כרמי גת צפון
צילום: ארמון אדריכלים

הותמ"ל אישרה: זאת התוכנית להקמת רובע עירוני חדש בקרית גת

הרובע החדש, כרמי גת צפון, כולל הקמת 6,000 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור, פארק עירוני ותחנת רכבת חדשה
איציק יצחקי | (2)
נושאים בכתבה כרמי גת קריית גת

הוועדה למתחמים מועדפים (הוותמ"ל) אישרה היום תוכנית להקמת רובע מגורים חדש בצפון קרית גת, כהמשך לשכונת כרמי גת - "כרמי גת צפון".

התוכנית שביוזמת רשות מקרקעי ישראל, הינה על שטח כולל של כ-1,600 דונם, והיא ממוקמת בצפון העיר, וממשיכה את הרצף לשכונת כרמי גת הקיימת, בין כביש 40 ומסילת הרכבת. התוכנית קודמה בשיתוף פעולה מלא עם עיריית קרית גת.

התוכנית כוללת כ-6,000 יחידות דיור שיוקמו במבני מגורים בני 7-9 קומות וכן במגדלים של עד ל-18 קומות לאורך השדרה המסחרית הראשית. 

 

התוכנית כוללת מגוון של יחידות דיור כדי לתת מענה למשקי בית שונים - מתוך כלל יחידות הדיור כ-850 יוקצו עבור דירות קטנות עד 80 מ"ר, ועוד כ-500 יהיו יחידות דיור קטנות-מאוד (עד 55 מ"ר) המתאימות לזוגות וליחידים. בנוסף ייבנו 500 יחידות דיור בדיור מוגן לאזרחים ותיקים. 

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת 100,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה, 17,000 מ"ר עבור שטחי מסחר, 175 דונם עבור מבני ציבור, ו-330 דונם של פארקים.  

כמו כן, במסגרת התוכנית תוקם כוללת הקמת תחנת רכבת חדשה על קו באר-שבע – תל אביב. התחנה המתוכננת תהיה צמודה למסוף אוטובוסים חדש, ואלה יהוו כמרכז תחבורה משולב, אשר ישרת את כל רובע כרמי גת. 

במערב התוכנית, מתוכנן פארק לינארי חדש על שטח של כ-35 דונם לאורך נחל קומם, ובו יוקמו מוקדי מסחר קטנים, והוא יתפקד במקביל כאתר טבע עירוני, כמסדרון אקולוגי מקומי המושך ציפורים וצמחיית נחל ייחודית, וכן אמצעי טבעי למניעת הצפות.

כמו כן, התוכנית שמה דגש על מיצוי הפוטנציאל לייצר אנרגיה מתחדשת מלוחות סולאריים שיותקנו על גגות ועל חזיתות המבנים בה. כחלק ממדיניות חדשה של רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון לשכונות חדשות, היא כוללת נספח למיצוי ייצור אנרגיה מתחדשת.

התנועה בתוכנית מבוססת הליכה, רכיבה ותחבורה ציבורית: השכונה מבוססת על רשת צפופה של רחובות מקומיים שקטים המבוססים על מיתון תנועה (אמצעים שונים להרגעת מהירות הנסיעה) ומדרכות רחבות ומוצלות, כיכרות עירוניות ופארקים, המאפשרים הגעה למגוון של יעדים בהליכה קצרה ונעימה. כל חלקי השכונה מקושרים אל תחנת הרכבת ואל מרכזי העסקים והתעשייה של העיר באמצעות נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) העוברים ברחובות הראשיים וברכיבה בטוחה בשבילי אופניים מופרדים. כל יחידות הדיור בשכונה נמצאות במרחק הליכה מנתיבי התחבורה הציבורית. 

התוכנית מצטרפת לשורה של תוכניות שאושרו בוותמ"ל בעיר קרית גת בשנים האחרונות והוסיפו בה ביחד מעל ל-20,000 יחידות דיור חדשות: "קרית גת מערב" (תמ"ל 1011) שאושרה ב-2016 הכוללת 9,300 יחידות דיור, "התחדשות עירונית שבטי ישראל" (תמ"ל 2010) שאושרה ב-2019 הכוללת כ-2,300 יחידות דיור בהתחדשות עירונית, "התחדשות עירונית יסקי-קוממיות" (תמ"ל 2014) שאושרה ב-2022 הכוללת כ-1,400 יחידות דיור בהתחדשות עירונית, ו-"קרית גת מערב-דרום" (תמ"ל 1011 א') הכוללת כ-7,500 יחידות דיור בתכנון המותאם למגוון אוכלוסיות וביניהן לחברה החרדית, ובנוסף כוללת שטח לתכנון עתידי של בית חולים חדש, אשר נמצאת לקראת אישור סופי בממשלה. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תושב. ותיק 02/02/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    אם הכבישים בתוך העיר לא יהיו כמו באשדוד חבל על כל הבניה בעיר .סתם מקום צפוף שיצטערו על התכנון הלקוי
  • 1.
    נוסע ברכב 01/02/2023 14:19
    הגב לתגובה זו
    בעקבות חוסר יכולת של הממשלה הקימו שם צומת מרומזרת במקום מחלף גורם להמון פקקים באיזור תוספת של 10,000 יחידות נוסםות ביחד עם כרמי הגת הקיימים לא ברור איך יצליחו לצאת או להיכנס אל העיר או בכלל לנוסע על כביש 40 ללא מחליפים
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.