בניה דירה נדלן
צילום: freeimages

אחרי המחאה, הקבלנים קיבלו הוראה לחדש פעילות באתרי הבניה

אחרי שהקבלנים טענו כי המדינה סוגרת את אתרי הבניה ללא הצדקה, משרד השיכון הורה לחזור לשגרה. בשבוע שעבר טען כאן נשיא התאחדות הקבלנים כי מדובר בהחלטה פופוליסטית

איציק יצחקי | (13)

רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון שלח היום הודעה לציבור הקבלנים, ובה הנחיות לפעילות באתרי בנייה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". לפי ההודעה, הרשם ממליץ לחדש את הפעילות באתרי הבניה. ההודעה הזאת נשלחת על רקע הביקורת של הקבלנים בימים האחרונים, לפיה הרשויות המקומיות מונעות מהם לעבוד, בזמן שהבנקים גובים מהם עלויות מימון גבוהות.   "מדינת ישראל מצויה בתקופת מלחמה קשה, ומחובתנו לדאוג לביטחון המדינה ולסיוע לנפגעים, לנעדרים ולבני משפחותיהם, ולכלל העוסקים בשמירת המולדת – בחזית ובעורף", לשון ההודעה. "חוסן המדינה מחייב כי גם פעילות המשק תימשך כסדרה, ככל הניתן. לפיכך, רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון קורא לחידוש הפעילות באתרי הבנייה, לשם שימור הפעילות במשק באופן רציף, בהתאם להנחיות פיקוד העורף".   כזכור, בשבוע שעבר אמר כאן נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו כי "אנשים לא קונים דירות, יש עצירה מוחלטת. אף קבלן לא ימכור דירה עד סיום המלחמה". הוא הוסיף "פועלים זרים עוזבים את ישראל, וראשי הרשויות, מתוך נוחות או חשש לעימות בין עובדים ישראלים לערבים, עוצרים הכל. זו גזענות. מה ההבדל בין אתר בניה למוסך או למפעל? למה עוצרים את הבניה בערים האלה? יש ראשי ערים פופוליסטים שרוצים לקושש קולות לפני הבחירות. תגידו אתם, האם אתרי הבניה הם מקלט לחמאס? האם זה מקלט למחבלים? הם מייצרים נזק אדיר". בתגובה למכתב של משרד השיכון אמר היום סרוגו: "ענף הבנייה והתשתיות במשבר עמוק. מעלה 80 אלף עובדים פלשתינים שמהווים את כוח האדם המרכזי בענף נמצאים בסגר, כ-5000 מתוך 18,000 עובדים זרים כבר עזבו את ישראל. חלק ניכר מראשי הערים הורו על סגירת אתרי בניה בערים שלהם. במצב זה, יתר העובדים הזרים שלא יכולים לעבוד, יעזבו את המדינה תוך מספר ימים וכתוצאה מכך הענף יאבד את יכולתו לעבוד ויושבת לחלוטין. המשמעות היא קריסה של לא מעט חברות בנייה, אשר אינן מקבלות כספים על דירות שמכרו וכמובן שלא יכולות למכור דירות חדשות. ענף הבנייה יתגלגל בתוך מספר ימים לאחד המשברים הקשים בו מאז קום המדינה אם הוא לא יוגדר כענף חיוני ויובאו לכאן עשרות אלפי עובדים זרים מיידית. אנו מודים לרשם הקבלנים במשרד השיכון על הודעתו לראשי הערים לפתוח את האתרים. יכולת הענף לתפקד חיונית גם לביטחון ישראל – קיימות בארץ כ-10,000 דירות עם ממ"ד לפני אכלוס. בנוסף, דווקא כעת, כאשר עשרות אלפים הפכו למחוסרי בית בצפון ובדרום, אנו זקוקים לתופסת דירות. במקום לבנות קרבילות ניתן לאכלס מיד דירות שנמצאות לקראת השלמה. אסור לממשלה לשכוח שמשבר בענף הבניה יגרור אחריו משבר כלכלי מהחריפים שידענו". כזכור, אתמול אמר נשיא לשכת הקבלנים רוני מזרחי כי "דרושים בדחיפות 80 אלף עובדים זרים כדי להציל את ענף הבנייה מקריסה מוחלטת". לאחר ההודעה אמר שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: "שימור הפעילות באתרי הבנייה באופן סדיר בעת חירום זו, מבטיחה את עתידנו ויכולתנו להשתקם באופן יעיל למען