אליעזר כרמל
צילום:

הסיכון שלוקחים מנהלי ההשקעות בכספי הפנסיה שלכם

מאחורי הקלעים מחזיק מנהל ההשקעות משקל גבוה של נכסים מסוכנים בעוד עמיתי הפנסיה נחשפים למידע חלקי בלבד

אליעזר כרמל | (1)

פרסום תשואות הכספים הפנסיוניים בלי להתייחס לרמת הסיכון הינו חלקי בלבד ועלול להטעות.

 

כיום מנוהלים בישראל כספי עמיתים בסכום מדהים של 1.6 טריליון שקלים, מתוכם 750 מיליארד שקל בקרנות פנסיה, 450 מליארד שקל בגמל לסוגיו ו-400 מיליארד שקל בפוליסות ביטוח חיים.

באחרונה אנו עדים לגל פרסומים בכלי התקשורת על תשואות העבר שהשיגו מנהלי הכספים הפנסיוניים, בתקופות שונות. עיקר הדגש מופנה לרווחיות הקרנות. פרשנים מסבירים זאת ברמה המקצועית של צוותי ההשקעות וכן באיכות הקצאת הנכסים ("אלוקציה") על פי אפיקי השקעה בתיקים  השונים.

ברם, קיים גורם מרכזי, לא פחות חשוב, בסקירת הישגי הקרנות שהוא "רמת הסיכון", דהיינו איזה סיכון נטלו מנהלי ההשקעות בתיקים כדי להשיג את התשואות.

גורם הסיכון לא מופיע בפרסומים השונים מכיוון שניסיונות אגף שוק ההון באוצר להסכים עם הגופים המוסדיים השונים על מדד סיכון שיופיע בפרסומים לציבור לצד התשואה - נכשלו.  לכל גוף המנהל השקעות פנסיוניות היו השגות בקשר למתודולוגיה, שיטת קביעת המשקלות היחסיים של כל אפיק השקעה.

כך מקבלים עמיתי המסגרות הפנסיוניות מידע חלקי בלבד ואין להם כל מושג על רמת הסיכון שנטלו מנהלי ההשקעות בהשיגם את רווחיות העבר. מיותר לציין כי העולם הפיננסי כיום הוא גדוש תהפוכות ומאד עצבני. אנחנו עדים לתקופה של שינוי תפישתי לגבי ביטויים כמו סולידי, מסוכן , נזיל, לא סחיר.  העולם מצוי בתקופת מעבר של ריביות הולכות ועולות  לאחר שנים ארוכות של "סביבת" ריבית אפסית.

בימים כאלה קשה להסכים על מדד סיכון שיחייב את כל הגורמים. למרות זאת, על האוצר, כרגולטור הממונה על שוק ההון, מוטלת החובה לחדש את המגעים לגיבוש מודד לסיכון. מאז שהאוצר הפסיק את המו"מ עם מנהלי הכספים הפנסיוניים חלפו כ-10 שנים. בתקופה זו גדל המשקל היחסי של הנכסים האלטרנטיביים בתיקים.

חיוני מאד למדוד את רמת הסיכון בקרנות הפרייבט אקוויטי שאינן נזילות לתקופה ממושכת, כמו גם את תחייתו מחדש של ענף פרובלמטי בעבר הקרוי קרנות גידור, שגם הן בעלות נזילות חלקית בלבד. ומה עם פרויקטים של השקעות ישירות בנדל"ן לסוגיו השונים בארץ ובחו"ל?

ניהול תיקי קרנות ההשתלמות

להבדיל מרוב המסגרות המנהלות כסף לתקופות ארוכות, קיים סקטור שאופק השימוש באמצעיו המנוהלים הוא טווח קצר עד בינוני: קרנות ההשתלמות. ניהול תיקי השתלמות מחייב גישה אחרת, עם נזילות גבוהה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לקרנות אלה רלוונטי המודד הקרוי "סיכון שוק" להבדיל מסיכון עסקי, היינו היכולת לממש השקעות במהירות יחסית, כדי לקדם פדיונות. סיכון השוק מבטא סחירות נמוכה או התנהגות שערי ניירות סחירים בעידן של השתנות הריבית.

כל העוקב מקרוב אחרי נפח הפעילות באג"ח קונצרניות או במניות של מרבית הפירמות הנסחרות בתל אביב, להוציא אגח ממשלתיות, מגלה כי קיימים ימי מסחר לא מעטים בהם למוכר פוטנציאלי  "אין עם מי לדבר".

 

לסיכום, שלמותו ואמינותו של המידע המפורסם או הנשלח לעמיתי הפנסיה, במיוחד למבוגרים שביניהם, היא צורך חיוני. אי אפשר להתגאות בתשואה עודפת כאשר מאחורי הקלעים מחזיק מנהל ההשקעות משקל גבוה של נכסים מסוכנים.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צודק מאוד, צריך להתייחס לסיכון (ל"ת)
    דניאל 15/05/2018 07:46
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.