"נפילת" המניות בבורסה שלנו ביום רביעי האחרון ממחישה יותר מכל את מצבו העגום של השוק המשני למניות בתל אביב. הכוונה למכירות רוחביות ללא כל הבחנה מצד קרנות נאמנות, מנהלי תעודות סל, מנהלי תיקים וסוחרי יום המרכזים השקעות הקרויות "כסף רך", להבדיל מ"הכסף הקשה" המנוהל על יד קרנות פנסיה,קופות גמל וחברות ביטוח.

כידוע, מאופיין ניהול הכסף הרך בנזילות וצפוי לדרישת פדיון או חיסול תיק מהיום להיום. מנהלי השקעות אלה נוהגים להחזיק אחוז מסוים מהתיק במזומן, בגלל החשש מ"בריחת" הכסף ללא כל התראה.

אולם, החזקת נזילות שאינה מניבה כל תשואה פוגעת ברווחיות התיק ולכן, לעיתים, נתפסים מנהלי התיקים והקרנות ללא מזומנים המספיקים לפדיון הנדרש. כאן נוצרת הבעיה: מסחר דל היקף ומכירות ללא היגיון כלכלי אלא על פי סחירות.

כידוע מחזיק הציבור בישראל נכסים פיננסיים בהיקף של כ-3.5 טריליון שקל (!). הכספים המושקעים במסגרות הפנסיוניות מהווים כ-40%. לעומת זאת, קרנות הנאמנות, תעודות הסל ומנהלי התיקים מרכזים רק 10% ממכלול הנכסים.

• הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי
• העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות זאת, חלק הארי של הפעילות הבורסאית היומית מתבצע על ידי הקרנות, התעודות והתיקים, כאשר פרופיל הפעילות היומי של המנהלים הפנסיוניים, נמוך מאד יחסית לגודל הקרנות. 

ההצהרות על הגיבוי של נתוני המאקרו המרשימים של המשק הישראלי לשוק הפיננסי, הן לצערי, "מס שפתיים" בלבד. לא ייתכן שמצבור אדיר של כספים המושקעים במסגרות פיננסיות, כאמור, כ-3.5 טריליוני שקלים "יוליד" מחסור יומי ממוצע של 600-800 מיליוני  שקלים בלבד. 

עובדה זו גורמת לאנליסטים של מסגרות "הכסף הרך," לאתר מניות על פי רמת סחירותן, בעוד נתוני הפירמה משחקים תפקיד משני. כל סטודנט מתחיל בכלכלה לומד כי נזילותו של נכס נמדדת על פי מהירות מימושו, הפסדי ההון הכרוכים בעסקה וכן בהוצאות העסקה. לצערנו הרב, בבורסת המניות של תל אביב, הנזילות מאד נמוכה. רק בהוצאות העסקה אנחנו תחרותיים עם שווקי המערב.

• המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות
• קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

דוגמה מאלפת הממחישה את האמור לעיל מהוות מניות הסקטור הבנקאי. מדובר בענף שרווחיותו משתפרת, מצוי בתהליך מתמשך של התייעלות ונערך היטב לעידן החדשנות. מכפילי ההון בחלק נמוכים מ-1 ומכפילי הרווח הם בסביבות 10. לבנקים, מדיניות חלוקת דיבידנדים במזומן (באישור המפקחת על הבנקים) מכובדת המגיעה כדי 50% מהרווחים.

אם נוסיף לכך את העובדה שהסקטור הבנקאי יהנה בעתיד מהעליה בשערי הריבית כשמרווחי המימון שלו, המהווים מרכז רווח נכבד, יתרחבו. לכאורה, אפיק השקעה אטרקטיבי. אבל, מה שפוגע ויוצר תנודתיות גבוהה יחסית דווקא במניות אלה היא רמת סחירותן. כך, ב"ימי פקודה", מי שסובל מהיצעים וירידות חדות הן מניות הסקטור הבנקאי.

ביום רביעי שעבר, ערב היציאה לסוף שבוע הארוך, נתפסו משקיעי הכסף הרך לפאניקה נוכח אקט נוסף מצד ארה"ב במלחמת הסחר עם סין. הוראות הפדיון הגדולות אילצו את מנהלי ההשקעות למכור במהירות כדי לקדם הדיונות. התוצאה: מדד מניות הבנקים צנח בסוף היום ב-3% (!).

מישהו יכול להסביר את הקשר בין מניות הבנקים בתל אביב לבין מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין? רק לשוק המניות התל אביבי הפתרונות.