שבדיה מול כל העולם - פרק ב'
העולם מסתכל על בתי הקפה הפתוחים של שבדיה בזעזוע, בטוח שבכל רגע יגיע אסון שיהפוך את המדינה מן הקצה אל הקצה. אני לא יודעת אם "העולם" צודק, אבל יש דבר אחד שאפשר לומר על המדיניות השבדית, בוודאי לעומת זו הישראלית: היא בת קיימא. שבדיה יכולה להמשיך להתמודד עם הקורונה – בדרכה – גם לאורך חודשים ארוכים.
היום קיבלנו מייל מהגן עם הכותרת "מידע חשוב בנוגע לקורונה". לבי שקע כשהכנתי את עצמי לבשורה שהגן נסגר, אך במהרה נרגעתי: מדובר היה בחידוד הנחיות על כך שכל ילד שהוא או בני משפחתו מראים תסמינים קלים של צינון וכו', צריך להישאר בבית עד 48 שעות אחרי סיום התסמינים. להורים עובדים (תנסו רגע להיזכר מה זה...) זה אמנם מאוד מציק להשאיר את "כל" הילדים בבית כשלאחד מהם יש קצת נזלת, אבל זה אפשרי. כל הורה עובד בישראל שחושש לפרנסתו היה מוכן לחתום על העסקה הזו – לצאת לעבוד כרגיל, ולהשאיר את הילדים בבית במידה ואחד מהם חולה. אפשר, עם כל הקושי, להתנהל בצורה הזאת לאורך זמן, וכך למזער את סיכויי ההדבקה בנגיף לצד האפשרות להמשיך לייצר פרנסה, שפיות ושגרה.
ישראלים מתנחמים (ובצדק!) במספרי תמותה נמוכים בהרבה מבשאר מדינות העולם. מיעוט תמותה זה דבר נפלא. ברוך השם. אבל לא רק קורונה גורמת לתמותה.
נתחיל בבסיס: חברה סיפרה לי אתמול שהתקשרה אליה אחות טיפת חלב והתחננה שהיא תביא את הילדים להתחסן. איך להביא, היא שאלה. למה דווקא עכשיו לחשוף את הילדים למרפאות, ובמילא כולן סגורות. ענתה האחות – את לא מבינה. יש חשש אמיתי שבחודשים הקרובים נראה פה התפרצות של חצבת או פוליו, בגלל שכל כך הרבה אנשים ילדים מפסיקים להתחסן. מרוב בהלת קורונה אנחנו מזניחים את חיסון העדר במחלות חמורות הרבה יותר. חולים כרוניים וחולים מבוגרים נמנעים מלהגיע לקבל טיפול רפואי בבית החולים כי הם חוששים להידבק מקורונה, ורבים אחרים דוחים תורים שהם חיכו להם חודשים. גם אם נניח לרגע הנחה של חסד – שהדברים האלו לא עולים בחיי אדם, המשמעות היא עומס בל-יתואר על מערכת הבריאות ברגע שתהיה הקלה בהנחיות. מרוב ניסיון למנוע עומס על המערכת בשעת החירום, אולי דווקא העומס השגרתי הופך להיות איום גדול יותר?
- אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה
- הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גבול לכמה זמן אפשר להסתגר מהקורונה ולראות את מספר המובטלים הולך ומאמיר. כולם מדברים על וירוסים, ומי ידבר על אותן משפחות שהקרקע שמתחת לרגליהן נשמטה, שהיו על דרך המלך ונפלו הרחק מתחת לקו העוני. רשויות הרווחה ועמותות הסיוע מוצפות עד כדי קריסה מפניות שמגיעות ממשפחות שעד אתמול לא חלמו שהם יזדקקו – אני יודעת כי אני מתנדבת בארגון "לב אחד", שהוא לא ארגון רווחה ובכל זאת בלית ברירה פונות אלינו אלפי משפחות בכל שבוע. מיותר לציין שהמחקר מכיר את הקשר בין מצב כלכלי ירוד לבין הימנעות מטיפולים רפואיים נצרכים, וכמובן את הקשר בין אבטלה לבין פניה אלכוהול, סמים וחלילה חמור מכך. כל זה בלי להזכיר את העליה בפניות למוקדי חירום בשל אלימות במשפחה ואת התגברות מקרי הדיכאון והחרדה.
כמה זמן מדינה יכולה להמשיך ככה? ככה זמן חברה יכולה להמשיך להחליט שנפגעי הקורונה הפוטנציאליים חשובים יותר מכל הנפגעים האחרים? כמה מצוקה וכעס ומרמור עלולים להצטבר בחברה הישראלית וכמה זמן ומשאבים יידרשו כדי להתאושש מהשבועות האחרונים?
אני מרבה לפרסם פה ביקורת גלויה וסמויה על הנייטרליות השבדית ועל ההתנהלות שלה מול איומים מבית ומחוץ. אולי ההתנהלות השבדית שאננה מדי מול הקורונה, אני לא יודעת. אבל בהנחה שהקורונה כאן כדי להישאר לפחות בשנה הקרובה, דרושה מדיניות שהציבור יכול לעמוד בה ושהמדינה יכולה להמשיך ולתפקד בתוכה עד כמה שאפשר. גם בזה תלויים חיי אדם.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 25.ההאטה במתים כי 50% חיים לבד ולא מתחבקים (ל"ת)איתן 09/04/2020 10:23הגב לתגובה זו
- 24.יש להם 687 מתים ואני מניח שיעברו את ה 1000 תוך שבוע (ל"ת)איתן 09/04/2020 10:21הגב לתגובה זו
- 23.חיים 09/04/2020 09:38הגב לתגובה זומעניין מי בסוף ייקח, אני מהמר על הקורונה השבדית.
