האם ניתן להפיק תשואה עודפת ממדד תל-בונד גלובל?

צחי קלמין | (2)

בשבוע שעבר הודיעה הנהלת הבורסה על השקת מדד אג"ח קונצרני חדש, מדד התל-בונד גלובל. במסגרת השקת המדד, פרסמה הבורסה הגדרה למונח "סדרת אג"ח זרה"  אשר מתייחסת למקום ההתאגדות של החברה המנפיקה, היקף פעילותה ונכסיה בישראל (ביחס לגודלה) ועוד. בפועל, מדובר ב-25 סדרות אג"ח בעלות שווי שוק של כ-14.5 מיליארד שקל  הכולל בתוכו 18 חברות נדל"ן אמריקאיות שגייסו חוב בישראל וזכו לדירוג (A-) ומעלה מסוכנויות הדירוג המקומיות.

רוב פעילי שוק ההון נוטים להתייחס אל אותן סדרות אג"ח של יזמי נדל"ן האמריקאים כקבוצה אחת, ולא מבצעים בחינה מעמיקה של המנפיקים השונים. שכן לצד חברות קטנות יחסית, אשר מבצעות מספר פרויקטים מצומצם, ניתן למצוא חברות ותיקות וחזקות אשר פועלות באזורי ביקוש. חלקן עוסקות בייזום, כלומר הן יוזמות פרויקטים למגורים או להשכרה החל משלב רכישת הקרקע ועד שלב האכלוס (כמו חברת אקסטל, ברוקלנד- אפריל ואחרות) וחלקן פועלות בתחום הנדל"ן המניב (כגון רילייטד, וורטון ומויניאן), כלומר הן רוכשות ומחזיקות נכסים שאותם הן משכירות לטווח ארוך.

בתקופה האחרונה הועלו אין ספור דברי ביקורת ושלל טענות אשר מרביתן אינן מוצדקות כלפי המנפיקות האמריקאיות. במסמך זה ננסה לבחון חלק מהטענות אשר מופנות לאותן מנפיקות, נציג אלו סדרות האג"ח מציעות למחזיק בהן, שעבודים ובטחונות ראויות, ולבסוף נבחן את יעילות המדד המתוכנן.

אחת הטענות התמוהות שעולות כנגד יזמיות הנדל"ן האמריקאיות היא כי ההון העצמי של החברות נקבע ע"י שיערוך של נכסי הנדל"ן שברשותם  - אינה מחזיקה מים, הרי זוהי בדיוק הפרקטיקה החשבונאית, שכן גם הונם העצמי של חברות הנדל"ן המקומיות נקבע באמצעות הערכות מומחים אשר משערכים את נכסי הנדל"ן שלהן.

טענה נוספת נוגעת לעניין יכולת שרות החוב, במקרה זה נציין, כי חלק מאותן סדרות אג"ח המונפקות, העניקו למחזיקים בהן בטחונות ראויות אשר יכולות להוות כרית ביטחון טובה במקרה של דיפולט. כך לדוגמא נציין את חברת אול-יר אשר גייסה באמצעות סדרה ג' סכום של כ- 620 מיליון שקל ובתמורה העניקה למחזיקי האג"ח שיעבוד ראשון על נכס נדל"ן במרכז ברוקלין המוערך בכ- 250 מיליון דולר ומספק N.O.I  של 15 מיליון דולר בשנה. וחברת אם.די.ג'י. אשר גייסה באמצעות סדרה ב' שלה 270 מיליון שקל בתמורה לשעבוד ראשון על 2 מתחמי דיור מוגן בשווי של 117 מיליון דולר אשר מספקים N.O.I של 6.8 מיליון דולר בשנה.

אנו סבורים כי לא קיימים הבדלים מהותיים בין המנפיקים האמריקאים לבין שאר החברות הישראליות אשר הנפיקו חוב בבורסה בשנים האחרונות. בדומה לחלק מהמנפיקות האמריקאיות, ישנן חברות ישראליות רבות אשר לא יכולות לשרת את חובן מהפעילות השוטפת שלהם והן תלויות לחלוטין ביכולתן למחזר חובות, (מרבית חברות הליסינג הן כאלו).

תהליך "גיור" אגרות החוב האמריקאיות והשקת מדד התל-בונד גלובל הינו מהלך נכון המציע למשקיע הישראלי מכשיר השקעה סקטוריאלי המספק חשיפה רוחבית לאגרות החוב הזרות. ולכן, לא ברור מדוע חברות כמו בראק אן וי, סאמיט, איי.די.או ואחרות, אשר גם הן מרכזות עיקר פעילותן מעבר לים - לא משתייכות אליו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, תיבול תיק ההשקעות באגרות חוב זרות מגוון ומפזר את הסיכונים הקיימים בו, ועשוי לייצר למשקיעים תשואה עודפת לאורך זמן.  נדגיש כי טרם ביצוע השקעה באג"ח אמריקאיות נדרשת היכרות מעמיקה עם החברות השונות, יש לעמוד על ההבדלים ביניהן, להבין את מאפייניהן הייחודיים ואת הסיכונים הקיימים בהן. 

הכותב הוא צחי קלמין, מנהל מחקר ואסטרטגיה בפרוקסימה בית השקעות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קושקוש 29/06/2017 17:23
    הגב לתגובה זו
    אתה סנדלר מעולה, מנהל השקעות גרוע..
  • שמופי 30/06/2017 16:55
    הגב לתגובה זו
    סה"כ קופי פייסט מכמה מקומות....
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.