אריק בוידר
צילום: ענבר מיכלזון
ראיון

לקראת 2021: "מתרחשים פה תהליכים בקנה מידה היסטורי; מניות הביטוח והנדל"ן יובילו"

מנכ"ל אלטרנטיב אריק בוידר שורי מאוד על שוק המניות המקומי לקראת 2021. מנגד: "רוב מניות האנרגיה הסולארית מתומחרות באופן מלא" ו-"המכפילים בענף הטכנולוגיה הזויים"
 
אלמוג עזר | (15)

"אנחנו חסידים של שוק המניות הישראלי, אנו מאמינים שהמשקיעים צריכים להגדיל בו חשיפה לקראת השנה הבאה". כך מאמין אריק בוידר, מנכ"ל ומנהל השקעות ראשי אלטרנטיב בית השקעות, בראיון לביזפורטל. 

מדדי המניות המקומיים הציגו ביצועי חסר לעומת שאר העולם ב-2020. מדד ת"א 35ירד 11% ו מדד ת"א 125 נחלש ב-3%, לעומת ה-S&P 500 -1.07% האמריקני שטיפס 15.3% ב-2020 ושאר המדדים בוול סטריט שנסחרים סביב נקודות שיא. על פי בוידר, שמנהל השקעות בשלוש קרנות נאמנות, הפערים הינם זמניים בלבד וצפויים להיסגר בשנה הקרובה.

למה שהמדדים הישראליים יציגו תשואות יתר?

"יש לכך כמה סיבות שונות. הסיבה הראשונה היא תמחור אטרקטיבי. בעוד המדדים המרכזיים בשאר העולם נסחרים במכפילי רווח של יותר מ-21, המכפיל המקומי מגיע ל-17-18 בלבד. בנוסף מתחוללת בשוק כרגע רוטציה. אנחנו רואים שיש מעבר ממניות טכנולוגיה למניות ששייכות לכלכלה הישנה. שוק המניות הישראלי הוא מוטה פחות לענף הטכנולוגיה ויותר לענפי הכלכלה הישנה והרוטציה תתמוך בעליות שלו. מי שיחפש את הרוטציה יגיע לשוק הישראלי.

"בנוסף, כשאנחנו מסתכלים על פוליטיקה מקומית קשה לנו להתמקד בנקודות החיוביות של הכלכלה הישראלית. אבל אם נבצע רגע "זום אאוט", מתרחשים פה תהליכים בקנה מידה היסטורי שכוללים פתיחת שווקים חדשים לסחר שמתבססים על הסכמי שלום. החרם הערבי כבר לא קיים. אנחנו נראה את ההשלכות החיוביות לכך במשך שנים. שים לב למהירות בה נעשים עסקים עם האמירויות וכניסתה של שברון לענף הגז המקומי. שתי הפעולות מעידות על התהליכים שהכלכלה המקומית עוברת. 

הקורונה פגעה באופן אנוש בחלקים נרחבים במשק. התחזית שלך לא אופטימית מדי? 

"הנחת המוצא שלנו הוא שהחיסון עובד. גם שוק ההון כבר מתמחר את זה ולכן לאורך ימי המסחר בסגר השלישי המדדים זינק. אנו נהיה מקום ראשון בעולם מבחינת שיעורי חיסון. ישראל יכולה להגיע למצב שבו בסביבות חודשי מרץ אפריל 50% מאזרחיה יהיו מחוסנים. אין לזה אח ורע בעולם. פקטורים אלו הם Game Changers.

לאחרונה ראינו זינוק בענף האנרגיה הירוקה. אתם מושקעים במניות אלו? 

"רוב מניות האנרגיה הסולרית מתומחרות באופן מלא. התקווה היא שיהיה זינוק בטכנולוגיית אגירת החשמל שתביא להוזלה משמעותית בתהליך ההפקה, כפי שקרה עם ייצור האנרגיה הפוטו וולטאית. בכל אופן על בסיס רמת הרווחיות הקיימת, המניות הללו לא מעניינות. כמות התחרות גדלה ומורידה את הפקטורים החשובים להשקעה.

