אימת המשכנתא: כשנגיע ל-5%, ריבית ההחזר החודשי תזנק ב-690 שקל

העלאת הריבית בפעם השלישית ברציפות הינה בשורה רעה עבור נוטלי משכנתאות מבוססות ריבית פריים. האם משכנתת הריבית פריים עדיין משתלמת?
לירן סהר | (12)

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטאנלי פישר, הודיע היום (ב') על העלאת הריבית ב-0.5% לרמה של 3%. מדובר בהעלאה השלישית ברציפות והתשיעית בחצי השנה האחרונה. בעקבות העלאת הריבית, ריבית הפריים על המשכנתאות עולה לרמה של 4.5%

עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות, אומר כי "העלאת הריבית נועדה, אולי, לצנן את שוק הנדל"ן ולאפשר לזוגות צעירים שמחפשים דירה, אבל פוגעת קשות בהרבה צעירים ובעלי משפחות שיאלצו לשלם מדי חודש הרבה יותר על המשכנתא אותה לקחו. ונוטלי המשכנתא הממוצעת ישלמו למעלה מ-658 שקל בכל חודש עבור המשכנתא אותה לקחו. נראה כי כולם עסוקים בדאגה כיצד למנוע את עליית מחירי הדירות, אבל שוכחים בדרך את מאות אלפי הצעירים שכבר רכשו דירה למגורים והם נאלצים להוציא אלפי שקלים נוספים מדי שנה".

קמינסקי מוסיף כי בעקבות העלאת הריבית בחצי אחוז ההחזר החודשי למשכנתא ממוצעת של 500,000 שקל, בריבית פריים, לעשרים שנה יעלה ב 126 שקל מהחזר חודשי של 2,836 שקל כיום ל-2,962 שקל. "למרות זאת ריבית הפריים עדיין אטרקטיבית ביחס לחלופות. זאת למרות שהיא הופכת להיות יקרה יותר ומייקרת את ההחזר החודשי.

קמינסקי מדגיש כי יש לזכור כי ריבית הפריים צפויה להמשיך ולעלות ויש לקחת בחשבון כי בזמן הקרוב היא עשויה להגיע ל-5% ולפיכך יש לראות כי יכולת ההחזר של הלווה לא נפגעת ברמת פריים זו.לדבריו, גם אם הצפי הוא שהפריים תעלה במהלך השנה עד ל 5% והמשמעות היא שההחזר החודשי הממוצע יעלה ב-690 שקל מתחילת העלאות הריבית, עדיין ישתלם יותר לקחת משכנתא על בסיס ריבית הפריים. זאת כל עוד הריבית על המשכנתא צמודת המדד והמדד עצמו יהיו גבוהים יותר מריבית הפריים.

יחד עם זאת, קמינסקי חוזר על ההמלצה לקחת עד 50% בפריים והשאר בריביות צמודות מדד משתנות לתקופות הארוכות או קבועות לתקופות הקצרות, וכן לשלב רכיב מט"חי של 10% עד 15% מההלוואה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ברור שהפריים תמיד עדיף 29/03/2011 09:15
    הגב לתגובה זו
    מתי נזכרים לבדוק את כדאיות הלוואת הפריים - נכון - רק כאשר הנגיד מתעורר מתייחס לתפקידו האמיתי המהותי ומעלה את הריבית כתוצאה מאינפלציה ו או ציפיות אינפלציוניות. דהיינו רק כאשר כבר כל אותם לווי צמוד קבוע כבר אכלו אותה משך חודשים. אז מה כדאי? לאכול אותה בודאות וחזק על רקע צמוד קבוע או אולי לאכול אותה בעתיד ובעוצמה פחותה יותר - המבין כבר הבין.
  • 10.
    מור 29/03/2011 09:05
    הגב לתגובה זו
    מתי ריבית הפריים עולה ? נכון כשהאינפלציה עולה מטרתה להוריד את האינפלציה יש תקופות כמו השנתיים האחרונות שריבית הפריים היתה נמוכה מידי ולכן נוצר יתרון גדול ללוקחי משכנתאות הפריים .העלאות האחרונות מתחילות לסגור את הפער הזה שדרך אגב קיים כי בהנחת אינפלציה של 3-4 אחוז בשנה 4 אחוזי ריבית נוטלי הצמודות עדיין משלמים הרבה יותר הבעיה נעוצה בהטעיה שנוצרת אצל לוקחי משכנתאות הפריים שחכולת ההחזר שלהם גבולית ובטעות חשבו שלנצח ישלמו מחיר נמוך
  • 9.
    פעם הפריים היה 18% 29/03/2011 08:12
    הגב לתגובה זו
    תסתכלו בהיסטוריית הפריים שהיו תקופות שהפריים היה בין 9% ל 18% !! ואם האינפלציה לא תרגע בחודשים הקרובים זה בלתי נמנע להעלות את הפריים יותר בחדות של 1.5% בכל חודש !!
  • איתן 29/03/2011 11:59
    הגב לתגובה זו
    מה? מי אמר שהפריים יחזור למה שהיה פעם? מי יודע כמה תהיה האינפלציה? לפחות לשנתיים שלוש הקרובות אנחנו יודעים שפישר הנגיד לא יתן לאינפלציה להרים ראש, ושהפריים ישאר קרוב מאוד למדד. תוסיף לזה 3 אחוז שהבנק לוקח כתוספת להצמדה ותעשה את החשבון שוב.
  • 8.
    ספקולנט בדימוס 29/03/2011 07:45
    הגב לתגובה זו
    של שבע ספרות. ולפישר יהיה נחת .
  • 7.
    ריבית קבוע היום ל 25 שנה 6.5 % (ל"ת)
    אבי 29/03/2011 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תומר 29/03/2011 00:50
    הגב לתגובה זו
    בו ניקח צמוד קבוע. עצות של חאפר.
  • 5.
    מה הבעיה לקחת משכנתא בריבית קבועה ??? (ל"ת)
    ץ 28/03/2011 20:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חח הלוואי והרבית תגיע ל 8% הלוואי (ל"ת)
    חחח פק" מ 28/03/2011 19:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איגור 28/03/2011 18:43
    הגב לתגובה זו
    ולא 4% כתוב בתחילת הכתבה
  • 2.
    או לא לקחת משכנתא בכלל - דוד הכי טוב (ל"ת)
    kk 28/03/2011 18:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שונא הפריים 28/03/2011 18:35
    הגב לתגובה זו
    זה מסוכן , בתקופה הזאת צריך להיעזר מאוד מהפריים,
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.