פועל בניין
צילום: Getty images Israel

פועל בנייה נהרג - הקבלן והדיירים יפצו את הוריו

על פי שופטת בית משפט השלום בתל אביב, הקבלן הודה במשטרה כי העבודה היה ללא אמצעי בטיחות כמו קסדות ורתמות. הרשלנות של בעלי הדירות התחדדה בעיני השופטת אחרי שנמצא כי המשיכו להעסיק את הקבלן גם אחרי התאונה
עוזי גרסטמן | (5)

קבלן בנייה ובעלי דירות בבניין שממוקם במודיעין עילית יפצו בסכום של כמיליון שקל את הוריו של פועל בניין שנהרג בתאונת עבודה בשטח הבניין, כך נפסק באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. לאחר שהודה בכך שהעסיק את הפועל ההרוג ללא אמצעי בטיחות, השופטת עידית קצבוי הטילה על הקבלן 85% מהאחריות למותו של הצעיר. את ה-15% הנותרים היא השיתה על חלק מבעלי הדירות, בפרט אחרי שמצאה כי הם המשיכו להעסיק את הקבלן הרשלן גם לאחר שהתרחשה התאונה הקטלנית.

ההרוג הועסק כפועל בניין בפרויקט שנועד לביצוע עבודות להקמת תוספת של מרפסת וחדר לדירות בבניין שנמצא ברחוב יהודה הנשיא במודיעין עילית. ברגע של חוסר תשומת לב, הוא נפל מקומה גבוהה, כנראה הרביעית, ונפצע באורח אנוש. תשעה ימים לאחר מכן הוא מת מהפגיעות שספג בנפילה כשהוא בן 27 בלבד. במאי 2019 הגישו ההורים שלו את התביעה לבית המשפט. בשלב מסוים הסכימה המדינה לשלם להם כפשרה 55 אלף שקל.

לגבי הנתבעים האחרים – הקבלן ובעלי הדירות – הם טענו כי אין להם אחריות לתאונה הקטלנית. כך, הקבלן טען שלא הוא העסיק את המנוח, אלא קבלן פלסטיני שהגיע מהמקום שבו גר המנוח. בעלי הדירות מצדם נתלו בטענה כי הם אנשים פשוטים שבסך הכל שכרו קבלן כדי שזה יבצע עבודות הבנייה, כך שאין הצדקה להטיל עליהם אחריות כלשהי למותו של הפועל. במישור המשפטי, טענו בעלי הדירות כי חלה עליהם ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין, שלפיה אין להטיל אחריות נזיקית על מי שהתקשר בחוזה עם בעל מקצוע בקשר לרשלנותו.

השופטת קצבוי דחתה את הניסיון של הקבלן להרחיק את עצמו מהאירוע. לדבריה, הוא זה שחתום על ההסכמים מול בעלי הדירות כקבלן הפרויקט, והמסקנה המתבקשת היא שהוא היה זה שהעסיק את הפועל המנוח.

השופטת קבעה כי הרשלנות של הקבלן הוכחה כנדרש. מעדותו במשטרה של הקבלן, עלתה תמונה שלפיה העבודה באתר הבנייה בוצעה ללא אמצעי בטיחות כמו קסדות, רתמות או מעקות בטיחות. גם עמיתיו של הפועל המנוח לעבודה אישרו בעדותם כי לא סופקו להם קסדות או רתמות לעבודה, וכי הם לא עברו הכשרת בטיחות כלשהי במהלך עבודתם או לפניה.

לגבי האחריות של בעלי הדירות, השופטת קבעה כי בנוגע לחלקם הוכחה רשלנות בבחירת הקבלן, ולכן לא חלה עליהם ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין. לדבריה, הם לא טרחו לברר מול הקבלן מה ההכשרה שלו והאם הוא קבלן רשום בפנקס הקבלנים, כנדרש. בנוסף, הם לא עשו מאמצים כדי לוודא שהבנייה שבוצעה באתר נעשית על פי כללי הבטיחות ובהתאם להוראות הדין.

הרשלנות של בעלי הדירות התחדדה בעיני השופטת אחרי שנמצא כי אלה המשיכו להעסיק את הקבלן גם אחרי התאונה שבה נהרג הפועל, עד להשלמת הפרויקט. "בנסיבות אלה וכבעליהם של המקרקעין, יש לראות בהם כמי שהפרו את חובת הזהירות - ולפיכך דין התביעה נגדם להתקבל", כתבה השופטת בפסק הדין.

קיראו עוד ב"משפט"

בניכוי הפיצוי שהתקבל מהמדינה, קבעה השופטת כי הקבלן ובעלי הדירות שהתביעה נגדם התקבלה יפצו את ההורים של הפועל המנוח בסכום של 815,592 שקל עבור כאבם וסבלם בשל אובדן בנם, הוצאות שבהן הם נאלצו לשאת בעקבות פטירתו כמו קבורה ומצבה, וכן הפסדי השתכרות שלו. בנוסף, השופטת פסקה להורים שכר טרחת עורך דין בסך 190,848 שקל. היא קבעה כי חלוקת האחריות בין הקבלן לבין בעלי הדירות בתשלום הפיצויים תהיה 85% לקבלן ו-15% לדיירי הבניין.

בשנה שעברה התרחשו בישראל 329 תאונות עבודה באתרי בנייה ברחבי הארץ, שבהן נהרגו 48 פועלים, לעומת 36 הרוגים בתאונות כאלה ב-2022. מדובר ב-48% מכלל תאונות העבודה ב-2023 ו-58% מההרוגים בתאונות עבודה באותה השנה. כשליש מהתאונות הקטלניות התרחשו בנפילה מגובה. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מוריה 29/03/2024 00:47
    הגב לתגובה זו
    על תמיכתו במאבק הצודק לגיוס האברכים הפרזיטים לצה"ל
  • בוקר 27/06/2024 11:22
    הגב לתגובה זו
    אבל רובם הם משרתים של החונטא השמאלנית.. בחי הסכמה הדדי, חרדים לא יתגייסו(לצערי) ואין להם בעיה ללמוד תורה בכלא מסביב לארוחות חינם
  • 3.
    שוקי 27/03/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
    פסיקה הזויה ומנותקת
  • 2.
    דניאל 27/03/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    מה קשור הדיירים,תתארו לכם שאתם מעסיקים עובדת ניקיון שבעברה פשטה רגל עכשיו הנושים יוכלו לתבוע אותכם הגיון עקום
  • 1.
    תחי מדינת השמאל עו"ד מהשמאל מחפשים כל הזמן לתבוע (ל"ת)
    משה 26/03/2024 20:28
    הגב לתגובה זו
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים