זאת היתה שנה קשה בקרנות הנאמנות אמר בכיר בענף. די להסתכל בנתונים ובהתכווצות היקף הנכסים בענף כדי להגיע למסקנה דומה  - קרנות הנאמנות המנוהלות קטנו השנה ב-25 מיליארד שקל קיטון של כ-14%. אך בשונה ממשברים קודמים -רוב הפדיונות הגיעו בחודש מרץ ובשיא נפדו כ-40 מיליארד שקל. אלו פדיונות חסרי תקדים ביחס לגודל התעשייה שהיום כפולה בגודלה ביחס לטרום משבר 2008. סך הכספים המנוהלים בתחילת שנת 2020 עמדו על כ-188 מיליארד שקל בהשוואה ל-163 מיליארד לקראת סיום השנה. כשלוקחים בחשבון את הקרנות המחקות וקרנות הסל (הקרנות הפאסיביות - העוקבות אחרי מדדים) מקבלים תעשייה שגדולה מ-300 מיליארד שקל. מדובר במכשיר ההשקעה הבולט לטווח הקצר-בינוני.   הנקודה המרכזית שבלטה השנה בהקשר לפדיונות זה שהן כאמור התרכזו בחודש אחד בלבד – משקיעים רבים חיסלו את תיקי ההשקעות. הם "רצו אל הבנק" אחוזי בהלה ופחד ולא עניין אותם נתונים רציונליים כמו מחזוריות של משברים או איכות התיק המנוהל -  הם רצו את הכסף מחשש לקטסטרופה. בחודש מרץ הירידות החריפו בעקבות תגובת הציבור. - הפידיונות גורמים למימושים שגורמים לירידות שמגבירים את הבהלה ומגדילים את הפידיונות וחוזר חלילה. עם זאת חשוב לציין שהחל מחודש אפריל שוק קרנות הנאמנות החל במגמת התאוששות. בהתאמה לעליות בשווקים, משקיעים חזרו אל השוק באופן מאוד סלקטיבי. בתי השקעות ומנהלי קרנות שירדו פחות במהלך משבר הקורונה הצליחו לגייס הרבה יותר כסף ככל שהשווקים נרגעו.   המשקיעים שחיסלו תיקים למעשה יצאו בשיא המשבר והפסידו את רוב העליות. זאת אמנם חכמה בדיעבד אך היסטורית היא חוזרת שוב ושוב. תגובה רגשית וכמעט בלתי נשלטת, גורמת להפסדים. המסקנה הנדרשת היא ניהול סיכונים יותר נכון. אמנם הקורונה מתחילה לעשות קולות של סיום עם בוא החיסונים. אך התנודתיות בשווקים כנראה פה להישאר. קרנות נאמנות מנוהלות זה אפיק השקעה מגוון שיכול לתת למשקיעים תשואה עודפת על הריבית האפסית בבנק.   הסקטורים הבולטים לשנת 2020 – הנאסד"ק מנצח בנוק אאוט. בתחתית הרשימה – נפט, גז ומדד תל אביב 35 "שנת הקורונה" - שיצרה הרבה תהפוכות בכל ענף בחיים, העלתה ענפים מסוימים ורסקה אחרים. וגם שינתה באופן מסוים את אופן ניתוח המניות ואת אלו שהניבו תשואות עודפות – אם בעבר נבדקו מכפילי רווח בשנה החולפת הדגש היה על צמיחה. גם הקשר בין חוסנה של הכלכלה לבין תשואות בשוק ההון הפכו למשהו יחסית מנותק. כך שעל אף יתרונה היחסי של מדינת ישראל בהרבה היבטים שקשורים לקורונה – החל מאחוז תמותה נמוך ועד מספר מחוסנים הגבוה בעולם.  התשואות בשוק ההון הישראלי נמוכות בפער ניכר מארה"ב וחלק ממדינות אירופה ואסיה. הקרנות שזכו לאחוזי תשואה הטובים ביותר בקרנות נאמנות היו אלו שהשקיעו בנאסד"ק בחשיפה גבוהה. איילון נאסד"ק פי 3 זאת הקרן המנצחת לשנת 2020 עם 97% תשואה בשנה. מגדל נאסד"ק כפליים והראל מניות נאסד"ק עם תשואות חלומיות של 74% ו-67% בהתאמה. קרנות אלו יושבות תחת הקטגוריה של קרנות נאמנות ממונפות ואסטרטגיות. קרנות נוספות בקטגוריית ממונפות ואסטרטגיות שהתברגו גבוה ברשימה - קבין השקעות וברק אסטרטגיות שמשקיעות בחוזים עתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט עם 80% ו-58% תשואה בהתאמה. מנגד חשוב לציין כי קרנות ממונפות מסוג זה שהשקיעו במינוף גבוה על הדולר או על מדד תל אביב 35 הניבו מפח גדול למשקיעים ששרדו עם המנהלים את השנה כולה שהתשואות השליליות הגיעו לעד 46%. את השיא השלילי מחזיקה גם חברת איילון – עם קרן איילון אקסטרים תל אביב 35. המקום השני מהסוף שייך גם לאיילון אקסטרים תל אביב 125 עם הפסד של 38%.     קטגוריה נוספת שהניבה עדנה למשקיעים – הקרנות הגמישות. קרנות גמישות מאפשרות למנהל הקרן גמישות בהשקעות שלו. כלומר בעוד שברוב קרנות הנאמנות יש מדיניות ברורה במה להשקיע, בקרן גמישה יש גמישות לטוב ולרע (לכתבה המלאה). כאן הקרנות המובילות הניבו תשואה שהגיע לעד 48% לאושן יצירה גמישה. קרנות נוספות שבלטו – פסטרנק שהם גמישה, קסם אקסלנס תיק השקעות גמיש ומור השקעות עם תשואה של כ-40% לכל קרן. מתוך 42 קרנות בקטגוריה מחצית סיימו עם תשואה דו ספרתית חיובית ואילו רק 5 בלבד סיימו בתשואה שלילית שהחלשות היו של סיגמא עם כ-15%.   המנהלים הבולטים בשנת 2020 – אלטשולר שחם IN פסגות OUT "כשהגלים מתגברים החזקים מתגלים" – שנה תנודתית וקיצונית כפי שחווינו השנה דרשה ניהול סיכונים קפדני ממנהלי ההשקעות. ואת השורה התחתונה של הציבור ניתן לקרוא בהיקף הגיוסים נטו של בתי ההשקעות. מתוך 16 מנהלי השקעות בקרנות הנאמנות המנוהלות שני מנהלים בלבד סיימו את השנה במאזן גיוסים חיובי. אלטשולר שחם ואיילון. אלטשולר שחם התבלט מעל כולם עם גידול של כ-10% בתיק הנכסים השנתי ואילו איילון צמח ב-1% בודד אבל בהחלט חיובי לאור שנת הקורונה. בשונה מאיילון שמחזיק כאמור בקרן המצטיינת של השנה וגם בקרן הגרועה. אלטשולר שחם מצליח בזכות מדיניות מדודה, שמרנית ולא קיצונית. והציבור אוהב את זה. כמעט ולא נמצא את אלטשולר בקצוות עם הקרן הטובה או הגרועה ביותר. אבל לרוב נקבל תשואה חיובית בניהול סיכונים שמתאים לציבור הישראלי.  אלטשולר שחם שהתחילו את השנה עם תיק נכסים במקום החמישי מטפסים בעקבות הגידול למקום השני ברשימת המנהלים הגדולים בקרנות המנוהלות. קסם של אקסלנס נמצאת במקום השלישי בעקבות פדיונות של כ-2.8%. במקום הרביעי נמצאת קרן נאמנות תכלית מיטב עם פדיונות של כ-11% מסך הנכסים בשנת 2020. אך למרות הירידה בהיקף התיק שומרים במיטב על המקום השלישי בשוק. ילין לפידות שהתחיל את השנה עם היקף נכסים הגדול בישראל עם 28 מיליארד שקל. עדיין שומר על מקומו אך מקטין את הפער לאור איבוד של כ-17% מסך התיק המנוהל ואובדן של 5 מיליארד שקל במהלך השנה. בתחתית הרשימה ניתן למצוא את פסגות ומור עם קיטון דרמטי של כ-26% מגודל התיק בקרנות המנוהלות. אם בתחילת שנה היקף הנכסים עמד על 23 ו-20 מיליארד שקל בהתאמה. השנה הסתיימה עם 16.8 ו-14.6 מיליארד שקל בהתאמה. בקטגורית הקרנות המנוהלות פסגות הייתה עם סך הנכסים השני בגודלו בתחילת שנה אך מסיימת במקום הרביעי לאור הכיווץ בסך הנכסים. מי שעוד ירצה לשכוח את שנת ההשקעות הזאת אלו מנהלי בית ההשקעות סיגמא עם אובדן של כ-40% מסך הנכסים המנוהל.  פדיונות בקרנות המנוהלות מתחילת 2020 ועד לסוף נובמבר 2020