כמה שווה דירה מול כביש סואן ומה קורה אם אתם גרים מול בית קברות?
החודשים האחרונים הובילו לשיחה מעניינת בקרב אנשי וחובבי נדל"ן: הנתונים שלא רואים במספרי רשות המסים והלמ"ס. כשעורכים ממוצעים של מחירי הדירות, לא תמיד מתייחסים להטבות של הקבלנים - הלמ"ס לא יודעת שהמחיר נשאר יציב בגלל שהקבלן העניק לרוכש מטבח ומחסן במתנה, או הקלה בתנאי המימון ששווה עוד עשרות אלפי שקלים. יש עוד נתונים "שקופים" שקשה לראות, כמו תנודה במחיר בעיקר בדירות יד שנייה.
הלמ"ס יכולה לראות ירידת מחיר בדירה שנמכרה בקומה רביעית בבניין ברחוב הרצל 38, שנמכרה לאחרונה ביישוב במרכז הארץ תמורת 3.11 מיליון שקל, רק משום שדירה זהה, באותה קומה, נמכרה לפני מספר חודשים במחיר של 3.31 מיליון שקל. לכאורה - ירידה של כ-6% במחיר. אבל האמת לא מסתתרת במספרים, גם לא בתוך הנתונים שתראו ברשות המסים. היא מסתתרת במקום שאף אחד לא רואה חוץ מהשמאי - ירידת ערך.
דירות זהות רבות נמכרות בקומות זהות, במחירים שונים, רק משום שהן נמצאות בחזית או בעורף. לרוב, מחיר הדירה בחזית גבוה יותר, אבל פעמים רבות, מחיר הדירה בעורף יהיה גבוה יותר משום שהדירה בחזית נמצאת מתחת לכביש סואן והאחורית - צופה לפארק ירוק ונטולת רעשים.
- "יותר מ-100% רווח": זוכי מחיר למשתכן מקריית אליעזר מתחילים למכור
- מעל 60% מאנשי הנדל"ן מאמינים: תוך שנתיים המחירים בצפון יחזרו לשיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"10%-8% בקלות". דירות ליד כביש סואן בכניסה לירושלים (יחצ)
שאלנו את שמאי המקרקעין אסף גסטפרוינד על ההשפעה בעניין כביש סואן וכמובן נטרלנו הנחות נוספות - הנחנו שמדובר בעיר מוכרת במעגל השני או השלישי בישראל ואין השפעות נוספות מלבד כביש סואן בחזית ודירה שאינה פונה אליו בעורף (אבל גם לא פונה לתחנת דלק או לכל גורם שעלול ליצור הפחתה). "בניין, במקום סביר, בקלות יכול להגיע להפחתה של 8-10 אחוז, גם יותר, אבל צריך לקחת בחשבון את הגובה", הוא מסביר. "קח את פארק צמרת בתל אביב או המידטאון בתל אביב, שיושב על מנחם בגין. ככל שאתה נמצא בקומה נמוכה יותר אתה שומע יותר אוטובוסים. ככל שאתה גר בקומה גבוהה יותר אתה שומע פחות. פה לוקחים בחשבון השפעה על הקומה פעמיים - הראשונה בגלל הנוף, השנייה בגלל הרעש".
שוק הנדל"ן הוא שוק שפועל, פעמים רבות, לפי רגש ולכן המקדמים משתנים. כשאנחנו כותבים על מקדמים, אנחנו מתכוונים למקדמי ההתאמה שנמצאים בדוח בשומה. המקדמים האלה יוצרים שינוי מהותי במחיר הנכס, שיכול להגיע לפעמים למאות אלפי שקלים. תפקידם של מקדמי ההתאמה הם לערוך התאמות בשווי הנכס, כך שיהיה מדויק יותר. כך למשל, דירה שנמצאת מתחת לבית עלמין, תספוג ירידה ניכרת בשווי ביחס לדירה שצופה לפארק. אפשר להבין גם למה - מי רוצה לגור בקומה ראשונה כשהמצבות נמצאות מתחת למרפסת?
