5 טריליון השקעות, האפיפיור ושתי מניות בתחום האנרגיה הירוקה
נכון שדודי שמש – המצאה ישראלית יש לציין – קיימים כבר לא מעט זמן, אבל הכלכלה הירוקה, זו שתומכת בתעשיית האנרגיה הירוקה, נמצאת בחיתוליה. עם זאת, מדובר באחד הסקטורים הכי צומחים בעולם - עם לא הצומח שבהם.
הערכות האחרונות הן שב-5 השנים שחלפו, ברחבי העולם הושקעו כ-1.5 טרליון דולר. ב-5 שנים הבאות הערכות הן כי יושקעו 5 טריליון דולר בסקטור על נגזרותיו. כלומר, אין הרבה סקטורים שזכו ויזכו לכל הרבה פוקוס כמו הסקטור הנ"ל, שנחשב קריטי להתפתחות של המין האנושי ושימורו.
כמובן שזה יוצר בעיות במימון של חברות ובאפשרות של חלקן לייצר מודל עסקי רווחי לטווח ארוך. זה יוצר בעיות גם בהגדרה של מהן חברות עם אחריות סביבתית ועד כמה היא מזהמת בפועל.
אבל זה לא אומר שבנקים וקרנות הון סיכון לא משקיעים. ההיפך הוא הנכון. רק בשנה שעברה נפתחו כ-500 קרנות בתחום הסביבתי, החברתי והאחריות השלטונית. למרות זאת, קצב ההשקעות הוא עדיין רק 50% ממה שצריך כדי למנוע את רף העלייה של 2 מעלות צלזיוס, שממנו מזהירים המדענים.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה הגדולה של הסקטור ומה האפיפיור חושב?
אבל הבעיה הכי גדולה כרגע במעבר לאנרגיות ירוקות הם התמריצים שהחברות העסקיות מקבלות – או יותר נכון לא מקבלות – מהרגולטורים. מבדיקה של האקונומיסט עולה כי בין 14% ל-32% מסך כלל פליטות הפחמן בעולם מגיע מתעשייה וחברות פרטיות.
למרות השימוש בנפט כמעודד צמיחה, בסוף מדובר במגמות ארוכות טווח שלא צפויות להיפסק, כשיותר ויותר סקטורים ימצאו תחליף לזהב השחור. לטענת המגזין הנחשב, על ממשלות העולם להגדיל את השקיפות בנוגע לזיהום הסביבתי ועליהן להיות אחראיות ולהגדיר יעדים אובייקטיביים וברורים לקיצוץ פליטות חממה ובנוסף להשית מיסוי פליטות אגרסיבי.
לטענתם, די באלה להעניק לשחקנים הפיננסיים המממנים את הפרויקטים יותר תמריצים להשקיע בחברות של אנרגיה מתחדשת שתופסות תאוצה בימים אלה כחלק מהגל העולמי למצוא מקורות אנרגיה חלופיות ופחות מזהמות.
- אינטל חושפת: קיבלה 5.7 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי
- סנופלייק מפתיעה את וול סטריט והמניה מזנקת ב־22% אחרי תחזית חזקה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
אפילו האפיפיור לקח צד היום, כשאמר שבעקבות השיפור באיכות האוויר בעקבות הסגרים בעולם שנבעו מנגיף הקורונה, על העולם לחשוב על מעברמואץ לאנרגיות מתחדשות. "הסגר הוריד את זיהום האוויר וחשף שוב את היופי של מקומות חופשיים מתנועת רכבים ומרעש. עכשיו עם החזרה לשגרה, על כולנו להיות יותר אחראיים בשמירה על ביתנו המשותף", אמר האפיפיור.
אז אולי אף אחד מאתנו לא האפיפיור והאחריות שלנו בתור משקיעים היא לא אלטרואיסטית. אנחנו רוצים למצוא השקעות טובות ולהרוויח, כשגם על הדרך העולם יכול להרוויח. הנה 2 מניות של חברות מתחום האנרגיה הירוקה, שמבטיחות להביא תשואות יפות.
הכנסות של למעלה מ-4.5 מיליארד ברבעון והן צפויות להמשיך ולצמוח
חברת NextEra (סימול: NEE) היא לא חברה קטנה. בכלל. שווי השוק שלה מתקרב ל-119 מיליארד דולר. החברה גם לא מבוססת לחלוטין על אנרגיות ירוקות, אבל בשנים האחרונות היא עושה שיפט משמעותי לתחום.
החברה מפתחת מתקני חשמל בתחום הרוח, הסולארי, הגרעיני וגם דלקים פוסיליים. היא משרתת 10 מיליון תושבים בחוף המערבי בארצות הברית והכנסותיה נאמדות בלמעלה מ-4.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון בלבד.
ברבעון האחרון בלבד הוסיפה לעצמה הספק של 713MW, מה שאמור להגדיל את הכנסותיה ברבעונים הקרובים. הקונצנזוס של האנליסטים מראה שההכנסות יעברו את ה-20 מיליארד דולר ב-2020.
מתחילת השנה מחיר המניה עלה רק ב-1.5% ועומד על מחיר של 240 דולר למניה – זאת לאחר שבשיאה בתחילת חודש מארס המניה כבר חצתה את רף ה-282 דולר. כלומר יש למניה עוד אפסייד המתקרב ל-20%.
החברה שמתמחה באנרגיה הידראולית ושווה כבר 9 מיליארד
הפורטפוליו של חברת ברוקפילד ריניואבל פרטנרס (סימול: BEP) כבר מתקרב ל-20 אלף מגה-וואטהספק מותקן, כשבין היתר היא מפעילה את אחד מהמתקנים החשמליים הגדולים בעולם. רק כדי להבין את הגודל של הבחרה הזו, יש לה קרוב ל-5,300 מתקנים לייצור חשמל ב-4 יבשות.
החברה מתמקדת היום ביצירת מתקנים של אנרגיה הידראולית – הפקת אנרגיה ממים – המהווה למעלה מ-70% מהפורטפוליו שלה. כדי להבין עד כמה היא שאפתנית, המטרה המוצהרת של החברה היא לייצר תשואות ארוכות טווח של בין 12% ל-15% בשנה. לא מעט בכלל. והיא גם מצליחה בכך. במוטלי פול מציינים כי היא מאז שנת 2000 החברה היכתה כל פעם את התחזיות.
- 4.ימימה 22/06/2020 09:09הגב לתגובה זוהפחתת הזיהום והפחתת עלויות.....סקטור בפריצה.
- 3.דניאל 21/06/2020 19:40הגב לתגובה זומה דעתך על סולאראדג'?נמצאת כרגע בשיא לדעתך יש עוד אפסייד?
- 2.איציק 21/06/2020 19:31הגב לתגובה זואורמת זאת מניה לשנים ארוכות
- 1.אפולו פאוור הירוקה שלי (ל"ת)מני 21/06/2020 19:15הגב לתגובה זו

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
פרמיה של 50% למניית הקוונטים
שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.
המלצת קנייה עם אפסייד של 50%
האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.
ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה - "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".
בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.
- מניית הקוונטים שהאנליסטים צופים לה אפסייד של 76%
- מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד
המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב
בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".
הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.
מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.
טראמפ מחפש סיבה
קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.
- אי הוודאות שיוצר טראמפ ושוק העבודה ה"מסקרן", מה בעצם אמר פאוול בג'קסון הול?
- טראמפ: פיטרתי את חברת הפד' ליסה קוק; החוזים עברו לירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.