אפיק סולידי בת"א שהפך למסוכן ממה שנראה
בזמן שהמדיה עסוקה בניתוח המגמות בשוקי המניות ובגורמים שיכולים להשפיע עליהם, "האקשן" הגדול מבחינת השקעות הציבור הרחב מתרחש דווקא בשוק אג"ח החברות בישראל. לקרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בישראל ובחו"ל זורמים משמעותית פחות כספים מאשר לקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח החברות. אג"ח החברות הוכיח את עצמו לאחרונה כאפיק שמניב תשואות יחסית גבוהות אפילו בהשוואה למניות, אך בתנודתיות נמוכה הרבה יותר. הוא נחשב גם לאלטרנטיבה ראויה לעומת אג"ח המדינה הסולידיות.
בשנה האחרונה הניב מדד תל בונד 60 של האג"ח הקונצרניות תשואה גבוהה יותר מאשר האג"ח הממשלתית צמודה ל-5 שנים כאשר למרבה הפלא התנודתיות של מדד תל בונד הייתה נמוכה מהתנודתיות של האג"ח הממשלתית. לכאורה, אין למשקיעים מה לדאוג, גם אפיק סולידי וגם מרוויח טוב. אולם, לאחרונה חלו מספר שינויים שמצביעים על עלייה בסיכון באפיק זה.
1. מרווחי האג"ח הקונצרניות שמייצגים עודף התשואה לפדיון, שהן מעניקות מעל התשואה של האג"ח הממשלתיות לתקופה דומה, הצטמצמו כמעט לרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר ב-2008. במיוחד נמוך המרווח באגרות החוב המסוכנות יותר בדירוג האשראי הנמוך. החברות מזהות שניתן לגייס חוב ובזול, לכן בחודשים האחרונים היקפי ההנפקות עלו מאוד.
2. אם נשווה את המרווח הממוצע בישראל לעומת המרווח הממוצע של האג"ח בעלות סיכון דומה בארה"ב, נגלה שהמרווח בישראל נמוך יחסית מאשר המרווח הקיים בארה"ב. למעשה, בארה"ב אפשר לקבל פיצוי גבוה יותר על סיכון דומה. כמובן שצריכים לקחת בחשבון שיקולי החשיפה למטבע חוץ בהשקעה בחו"ל.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3. המצב הפיננסי של החברות הבורסאיות הישראליות נחלש לאחרונה. לפי הנתונים של בנק ישראל, מינוף של סך החברות הבורסאיות, היחס בין סך החוב להון עצמי, עלה מ-170% במחצית הראשונה של 2016 ל-211% במחצית השנייה. במקביל, כושר שירות החוב, היחס בין סך הרווח לסך תשלומים בגין החובות, ירד מ-300% ל-250%.
4. שיעור האחזקה של קרנות הנאמנות מסך האג"ח הקונצרניות הנסחרות בשוק הגיע בסוף חודש פברואר לכ-25%, כמעט הגבוה ביותר בעשור האחרון. לפני כחמש שנים, שיעור זה עמד על כ-15%. הבעיה עם החשיפה הגבוהה של קרנות הנאמנות לאפיק, שבמקרה מסיבה כלשהי מתרחשות ירידות שערים בשווקים, היא שדי מהר מתחילים פדיונות מסיביים של הציבור מהקרנות. מנהלי הקרנות נאלצים לממש במהירות את הניירות שברשותם ולהגביר עוד יותר את המגמה השלילית. ככל שחשיפת הקרנות לאפיק גבוהה יותר, כך הסיכון עולה.
5. האינפלציה בישראל התחילה לעלות לאחרונה. הריבית בארה"ב ממשיכה לעלות. מצב זה מגביר סיכוי שבעוד חצי שנה או יותר, גם בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית. שוק האג"ח לא ממש מוכן לכך ועלול להגיב בצורה יחסית חזקה לשינוי בסביבת הריבית.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה עושים?
הגורמים השליליים ביחס לאפיק הקונצרני שהתחזקו לאחרונה לא צריכים לגרום לבהלה. השווקים הפיננסיים, כולל המניות, לא זולים באופן כללי גם בישראל וגם בחו"ל, וזה נמשך כבר לא מעט זמן. לכן, הממצאים שהוצגו לא בהכרח מרמזים שהמפולת בפתח.
יחד עם זאת, יש מקום לניהול סיכונים נכון. לא חייבים לנסות ו"לסחוט" את האג"ח הקונצרניות, במיוחד ברמת דירוג אשראי נמוכה, עד לטיפה האחרונה. יש מקום להקטין חשיפה לאג"ח המסוכנות יותר ולבחור באג"ח בעלות דירוג גבוה יותר, גם אם התשואה הפוטנציאלית שהן מעניקות נמוכה יותר.
יש להיות סלקטיביים בבחירת האג"ח הקונצרניות ולבדוק האם הפיצוי שהן מעניקות באמת מתאים למצב הפיננסי של החברה. המשקיעים צריכים לזכור שניהול השקעות זה גם למקסם את הרווחים, אך גם למזער את הפסדים האפשריים.
הכותב הוא אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש השקעות
- 3.dork 28/04/2017 10:06הגב לתגובה זולא לשכוח לקצר מח"מים
- 2.מאנו 27/04/2017 22:38הגב לתגובה זויופי של נייר . סוג של נייר "ביניים" לא סולידי מדיי ולא מסוכן מדיי
- 1.ריאליסט 27/04/2017 14:13הגב לתגובה זובהצלחה למנחשים
- משקיע 27/04/2017 22:47הגב לתגובה זונו ואם כך מה אתה מציע אגח קונצרני בדרוג aaa, מה אני צריך לפרש אותך? ואם אגח לכו לחברות בעולם, דרוג גבוהה ותשואה חיובית
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