כביש סואן יכול להוריד או להעלות את ערך הנכס
לא סתם הזכרנו את בית העלמין, זה אולי רכיב ההתאמה המשמעותי ביותר. בדירות מסוימות באזור הדרום, ראינו כי ההשפעה יכולה להיות ניכרת - 15% במחיר הנכס. אבל זאת השומה, במציאות - המספרים יכולים להיות שונים לגמרי. אם הבניין רחוק מאוד ורואה את בית העלמין באופק, סביר להניח שההפחתה תהיה שולית, אם בכלל. שיכון ובינוי בנתה לא מעט בניינים כאלה, צופי בית קברות, באזור חדרה ופרדס חנה.
- עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד
- הסכם פשרה בקיבוץ האון: עשרות ממשרתי המילואים יקבלו מגרשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
באחד המקרים היא הציעה נכס חדש במחיר נמוך יותר בשיעור של 14% לעומת נכס דומה שנמצא בעורף. זה קרה בזכות העובדה שהמרפסת הייתה "בתוך" בית הקברות - כלומר, מי שהסתכל למטה ראה מצבות. הדירה לא נמכרה במחיר הזה, אלא במחיר נמוך יותר. סביר להניח כי ההבדל במחיר חייב להיות מהותי יותר. מצד שני, צריך לזכור שהרווח היזמי בפרויקטים מהסוג הזה עומד על 18%-15%, כך שגם ליזם יש מגבלה באשר להורדה במחיר. מה קורה פעמים רבות? הדירות לא נמכרות, הזמן חולף, ואז קורה אחד מהשניים - או שמגיע הקונה שמבין שדירה כזאת בתל אביב תעלה לו פי שלושה (או דירה אחרת באותו אזור תעלה לו 15% יותר וזה מהותי), או שהקבלן יתאמץ ויהפוך אותה לדירה לדוגמא, שכוללת גם כמה מרכיבים אחרים - מתוך ניסיון לפתות קונים ולא להוריד במחיר.
יש עוד השפעה על ההתאמה בעניין בית קברות והיא השאלה האם הוא פעיל - או לא פעיל. משיחה עם שמאי מקרקעין עולה כי "בית עלמין לא פעיל, כמו שיש בתל אביב, לא ישפיע על מחיר הנכס כמו דירה מעל בית עלמין שכן פעיל, משום שאז יש לך לוויות בלתי פוסקות מתחת לחלון - אף אחד לא ירצה לגור במקום כזה אלא אם מחיר הנכס ייחתך ב-30% לפחות, וגם אז ספק רב שמישהו סביר ירצה לקנות אותו".
לגבי כביש סואן - נתקלנו בפרויקט כזה בכפר יונה. תושבי שכונת שרונה צפו לכביש שאמור להיפתח בעתיד, אבל השינוי במחיר הנכס, בנכסים שמכרו חברות כמו אפריקה ישראל או אשדר, לא היה קיים. הסיבה לכך הוא שהכביש לא רלוונטי - הוא מרוחק, לא מפריע לשכנים ורכיב אחר, בית ספר שאמור לקום מתחת לדירות, השפיע יותר - גם הוא באחוזים נמוכים. במקרה שבו יהיה כביש סואן מתחת לחלון שלכם, ההפחתה במחיר הנכס יכולה להגיע ל-10%. אם תרצו, זה יכול גם להגדיל את השווי (בעקבות הביקוש הגובר) של דירות העורף, שנהנות משקט יחסי.
"אין פה כלל אצבע". גסטפרוינד (צילום: קרנית גפן)
עכשיו קחו את כל מה שאמרנו לכם, תדביקו לאזור ביקוש במרכז הארץ ותגלו שההשפעה היא מינורית יותר - באזורים מסוימים בתל אביב, מצאנו כי המחיר לא ישתנה גם בקרבה של כביש סואן. "להפך", אמר לנו מתווך מקומי לאחרונה. "זה אפילו יכול להעלות את מחיר הנכס. למה? כי הביקוש להתחמקות מפקקים גובר על הרעש שמנוטרל באמצעות זכוכיות טריפלקס. רוצה שקט? אל תפתח את החלונות שמעל הכביש".
