לקראת הרכבת הקלה: מנכ"ל נת"ע - "צאו לעבודה שעה קודם ותשתמשו באוטובוסים"

תדריך לקראת תחילת העבודות ב-2 באוגוסט: "צריך לתקוע המון מקלות בגלגלים כדי שהרכבת לא תצא ב-2021"
לירן סהר | (9)
נושאים בכתבה רכבת קלה

"באוקטובר 2021 יוכל האדם שיעשה ביקור חולים בבלינסון לעלות על הרכבת ותוך פחות מ-20 דקות להגיע לתחנת ארלוזורוב", כך אמר היום יהודה בר און, מנכ"ל נת"ע בתדרוך לקראת תחילת העבודות על הרכבת הקלה ב-2 באוגוסט. "יש פרויקטים שעמדו בלוחות זמנים ואף הקדימו אותם. אני אבוא ואגיד באופן ברור ונחרץ – צריך לתקוע המון מקלות בגלגלים של הרכבת כדי שהתכנית לא תצא לפועל ב-2021, אנחנו לא ממציאים כאן שום גלגל".

וכך לפי בר און על הנהגים להיערך: "אני מציע לנהגים לשנות את שעות היציאה שלהם למשרד, דרך נמיר פתוחה ב-8 בבוקר, אין שום סיבה שבעולם שלא נבקש לשנות את דפוסי הנסיעה על ידי הקדמת לוח זמנים, לא מדובר בהקדמות קיצוניות – מעבר מ-9 בבוקר ל-8 זה בקשה סבירה, תכננו לפני שיוצאים מהבית, אפשרויות נסיעה עם קולגות. הוקמו 4,000 מקומות חניה ב'חנה וסע' ונוסיף  עוד 3,000 מקומות חניה בחודשים הקרובים. רכבת ישראל תוסיף עוד 1,500 מקומות ישיבה ברכבת ישראל בשעות השיא. בואו נכבד את נוסעי התחבורה הציבורית, יש נתיבים בלעדיים. נוסעי תחבורה הציבורית זכאים לנתיב שמשרת רק אותם".

שר התחבורה ישראל כץ אמר: "אנחנו הולכים לדרך לא קלה, אבל היא הכרחית – חייבים לעשות את זה. הנחיתי את נת"ע ואת כל גורמי התכנון, יש לנו לפחות עוד 7 קווים, לפעול ככל הניתן שהקווים יהיו מתחת לאדמה. התחנות והמנהרות יכולות לשמש גם לצרכים של הפצצות טילים. סידורים של חניונים ואוטובוסים, נתיבי תחבורה ציבורית ואכיפה, נעשה את הדברים בצורה הטובה ביותר".

 

מאיר חן, מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, אמר: "היו הרבה ביקורות על הקו המכין, קו 1, הוא הוקם בשיתוף כל הרשויות ונמשיך לעבוד איתן. הקו יצא לדרך עם 17 אלף נוסעים ביום, כיום מדובר ב-35 אלף נוסעים. בסוף הציבור מצביע ברגליים. אנחנו רואים הזדמנות להעביר יותר אנשים לתחבורה הציבורית. נערכים בשתי פעימות – המיידית, החל מה-14 לאוגוסט, יוגדל מספר האוטובוסים בכ-80 ויתווספו 22 מטרוניות חדשות עבור קו 1.  כמו כן יהיה תגבור משמעותי ברכבת ישראל – 6,000 מקומות נוספים בשעות הבוקר ועוד 7,000 בשעות הערב. הפעימה השנייה, בתחילת מארס יתווספו 220 אוטובוסים חדשים. בשבוע הראשון שנצא לדרך אנחנו מתכוונים להפעיל חדר מצב לסוגיית התחבורה הציבורית".

