פועל בנייה נהרג - הקבלן והדיירים יפצו את הוריו
קבלן בנייה ובעלי דירות בבניין שממוקם במודיעין עילית יפצו בסכום של כמיליון שקל את הוריו של פועל בניין שנהרג בתאונת עבודה בשטח הבניין, כך נפסק באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. לאחר שהודה בכך שהעסיק את הפועל ההרוג ללא אמצעי בטיחות, השופטת עידית קצבוי הטילה על הקבלן 85% מהאחריות למותו של הצעיר. את ה-15% הנותרים היא השיתה על חלק מבעלי הדירות, בפרט אחרי שמצאה כי הם המשיכו להעסיק את הקבלן הרשלן גם לאחר שהתרחשה התאונה הקטלנית.
ההרוג הועסק כפועל בניין בפרויקט שנועד לביצוע עבודות להקמת תוספת של מרפסת וחדר לדירות בבניין שנמצא ברחוב יהודה הנשיא במודיעין עילית. ברגע של חוסר תשומת לב, הוא נפל מקומה גבוהה, כנראה הרביעית, ונפצע באורח אנוש. תשעה ימים לאחר מכן הוא מת מהפגיעות שספג בנפילה כשהוא בן 27 בלבד. במאי 2019 הגישו ההורים שלו את התביעה לבית המשפט. בשלב מסוים הסכימה המדינה לשלם להם כפשרה 55 אלף שקל.
לגבי הנתבעים האחרים – הקבלן ובעלי הדירות – הם טענו כי אין להם אחריות לתאונה הקטלנית. כך, הקבלן טען שלא הוא העסיק את המנוח, אלא קבלן פלסטיני שהגיע מהמקום שבו גר המנוח. בעלי הדירות מצדם נתלו בטענה כי הם אנשים פשוטים שבסך הכל שכרו קבלן כדי שזה יבצע עבודות הבנייה, כך שאין הצדקה להטיל עליהם אחריות כלשהי למותו של הפועל. במישור המשפטי, טענו בעלי הדירות כי חלה עליהם ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין, שלפיה אין להטיל אחריות נזיקית על מי שהתקשר בחוזה עם בעל מקצוע בקשר לרשלנותו.
השופטת קצבוי דחתה את הניסיון של הקבלן להרחיק את עצמו מהאירוע. לדבריה, הוא זה שחתום על ההסכמים מול בעלי הדירות כקבלן הפרויקט, והמסקנה המתבקשת היא שהוא היה זה שהעסיק את הפועל המנוח.
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת קבעה כי הרשלנות של הקבלן הוכחה כנדרש. מעדותו במשטרה של הקבלן, עלתה תמונה שלפיה העבודה באתר הבנייה בוצעה ללא אמצעי בטיחות כמו קסדות, רתמות או מעקות בטיחות. גם עמיתיו של הפועל המנוח לעבודה אישרו בעדותם כי לא סופקו להם קסדות או רתמות לעבודה, וכי הם לא עברו הכשרת בטיחות כלשהי במהלך עבודתם או לפניה.
לגבי האחריות של בעלי הדירות, השופטת קבעה כי בנוגע לחלקם הוכחה רשלנות בבחירת הקבלן, ולכן לא חלה עליהם ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין. לדבריה, הם לא טרחו לברר מול הקבלן מה ההכשרה שלו והאם הוא קבלן רשום בפנקס הקבלנים, כנדרש. בנוסף, הם לא עשו מאמצים כדי לוודא שהבנייה שבוצעה באתר נעשית על פי כללי הבטיחות ובהתאם להוראות הדין.
הרשלנות של בעלי הדירות התחדדה בעיני השופטת אחרי שנמצא כי אלה המשיכו להעסיק את הקבלן גם אחרי התאונה שבה נהרג הפועל, עד להשלמת הפרויקט. "בנסיבות אלה וכבעליהם של המקרקעין, יש לראות בהם כמי שהפרו את חובת הזהירות - ולפיכך דין התביעה נגדם להתקבל", כתבה השופטת בפסק הדין.
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- "הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
בניכוי הפיצוי שהתקבל מהמדינה, קבעה השופטת כי הקבלן ובעלי הדירות שהתביעה נגדם התקבלה יפצו את ההורים של הפועל המנוח בסכום של 815,592 שקל עבור כאבם וסבלם בשל אובדן בנם, הוצאות שבהן הם נאלצו לשאת בעקבות פטירתו כמו קבורה ומצבה, וכן הפסדי השתכרות שלו. בנוסף, השופטת פסקה להורים שכר טרחת עורך דין בסך 190,848 שקל. היא קבעה כי חלוקת האחריות בין הקבלן לבין בעלי הדירות בתשלום הפיצויים תהיה 85% לקבלן ו-15% לדיירי הבניין.
בשנה שעברה התרחשו בישראל 329 תאונות עבודה באתרי בנייה ברחבי הארץ, שבהן נהרגו 48 פועלים, לעומת 36 הרוגים בתאונות כאלה ב-2022. מדובר ב-48% מכלל תאונות העבודה ב-2023 ו-58% מההרוגים בתאונות עבודה באותה השנה. כשליש מהתאונות הקטלניות התרחשו בנפילה מגובה.
