הצרות של גזית גלוב: דורי בניה הפסידה 383 מיליון שקל ודורי קבוצה 276 מיליון שקל

חברת הקבלנות לא העריכה נכון את הכנסותיה מפרוייקטים. מניית דורי בניה צללה 64% בתוך שנה
אבי שאולי |

החברה הקבלניתדורי בניהנראית היום כמו שלד עם הפסד גדול של 383 מיליון שקל בשנת 2014 ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של 379 מיליון שקל. כיוון ששוק הנדל"ן פורח מאמצע שנת 2007 לא נותר אלא לתלות את הכישלון של החברה בהנהלה. 

דורי בניה פועלת כקבלן מבצע של פרויקטים לבנייה והיא מבצעת עבודות בניה למגורים, למשרדים, לתעשייה, למסחר ואחרים. לביצוע הפרויקטים הקבלניים מתקשרת דורי בניה עם מזמין הפרויקט בהסכם המסדיר את אופן ביצוע הפרויקט הסכמי הביצוע מנוסחים בדרך כלל על-ידי המזמין.

הצרות של דורי בניה התחילו מזמן, אך נחשפו לציבור רק לקראת פרסום הדוחות לסיכום הרבעון השני אשתקד. חברת הקבלנות הנמצאת בשליטת דורי קבוצה דיווחה בזמנו על טעות אדירה באומדן ההכנסות מפרוייקטים - הפחתה של 426 מיליון שקל. 

בשוק ההון נדהמו מהמספרים ושלחו את ניירות הערך של דורי בניה ודורי קבוצה לירידות שערים חדות שנמשכות עד היום. מניית דורי בניה צללה 64% בתוך שנה ומניית דורי קבוצה 84% באותה תקופה.

הדוחות של דורי בניה השחירו את הדוחות של דורי קבוצה שהציגה אמש הפסד של 276 מיליון שקל ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של 355 מיליון שקל.

דורי קבוצה היא חברה בת של גזית גלוב חברת נדל"ן מניב בינלאומית מצליחה הנמצאת בשליטת נורסטאר של חיים כצמן ודורי סגל. קבוצת דורי היא הכבשה השחורה של גזית גלוב, טעות ענקית של כצמן וסגל שרכשו את החבר המידי המייסד אורי דורי במחיר גבוה.

כצמן וסגל התעוררו מאוחר מדי, אך הם פועלים במרץ לייצב את דורי בניה ודורי קבוצה. ההנהלה הוחלפה, שיטות העבודה שונו וחלק משמעותי מנכסי החברה נמצא על המדף. את האמון הרב שרוכשים בשוק ההון לכצמן וסגל ניתן לראות בתשואת האג"ח של דורי בניה - 5%. נמוך מאוד יחסית למצב החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.