הציבור בלחץ: פדיונות 1.3 מיליארד שקל תןך 10 ימי מסחר בלבד בקרנות הנאמנות
תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה לספוג פידיונות כבדים זה החודש החמישי ברציפות, וזאת על רקע החששות מהאטה של הכלכלה בסין ומהציפייה, שלא התממשה, להעלאת הריבית בארה"ב כבר בספטמבר.
מתחילת ספטמבר תעשיית קרנות הנאמנות ספגה פידיונות של 1.3 מיליארד שקל - בתוך 10 ימי מסחר בלבד, בהמשך לפידיונות של 3.9 מיליארד שקל באוגוסט האחרון. כ-960 מיליון שקל נפדו מהקרנות המנוהלות - לעומת פידיונות עתק של 3.45 מיליארד שקל באוגוסט, כ-210 מיליון שקל נפדו מהקרנות המחקות - בהמשך לפידיונות של 450 מיליון שקל באוגוסט, וכ-150 מיליון שקל נפדו מהקרנות הכספיות - בהמשך לפידיונות של 940 מיליון שקל באוגוסט.
הספקולציות שרחשו בשווקים טרם הכרזת הריבית בארה"ב, הביאו למסחר תנודתי לירידות שערים במדדי האג"ח הממשלתיות, עד ההחלטה. כתוצאה מכך נפדו כ-820 מיליון שקל מקרנות אג"ח מדינה מתחילת החודש - ירידה של 15% בקצב הפידיונות לעומת אוגוסט.
קרנות אג"ח קונצרני איבדו מתחילת החודש כ-90 מיליון שקל - ורשמו עלייה קלה בקצב הפידיונות לעומת אוגוסט.
הקרנות הכספיות ספגו פידיונות של 1.2 מיליארד שקל בעשרת ימי המסחר של ספטמבר, בהובלת קרנות אג"ח מדינה ואג"ח כללי, כך על פי אומדנים והערכות של כלכני מיטב דש.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לציין כי אחרי שהפד' הותיר את הריבית ללא שינוי בחמישי האחרון, מדדי האג"ח בת"א רושמים היום (א') עליות שערים חדות. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, (10/90), רשמו החודש פדיון של 400 אלף שקל - עלייה חדה בקצב הפדיונות היומי הממוצע לעומת אוגוסט.
הקרנות המנייתיות החלו החודש להתאושש מהפדיונות הכבדים באוגוסט, לאחר שגייסו החודש כ-50 מיליון שקל. מרביתם נותבו לקרנות מניות בישראל וגמישות.

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
