ההיצע גבוה - אז איך יכול להיות שמחירי הנדל"ן בתל אביב עלו?
נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע חושפים מהם שני האזורים שבהם מחירי הדירות עלו הכי הרבה: הראשון הוא חיפה, והשני, די מפתיע - תל אביב. שני האזורים הללו רשמו ירידה במחירי הנדל"ן בחודשים האחרונים ועכשיו מגיע התיקון.
במבט לאחור, מבינים כמה הנתון הזה היה משמעותי. משנה לשנה, מחירי הנדל"ן בחיפה עלו ב-4.4%, ובאזור תל אביב המחירים ירדו ב-1.8%. בתל אביב הנתון משמעותי יותר. העיר רשמה עלייה של 2.1% (שימו לב, אזור המרכז עלה ב-0.5% והוא מחושב בנפרד מתל אביב ורוב הדירות שנכללות במדד הזה הן אכן מתל אביב), לעומת 1.4% בחיפה, שבסך הכל סיימה שנה יציבה. העלייה בתל אביב מפתיעה בגלל הביקוש הנמוך והעובדה שנתוני הלמ"ס מראים שיש אלפי דירות רפאים באזור.
בנשימה אחת, צריך להזכיר: הנתונים האלה כוללים גם את הדירות החדשות (כלומר, את כל הדירות, גם דירות יד שנייה), ששם הנתונים לא תמיד מדויקים, בעיקר בשל מבצעי הקבלנים. שמענו שלשום מאפריקה מגורים ששוקלת לעלות מחירים, אחרי שהמחיר הממוצע בפרויקטים שלה נע ב-76 אלף שקל למ"ר - 10 מיליון שקל לדירה ממוצעת בפרויקט. יחד עם זאת, סטטיסטית, לפחות מחצית מהדירות שנמכרו היו דירות יד שנייה.
- דירה מיד ראשונה: יתרונות והמלצות שכדאי להכיר
- דירה חדשה בלוד חצתה את רף ה-2.5 מיליון שקל - לאן זה יגיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתונים מפתיעים? לא בטוח. דירות בתל אביב (שלומי יוסף)
ועדיין, הנתונים מפתיעים. לפי נתוני הלמ"ס מהחודש שעבר יש באזור תל אביב כמעט 8,000 דירות חדשות שאינן מכורות (במחוז תל אביב כולו יש בערך 20 אלף), אבל מה שלא מספרים לכם זה כמה מהדירות האלה באמת מוכנות לאכלוס. לפי הערכת גורמים בענף הבנייה, ישנן בישראל אלפי דירות בלבד, משהו כמו 10,000 דירות שמוכנות לאכלוס כשכל השאר, כלומר בערך 56 אלף דירות, נמצאות בשלבים כאלה ואחרים של הבנייה. חלקן, אגב, קיבלו רק היתר בנייה לאחרונה ועדיין לא בשלב של חפירה ודיפון.
פילוח נתוני הלמ"ס מראה כמה דירות מתוך אלה נמצאים בתל אביב: במחוז תל אביב כולו יש בערך 20 אלף דירות לא מכורות ועוד 16 אלף כאלה במחוז המרכז. אבל שוב, אלה נתונים שמראים שאתם יכולים לקנות דירה בתל אביב, אבל לא בטוח שתוכלו להיכנס אליה מחר. אם המספר שהזכרנו קודם, פחות מחמישית מהדירות הלא מכורות מוכנות לאכלוס היה זהה גם בתל אביב, זה אומר שרק מאות דירות חדשות מוכנות לאכלוס בעיר. אבל הנתון הזה לא נכון. למה? כי באזור המרכז נמצאות 50% מהדירות הלא מכורות, כלומר - באזור תל אביב אמורים להיות 5,000 דירות כאלה (מתוך 10,000 שמוכנות לאכלוס, כפי שציינו קודם). ההערכה היא שיש משהו כמו 3,000-4,000 דירות בשלבי אכלוס או המתנה לטופס 4 בתל אביב עצמה (השאר בסביבותיה). ומכאן, אחרי גיבוש הנתונים, אפשר לשאול את השאלה המרכזית - איך יכול להיות שהמחירים עולים אם ההיצע כל כך גבוה?
ובכן, יש לכך הסבר נהדר: הקבלנים בתל אביב פשוט לא הורידו מחיר בתקופה האחרונה. נכון, היו הטבות ומבצעי מימון, אבל המחיר עצמו לא רק שלא ירד, אלא לדברי גורמים בענף אפילו עלה. יכול להיות שתגידו שהנתון הזה מטעה, אבל חלק מהקבלנים טוענים כי ברוב הפרויקט ניתנו מבצעי מימון, אבל לא הטבות מפליגות בתוך הדירה, כך שבממוצע, ההטבה באזורי הביקוש הייתה נמוכה לעומת הטבות בערים אחרות.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
קבלן תל אביבי, שסירב לדבר לייחוס, סיפר לביזפורטל כי "ההיצע הוא לא גבוה כמו שמציירים את זה. אתה צריך להבין שהדירות שנותרו בתל אביב הם חלק קטן מאוד, כלומר - הרוב מכור ורוב הבניינים שמקבלים טופס 4 מתאכלסים. מה לא נמכר? חלק מהפנטהאוזים וגם דירות מיוחדות אחרות, ויש כמה מאות כאלה באזור. מה שלא נמכר אלה בעיקר הדירות היקרות מאוד. המחירים פה גם ככה לא נמוכים. אני יכול לומר לך שיש משא ומתן לגבי חלק מהדירות האלה".
זה עדיין לא מסביר למה המחירים עלו.
- 10.רונן - מתווך 20/04/2024 07:21הגב לתגובה זובחמש השנים הבאות מחירי הדירות בגוש דן ירדו ב 50 אחוז.
- 9.לא בטוח 18/04/2024 08:47הגב לתגובה זומעדיף כיום, יותר מתמיד, לפזר סיכונים ומעביר כסף/השקעות נדלן לחול...
- 8.עידן 17/04/2024 13:26הגב לתגובה זומלחמה, רפורמה ועדיין אנשים מתפתים לשלם סכומים דמיוניים. הנפילה תגיע והיא תהיה כואבת יותר
- 7.כרובי 17/04/2024 12:43הגב לתגובה זויש שכונות שמוכרות גם ב-4.5 מיליון שקל דירה קטנה תלוי איפה אבל בגדול אכן מופרז לשלם 10 מיליון על דירה רגילה בגלל מיקום ותו לו
- 6.מדי 17/04/2024 12:42הגב לתגובה זומה זה המחירים האלה
- 5.משטים באזרחי המדינה (ל"ת)דירותא 17/04/2024 12:39הגב לתגובה זו
- 4.mtlk 17/04/2024 12:32הגב לתגובה זוהשוק היה במיתון קשה מאוד.זה שלא בנן מספיק נתן לביקוש לעלות.חלהיצע לרדת
- 3.מדינת הנדלן הציונית צריכה להישמד! יחי נסראללה (ל"ת)אייל 17/04/2024 12:11הגב לתגובה זו
- 2.אורי רמת גן 17/04/2024 11:05הגב לתגובה זוהלו שמישהו יעצור את הסחף הזה!!!!! נגיע ל-20 מיליון דירה בסוף מה זה הדבר הזה
- 1.אודי 17/04/2024 11:04הגב לתגובה זונמאס כבר המחירים בחיים לא יירדו

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."