קריית שמונה
צילום: גלור תכנון ואדריכלות
מחירי הדירות לאן

המשכירים בקרית שמונה: ללא שוכרים, עם משכנתא, ועם ירידת מחירים

האם זה הזמן לקנות דירה להשקעה בקרית שמונה, מה צפוי בעיר בהמשך, מה המחירים בעיר? ועסקאות אחרונות

הרצי אהרון | (11)

המלחמה יצרה מצב מורכב בעיר הצפונית, קרית שמונה. משקיעים שרכשו שם דירות לפני המלחמה ואשר ציפו להמשך שגשוג של העיר, במקביל להרחבה של  מכללת תל חי (שהופכת לאוניברסיטה), גילו שהם נשארו עם דירה להשקעה, אבל בלי דיירים, בלי שכר דירה ועם החזר משכנתא מדי חודש. לא נעים והופך להיות צרה כלכלית לרבים. 

הצרה הזו הולכת וגדלה ככל שהזמן עובר וזה יכול להיות כדור שלג. המשכירים מפסידים את חודשי השכירות. הם באו כדי לעשות תשואה גדולה - העריכו השבחת הנכס לצד תשואה טובה שמגיעה ל-4% ויותר משכר הדירה. אבל שכר הדירה נעלם - אין סטודנטים, אין שוכרים. 

צריך להסתכל על הסיטואציה הזו משתי זוויות.  יש את דוח הרווח והפסד של השמקיעים ויש את התזרים. רוב המשקיעים כנראה יכולים לעמוד בהפסד. אחרי הכל ההפסד הזה מבטא סדר גודל של 5% משווי הדירה (שכירות של כ-16 חודשים). הבעיה היא בתזרים.


משקיעי דירות לרוב לוקחים משכנתא כדי לממן את ההשקעה. את המשכנתא הם מחזירים דרך תקבולי שכר הדירה. עכשיו אין להם איך לממן. אז מה עושים? מי שיכול סופג את זה, אחרים פונים לבנק ומסבירים את המצב. רוב הבנקים ברוב המקרים מתחו את המשכנתא, או הקפיאו אותה לזמן מסוים. אבל החשש של המשכירים שזה יימשך.



הסיכונים והסיכויים למשקיעים בדירות


הצרה הגדולה יותר מגיעה מכיוון המחירים. מחירי הדירות בקרית שמונה איבדו בחודשים הראשונים של המלחמה כ-10%, מאז הם התאוששו ועדיין הם במינוס של בערך 6%-5% מהמצב לפני המלחמה. יש גם אינפלציה לא נמוכה, כך שההפסד הריאלי הוא באזור 10%. ככל שהחזרה של התושבים תתעכב ובינתיים הם לא חוזרים, כך החשש לשחיקת מחירים נוספת גדל. קרית שמונה צריכה זריקת עידוד ובינתיים היא לא מקבלת.  


על רקע זה, משכירים נשברים בהדרגה ומנסים למכור את הדירות, אך זה רק מגביר את הבעיה ומייצר היצע דירות למכירה. עם זאת, משקיעים רבים גם מעריכים שכל מה שצריך זו סבלנות ובסוף תהיה התאוששות. המלחמה בצפון בדרך לסיום, וגם אם לא כולם יחזרו לעיר אחרי שחיו במקום אחר תקופה ממושכת, הרי שהרוב יחזרו. אלו הן ההערכות, בפועל, אף אחד לא יודע להגיד מתי ואיך תוסדר הפסקת האש מול חיזבאללה וכמה מהתושבים יחליטו שלא לחזור. צריך גם לזכור שאנשים נמצאים במסגרות - אי אפשר להוציא את הילדים שוב ממסגרת של בית ספר ורבים יעדיפו לחכות לחופש הגדול. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"



מחירי הדירות בעיר


המחיר הממוצע בעיר עומד על כ-9 אלף שקל למטר ודירה ממוצעת תעלה לכם כ-650-700 אלף שקל. המחירים כאמור בירידה בשנה האחרונה וצריך לזכור שזה מול עלייה של מחירים בארץ בשנה החולפת בכ-7%-8%. עם זאת, חשוב גם להבין שהיקף העסקאות נמוך במיוחד. יש שוק, אבל שוק קטן, כי הרבה לא מוכנים למכור במחירים האלו. מנגד, אין גם הרבה קופצים. החששות עדיין גדולים ומשקיעים טוענים שרכישת דירה זה לא השקעה קצרת טווח והחשש הוא שהמצב של מבצעים ומלחמות יחזור, והפסקה אם תהיה, היא בהגדרה זמנית. 