"בסקטור הזה מעניין אותי יותר תחנות כוח כמו או פי סי אנרגיה 0.78% עם פעילות חדשה בארה"ב ואם אנחנו כבר שם, אז עדיף את חברה הבת קנון 1.24% שהשוק להשקפתי לא מתמחר נכון. היא הולכת להנפקה לצים. רוב המוסדיים מתמחרים את החברה בשווי של עד 200 מיליון דולר, אני מאמין שהמחיר כפול.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אילו סקטורים יהיו החמים בשנה הבאה? 

"בענף הפיננסי אנחנו אוהבים יותר את מניות הביטוח על פני מניות הבנקים. לחברות הביטוח יש תלות גבוהה בשוק ההון. אנחנו כאמור רואים שוק חיובי ב-2021 והענף הביטוח ייהנה מזה. בניגוד לבנקים, חברות הביטוח לא חשופות להפסדי אשראי. סגרים פוגעים בחברות הביטוח, ללא ספק, אבל הביקוש די קשיח כי כולנו צריכים פוליסות ביטוח. כמו כן לא ניתן ביטוי הולם לחוקי סולבנסי החדשים שמפנים הון כלכלי שיעודד לקיחת סיכונים של חברות ביטוח והגדלת רווחים.

אתם עדיין חיוביים על חברות הביטוח, למרות עלייה חדה של עשרות אחוזים בחודשים האחרונים? 

"למרות עלייה של 30-40% בחודשים האחרונים, מניות הביטוח עדיין זולות מאוד ונסחרות במכפילי הון של 0.7-0.85. המומנטום שלהן יהיה חזק. הפניקס 0.21% היא המנייה המועדפת עליי בסקטור. גם כלל עסקי ביטוח 0.61% מעניינת. כלל היא חברה בשינוי. אם אייל לפידות ייבחר לדירקטוריון החברה התמונה תשתנה שם באופן משמעותי.

אילו סקטורים אתם לא אוהבים? 

"המכפילים בענף הטכנולוגיה הזויים והטירוף לא קשור למציאות. בנוסף, הקלות של הגיוס מביאה אותנו בבטחה לאזורי בועת הדוט קום. אני יכול לתת עשרות דוגמאות לתמחור יתר בענף זה. מצד שני, חשוב להגיד, מדובר במצב שיכול להימשך עוד 5,4 ו-6 שנים. אנחנו לא חוזים שמחר זה יתפוצץ.

מחירי הנדל"ן ב-2021 יעלו? 

"ביקוש קשיח, היצע קטן, קצב שיווק נמוך וחוזר בנק ישראל שמאפשר שינוי תוואי המשכנתה, כל אלו מעידים על עליית מחירים בטווח קצר. מי שייהנה אלו עם החברות שמחזיקות במלאי דירות לשיווק באופן מידיי. לכן יש אפסייד גדול במחיר מניות אאורה 1.95% , אפריקה מגורים 3.31% צרפתי 0.74% וצמח המרמן.

"נושא שנמצא בחילוקי דעות קשים יותר הוא מצב הקניונים. יש אנטי בשוק. אני טוען שבמדינת ישראל, קניונים זה מוצר סופר אטרקטיבי. בקיץ, אם אנחנו לא בחו"ל, כולנו בקניון. נכון, מסחר האי קומרס כאן להישאר אבל קניונים בפריים לוקיישן עדיין ייהנו מרווחיות. העדיפות שלי היא כלפי מליסרון 2.03% . חברה שהורידה את המינוף אל  מתחת ל-50%. אנחנו מחזיקים בתפיסה כלכלית שונה מהשוק. כל עוד אמזון לא בישראל כמו שהיא בארה"ב, הקניונים יתפקדו חזק".

מה לגבי משרדים? 