- 4.מוריה 29/03/2024 00:47הגב לתגובה זועל תמיכתו במאבק הצודק לגיוס האברכים הפרזיטים לצה"ל
- בוקר 27/06/2024 11:22הגב לתגובה זואבל רובם הם משרתים של החונטא השמאלנית.. בחי הסכמה הדדי, חרדים לא יתגייסו(לצערי) ואין להם בעיה ללמוד תורה בכלא מסביב לארוחות חינם
- 3.שוקי 27/03/2024 14:56הגב לתגובה זופסיקה הזויה ומנותקת
- 2.דניאל 27/03/2024 13:05הגב לתגובה זומה קשור הדיירים,תתארו לכם שאתם מעסיקים עובדת ניקיון שבעברה פשטה רגל עכשיו הנושים יוכלו לתבוע אותכם הגיון עקום
- 1.תחי מדינת השמאל עו"ד מהשמאל מחפשים כל הזמן לתבוע (ל"ת)משה 26/03/2024 20:28הגב לתגובה זו

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

רשות המסים תפצה אדם שקיבל שלוש דרישות תשלום שגויות
תושב ירושלים שנקנס בעשרות אלפי שקלים לאחר שנתפס עם שעוני יוקרה בנתב"ג, שילם את הקנס המנהלי במלואו אך המשיך לקבל מכתבי דרישת תשלום - שלוש פעמים ברציפות, ואף שהוא יצר קשר כל פעם כדי לוודא שאין חוב. לדבריו, הדבר גרם לו לחשש תמידי מהרשויות ולעוגמת נפש משמעותית.
בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי יש לפצותו בסכום כולל של 900 שקל בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לו, והוסיף הוצאות משפט בסכום של 1,000 שקל
זה התחיל באירוע לא שגרתי בקיץ שעבר, כששניאור זלמן גליס נכנס לישראל דרך נתב"ג ובמטען שלו נמצאו שעוני יד בשווי שעולה בהרבה על הסכום הפטור מהצהרה. כפי שקורה במקרים כאלה, העניין הועבר לטיפול של אגף המכס והמע"מ, וב-28 ביוני 2023 קבע הממונה על התפיסות כי גליס יחויב בקנס מינהלי בסכום כולל של 27,429 שקל. לאחר דין ודברים עם הרשות, הופחת הקנס ל-25,215 שקל. גליס לא ערער על עצם החיוב, שילם את הקנס ואף קיבל אישור במייל שלפיו התשלום נקלט. אלא שמכאן התחילה מסכת מתישה ומתסכלת מבחינתו - קבלת דרישות תשלום חוזרות ונשנות, עלאף שהתשלום כבר בוצע.
הפרשה לא התנהלה בצורה חלקה כבר משלב התשלום עצמו. גליס שילם את סכום הקנס באמצעות העברה בנקאית בינלאומית (SWIFT) ב-5 באוקטובר 2023, אך זמן קצר לאחר מכן קיבל הודעה מרשות המסים שלפיה ההעברה בוטלה. הוא נדרש לשלוח מחדש את האסמכתא, ורק ב-26 באוקטובר הוא קיבל אישור סופי במייל לפיו שהקנס שולם. בכתב ההגנה העלתה הרשות את האפשרות שהתקלה הראשונית גרמה לשיבושים המאוחרים יותר. מנגד, גליס טען כי לא בוצע שום ביטול בפועל, וכי האישור שהעביר נותר אותו מסמך לכל אורך הדרך.
אלא שגם לאחר שהנושא נסגר לשביעות רצונה של הרשות, גליס קיבל שלוש דרישות תשלום נוספות. הראשונה נשלחה ב-17 בינואר 2024 וכללה דרישה לשלם לא פחות מ-37,623 שקל - הסכום המקורי בתוספת פיגורים. גליס פנה מיד לרשות במייל ושאל: "קיבלתי מכם מכתב בדואר כאילו אני לא שילמתי את הקנס?". למחרת הוא קיבל תשובה כי מדובר בתקלה מערכתית, ואף הופנה לסעיף במכתב שבו נאמר במפורש: "אם שילמת הקנס, ראה הודעה זו כמבוטלת". גליס הודה על ההבהרה.
אחרי המכתב השלישי - הוא פנה לתביעות קטנות
ואולם בכך לא תמה הסאגה. מכתב שני הודפס ב-4 בפברואר 2024 ובו שוב נדרשה ממנו יתרת הקנס כאילו היא לא שולמה כבר, ובתוספת של אותה תוספת פיגורים. גם הפעם פנה גליס במייל וביקש הבהרה, ואף התלונן על חוסר הסנכרון במערכות - ואיים בהגשת תביעה. הרשות השיבה למחרת כי, "אני מטפלת מול הנהלת לביטול. כמו כן ראה סעיף 4 למכתב", אך למרות ההבטחות קיבל גליס גם מכתב שלישי - הפעם ב-2 במרץ - שבו צוין סכום שונה: 13,869 שקל בלבד, לאחר שהריבית שנוספה במכתבים הקודמים נהפכה לקרן ועליה חושבה ריבית נוספת. לאחר המכתב השלישי, החליט גליס לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות.
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתביעתו טען גליס כי עצם קבלת מכתבי הדרישה החוזרים גרמה לו נזקים נפשיים של ממש. "חוסר ודאות, חוסר מנוחה, טרחה מיותרת, והשפעה מתמשכת על איכות החיים ושלוותו של התובע", כתב בכתב התביעה. הוא אף ציין כי עד היום לא קיבל קבלה פורמלית על התשלום, אלא רק הודעת מייל - דבר שהגביר את תחושת חוסר הביטחון. לדבריו, הוא חשש כי ייעצר אם ינסה להיכנס שוב לישראל. עוד טען לרשלנות מנהלית, להפרת חובת ההגינות של רשות ציבורית ולעוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין.