טלטלה בתל דיב: מכירת חיסול בנעילה הפילה את המדד - צפו בגרף היומי
מדד התל דיב סגר היום בירידה של 1.25% לאחר שנסחר לאורך כל שעות היום בטווח שבין עלייה של 0.5% לירידה של 0.3% וכאשר כל שאר המדדים סגרו בירוק. למסחר הנעילה נכנס התל דיב בירידה של 0.19% אבל יצא ממנו בירידה של 1.25%. הסיבה - עדכון המדד לפי ההוראות החדשות של הבורסה, לפיהן יירד משקלה של כל מניה מ-5% לכ-2.5% ובתוך כך ייצאו מניות שלא עומדות בתנאי הסף החדשים. צפו בגרף היומי:
ב-20 בפברואר האחרון הוציאה הבורסה חוזר לפיו נוספו 2 הגבלות עיקריות להיכלל במדד התל דיב. תנאי ראשון: במדד יכללו מניות בעלות תשואת דיבידנד של 2% ומעלה ב-2 מתוך 3 השנים האחרונות. הרציואנל בתנאי זה הוא לאפשר לחברות בעלות מדיניות דיבידנד יציבה לאורך זמן להיכלל במדד, גם אם בשנת משבר משקי אחת הן לא תחלקנה דיבידנד. תנאי שני: קשור לשווי החזקות הציבור ומחולק לשני סעיפים. האחד - שווי אחזקות הציבור במניה אשר כבר נכללת במדד במועד הקובע לעדכון המדד (15 למארס) לא יפחת מ-300 מיליון שקלים. השני - שווי אחזקות הציבור במניה שאינה נכללת במדד במועד הקובע לא יפחת מ-400 מיליון שקלים.
900 מיליון שקלים עוקבים אחר מדד התל דיב בתעודות הסל כאשר עד כה משקלה של כל מניה מבין 20 המניות שבמדד עמד על 5%. לפי ההנחיות החדשות של הבורסה, המשקל של כל מניה ייקטן ע"פ מספר המניות שייכנסו למדד, כ-2.5%. המשמעות היא שמלבד אותן מניות שיוצאות מהמדד וסופגות הוראות מכירה מצד התעודות, כל השאר המניות צריכות לרדת ממשקל של 5% למשקל של 2.5% ולכן גם הן ספגו הוראות מכירה.
כל המניות חטפו בנעילה
אשטרום נכסים שיוצאת מהמדד נכנסה לשלה הנעילה בירידה של 0.06%, היא יצאה ממנו בירידה של 2.5%. גולף שיוצאת אף היא מהמדד נכנסה לשלב הנעילה בירידה של 1% ויצאה ממנו בירידה של 2.65%.
אבל, כאמור, לא רק מניות שיוצאות מהמדד חטפו אלא כולן. דלק רכב נכנסה לנעילה בעלייה של 0.7% ויצאה מהשלב הזה בירידה של 0.7%. אפילו סלקום הגדולה איבדה גובה בנעילה מירידה של 0.26% לירידה של 0.95%.
רשימת המניות במדד (עד היום) - כולן באדום
- 8.נגי 01/04/2011 08:48הגב לתגובה זוהמדד הזנ עשה בממוצע בשש שנים יותר מכל מדד הוא יתקן ויעשיר את מי שנמצא בו סבלנות ....
- 7.תל-דיב הפך מדד עם דיבידנד של 1.33% בשנה (ל"ת)לא שווה כלום 01/04/2011 07:42הגב לתגובה זו
- 6.על מה הכתבה בעצם? (ל"ת)בדיחה 31/03/2011 20:57הגב לתגובה זו
- 5.ספקולנטיקוס 31/03/2011 19:45הגב לתגובה זוההיצעים נקלטו כל כך רע זאת אחרי עלייה מ 1226 במעוף ל 1330 - כמעט 100 נק - 8% ...מניות התל דיב הבינוניות נחתכות כבר חודש ...מגיע יום הנעילה שכולם יודעים גובה ההיצע ובכל זאת אף מניה לא מצליחה לעלות. מסקנה 1 ברורה- בבורסה אין ידיין חזקות- מה שעולה רק המעוף בגלל שחקני המעוף וקרטל קופות הגמל. הירידיות החדות בפתח...אם זאת ישנן כמה חברות טובות מאוד שירדו חזק בגלל סיבות טכניות ושוות מעקב- כגון מעברות- גולף- איתוראן-מליסרון. אין המלצה בנכתב
- 4.סערה בכוס תה הזדמנות קניה ותו לא (ל"ת)כותרת טיפשית 31/03/2011 18:42הגב לתגובה זו
- ירידות בבורסה (ל"ת)ירידות עד פסח 31/03/2011 19:16הגב לתגובה זו
- 3.מי שקנה בנקים הרויח 31/03/2011 18:35הגב לתגובה זואל תגידו לא ידענו לא שמענו הא ?
- 2.בקטנה דלק רכב בהזדמנות (ל"ת)חפיף 31/03/2011 18:21הגב לתגובה זו
- 1.מצויין הזזדמנות קנייה (ל"ת)חארטה בארטה 31/03/2011 16:48הגב לתגובה זו
- מישהו יכול להסביר מה הלך כאן? (ל"ת)איציק 31/03/2011 17:03הגב לתגובה זו
- דני 01/04/2011 07:29בגלל עדכון המדד המניות הקיימות במדד קיבלו הצעים של 20-40 מליון שח כא בשלב הנעילה. זה היה מצב חד פעמי
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