כך או אחרת, מחירי הדירות בקרית שמונה עלו בעשור האחרון, עד למלחמה, בקצב של מעל 8%מבשנה. השנה וארבעה חודשים האחרונים, מורידים את הקצב השנתי למתחת ל-6% - בדומה לממוצע הארצי. כלומר מי שקנה דירה בעשור האחרון כנראה עדיין מורווח עלייה, אלא עם הוא קנה בשנתיים וחצי האחרונות. 


עסקאות אחרונות 


ברחוב האצל 7, נמכרה דירה לאחרונה בהפסד (ריאלי ונומינלי). היא נמכרה בסכום של 790 אלף שקל לאחר שנרכשה כשנה וחצי לפני כן בתמורה ל- 845 אלף שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ- 88 מ"ר בקומה הרביעית.


ברחוב שפריצנק 49 נמכרה דירה לאחרונה בהפסד, היא נמכרה בסכום של 280 אלף שקל בלבד לאחר שנרכשה 9 שנים קודם לכן, בשנת 2014 בתמורה ל- 285 אלף שקל. מדובר על דירת 2 חדרים בשטח של כ-66 מ"ר בקומה השנייה.


ברחוב האצל 5 נמכרה דירה לאחרונה ברווח של כ-36% לתקופה של כ-6 שנים. הדירה נמכרה בסכום של 860 אלף שקל לאחר שנרכשה בשנת 2018 בתמורה ל- 630 אלף שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-88 מ"ר בקומה הראשונה.


ברחוב יהודה הלוי 16 נמכרה דירת 3 חדרים בשטח של כ- 60 מ"ר בקומה השלישית בסכום של 700 אלף שקל.


ברחוב החצב 3 נמכרה דירת 4 חדרים בשטח של כ-78 מ"ר בקומה הראשונה בסכום של מיליון שקל.


ברחוב סאלד 2 נמכרה דירת 3 חדרים בשטח של כ-67 מ"ר בקומה הראשונה בסכום של 400 אלף שקל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    י מגליל מערבי בגבול 09/02/2025 01:58
    הגב לתגובה זו
    מי שיש לו כסף לרכוש דירה או יותר להשקעה..אז אין צורך יתר על המידה לדאוג לכיס שלהם..בזמן שאחרים מנסים לשרוד ביוקר המחיה שמעלה שלב בקצב גבוה והמדינה נותנת חופשי לחברות לחגוג ולהצטרף לעליית המחירים והיא עצמה ממשיכה מיסוי כבד על רכבים דלק ועל מה לא..
  • 6.
    שכחת שצריך גם לשלם ארנונה (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 18:41
    הגב לתגובה זו
  • לא לששקר לא משלמים ארנונה מרג שפינו את התושבים. (ל"ת)
    אנונימי 07/02/2025 22:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אז מי בוכה שאין פה דירות במחירים שפויים (ל"ת)
    בואו לפריפריה!!! 07/02/2025 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אני 07/02/2025 16:01
    הגב לתגובה זו
    חזירי הצפון
  • הכוכב הירוק מחיפה 07/02/2025 18:38
    הגב לתגובה זו
    אתה מוכן להחליף אותם להיות שנה וחצי כמעט פליט בארצך תאמין לי שהם היו מעדיפים לגור בבית ולא לבקש עזרה כספית מהמדינה !
  • 3.
    אנונימי 07/02/2025 15:11
    הגב לתגובה זו
    המחירים יעלו בעוד 2030 לפחות
  • 2.
    אנונימי 07/02/2025 15:00
    הגב לתגובה זו
    שם מלאים בכסף.אלוהים לא סתם גרם להם את זהיש שם אוכלוסייה על הפניםאנשים רעים מאוד מאודמידה כנגד מידה לא בטלה מהעולם ושיפסיקו לבכות
  • 1.
    דעה 07/02/2025 14:35
    הגב לתגובה זו
    צריך לקדם תעשיות ולא לפעול לסגירתם. הצפון מאוד מאוד חלש בנושא. לא מצפה שהממשלה תשקיע אבל שלא תפריע והיא מפריעה. עלה לי בראש למה לא להקים מרכז פיננסי דוגמת בורסת קריפטו בקריותבכרמיאל סתם זורק נקודות אסטרטגיות כמו רמת גן!
  • להקים שם גם מרכזי השקעות לאופציות בינאריות ומכונים לשיווק קרקעות חקלאיות לקראת הפשרה (ל"ת)
    כסף על הרצפה 09/02/2025 00:12
    הגב לתגובה זו
  • וגם בוטקות של מפעל הפיס זה העתיד (ל"ת)
    מנחם 09/02/2025 09:47
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