"יש תפיסת עולם שעברנו באופן תמידי לעבודה מרחוק. אבל היום כבר מתחילים להבין את הנזקים של עבודה זו. זה היה נראה מדהים בהתחלה כאשר כולם הגדילו תפוקות מחשש לעזיבה. אך, עם הזמן, זה פוגע בחדשנות של החברה, ביכולת להניע תהליכים מורכבים ובתוצאות. אנחנו נראה "בטן" (ירידה בביקוש, א.ע.) בביקוש בעיקר על ידי חברות קטנות. בשטחים בגודל של יותר מ-200 מטר נראה פגיעה מינורית יותר, וחסינות של מתחמי הייטק.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    לרון 04/08/2021 09:25
    הגב לתגובה זו
    סטיות תקן גבוהות יותר נותנות תשואה גבוהה אך ברור שהסיכון גבוה ,ולראיה מניית המשביר ששינתה כוון לאחרונה
  • 14.
    קרן אלטרנטיב 28/04/2021 12:07
    הגב לתגובה זו
    https://www.globes.co.il/portal/instrument.aspx?instrumentid=292557 מוזמנים לראות מה הקרן עשתה בשנים האחרונות..לרבות נתוני שארפ וסטיית תקן. אחת הקרנות המובילות בישראל.
  • 13.
    משקיע וותיק 04/01/2021 19:24
    הגב לתגובה זו
    קרן המניות של אריק עשתה השנה 34% תשואה!!! לא מדובר בדיבורים באוויר מדובר בבחור שיודע מה הוא עושה!!!
  • 12.
    משקיע 30/12/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
    לאחר כתבה בעיתור אחר על כמות האלגו בבורסה תא וכל התרגילים של המנפיקים להוסיף עוד ועוד יחידות פה ושם בדואליות אתה יודע שמהבורסה בתא צריך לברוח ומהר.
  • 11.
    וורן 30/12/2020 09:51
    הגב לתגובה זו
    אני מבין שיש לך קרן מניות ישראל מציע לך כאן התערבות קטנה סטייל וורן באפט. אתה תשים 100 אלף שח בקרן שלך שמשקיע במניות ישראל ואני אשקיע אותו הסכום במדד S&P500. נשווה תשואות עוד שנה, 3, 5 ו10. אם באחד המקרים הנ"ל הקרן שלך עשתה יותר טוב מהS&P500 אני מכפיל לך את הכסף (מספיק רק פעם אחת!) ואם בכל שער המקרים (שנה, 3 שנים, 5 שנים ו10 שנים), המדד עשה יותר טוב, כל הכסף שלך שייך לי. מה אתה אומר?
  • 10.
    יובל חרמון 30/12/2020 09:47
    הגב לתגובה זו
    אני יכול רק לקוות בשבילו שהוא לא מאמין למשפטים המביכים שיוצאים לו מהפה
  • 9.
    בועה 30/12/2020 06:00
    הגב לתגובה זו
    אחד שולט על השוק
  • 8.
    סקירה יפה (ל"ת)
    שי 30/12/2020 00:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קשקשן קטן (ל"ת)
    היי 29/12/2020 22:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הזוי (ל"ת)
    נחמן 29/12/2020 22:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ==================== 29/12/2020 21:49
    הגב לתגובה זו
    מניות הנדל"ן יקרסו הקורונה שינתה את העולם הזה לחלוטין נדל"ן out . מדדים בת"א לא יעלו אין בהם קצת הייטק אין חברות טכנולוגיות רק שתיים אין מנועי צמיחה רק זבל
  • 4.
    שחקנים 29/12/2020 19:28
    הגב לתגובה זו
    וריבית ה0
  • 3.
    אבי 29/12/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    מקצוען!!
  • 2.
    אחד מנהלי ההשקעות הטובים בשוק (ל"ת)
    יואב 29/12/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מותיקי השוק 29/12/2020 17:17
    הגב לתגובה זו
    השוק הישראלי הוא בדיחה. היה כזה וישאר כזה. אתה ממליץ על נדל"ן? חסרות חברות אמריקאיות ענקיות? בטח אתה חושב שסאמיט או ביג עדיפות.. כל שנה מגיע מישהו שמכריז שהשנה זו שנת המפנה בשוק המניות הישראלי. ממליץ לבדוק תשואות ישראל מול אס אנד פי ונאסדק לשנה, שלוש שנים, חמש שנים ו10 שנים. לא סתם כל החברות הישראליות הטובות מעדיפות להנפיק בארהב ורק הזבל בישראל
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: