הבוקר (ד') במסגרת פורום ראשי הרשויות השנתי של דן אנד ברדסטריט ישראל, הציגו ראשי הערים את עמדתם במספר נושאים. בפתח הדברים, התייחס סגן ראש עיירית ת"א לחקירת שר הפנים, אריה דרעי וסיפק אנקדוטה על התחלופה המהירה במשרד הפנים בשנים האחרונות. בהמשך הפורום, הדיון עסק בחוסר השיוויון בתקציבי הרשויות וביכולות לתת שירות לתושבים. בנוסף, עסקו הם בבעיות הניצבות אל מול מקבלי ההחלטות ובכך שהממשלה לא מתכננת מספיק קדימה, וכי בכוחה לשנות את המצב.

בפתח הדברים התייחס אסף זמיר, סגן ר׳ עיריית ת״א לשר הפנים אריה דרעי, והחשד נגדו בפרשת השחיתות:  "לפני בערך שנתיים וחצי שלוש התחיל דיון השבת והעסקים והגיע החוק לאישור אצל שר הפנים, אז גדעון סער שפרש ולאחריו החליף אותו גלעד ארדן וכל פעם שהתחלף השר, איכשהו לא התקבלה החלטה. לאחר שגלעד ארדן לא מונה מחדש וסילבן שלום לא הספיק להגיע לביהמ״ש ולהגיד את עמדתו על פתיחת העסקים בשבת ופרש מתפקידו." 

"עכשיו אריה דרעי, שוודאי היה חלוק עלינו אידיאולגית בנושא, כנראה גם לא יספיק לטפל בזה. אני רק יודע לומר שעם איך שהדברים מתנהלים, אני לאט-לאט הופך להיות אדם מאמין". 

ראשי הרשויות על חלוקת התקציבים וסיוע בין הרשויות - ישראל זינגר ראש עיריית רמת גן: "המדינה משסה אותנו אחד בשני"

על ההבדלים בין הרשויות, אמר יוסי בן דוד ראש עיריית טבריה: "בכל העניין של צדק חלוקתי, ישנה בעיה שבין השלטון המרכזי והמקומי בתחומי האחריות, החלוקה שנקבעה שלא רלוונטית והפערים הולכם וגדלים. החלוקה הגיאוגרפית, פריפריה שצומחת והופכת לפריפריה חברתית". 

• "החיים קשים, צריך מזומן": רשות המסים ביקרה במרפאות. אלה התגובות
• העונש המצחיק לרואה חשבון עבריין - 5,000 שקל קנס בלבד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"במונחי מאבק, נוח לממשלה שיהיה את 15 הערים הגדולות ומרכז השלטון המקומי וככה נוצרים 2-3 מחנות. דוגמא מובהקת לכך, הייתה סביב נושא הטבות המס לאחרונה. המדינה לא עקבית בקריטריונים, אחרי מאבק של 14 שנים טבריה כמו 14 רשויות נוספות קיבלה הטבת מס. למה צריך את הטבות המס האלה אם המדינה יכולה לתקן מראש ולקבוע צדק חלוקתי של עיוותים, דוגמת ילד שגר בדרום או במרכז יקבל את אותה ההשקעה מהרשות המקומית שלו".

רן קוניק, ר' עיריית גבעתיים בתגובה: "אינני מסכים. הארנונה לא נועדה לשירותי חינוך אלא לניקיון ושירותים ותחומים נוספים בעיר. השיטה של הדירוג הסוציואקונומי היא מעוותת. למשל גבעתיים איננה גדולה וכן מדורגת גבוה סוציואקונומית ויש משהו היסטורי בחיבור של 15 הרשויות בעקבות מענקים וסוגיות היסטוריות.

עוד הוסיף כי, "השורה התחתונה היא כי מי שמשלם ארנונה לעיר שלו לא יעלה על דעתו שהתשלום יועבר לעיר אחרת. זה ממש כמו שנקצין שמגדל גדול ומפואר יממן וועד בית של המבנה שלידו כי הדשא פחות ירוק וכן הלאה". 

• רוטשטיין תקים 493 דירות בקריית גת; צפי להכנסות של 852 מיליון שקל
• השבחה מהירה של 700 אלף שקל על דירה של 2.2 מיליון שקל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

משה פדלון, ר׳ עיריית הרצליה גם משיב: "אתה חושב שרק אצלך מצוקות? גם אצלי מצוקות. הרצליה נחשבת רשות איתנה ואני מהרגולטור לא מקבל אגורה. אני מנהל תקציב אחראי. גם אצלנו יש רווחה, יש אצלי 5,500 משפחות ברווחה וכך גם בת״א, בת ים וחולון. אנחנו מביאים עסקים אלינו מכל העולם, אתה רוצה שאני אעביר את הכסף ממני אלייך? ההטבות מס אצלכם ולא אצלי, תוספת כיתות אני לא זכאי, תרבות לא זכאי והכל הולך אליכם. למה אני צריך לבוא אליכם? תתנהלו נכון ולא תצטרכו עזרה".