בניה חדשה ירושלים נדלן
צילום: אלכסנדר קרופיצקי ממשרד מטרופוליסאכ אדריכלים

תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים

בעקבות הסדר פשרה: רבבות דיירים ששיפצו או רכשו דירות יקבלו כסף בחזרה לאחר שבג"ץ קבע כי נעשתה גבייה ביתר; סכומי ההחזרים - 50 מיליון שקל בשנה הקרובה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה ארנונה ירושלים

בית המשפט העליון אישר אתמול הסדר פשרה בין עיריית ירושלים, משרד הפנים והאוצר לבין קבוצת עותרים המייצגת 13 אלף בעלי דירות. ההסכם מבטל את הזינוק החד של 140% בתעריפי הארנונה שהוטל על בניינים חדשים ומשודרגים, ומחייב החזרים כספיים נרחבים שצפויים להגיע ל-50 מיליון שקל בשנה הקרובה. עבור משפחות רבות, שסבלו מקפיצה פתאומית בדמי הארנונה שנדרשו לשלם, מדובר בהקלה מיידית שתחזיר לכיסם אלפי שקלים ותמנע משברים כלכליים אישיים.

המשבר פרץ בתחילת 2025, כששרי הפנים והאוצר העניקו לעירייה אישור חריג לעדכן תעריפים בבניינים שאוכלסו מ-2020 ואילך. המטרה: להתאים את החיובים לעלויות תשתית גבוהות בשכונות מתחדשות כמו פסגת זאב, קרית יובל ורמות. אך ההעלאה הוחלה ללא פריסה ויצרה מציאות אבסורדית: באותו בניין תמ"א 38, דירה משופצת חויבה ב-127 שקלים למ"ר בשנה, בעוד שכנה שלא שופץ שילם רק 80-90 שקלים. משפחות צעירות, שרכשו דירות חדשות בתקווה להקלה כלכלית, מצאו עצמן נדרשות לשלם חשבונות שנתיים שזינקו מ-7,000 שקל ל-15,000 שקל ומעלה. הזעם הציבורי הוביל לעתירה במרץ 2025, שטענה לאפליה פנימית ולחוסר סבירות כלכלית.

ההסדר החדש משנה את התמונה באופן מהותי. התעריפים יופחתו מיידית ויפורסו על פני שנתיים עד חמש שנים, בהתאם לאזור החיוב. כל חיוב משנת 2025 יתוקן בתוך 45 יום, ויתרות הזכות, הפער בין התשלום המקורי למחודש, יקוזזו מחשבונות 2026 או יועברו ישירות לחשבונות הבנק של בעלי הדירות. כך למשל, דירה סטנדרטית בשטח של 100 מ"ר צפויה להחזר של 4,000-6,000 שקלים; דיירים בדירות גדולות יותר בשכונות מרכזיות עשויים לקבל 8,000-10,000 שקלים. בסך הכול, ההחזרים יכסו את כל התשלומים העודפים מ-2025 ויימנעו חובות מצטברים שכבר גרמו לרבים להתקשות בתשלומים יומיומיים כמו מזון ומחיה.

מעבר להקלה הכספית, ההסכם משקף זווית חברתית עמוקה יותר: הוא מגן על שכבות ביניים ועל משפחות צעירות שמתמודדות עם משבר דיור ארצי. בירושלים, שבה מחירי הדירות עומדים על 3.5 מיליון שקל בממוצע, העלאה כזו הייתה עלולה להחמיר נטישת צעירים מהעיר. עורכי הדין המייצגים, ד"ר מתן גוטמן ועו"ד ניר פרידמן, מדגישים כי הפסיקה אינה מסתכמת רק בכסף – אלא מהווה אישור שמדיניות עירונית חייבת להתחשב בנטל על תושבים פגיעים, במיוחד בעידן של זינוק באינפלציה ומשברי מילואים.

מנקודת מבטה של העירייה, ההסדר כואב אך אסטרטגי. הוא מאלץ אותה לוותר מיידית על 50 מיליון שקל, חלק מתקציב של 8 מיליארד שקל לשנה, אך שומר על ההכנסה העתידית: דירות חדשות מ-2026 יחויבו בתעריף מלא. זה חלק מהסכם כספי רחב יותר שנחתם באפריל 2025 בין העירייה למשרדים הממשלתיים, שמטרתו לאזן את החובות ההיסטוריים של ירושלים – כולל השקעות בתשתיות מזרח העיר. ראש העירייה, יונתן יכלין, בירך על "איזון בין אחריות תקציבית לרגישות חברתית", אך מבקרים פוליטיים מאשימים את הנהלת העירייה בהתנהלות חפוזה שפגעה באמון הציבור.