כמובן, גם לקומה יש השפעה ניכרת על שווי הנכס. "אנשים שגרים בקומות גבוהות, פחות מושפעים מהימצאות גן משחקים מתחת לדירה. אם אתה גר בקומה ה-34, סביר להניח שהפארק שמתחת לבית הוא יתרון. עבור השכן בקומה הראשונה - הוא כמעט אסון", סיפר לנו מתווך מאזור הדרום.
"אין פה כלל אצבע, יש מקדמים שיותר קל לנו קבוע אותם, כמו מקדם התאמה לזמן (לוקחים, למשל, עסקאות לפני שנתיים ויודע שהמחירים עלו באחוז מסוים באזור וכך מקבלים מחיר משוער לנכס) אפשר לעשות מקדם התאמה. עוד מקדם התאמה פשוט הוא עבור קומה, אבל יש מקדמים שהם יותר מורכבים, כמו כביש סואן, עורף לעומת חזית, בית קברות ואפילו חזית מסחרית מתחת לבית", מודה גסטפרוינד. "ואז, מה שאנחנו עושים, מתבטא שיקול הדעת השמאי. כאן מתבטא הידע הלוקאלי של השמאי - ככל מתייחסת למשהו יותר מורכב המומחיות של השמאי באזור הספציפי באה לידי ביטוי. כשיש אקסל והדירות דומות, הכל בסדר, אבל בעניין יותר מורכב אז המומחיות באה לידי ביטוי".
"תמיד עדיף, בנוסף לעריכת מקדמי התאמה, לבדוק עסקאות השוואה באזור", הוא מוסיף. "אם אתה בודק דירה מול בית קברות, בשלושה בניינים סמוכים, כמו בקריית ביאליק בפרויקט מחיר למשתכן, אתה יכול להסיק את ההשפעה על השווי דרך עסקאות צמודות, אתה לוקח בניינים עם אופי דומה ובודק מה ההשפעה על המחיר. כמובן שיכולות להיות השפעות אחרות כמו כביש סואן, קרבת גן ילדים ועוד".
לגבי בית אבות, מצאנו כי ההשפעה היא מינורית עד לא קיימת. להפך, יש דיירים שיעדיפו בית אבות על גן משחקים או פארק, בטענה שהמקום שקט מאוד. באזור גבעת אולגה קיים בית אבות כזה, בסמיכות לבניין, אבל ההשפעה על המחיר מינורית בשל השקט היחסי ולכן הוא לא בא לידי ביטוי בשומה.
- 5.אוריאן 30/04/2024 18:35הגב לתגובה זוסיוטטט
- 4.השמאי צודק תלוי קומה... (ל"ת)ערן 30/04/2024 18:35הגב לתגובה זו
- 3.dw 30/04/2024 15:38הגב לתגובה זועם הזמן עוד ועוד רכבים - הן פרטיים והן אוטובוסים, עוברים מבנזין/סולר לחשמלי. פוף. פתאם לא יהיה אגזוז ורעש. לא רע. לדעתי זה יהווה שיפור נאה לכל מי שגר כיום ברחוב ראשי - הן בישראל והן בעולם. זה אמנם לא יקרה מחר בבוקר אלא שיקול לטווח של עשור ומעלה אבל למי שקונה נכס בשנים אלה, בישראל או בעולם? זה יכול להוות פוטנציאל לשיפור מסויים בעתיד באיכות החיים, ולכן אם מציעים דירה ברחוב ראשי בהנחה משמעותית? שווה לשקול. מציע לתעדף קירבה לתח"צ, וכך פחות תלויים ברכב הפרטי. כאמור בעוד עשור רוב האוטובוסים כבר יהיו חשמליים (בשאיפה עם טכנולוגיה של אלקטריאון הישראלית :-) )
- 2.בסו קוברים אותנו בקומות תרתי משמע (ל"ת)אליק 30/04/2024 13:59הגב לתגובה זו
- 1.בישראל עדיף שכנים מתים מאשר חיים (ל"ת)דוגון 30/04/2024 13:54הגב לתגובה זו
- אבי 01/05/2024 18:01הגב לתגובה זוהשכנים הכי שקטים בשכונה מילה לא מוציאים לא מתלוננים בלי רעש מוזיקה חניות רכבים

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