- רפי 24/04/2020 16:39הגב לתגובה זוכל עוד אתה יכול לוותר על ההימור תעשה את זה מהר
- 22.רק שאלה 07/04/2020 15:39הגב לתגובה זומשמיטים את זהות המתים מקורונה..מרביתם מהגרים אולי?
- 21.הכתבה רצופה חצאי אמיתות ושקרים.המצב בשוודיה חמור !!! (ל"ת)אולי תבדקו את עצמכם? 06/04/2020 08:31הגב לתגובה זו
- 20.כל כך צודק אבל כרגיל כולם עיורים ולא מסוגלים לחשוב צעד (ל"ת)טלי 06/04/2020 08:21הגב לתגובה זו
- 19.אף אחד לא רעב ללחם! 06/04/2020 08:20הגב לתגובה זונמאס לקרוא את הכתבות הכלכליות האלה, שמערערות את רוח הלחימה בימים קשים אלה...
- אדם 06/04/2020 16:45הגב לתגובה זומה שקורה כאן הוא מהלך להציל זקנים וחולים ושוכחים את כל שאר החיים בישראל בשום מלחמה לא מסכנים את כל האוכלוסיה כאן משתקים את כולם במקום לסגור את מי שבסיכון ולשחחר את השאר כדי שיוכלו לטפל בו
- 18.מומחה לקנוניות 06/04/2020 07:37הגב לתגובה זורוצים להרוס את מעמד הביניים כבר עשרות שנים ושיהיו רק סופר עשירים,עושי דברם ועבדים. כתבו בגוגל Chris Carter Said CIA Planted X-Files Plot, Plus Simpsons Predicts Corona
- 17.אולף 06/04/2020 04:05הגב לתגובה זוישראל לא שבדיה שטח שבדיה פי 22 מישראל פעם אחרונה ששבדיה נלחמה הייתה לפני 200 שנים תקציב הבטחון זניח 2 ילדים למשפחה
- 16.הם עוד יתעסקו עם מתים ועוד איך (ל"ת)ג 05/04/2020 23:07הגב לתגובה זו
- 15.[email protected] 05/04/2020 23:04הגב לתגובה זולגן, שידביק את כל החבריא וזה בימים רגילים - בימי קורונה ההפצה תהיה מאסיבית מאוד.
- 14.כל מילה בסלע (ל"ת)05/04/2020 22:33הגב לתגובה זו
- 13.כתבה חשובה ומנוסחת בצורה רהוטה (ל"ת)ע. ר 05/04/2020 22:25הגב לתגובה זו
- תודה למורה.שכחת לתת ציון לחיבור. (ל"ת)מר 06/04/2020 08:17הגב לתגובה זו
- 12.יש בשבדיה פי10 מתים יותר מישראל.. לא נורא, רק פי10 (ל"ת)אותו מס' תושבים 05/04/2020 21:15הגב לתגובה זו
- 11.צבי 05/04/2020 20:34הגב לתגובה זוהנזק הכלכלי והחברתי מהמיתון אליו אנחנו נכנסים עולים לאין שיעור מול נזקי הקורונה. בסופו של דבר, זה יתבטא גם בבריאות של הציבור,כולל אבדות בנפש.
- 10.צודקים, יותר ימותו מהמיתון חצבת רעב ושאר תוצאות הסגר (ל"ת)שמוליק 05/04/2020 20:30הגב לתגובה זו
- 9.שלומי 05/04/2020 20:25הגב לתגובה זונא לספר לניו יורקים על שבדיה. מעניין מה תהיה התגובה שלהם
- 8.אולי הם צודקים, מי יודע (ל"ת)רוני 05/04/2020 20:16הגב לתגובה זו
- 7.כלכלן 05/04/2020 20:06הגב לתגובה זוצריך כבר לישוב איך ואת מי משחררים . כל 10% שיעבדו במקום לשבת בבית ועדיין לא לגרום לעליה מהירה בתחלואה ייצב את המצב
- 6.יפה כתבת!! (ל"ת)אחד 05/04/2020 19:42הגב לתגובה זו
- 5.אין בשבדיה חובת הסתגרות אבל זה מה שהרוב עושים (ל"ת)קשקשת עיתונים 05/04/2020 19:40הגב לתגובה זו
- 4.אלי 05/04/2020 19:37הגב לתגובה זושטחה של שבדיה עצום ביחס לישראל עם אותה כמות של אוכלוסיה.
- 3.א 05/04/2020 19:33הגב לתגובה זוכשיש מגפה צריך לטפל בה. לא לטפל בה רק בגלל תופעו לוואי זה לא נכון. במשרד הבריאות מקפידים להדגיש לא להזניח בעיות רפואיות בגלל הקורונה.כמו גם תופעות לוואי אחרות של המצב.והישראליפ הם לא שבדים לטוב ולרע ובטח לא ממושמעים כמו השבדים.
- 2.לרון 05/04/2020 19:29הגב לתגובה זוהדברנו אולי את הקורונה,אך הפסדנו את המדינה בצורתה ה"נורמלית"
- 1.זה בסדר גם ב1940 הם התמקדו בחיים ולא ראו את המתים (ל"ת)אין חדש בארץ הבלונד 05/04/2020 19:22הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
