כמה כסף קיבלה אלופת העולם בכדורגל נשים?

נבחרת ספרד זכתה בתואר לראשונה בהיסטוריה והכניסה לקופה 7.8 מיליון ליש"ט. כמה קיבלה כל שחקנית בנבחרת?
מיכאל וייסרמן | (1)

אליפות העולם בכדורגל הנשים הסתיים היום (ראשון) עם זכייה היסטורית של נבחרת ספרד שניצחה בגמר את נבחרת אנגליה בתוצאה  0:1. אולגה כרמונה כבשה את השער היחיד במשחק ושלחה את הנבחרת לחגיגות גדולות.

זכייה ראשונה בהיסטוריה. נבחרת ספרד (צילום: טוויטר פיפא)

מעבר להיסטוריה בדמות הזכייה הראשונה של הנבחרת הספרדית אז מונדיאל הנשים בניו זילנד ייזכר גם בשל הפרסים הכספיים הגבוהים שזוכות הנבחרות וזה כחלק מהמהפכה של פיפ"א לנסות ולקרב את כספי הפרסים בכדורגל נשים לכדורגל גברים.

הפרסים התחילו עם עלייה לשלב הבתים אז כל נבחרת זכתה 1.2 מיליון ליש"ט, עלייה לשמינית הגמר מעניקה זכייה של 1.46 מיליון ליש"ט, עלייה לרבע הגמר מעניקה תשלום של 1.7 מיליון ליש"ט. המקום הרביעי מעניק 1.9 מיליון ליש"ט, המקום השלישי 2.04 מיליון ליש"ט ואילו הסגנית זוכה 2.36 מיליון ליש"ט. נבחרת ספרד זכתה ב- 3.35 מיליון ליש"ט. מדובר גם בפרסים אישיים כאשר כל שחקנית מנבחרת ספרד קיבלה מענק של 211 אלף ליש"ט ואילו כל שחקנית של נבחרת אנגליה קיבלה מענק של 152.6 אלף ליש"ט.

מדובר בסכום משמעותי יותר מאשר במונדיאלים קודמים לנשים.

לפני ארבע שנים, סך כל הפרסים עמד על 23.5 מיליון ליש"ט. השינוי הגיע לפני מספר חודשיים לאחר ששחקניות מ-25 נבחרות כדורגל נשים לאומיות, דרשו מפיפ"א תנאים דומים בכל הנוגע לחלוקת לכספי הפרסים במונדיאל הנשים 2023, בהשוואה לטורניר הגברים. על פי המכתב, השחקניות דורשות לפחות 30% מכספי פרסי גביע העולם לנשים, "כדי שהספורט שלנו ימשיך להתפתח מבחינה מקצועית". לשחקניות רבות לא היה הסכם עם ההתאחדויות שלהן - להן פיפ"א משלמת כספי פרסים - לקבל אחוזים מהכסף שהנבחרת מקבלת.

בפיפ"א הביעו נכונות למהלך וציינו: "האצת הצמיחה וההתפתחות של כדורגל הנשים על המגרש ומחוצה לו היא בעדיפות עליונה עבורנו. לשם כך, פיפ"א משקיעה זמן ומשאבים רבים בתחומים הבאים: רפורמה בתחרויות; שיפור הערך המסחרי של המשחק; מודרניזציה של תוכניות פיתוח נשים וכן הגברת המקצועיות של כדורגל הנשים, על המגרש ומחוצה לו". סכומי המענקים במונדיאל הגברים בקטאר עמד על 440 מיליון דולר.  עוד לפני המונדיאל הוגש דו"ח של פיפ"א שהעריך כי מונדיאל הנשים 2023 עשוי להניב כ-526 מיליון דולר הכנסות במכירת כרטיסים, זכויות שידור וחסויות. חלק נכבד מזה, דורשות הכדורגלניות, צריך להגיע אליהן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איפה הכסף הזה? בישראל אין כסף לחלב מקרטון (ל"ת)
    שמעון מימון 21/08/2023 08:11
    הגב לתגובה זו
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.