד תנודתית. לראייה - חברות תשתיות ובנייה רבות שקרסו - דורי בנייה, מלרג, אוליצקי ונוספות.
בכל מקרה, דניה מנצלת את ההייפ בתחום התשתיות, את ההייפ בהנפקות ובעיקר את הכסף "הזול". יש הרבה כסף שמחפש השקעות - כי באפיקים סולידיים לא מקבלים תשואה והוא מחלחל לשווקי המניות ומטיס את המניות. זה יכול להימשך אפילו תקופה ממושכת, אבל ברור שזה לא מצב שיכול להימשך לאורך זמן. בינתיים מנצלות את חלון ההזדמנות חברות רבות ודניה מצטרפת למגמה כשהמרוויחה הגדולה שלה היא לפידות קפיטל בעלת השליטה (בשרשור) שצפויה לדווח על רווח חשבונאי גדול במקביל לרווח כלכלי משמעותי. לפידות קפיטל -3.92% זינקה מאז רכישת אפריקה פי 3.5 לשווי של כ-1.9 מיליארד שקל.
- 6.רציו בקצב רווחיות של מעל ל 100 מיליון$ בשנה! (ל"ת)יריב 28/01/2021 14:35הגב לתגובה זו
- 5.יאיר 28/01/2021 10:08הגב לתגובה זוואילו דניה סיבוס תונפק מעל 2 מליארד שקל עם רווח שנתי של אולי 100 מליון שקל? מי שיקנה בהנפקה זה המוסדיים. האם ועדת ההשקעות יכולה להבביר את זה שלא משקיעים בישראמקו ולעומת זאת משקיעים בדניה סיבוס ,פוקס, מקס סטור וכאלה?
- 4.רק מזומן 28/01/2021 09:37הגב לתגובה זוהמוסדיים מפזרים כסף לא להם על אויר חם .בקלות דעת.
- 3.רווחי קורונה 28/01/2021 09:11הגב לתגובה זובתקופת הקורונה השקעתי בחברות אנרגיה מתחדשת וחברות בנייה. עשיתי רווחים שלא עשיתי באף תקופה אחרת ביחוד מאז נצחונו של ביידן בבחירות. מאמין שכרגע זאת ההשקעה הכי חכמה שניתן לעשות וכשדניה תצא להנפקה אקנה מה שאוכל. אוסף רק נכסים, שווי הכסף נשחק מהדפסות כספים מסיביות ולדעתי דירוג מדינות זה הבועה הבאה בסגנון הסאב-פריים.
- 2.זה ייגמר בהפסדי ענק - יום אחרי שהמנכל הולך הכל יימחק (ל"ת)NAV 28/01/2021 08:59הגב לתגובה זו
- 1.חברה שמתנהלת כארגון פשע וחבלה. להיזהר ולשמור מרחק!!!!!! (ל"ת)איתן 28/01/2021 08:35הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
