הקריה תל אביב
צילום: צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון

כמה כסף תרוויח המדינה מהעתקת בסיסי צה"ל מאזור המרכז?

טיוטת חוק ההסדרים חשפה חלק נוסף בתכנית שוה"ם 3, כשהקריה ובסיסים נוספים במרכז ובחיפה יועתקו. השאלה: למה המדינה עושה את זה ומה ייצא לה בסוף, מלבד הרווח בשיווקי הקרקע ליזמים?
איציק יצחקי | (2)

טיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2025 חושפת חלק נוסף ומשמעותי בתהליך העתקת בסיס הקריה בתל אביב ומכללות צה"ל באזור המרכז. על פי הטיוטה, המכללות הצבאיות יפונו בתוך כשנתיים, כלומר עד סוף 2026, כשבסיס הקריה יועתק עד שנת 2030 כשאיתו גם מחנה המכללות הצבאיות שנמצא בגלילות, מרכזי האחזקה בצריפין, תל השומר וחיפה.

השאלה הגדולה היא לא רק כמה דירות חדשות ייבנו במקום אותם בסיסים והאם זה יגדיל את ההיצע, אלא בסוף, כמה כסף זה יכניס לקופת המדינה.

בחודש מאי דיווחנו על הכוונה הזו, לקדם במהירות את העתקת הבסיסים, לאחר שמשרד הביטחון העביר את רצועת בגין במחנה הקריה לעירייה ומה ששימש בעבר כמתחם מפקדת מחנה קריה וכמפקדת יחידה 1024 הועתק למתחם אחר בקריה. המטרה הייתה להרחיב את המדרכה בדרך בגין, להקים שבילי אופניים ולאפשר נגישות לרכבת, אבל זו רק פעולה אחת בדרך למטרה העיקרית: פינוי בסיסים לטובת מגורים.

המדינה טוענת כי לא מדובר בתכנית נדל"ן, אלא גם בתכנית ביטחונית, שמטרתה לפנות בסיסים גדולים עם ריבוי אוכלוסיה.

רווח של לפחות 8 מיליארד שקל, לא כולל מסים

מדוח מבקר המדינה אפשר ללמוד כי המטרה היא לקדם את תכנית שוה"ם 3 (פינוי בסיסים והקמת מגורים, תכנית מ-2015), כשרמ"י מממנת את העתקת המחנות וההכנסות מגיעות משיווק הקרקע ליזמים. ההערכה היא שהתכנית כולה תעלה 18 מיליארד שקל (כולל עלויות הפינוי, בניית תשתיות חדשות, והקמת מתקנים חלופיים), אבל רמ"י אמורה להכניס סכום גבוה יותר משיווק הקרקעות, כך שהמדינה תצא נשכרת מכך.

הקריה (אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון)

עד 2030 יקומו כאן מגדלי דירות? לא בטוח. הקריה (אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון)

על פי ההערכות, רמ"י תשווק גם נדל"ן מסחרי באזורים אלה והיא צפויה להכניס בין 25-30 מיליארד שקל. בנוסף, המדינה תגדיל הכנסות לא רק משיווק הקרקעות, אלא גם ממס רכישה, מס על הקרקע, מע"מ על עסקאות נדל"ן וכמובן - אגרות בנייה.

בתכנית כולה מופיעים המחנות תל השומר, שדה דב, סירקין, גנים צריפין וטירה. עד כה, שדה דב וצריפין כבר פונו. בסך הכל, פינוי מחנות צה"ל אמור להוביל בטווח הקצר לבניית 15-20 אלף דירות, למרות שנראה שהתהליך יהיה ארוך מאוד.

על פי התכנית, אם אכן תסתיים, ישראל תגדיל את ההיצע שלה בעוד 69,185 יח"ד - כלומר, יוכפל מספר הדירות הלא מכורות כיום וזו בשורה טובה. צריך לזכור שבבסיס שלה, התכנית הייתה אמורה להסתיים בינואר 2023 אבל נדחתה בכמעט שש שנים - לנובמבר 2028, מועד שכנראה לא יהיה ריאלי וייתכן מאוד שנראה תזוזה, אם בכלל, רק שנתיים אחר כך.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נוק 22/09/2024 09:29
    הגב לתגובה זו
    עגל הזהב ששמו כסף הפיל את ישראל לתהום. ערכים ואידאולגיה פטריוטית שהיו בעבר נעלמו.
  • 1.
    מור 22/09/2024 09:12
    הגב לתגובה זו
    לא היו מפנים....
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.