כל תושבי מדינת ישראל. נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו להמשך פעילות רציף וכוחו של השוק להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו". מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: "בימים קשים אלו, חשיבות ההמשך הבנייה ושמירה על שגרת חירום ויישוב הארץ לצד שמירה על בטיחות וביצוע ההנחיות זאת משימה וניצחון לאומי. אנו נמשיך לשמור על שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים השונים והקבלנים וביצוע פעולות לטובת הציבור".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אור 17/10/2023 09:35
    הגב לתגובה זו
    הם יתעשרו ואתם תשקעו!!!!@ רק עובדים זרים תחת קבלנים תומכי צהל והמדינה, בדרום הקבלנים מהאוייב חוגגים ברווחים מטורפים
  • 9.
    מני 16/10/2023 23:21
    הגב לתגובה זו
    הקבלנים האלה יביאו עלינו אסון, לא אכפת להם מכלום רק מהכסף שלהם. לא מעסיקים ערבים בשום אופן, תקראו לזה גזענות או מה שבא לכם, אזרחים נרצחו באכזריות לפני שבוע וכבר הם שכחו.. אמן שכל חברות הבניה יקרסו . להכניס ערבים לערינו. ארורים תהיו
  • 8.
    רמי 16/10/2023 21:42
    הגב לתגובה זו
    מונופול הגיע הרגע רק התחלנו....
  • 7.
    הכריש 16/10/2023 19:15
    הגב לתגובה זו
    מי שיפתח את הפועלים מיהודה ושומרון ישא באחריות על כל הפיגועים שיקרו אל תפתחו אותם לעד שיחנקו ואני קבלן בנין שהעסקתי אותם 23 שנה תביאו רומנים סינים והודים
  • קבלן 17/10/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
    הנושא הוא להפעיל אתרים עם פועלים זרים סינים וכדו' או לחילופין עם ערביי ישראל כשם שמרבית הרופאים כיום הם ערביי ישראל
  • 6.
    אא 16/10/2023 17:51
    הגב לתגובה זו
    לבניה בעיר שלהם כפי שדואגים להבהיר אצלנו.
  • 5.
    חיים 16/10/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
    לקבלנים, תשלמו 800-1000 ש"ח ליום עבודה קשה בבניה, יבואו הרבה עובדים ישראלים. פשוט תרוויחו קצת פחות. פועלים מסין כבר מזמן לא מוכנים לעבוד בשכר נמוך ויש עליהם המון הוצאות { למשל מגורים וכלכלה}
  • יש הגיון בהצעתך 17/10/2023 08:00
    הגב לתגובה זו
    לפועלים מיוחדים, כמו טפסנים וכד', כמובן יש לשלם הרבה יותר. אבל היהודים מפונקים, ולא אוהבים עבודה פיזית קשה גם בשכר גבוה.
  • 4.
    אוהד 16/10/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
    לא נראה בעתיד הקרוב לעין עשרות אלפי פלשתינאים שמועסקים כאן, למה שר השיכון מחכה? אם הקבלנים מבקשים סיוע שהוא לא הורדת ריבית או תמריצים שעולים כסף למה לא לעזור ?
  • שמואל כץ 16/10/2023 17:54
    הגב לתגובה זו
    שיביאו מ רומניה או מ הודו או מ אוקראינה -במקום תושבי עזה -ובא לציון גואל.
  • 3.
    ינון 16/10/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
    אני מוכן לעבוד יש אנשים בישראל שאין להם עבודה קידמה
  • 2.
    הכנסת מנסה להשאיר את מחירי הדיור גבוהים ושואפת להעלותם (ל"ת)
    לוטם 16/10/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה עושה גולדנופ ולא דיבורים,הוא לא מכיר הנושא כלל. (ל"ת)
    כנפו 16/10/2023 13:17
    הגב לתגובה זו
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, אבי כהן־סקאלי, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

