בזמן שהמדיה עסוקה בניתוח המגמות בשוקי המניות ובגורמים שיכולים להשפיע עליהם, "האקשן" הגדול מבחינת השקעות הציבור הרחב מתרחש דווקא בשוק אג"ח החברות בישראל. לקרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בישראל ובחו"ל זורמים משמעותית פחות כספים מאשר לקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח החברות. אג"ח החברות הוכיח את עצמו לאחרונה כאפיק שמניב תשואות יחסית גבוהות אפילו בהשוואה למניות, אך בתנודתיות נמוכה הרבה יותר. הוא נחשב גם לאלטרנטיבה ראויה לעומת אג"ח המדינה הסולידיות.

בשנה האחרונה הניב מדד תל בונד 60 של האג"ח הקונצרניות תשואה גבוהה יותר מאשר האג"ח הממשלתית צמודה ל-5 שנים כאשר למרבה הפלא התנודתיות של מדד תל בונד הייתה נמוכה מהתנודתיות של האג"ח הממשלתית. לכאורה, אין למשקיעים מה לדאוג, גם אפיק סולידי וגם מרוויח טוב. אולם, לאחרונה חלו מספר שינויים שמצביעים על עלייה בסיכון באפיק זה.

1. מרווחי האג"ח הקונצרניות שמייצגים עודף התשואה לפדיון, שהן מעניקות מעל התשואה של האג"ח הממשלתיות לתקופה דומה, הצטמצמו כמעט לרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר ב-2008. במיוחד נמוך המרווח באגרות החוב המסוכנות יותר בדירוג האשראי הנמוך. החברות מזהות שניתן לגייס חוב ובזול, לכן בחודשים האחרונים היקפי ההנפקות עלו מאוד.

2. אם נשווה את המרווח הממוצע בישראל לעומת המרווח הממוצע של האג"ח בעלות סיכון דומה בארה"ב, נגלה שהמרווח בישראל נמוך יחסית מאשר המרווח הקיים בארה"ב. למעשה, בארה"ב אפשר לקבל פיצוי גבוה יותר על סיכון דומה. כמובן שצריכים לקחת בחשבון שיקולי החשיפה למטבע חוץ בהשקעה בחו"ל.

• בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
• הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

3. המצב הפיננסי של החברות הבורסאיות הישראליות נחלש לאחרונה. לפי הנתונים של בנק ישראל, מינוף של סך החברות הבורסאיות, היחס בין סך החוב להון עצמי, עלה מ-170% במחצית הראשונה של 2016 ל-211% במחצית השנייה. במקביל, כושר שירות החוב, היחס בין סך הרווח לסך תשלומים בגין החובות, ירד מ-300% ל-250%.

4. שיעור האחזקה של קרנות הנאמנות מסך האג"ח הקונצרניות הנסחרות בשוק הגיע בסוף חודש פברואר לכ-25%, כמעט הגבוה ביותר בעשור האחרון. לפני כחמש שנים, שיעור זה עמד על כ-15%. הבעיה עם החשיפה הגבוהה של קרנות הנאמנות לאפיק, שבמקרה מסיבה כלשהי מתרחשות ירידות שערים בשווקים, היא שדי מהר מתחילים פדיונות מסיביים של הציבור מהקרנות. מנהלי הקרנות נאלצים לממש במהירות את הניירות שברשותם ולהגביר עוד יותר את המגמה השלילית. ככל שחשיפת הקרנות לאפיק גבוהה יותר, כך הסיכון עולה.

5. האינפלציה בישראל התחילה לעלות לאחרונה. הריבית בארה"ב ממשיכה לעלות. מצב זה מגביר סיכוי שבעוד חצי שנה או יותר, גם בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית. שוק האג"ח לא ממש מוכן לכך ועלול להגיב בצורה יחסית חזקה לשינוי בסביבת הריבית. 

• ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

מה עושים?

הגורמים השליליים ביחס לאפיק הקונצרני שהתחזקו לאחרונה לא צריכים לגרום לבהלה. השווקים הפיננסיים, כולל המניות, לא זולים באופן כללי גם בישראל וגם בחו"ל, וזה נמשך כבר לא מעט זמן. לכן, הממצאים שהוצגו לא בהכרח מרמזים שהמפולת בפתח.

יחד עם זאת, יש מקום לניהול סיכונים נכון. לא חייבים לנסות ו"לסחוט" את האג"ח הקונצרניות, במיוחד ברמת דירוג אשראי נמוכה, עד לטיפה האחרונה. יש מקום להקטין חשיפה לאג"ח המסוכנות יותר ולבחור באג"ח בעלות דירוג גבוה יותר, גם אם התשואה הפוטנציאלית שהן מעניקות נמוכה יותר.

יש להיות סלקטיביים בבחירת האג"ח הקונצרניות ולבדוק האם הפיצוי שהן מעניקות באמת מתאים למצב הפיננסי של החברה. המשקיעים צריכים לזכור שניהול השקעות זה גם למקסם את הרווחים, אך גם למזער את הפסדים האפשריים.

הכותב הוא אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש השקעות