דרור גנון, מנהל אגף בכיר תכנון, רישוי ותפעול תחבורה ציבורית במשרד התחבורה אמר: :אנחנו רואים כאן הזדמנות שלא תחזור לשדרג את התחבורה הציבורית במרחב, אנחנו הולכים לקחת את זה בליווי המקצועי ובאחריות המלאה שכל התהליך הזה יעבור בצורה הטובה ביותר שניתן. אנחנו מתכוונים להשמיש כמות אוטובוסים לא קטנה שייכנסו לשימוש בדן ואצל המפעילים האחרים שפועלים בכניסה למרחב של תל אביב, שייתנו מענה לגידול במספר הנוסעים. במקביל נוסיף עוד אוטובוסים לאזור המוקרן במרכז. ניתן פתרונות נוספים – תגבור של קו נסיעה נוספת בקו הרכבת מהוד השרון לראשון לציון. גם לכיוון ירושלים יש תנועה ערה, נתגבר עם קו 100 שנוסע דרך המסלול המהיר. ב-14 לחודש נתחיל קו נוסף שייסע לכיוון יגאל אלון מכיוון הנתיב המהיר, קו נוסף יגיע לאזור רוטשילד".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ZIP 07/07/2015 23:38
    הגב לתגובה זו
    אני לא יכולה לחשוב על אף חברה אחרת שתצליח לתקוע מקלות בגלגלים באופן יעיל שכזה ובמקביל לרוקן את קופת המדינה במרץ כה רב...
  • 5.
    הורים 23/06/2015 11:22
    הגב לתגובה זו
    שעת היציאה לעבודה נקבעת לפי נקודת הזמן המוקדמת ביותר בה אפשר לפזר את הילדים לגנים ובתי הספר בבוקר. מספיק להתייחס לציבור כאל מפונקים שקמים מאוחר מהמיטה.
  • ZIP 07/07/2015 23:59
    הגב לתגובה זו
    בעוד שבהרבה מקומות עבודה אחרים רואים מעשה שכזה בחומרה או שאוסרים זאת מראש בטענה ש"אין קייטנת הורים"....נסו להתקבל לעבודה בחברת נת"ע ....שכרכם ישר יזנק פלאים ....ים של הטבות....אוקיינוס של מסיבות...מה רע?
  • 4.
    רוני 22/06/2015 17:51
    הגב לתגובה זו
    סגרו עכשיו את אחת היציאות מהמסגר ומה שהולך פה פשוט שהאוטובוסים עומדים ולא זזים לכיוון המסגר ועוד לא התחילו לעבוד. סיוט
  • 3.
    אם כולם יצאו שעה קודם אז מה עשינו בזה?הקדמנו בשעה את (ל"ת)
    הפקקים 22/06/2015 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מציע לפתוח את גני הילדים עם הזריחה!! (ל"ת)
    הורה מפזר 22/06/2015 13:19
    הגב לתגובה זו
  • יש לו כול מה שאני מצפה מעובד מדינה ,לחשוב זה קשה . (ל"ת)
    בא 22/06/2015 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירושלמי לשעבר 22/06/2015 12:35
    הגב לתגובה זו
    בירושלים הפרוייקט נתקע בגלל בטלנות. כעת העיר פקוקה , כי הפרוייקט פשוט נכשל. אנשי נט"ע : צאו לעבודה מוקדם ולנו תתנו לחיות....
  • ZIP 07/07/2015 23:55
    הגב לתגובה זו
    בזמן העבודה. אף פעם לא הבנתי איך זה יתכן שעובדי נת"ע נעלמים חופשי לסידורים פרטיים והמנהל האחראי לא מעיר....אולי גם הוא בעניין ואולי סתם לא מתאים לו לעבוד קשה ....למה לו?...השכר המנופח זורם לחשבון הבנק שלו בכל מקרה ...ראיתי ולא האמנתי שיש בעולם גם מקומות עבודה בסטלבט שכזה! והעיקר שלתקשורת הם מוכרים סיפורים של מדע בדיוני...
רמלה
צילום: גוגל מאפס

דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?

על פערי המחירים בין הקומות כשאין מעלית ועל החסרונות (וגם היתרונות) של קומה רביעית ללא מעלית וגם - מה הפוטנציאל הגדול בדירות כאלו?

רן קידר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

עסקת מכירה ברמלה מהימים האחרונים נראית מעניינת: דירת 3 חדרים בגודל 68 מ"ר בתמורה ל-1.13 מיליון שקל. נראה מחיר מציאה, אבל האם יש דבר כזה מציאה? נמשיך עם הפרטים: הדירה ממוקמת בקומה הרביעית והאחרונה בבניין ישן ללא מעלית ברחוב טיטלבאום  המתווכת שמכרה את הדירה מצוטטת כי זו "מציאה". לדבריה, אין דירות דומות במחיר נמוך כל כך באזור, והיא מהווה הזדמנות נדירה למשקיעים או רוכשים ראשונים. אולם, ניתוח שלנו מראה כי המחיר אינו בהכרח הנחה משמעותית, אלא תמחור ריאלי בגלל שמדובר בקומה רביעית. כל קומה ללא מעלית מורידה את המחיר ב-5%-8%. ההבדל בין קומה שלישית לרביעית הוא כנראה הכי קריטי. אם הדירה היתה בקומה שלישית היא היתה כ-1.25, קומה שנייה-ראשונה זה כבר ב-1.3-1.35 מיליון שקל. 

השימוש היומיומי במדרגות בקומה רביעית כרוך בעלייה וירידה של כ-80-90 מדרגות, תלוי בגובה הסטנדרטי של הבניין. עבור אדם ממוצע, זה מצטבר לכ-10-15 דקות הליכה נוספת ליום, אך ההשפעה גדלה עם קניות כבדות, עגלות תינוקות או תנועה מוגבלת. דיירים בקומות גבוהות בבניינים ישנים ללא מעלית משלמים מחיר מתמשך על קנייה במחיר נמוך. מעבר לכך, יש כבר גילאים שזה פשוט לא אפשרי. 

מנגד, ויש לזה חשיבות גדולה: טיפוס מדרגות תורם לבריאות קרדיו-ווסקולרית, ומפחית סיכוי למחלות לב, ובכלל - טוב לבריאות.

מחירי הדירות - הבדלים בין קומות

ההפרש במחיר בין דירה בניין עם מעלית לבניין ללא כזו מגיע ל-10-20%. בתוך הבניין, כל קומה נוספת מעל הקרקע מורידה את המחיר כאמור ב-5-8%, כאשר בקומה רביעית ההשפעה מצטברת ל-15-20% פחות מדירה דומה בקומה ראשונה או שנייה. שמאי מקרקעין מחשבים זאת כ"פחת תפקודי". להרחבה, על גורמים שמשפיעים על מחירי הדירות: כמה שווה הדירה שלכם? הנה 10 גורמים בעלי השפעה דרמטית.

בעסקת רמלה הספציפית, המחיר של 1.13 מיליון ש"ח נראה מפתה על פניו, אך לאחר הפחתה הנדרשת בגלל שמדובר בקומה רביעית הוא משקף תמחור סטנדרטי ולא הנחה משמעותית. נתוני עסקאות מהחודשים האחרונים מראים כי זה בהחלט סביבת מחיר ראויה ולא נמוכה מדי. 

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 1.38%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.