אליעזר כרמל
צילום:

הסיכון שלוקחים מנהלי ההשקעות בכספי הפנסיה שלכם

מאחורי הקלעים מחזיק מנהל ההשקעות משקל גבוה של נכסים מסוכנים בעוד עמיתי הפנסיה נחשפים למידע חלקי בלבד

אליעזר כרמל | (1)

פרסום תשואות הכספים הפנסיוניים בלי להתייחס לרמת הסיכון הינו חלקי בלבד ועלול להטעות.

 

כיום מנוהלים בישראל כספי עמיתים בסכום מדהים של 1.6 טריליון שקלים, מתוכם 750 מיליארד שקל בקרנות פנסיה, 450 מליארד שקל בגמל לסוגיו ו-400 מיליארד שקל בפוליסות ביטוח חיים.

באחרונה אנו עדים לגל פרסומים בכלי התקשורת על תשואות העבר שהשיגו מנהלי הכספים הפנסיוניים, בתקופות שונות. עיקר הדגש מופנה לרווחיות הקרנות. פרשנים מסבירים זאת ברמה המקצועית של צוותי ההשקעות וכן באיכות הקצאת הנכסים ("אלוקציה") על פי אפיקי השקעה בתיקים  השונים.

ברם, קיים גורם מרכזי, לא פחות חשוב, בסקירת הישגי הקרנות שהוא "רמת הסיכון", דהיינו איזה סיכון נטלו מנהלי ההשקעות בתיקים כדי להשיג את התשואות.

גורם הסיכון לא מופיע בפרסומים השונים מכיוון שניסיונות אגף שוק ההון באוצר להסכים עם הגופים המוסדיים השונים על מדד סיכון שיופיע בפרסומים לציבור לצד התשואה - נכשלו.  לכל גוף המנהל השקעות פנסיוניות היו השגות בקשר למתודולוגיה, שיטת קביעת המשקלות היחסיים של כל אפיק השקעה.

כך מקבלים עמיתי המסגרות הפנסיוניות מידע חלקי בלבד ואין להם כל מושג על רמת הסיכון שנטלו מנהלי ההשקעות בהשיגם את רווחיות העבר. מיותר לציין כי העולם הפיננסי כיום הוא גדוש תהפוכות ומאד עצבני. אנחנו עדים לתקופה של שינוי תפישתי לגבי ביטויים כמו סולידי, מסוכן , נזיל, לא סחיר.  העולם מצוי בתקופת מעבר של ריביות הולכות ועולות  לאחר שנים ארוכות של "סביבת" ריבית אפסית.

בימים כאלה קשה להסכים על מדד סיכון שיחייב את כל הגורמים. למרות זאת, על האוצר, כרגולטור הממונה על שוק ההון, מוטלת החובה לחדש את המגעים לגיבוש מודד לסיכון. מאז שהאוצר הפסיק את המו"מ עם מנהלי הכספים הפנסיוניים חלפו כ-10 שנים. בתקופה זו גדל המשקל היחסי של הנכסים האלטרנטיביים בתיקים.

חיוני מאד למדוד את רמת הסיכון בקרנות הפרייבט אקוויטי שאינן נזילות לתקופה ממושכת, כמו גם את תחייתו מחדש של ענף פרובלמטי בעבר הקרוי קרנות גידור, שגם הן בעלות נזילות חלקית בלבד. ומה עם פרויקטים של השקעות ישירות בנדל"ן לסוגיו השונים בארץ ובחו"ל?

ניהול תיקי קרנות ההשתלמות

להבדיל מרוב המסגרות המנהלות כסף לתקופות ארוכות, קיים סקטור שאופק השימוש באמצעיו המנוהלים הוא טווח קצר עד בינוני: קרנות ההשתלמות. ניהול תיקי השתלמות מחייב גישה אחרת, עם נזילות גבוהה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לקרנות אלה רלוונטי המודד הקרוי "סיכון שוק" להבדיל מסיכון עסקי, היינו היכולת לממש השקעות במהירות יחסית, כדי לקדם פדיונות. סיכון השוק מבטא סחירות נמוכה או התנהגות שערי ניירות סחירים בעידן של השתנות הריבית.

כל העוקב מקרוב אחרי נפח הפעילות באג"ח קונצרניות או במניות של מרבית הפירמות הנסחרות בתל אביב, להוציא אגח ממשלתיות, מגלה כי קיימים ימי מסחר לא מעטים בהם למוכר פוטנציאלי  "אין עם מי לדבר".

 

לסיכום, שלמותו ואמינותו של המידע המפורסם או הנשלח לעמיתי הפנסיה, במיוחד למבוגרים שביניהם, היא צורך חיוני. אי אפשר להתגאות בתשואה עודפת כאשר מאחורי הקלעים מחזיק מנהל ההשקעות משקל גבוה של נכסים מסוכנים.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צודק מאוד, צריך להתייחס לסיכון (ל"ת)
    דניאל 15/05/2018 07:46
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.