אליהו שבירו, ר׳ עיריית אריאל הוסיף כי: "ברגע שיוצרים קרע בין הרשויות אנחנו נפסיד ובגדול. אין ספק שהמדינה מטילה על הרשות המקומית דברים רבים שהיו באחריותה. הרבה חוקים פופוליסטיים מתקבלים בכנסת ויוצרים עומס גדול על הרשות ועלינו להתמודד עם כך. אם נעבוד יחד ולא נחפש את הגרוש אצל השכן יהיה טוב יותר".

אסף זמיר סגן ר׳ עיריית ת״א: "אין עיר ללא מצוקה, אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים, השאלה צריכה להיות, אייך אתם רוצים שהערים יתנהלו? …יש פי 7 יותר רשויות ממה שהיה צריך להיות, יש כאלה שמקבלים צל״ש ויש כאלה שגומרים בכלא".

על אזור המרכז הוסיף, "בגוש דן אני חושב שכולם צריכים להתחלק בהכנסות. בכל הערים שמתקצבים יותר את הילדים תראו שההשקעה היא רק במקומות החלשים. נניח בצפון ת״א, בתי הספר לא מקבלים כספים מהעירייה. הכסף תמיד הולך לצמצם את הפערים ברשות.

ראשי הרשויות טוענים לחוסר אחריות מצד הממשלה - חי אדיב, ר׳ עיירית הוד השרון: "מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות, אני רוצה שהתושבים שמשלמים ארנונה יראו זאת בחזרה"

חי אדיב, ר׳ עיירית הוד השרון: "יש בעיה אמתית שצריך להסתכל עליה בגובה העיניים, בהסתכלות על השלטון המרכזי מול המקומי יש פער ובריחה מאחריות מצד השלטון המרכזי. לשלטון המקומי יש ניסיון מצטבר וככל שראש רשות פועל יותר זמן, ככה הוא מבין יותר את המקום. התחלפות הממשלות וחוסר היציבות מייצרת חוסר אחריות".

"אפשר לראות את חוסר האחריות בהחלטות שהתקבלו מצד השלטון המרכזי בשנה האחרונה. למשל, חוק הנגישות, קובעים חוק ואומרים זו עבירה פלילית אם לא תעמוד בו, ועליי להשקיע 20 מיליון שקל לצורך כך וזה פוגע בתחומים אחרים. אני רוצה להעביר מסר ברור מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות, אני רוצה שהתושבים שמשלמים ארנונה יראו זאת בחזרה". 

איציק ברוורמן, ר׳ עיריית פ״ת על כך שלא חושבים על בעיות התחבורה בהרחבת הבנייה בעירו: ״ביקשתי שיראו לי את הכבישים והדרכים והם עונים - אנחנו נבנה דירות ומצדנו שהתושבים יעמדו בפקק. ככה המדינה פועלת בלי להסתכל קדימה ובלי לחשוב על המחר. בדקנו עם משרד התחבורה שהציגו סקר שהראה שצריך רכבת קלה שתגיע, צריך כביש רוחבי ומטרו. אין תכנון אף אחד לא חושב מה יהיה מחר ומה התושבים צריכים ולא מחפשים את הפתרון האמיתי".

חיים אדיב, ר׳ עיריית הוד השרון הצטרך לדברים והוסיף כי: "גם כשנותנים לי אישור לחמשת אלפים יח״ד שמים לי תנאי, תבנה מחלף או כביש. אבל אין מי שיעשה את זה ואתה מתחנן שיעשו לך כביש. רק לפני שבועיים ביטלו בנייה של 7.5 אלף יח״ד בגלל כל מיני סיבות". 

עופר ברקוביץ, סגן ר׳ עיריית ירושלים: "בירושלים ישנן עשרת אלפים דירות רפאים, רוצים לטפל במשבר הדיור? לא עושים כלום. הכוח לא נמצא ברשות המקומית, היתרון של הרשות היא  הבנה טובה של השטח שלה- אבל הסמכות לא אצלנו. הרכיב המרכזי בדירה הוא עלות הקרקע ואם המדינה רוצה להוזיל היא צריכה להכניס את היד לכיס ולא להצהיר הצהרות ריקות מתוכן".

עו״ד ליאת שוחט ר׳ עיריית אור יהודה: "כשנבחרתי לתפקיד, הטלפון הראשון שקיבלתי היה ממתכננת המחוז לקראת חתימה על מתווה סופי של תכנית המתאר. היא חשבה שנכנסה בובה והחלטנו לבדוק את התכנית שוב. יש לנו תכנית ל-5 אלף יח״ד והצלחתי לשכנע את יו״ר מטה הדיור, אביגדור יצחקי להגיש תכנית אחת למגורים ותעסוקה כדי שיהיה לנו את המנוף הכלכלי. לעומת זאת אני שומעת על כך שמפתחים אזור תעסוקה ליד נתב״ג - 750 אלף מ״ר לתעסוקה, שמשמעותו -  גזר דין מוות לאזורי התעסוקה של הערים הסמוכות".