עדי גזית. קרדיט: גדי סיירהעדי גזית. קרדיט: גדי סיירה
ראיון

עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״

החברה חוגגת עשור להקמתה, דיברנו בין היתר על העסקה הנוכחית, הזינוק בהיקפי המימון שהחברה מעמידה ליזמים, על פרויקטי הענק בשדה דב ובכיכר המדינה; וגם - מה הוא חושב על ירידת הריבית הצפויה: ״יחזיר לשוק עוד משקיעים״

צלי אהרון |
נושאים בכתבה עדי גזית ברקת

חברת ברקת ברקת 0%   העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל״ן - חוגגת השנה עשור להקמתה, ובמונחים של שוק האשראי החוץ בנקאי, מדובר כבר בתקופה שהופכת אותה לשחקנית ותיקה עם קבלות. מה שהתחיל ב-2015 והוקם על ידי רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה, יחד עם המנכ"ל עדי גזית, הפך בשנים האחרונות לגורם משמעותי בשוק אשר מגלגל מיליארדי שקלים בשנה. ברקת ביססה לעצמה מעמד של גוף מימון גמיש, מהיר וכזה שנותן ליזמי הנדל״ן פתרון שלפעמים עדיף על זה של הבנקים. כזה שמדבר באותה שפה עם היזמים, ומצליח לספק פתרונות שהבנקים הגדולים מתקשים לפעמים. וכעת היא מעמידה הלוואת גישור בהיקף של 30 מיליון שקל לחברת YBOX לצורך מימון העסקה לרכישת עד 50% מזרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת דמרי.

בענף שמזוהה בדרך כלל עם בנקים ועם בירוקרטיה,  נראה שברקת נכנסה למקום שבו נוצר ואקום: קבוצות רכישה, בעלי קרקע ויזמים שלא הצליחו להשיג מימון לפרויקטים גדולים -מצאו בה את הכתובת. עם השנים החברה התפתחה והפכה לגוף מלווה מרכזי בפרויקטים מהבולטים בישראל, בהם כיכר המדינה בתל אביב. מדובר על אשראי בגובה של למעלה מ-2 מיליארד שקל, ופרויקט שדה דב, שבו היא מעניקה מסגרות אשראי של מעל מיליארד שקל בשיתוף עם גופים מוסדיים כמו מגדל, מנורה ועמיתים.

המודל פשוט אבל חכם: במקום להיות עוד גורם מממן, ברקת רואה את עצמה כשותפה לכל דבר. גזית מגדיר זאת היטב כשהוא אומר: ״בלי המימון שלנו אין פרויקט - אנחנו חלק מהעסקה, לא רק הגוף שמעמיד את הכסף״. הגישה הזו מאפשרת לה לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם היזמים, לתפור לכל אחד מהם פתרון פיננסי ייחודי ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה והיזמות עצמה.

במהלך השנים האחרונות, לצד צמיחה בהיקף תיק האשראי וברווחיות, גם התחרות בענף התחזקה: גופים כמו פנינסולה, אמפא קפיטל וגמא מתחרים על אותם יזמים, אך ברקת בוחרת להישאר נאמנה לגישה היזמית שלה - עם דגש על פרויקטים מורכבים, ליווי הדוק ושיתוף פעולה עם המוסדיים. עכשיו, כשהריבית מתחילה להראות סימני ירידה והמלחמה מתקרבת לסיומה, גזית מאמין שהביקושים החזקים ייעורו מחדש, ושברקת תמשיך למלא את החלל שבין הבנקים לבין היזמים.

עדי, נתחיל מהחדשות של היום: העסקה עם YBOX ודמרי. מה עומד מאחוריה?