הציבור בלחץ: פדיונות 1.3 מיליארד שקל תןך 10 ימי מסחר בלבד בקרנות הנאמנות

תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות ספגה פידיונות של 1.3 מיליארד שקל ב-10 ימי מסחר  הראשונים של ספטמבר
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה לספוג פידיונות כבדים זה החודש החמישי ברציפות, וזאת על רקע החששות מהאטה של הכלכלה בסין ומהציפייה, שלא התממשה, להעלאת הריבית  בארה"ב כבר בספטמבר.

מתחילת ספטמבר תעשיית קרנות הנאמנות ספגה פידיונות של 1.3 מיליארד שקל - בתוך 10 ימי מסחר בלבד, בהמשך לפידיונות של 3.9 מיליארד שקל באוגוסט האחרון. כ-960 מיליון שקל נפדו מהקרנות המנוהלות - לעומת פידיונות עתק של 3.45 מיליארד שקל באוגוסט, כ-210 מיליון שקל נפדו מהקרנות המחקות - בהמשך לפידיונות של 450 מיליון שקל באוגוסט, וכ-150 מיליון שקל נפדו מהקרנות הכספיות - בהמשך לפידיונות של 940 מיליון שקל באוגוסט.

הספקולציות שרחשו בשווקים טרם הכרזת הריבית בארה"ב, הביאו למסחר תנודתי לירידות שערים במדדי האג"ח הממשלתיות, עד ההחלטה. כתוצאה מכך נפדו כ-820 מיליון שקל מקרנות אג"ח מדינה מתחילת החודש - ירידה של 15% בקצב הפידיונות לעומת אוגוסט.

קרנות אג"ח קונצרני איבדו מתחילת החודש כ-90 מיליון שקל - ורשמו עלייה קלה בקצב הפידיונות לעומת אוגוסט.

הקרנות הכספיות ספגו פידיונות של 1.2 מיליארד שקל בעשרת ימי המסחר של ספטמבר, בהובלת קרנות אג"ח מדינה ואג"ח כללי, כך על פי אומדנים והערכות של כלכני מיטב דש.

 יש לציין כי אחרי שהפד' הותיר את הריבית ללא שינוי בחמישי האחרון, מדדי האג"ח בת"א רושמים היום (א') עליות שערים חדות. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, (10/90), רשמו החודש פדיון של 400 אלף שקל - עלייה חדה בקצב הפדיונות היומי הממוצע לעומת אוגוסט. 

הקרנות המנייתיות החלו החודש להתאושש מהפדיונות הכבדים באוגוסט, לאחר שגייסו החודש כ-50 מיליון שקל. מרביתם נותבו לקרנות מניות בישראל וגמישות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.