הציבור בלחץ: פדיונות 1.3 מיליארד שקל תןך 10 ימי מסחר בלבד בקרנות הנאמנות

תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות ספגה פידיונות של 1.3 מיליארד שקל ב-10 ימי מסחר  הראשונים של ספטמבר
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה לספוג פידיונות כבדים זה החודש החמישי ברציפות, וזאת על רקע החששות מהאטה של הכלכלה בסין ומהציפייה, שלא התממשה, להעלאת הריבית  בארה"ב כבר בספטמבר.

מתחילת ספטמבר תעשיית קרנות הנאמנות ספגה פידיונות של 1.3 מיליארד שקל - בתוך 10 ימי מסחר בלבד, בהמשך לפידיונות של 3.9 מיליארד שקל באוגוסט האחרון. כ-960 מיליון שקל נפדו מהקרנות המנוהלות - לעומת פידיונות עתק של 3.45 מיליארד שקל באוגוסט, כ-210 מיליון שקל נפדו מהקרנות המחקות - בהמשך לפידיונות של 450 מיליון שקל באוגוסט, וכ-150 מיליון שקל נפדו מהקרנות הכספיות - בהמשך לפידיונות של 940 מיליון שקל באוגוסט.

הספקולציות שרחשו בשווקים טרם הכרזת הריבית בארה"ב, הביאו למסחר תנודתי לירידות שערים במדדי האג"ח הממשלתיות, עד ההחלטה. כתוצאה מכך נפדו כ-820 מיליון שקל מקרנות אג"ח מדינה מתחילת החודש - ירידה של 15% בקצב הפידיונות לעומת אוגוסט.

קרנות אג"ח קונצרני איבדו מתחילת החודש כ-90 מיליון שקל - ורשמו עלייה קלה בקצב הפידיונות לעומת אוגוסט.

הקרנות הכספיות ספגו פידיונות של 1.2 מיליארד שקל בעשרת ימי המסחר של ספטמבר, בהובלת קרנות אג"ח מדינה ואג"ח כללי, כך על פי אומדנים והערכות של כלכני מיטב דש.

 יש לציין כי אחרי שהפד' הותיר את הריבית ללא שינוי בחמישי האחרון, מדדי האג"ח בת"א רושמים היום (א') עליות שערים חדות. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, (10/90), רשמו החודש פדיון של 400 אלף שקל - עלייה חדה בקצב הפדיונות היומי הממוצע לעומת אוגוסט. 

הקרנות המנייתיות החלו החודש להתאושש מהפדיונות הכבדים באוגוסט, לאחר שגייסו החודש כ-50 מיליון שקל. מרביתם נותבו לקרנות מניות בישראל וגמישות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל

הכספיות מאטות, הפסיביות מתחזקות והאקטיביות מנסות לחזור לעניינים; מ-351 ל-750 מיליארד שקל ככה נבנה מחדש שוק הקרנות מ-2021 ועד היום, מה היה ומה השתנה בדרך

מנדי הניג |

תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להתרחב ומגיעה ל-750 מיליארד שקל נכון ל-2 בדצמבר 2025, שיא כל הזמנים. רק באמצע אוגוסט נרשם שיא קודם של 700 מיליארד שקל, מה שממחיש את הקצב הגבוה שבו התעשייה מוסיפה נכסים בתקופה האחרונה.

את הניתוח עורך נאור כהן, מנהל קשרי לקוחות במיטב, שמציין כי מאז מרץ 2021 התעשייה יותר מהכפילה את עצמה מ-351 מיליארד שקל ל-750 מיליארד שקל, שזה זינוק של 114%. אפילו בטווח קצר יותר, מיוני 2024, מדובר בזינוק של 50%, מ-500 מיליארד ל-750 מיליארד שקל. מאחורי הגידול הזה עומדות שתי מגמות מרכזיות: הראשונה היא כמובן הגאות שראינו בשווקים בשנתיים האחרונות, בעיקר בשוק המניות בארץ ובחו"ל, והשניה היא הריבית הגבוהה שהובילה להיקפי גיוס גדולים לקרנות הכספיות. במקביל נרשמה גם הזרמת כספים משמעותית מצד ציבור המשקיעים, כולל רבים הנכנסים לשוק בפעם הראשונה.

הצמיחה בתעשייה הקיפה אמנם את כל חלקיה, אבל בהחלט לא באותה עוצמה. הקרנות הכספיות רשמו זינוק של 761% בארבע וחצי השנים האחרונות, ועלו מ-6% מהתעשייה לחלק של 24%. בתקופה האחרונה קצב הגידול שלהן כבר מתמתן, ובחודשיים האחרונים הוא עומד על כ-2 אחוז בלבד. בתעשייה הפסיבית, הכוללת קרנות מחקות וקרנות סל, הצמיחה המצטברת עומדת על כ-126%, בעוד הקרנות האקטיביות המסורתיות צמחו ב-27% בלבד בשל פדיונות ניכרים שחוו במשך חלק גדול מהתקופה. למרות זאת, בשלושת החודשים וחצי האחרונים שתי התעשיות, האקטיבית והפסיבית, צמחו בקצב דומה של כ-9%.

המספרים מציגים גם את משקל התשואות מול הגיוסים. מתוך גידול כולל של 400 מיליארד שקל מאז מרץ 2021, כ-220 מיליארד מקורם בכניסת כספים נטו של משקיעים, בעוד כ-180 מיליארד נבעו מתשואות הקרנות. בטווח הקצר יותר, בשלושת החודשים וחצי האחרונים, כ-15 מיליארד שקל הגיעו מגיוסים ו-35 מיליארד שקל מהתשואות, תמונת מצב שמדגישה את השפעת הגאות בשווקים בתקופה זו.

הטבלה המצורפת מסכמת את השינויים בהרכב התעשייה. חלקן של הקרנות האקטיביות ירד מ-51% ל-30 אחוז בתוך ארבע וחצי שנים, בעוד הקרנות הפסיביות עלו מ-43% ל-46%. הקרנות הכספיות היו "הנעלם החסר" של התקופה, עם קפיצה מ-6% ל-24%. בסיכום כולל, התעשייה כולה צמחה מ-351 ל-751 מיליארד שקל ונמצאת כיום בשיא היסטורי המשלב בין תשואות חזקות, גיוסי ענק ושינוי בהרכב שוק הקרנות בישראל.