אפיק סולידי בת"א שהפך למסוכן ממה שנראה

בזמן שהמדיה עסוקה בניתוח המגמות בשוקי המניות ובגורמים שיכולים להשפיע עליהם, "האקשן" הגדול מבחינת השקעות הציבור הרחב מתרחש דווקא בשוק אג"ח החברות בישראל. לקרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בישראל ובחו"ל זורמים משמעותית פחות כספים מאשר לקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח החברות. אג"ח החברות הוכיח את עצמו לאחרונה כאפיק שמניב תשואות יחסית גבוהות אפילו בהשוואה למניות, אך בתנודתיות נמוכה הרבה יותר. הוא נחשב גם לאלטרנטיבה ראויה לעומת אג"ח המדינה הסולידיות.

בשנה האחרונה הניב מדד תל בונד 60 של האג"ח הקונצרניות תשואה גבוהה יותר מאשר האג"ח הממשלתית צמודה ל-5 שנים כאשר למרבה הפלא התנודתיות של מדד תל בונד הייתה נמוכה מהתנודתיות של האג"ח הממשלתית. לכאורה, אין למשקיעים מה לדאוג, גם אפיק סולידי וגם מרוויח טוב. אולם, לאחרונה חלו מספר שינויים שמצביעים על עלייה בסיכון באפיק זה.

1. מרווחי האג"ח הקונצרניות שמייצגים עודף התשואה לפדיון, שהן מעניקות מעל התשואה של האג"ח הממשלתיות לתקופה דומה, הצטמצמו כמעט לרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר ב-2008. במיוחד נמוך המרווח באגרות החוב המסוכנות יותר בדירוג האשראי הנמוך. החברות מזהות שניתן לגייס חוב ובזול, לכן בחודשים האחרונים היקפי ההנפקות עלו מאוד.

2. אם נשווה את המרווח הממוצע בישראל לעומת המרווח הממוצע של האג"ח בעלות סיכון דומה בארה"ב, נגלה שהמרווח בישראל נמוך יחסית מאשר המרווח הקיים בארה"ב. למעשה, בארה"ב אפשר לקבל פיצוי גבוה יותר על סיכון דומה. כמובן שצריכים לקחת בחשבון שיקולי החשיפה למטבע חוץ בהשקעה בחו"ל.

3. המצב הפיננסי של החברות הבורסאיות הישראליות נחלש לאחרונה. לפי הנתונים של בנק ישראל, מינוף של סך החברות הבורסאיות, היחס בין סך החוב להון עצמי, עלה מ-170% במחצית הראשונה של 2016 ל-211% במחצית השנייה. במקביל, כושר שירות החוב, היחס בין סך הרווח לסך תשלומים בגין החובות, ירד מ-300% ל-250%.

4. שיעור האחזקה של קרנות הנאמנות מסך האג"ח הקונצרניות הנסחרות בשוק הגיע בסוף חודש פברואר לכ-25%, כמעט הגבוה ביותר בעשור האחרון. לפני כחמש שנים, שיעור זה עמד על כ-15%. הבעיה עם החשיפה הגבוהה של קרנות הנאמנות לאפיק, שבמקרה מסיבה כלשהי מתרחשות ירידות שערים בשווקים, היא שדי מהר מתחילים פדיונות מסיביים של הציבור מהקרנות. מנהלי הקרנות נאלצים לממש במהירות את הניירות שברשותם ולהגביר עוד יותר את המגמה השלילית. ככל שחשיפת הקרנות לאפיק גבוהה יותר, כך הסיכון עולה.

5. האינפלציה בישראל התחילה לעלות לאחרונה. הריבית בארה"ב ממשיכה לעלות. מצב זה מגביר סיכוי שבעוד חצי שנה או יותר, גם בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית. שוק האג"ח לא ממש מוכן לכך ועלול להגיב בצורה יחסית חזקה לשינוי בסביבת הריבית. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מה עושים?

הגורמים השליליים ביחס לאפיק הקונצרני שהתחזקו לאחרונה לא צריכים לגרום לבהלה. השווקים הפיננסיים, כולל המניות, לא זולים באופן כללי גם בישראל וגם בחו"ל, וזה נמשך כבר לא מעט זמן. לכן, הממצאים שהוצגו לא בהכרח מרמזים שהמפולת בפתח.

יחד עם זאת, יש מקום לניהול סיכונים נכון. לא חייבים לנסות ו"לסחוט" את האג"ח הקונצרניות, במיוחד ברמת דירוג אשראי נמוכה, עד לטיפה האחרונה. יש מקום להקטין חשיפה לאג"ח המסוכנות יותר ולבחור באג"ח בעלות דירוג גבוה יותר, גם אם התשואה הפוטנציאלית שהן מעניקות נמוכה יותר.

יש להיות סלקטיביים בבחירת האג"ח הקונצרניות ולבדוק האם הפיצוי שהן מעניקות באמת מתאים למצב הפיננסי של החברה. המשקיעים צריכים לזכור שניהול השקעות זה גם למקסם את הרווחים, אך גם למזער את הפסדים האפשריים.

הכותב הוא אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש השקעות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dork 28/04/2017 10:06
    הגב לתגובה זו
    לא לשכוח לקצר מח"מים
  • 2.
    מאנו 27/04/2017 22:38
    הגב לתגובה זו
    יופי של נייר . סוג של נייר "ביניים" לא סולידי מדיי ולא מסוכן מדיי
  • 1.
    ריאליסט 27/04/2017 14:13
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה למנחשים
  • משקיע 27/04/2017 22:47
    הגב לתגובה זו
    נו ואם כך מה אתה מציע אגח קונצרני בדרוג aaa, מה אני צריך לפרש אותך? ואם אגח לכו לחברות בעולם, דרוג גבוהה ותשואה חיובית
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.