אפיק סולידי בת"א שהפך למסוכן ממה שנראה

בזמן שהמדיה עסוקה בניתוח המגמות בשוקי המניות ובגורמים שיכולים להשפיע עליהם, "האקשן" הגדול מבחינת השקעות הציבור הרחב מתרחש דווקא בשוק אג"ח החברות בישראל. לקרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בישראל ובחו"ל זורמים משמעותית פחות כספים מאשר לקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח החברות. אג"ח החברות הוכיח את עצמו לאחרונה כאפיק שמניב תשואות יחסית גבוהות אפילו בהשוואה למניות, אך בתנודתיות נמוכה הרבה יותר. הוא נחשב גם לאלטרנטיבה ראויה לעומת אג"ח המדינה הסולידיות.

בשנה האחרונה הניב מדד תל בונד 60 של האג"ח הקונצרניות תשואה גבוהה יותר מאשר האג"ח הממשלתית צמודה ל-5 שנים כאשר למרבה הפלא התנודתיות של מדד תל בונד הייתה נמוכה מהתנודתיות של האג"ח הממשלתית. לכאורה, אין למשקיעים מה לדאוג, גם אפיק סולידי וגם מרוויח טוב. אולם, לאחרונה חלו מספר שינויים שמצביעים על עלייה בסיכון באפיק זה.

1. מרווחי האג"ח הקונצרניות שמייצגים עודף התשואה לפדיון, שהן מעניקות מעל התשואה של האג"ח הממשלתיות לתקופה דומה, הצטמצמו כמעט לרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר ב-2008. במיוחד נמוך המרווח באגרות החוב המסוכנות יותר בדירוג האשראי הנמוך. החברות מזהות שניתן לגייס חוב ובזול, לכן בחודשים האחרונים היקפי ההנפקות עלו מאוד.

2. אם נשווה את המרווח הממוצע בישראל לעומת המרווח הממוצע של האג"ח בעלות סיכון דומה בארה"ב, נגלה שהמרווח בישראל נמוך יחסית מאשר המרווח הקיים בארה"ב. למעשה, בארה"ב אפשר לקבל פיצוי גבוה יותר על סיכון דומה. כמובן שצריכים לקחת בחשבון שיקולי החשיפה למטבע חוץ בהשקעה בחו"ל.

3. המצב הפיננסי של החברות הבורסאיות הישראליות נחלש לאחרונה. לפי הנתונים של בנק ישראל, מינוף של סך החברות הבורסאיות, היחס בין סך החוב להון עצמי, עלה מ-170% במחצית הראשונה של 2016 ל-211% במחצית השנייה. במקביל, כושר שירות החוב, היחס בין סך הרווח לסך תשלומים בגין החובות, ירד מ-300% ל-250%.

4. שיעור האחזקה של קרנות הנאמנות מסך האג"ח הקונצרניות הנסחרות בשוק הגיע בסוף חודש פברואר לכ-25%, כמעט הגבוה ביותר בעשור האחרון. לפני כחמש שנים, שיעור זה עמד על כ-15%. הבעיה עם החשיפה הגבוהה של קרנות הנאמנות לאפיק, שבמקרה מסיבה כלשהי מתרחשות ירידות שערים בשווקים, היא שדי מהר מתחילים פדיונות מסיביים של הציבור מהקרנות. מנהלי הקרנות נאלצים לממש במהירות את הניירות שברשותם ולהגביר עוד יותר את המגמה השלילית. ככל שחשיפת הקרנות לאפיק גבוהה יותר, כך הסיכון עולה.

5. האינפלציה בישראל התחילה לעלות לאחרונה. הריבית בארה"ב ממשיכה לעלות. מצב זה מגביר סיכוי שבעוד חצי שנה או יותר, גם בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית. שוק האג"ח לא ממש מוכן לכך ועלול להגיב בצורה יחסית חזקה לשינוי בסביבת הריבית. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מה עושים?

הגורמים השליליים ביחס לאפיק הקונצרני שהתחזקו לאחרונה לא צריכים לגרום לבהלה. השווקים הפיננסיים, כולל המניות, לא זולים באופן כללי גם בישראל וגם בחו"ל, וזה נמשך כבר לא מעט זמן. לכן, הממצאים שהוצגו לא בהכרח מרמזים שהמפולת בפתח.

יחד עם זאת, יש מקום לניהול סיכונים נכון. לא חייבים לנסות ו"לסחוט" את האג"ח הקונצרניות, במיוחד ברמת דירוג אשראי נמוכה, עד לטיפה האחרונה. יש מקום להקטין חשיפה לאג"ח המסוכנות יותר ולבחור באג"ח בעלות דירוג גבוה יותר, גם אם התשואה הפוטנציאלית שהן מעניקות נמוכה יותר.

יש להיות סלקטיביים בבחירת האג"ח הקונצרניות ולבדוק האם הפיצוי שהן מעניקות באמת מתאים למצב הפיננסי של החברה. המשקיעים צריכים לזכור שניהול השקעות זה גם למקסם את הרווחים, אך גם למזער את הפסדים האפשריים.

הכותב הוא אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש השקעות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dork 28/04/2017 10:06
    הגב לתגובה זו
    לא לשכוח לקצר מח"מים
  • 2.
    מאנו 27/04/2017 22:38
    הגב לתגובה זו
    יופי של נייר . סוג של נייר "ביניים" לא סולידי מדיי ולא מסוכן מדיי
  • 1.
    ריאליסט 27/04/2017 14:13
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה למנחשים
  • משקיע 27/04/2017 22:47
    הגב לתגובה זו
    נו ואם כך מה אתה מציע אגח קונצרני בדרוג aaa, מה אני צריך לפרש אותך? ואם אגח לכו לחברות בעולם, דרוג גבוהה ותשואה חיובית
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.