השינוי שביצעו הסוחרים הכבדים בת"א עם תחילת 2017

סוחר מעו"ף | (10)
נושאים בכתבה מעוף

הפעם נתרכז נטו במסחר באופציות מעו"ף ובמאפייני ציטוטים, ובפרט להשלכות ביטול באזל-3 צד-נגדי ולאיכות ציטוטים שהשתפרה באופציות הפחות סחירות, קרי סדרות רחוקות קלנדרית, עמוקות בכסף או רחוקות מהכסף.

נתחיל עם באזל-3 צד נגדי. במקור התקנות ההזויות (ביחס לשו"ק המעו"ף ושווקים סחירים אחרים עם פוזיציות מורכבות, המודל התאים בעיקרו לעסקאות OTC ודו-צדדיות מוגבלות במספרן) הללו היו אמורות להיכנס לתוקף בראשון ביולי 2016. זה אמנם נדחה ממש ברגע האחרון (מספר ימים) לחצי שנה, אך חלק גדול מהסוחרים כבר ביצע התאמות בפוזיציות ובמערכות שלהם מכיוון שהבנקים החלו לבחון אותם חודש-חודשיים לפני ובאופן כללי אינך רוצה לגרום לבנק לבעיית בטחונות עתידית. אצל הבנקים, יש לציין, היה חוסר ודאות רב ביחס ליישום בפועל (בפרט בכל הקשור ל-netting). באזור ספטמבר, בנק-ישראל פרסם הקלה סופר מהותית אשר הותירה תחת netting (שתחולתו גם הייתה בעלת סימני שאלה) קיזוז במצב של תזרים חסום באופציות. ב28 לדצמבר 2016 חדווה בר הסירה את המוקש הזה באופן סופי כאשר היא דחתה את ההוראות עד להוצאות מודל מעודכן של באזל (שיצר גם בעיות בעולם), SA-CCR, בעוד מספר שנים.

עד כאן זה היה סינית-בנקאית. מה זה עשה לשוק בפועל?

מאזור אפריל-מאי-יוני 2016 כל מי שיכל לצמצמם פוזיציות בוקסים, ובכללן היקף חוזים מקוזזים, ללא השפעה ניכרת אישית, עשה כן. אמנם ההוראה הייתה צריכה להיכנס לתוקף ביולי, אך יש גם עניין של פוזיציות בפקיעה הבינונית והרחוקה שאתה לא רוצה להיתקע עימם, וגם ניסיון להציג פוזיציה עם דרישת הון עתידית "שפויה" לבנק. דרישת ההון הפוטנציאלית לכל בוקס הייתה עצומה (אלפי ואף עשרות אלפי שקלים), ואפילו תחת netting (שהיה נתון בספק מסוים במימושים הבנקאיים הספציפיים) הדרישה עדיין הייתה גבוהה. יש גורמים שאף הפסיקו פעילות לאחר שבנקים התחילו לדבר עימם על דרישות הון.

מבין אלו שהמשיכו לפעול, הצמצום בפוזיציות היה מסיבי. יש פעילויות שאני מכיר שצמצמו היקף פוזיציות פתוחות (שברובן קוזז אחד עם השני בבוקסים) בפקטורים של פי-5 ופי-10.

התוצאה בשוק, הייתה משולה למצב בו מוציאים את השמן ממכונה. באופן טבעי, הזדמנויות של מיקרו-ארביטראז בין סטרייקים שונים מיושרים באופן מהיר על-ידי פעילים רבים. כולם לצורך העניין מוכנים לקנות חוזים בסטרייק 1450 אם אפשר לפזר אותם במכירות בסטרייקים אחרים. מנגנון זה הפסיק לעבוד על כמויות גדולות, מיוני 2016 ועד לכינואר 2017. קרי עדיין היה ניתן להעביר עשרות חוזים ללא קושי (מעבר לספרייד ולהשפעת מחיר הצפויות) אך מאות, אלפי, ועשרות אלפי חוזים..... חרקו. לא עברו טוב בשוק, ואף יצרו ניתוקי מחיר (עדיין קטנים, אך קיימים) בין חוזים בסטרייקים שונים בשל שיקולי מלאי מצרפי של השחקנים הפעילים בשוק.

מינואר 2017 אנו רואים יותר ויותר גורמים שמסירים מגבלות עצמיות על בוקסים, וזה מחזיר אט-אט שמן לגלגלי השיניים פה. אציין שיש עדיין חסם, שהינו דווקא מכיוון הבורסה, על היקף בוקסים והוא תרחיש שווי שוק שמאוד-מאוד לא מתאים לאופציות בכסף ובפרט עמוק בכסף ואשר עדיין גורם לפעילים להגביל את עצמם תוך פגיעה בשוק, אך זהו גורם שקיים שנים רבות. אם הבורסה תטפל גם בו, והטיפול בו הינו קל ופשוט מקצועית ואף ישפר את מערך התרחישים (שכן כיום ניתן להשתמש בעיוות הזה גם מצד השחקנים על-ידי ביצוע עסקאות יזומות בעמוקות שפוגעות בך כשהם off-price, והותרת אלו שעוזרות לך), אז ייתכן שהמצב יישתפר עוד יותר.

הדבר השני שהתרחש במקביל, מסוף 2016, הוא שמספר גורמים התחילו לצטט באופן הדוק יותר על אופציות פחות סחירות בתא-35 ובשקל-דולר, וכאן אני מתייחס בעיקר לפקיעות הרחוקות יותר, לפקיעה השבועית בדולר (שעדיין בשלב הרצה), ולאופציות עמוקות בכסף או רחוקות מהכסף. בעבר, אם היית פותח מסך על הפקיעה הרחוקה בתא-35 לעיתים קרובות היית רואה ספר ריק. גם בפקיעה הבינונית, הציטוטים לעיתים היו נשברים במהלך היום והספרייד על החוזה היה מטפס לעיתים אף למספר נקודות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המצב היום, הינו שונה. יש ציטוטים בכל הסטרייקים שקרובים לכסף. בעמוקות יש עד לכ-90 נקודות בכסף בתא-35 ובדולר-שקל ברוב הסטרייקים השוק. ברחוקות מהכסף יש כיום ציטוטים עד כמעט לאזור בו ערך האופציה מדגדג את השקלים הבודדים (בשל מחיר המינימום של שקל ושיקולי עמלה). יש גם היצעי מחיר-1 באופציות ששוות הרבה פחות מ-1, אך זה משיקולים אחרים.

בסדרה הבינונית (לחודש הבא אחרי הפקיעה הקרובה) הציטוטים אפילו הדוקים למדי כל היום. הספרייד אולי גבוה בעד כ50% מהסדרה הקרובה, אך הדוקים בהרבה מנכס הבסיס. הכמויות המצוטטות לא תמיד גדולות. לפעמים אפילו רק אופציה בודדת. אך אם "מכים" את אותה אופציה במחיר המוצג, לרוב יש נכונות של צדדים להיכנס מולך בכמויות גדולות. במובן זה, הציטוט מהווה אינדיקציית מחיר למחיר בו בהכרח מוכנים לבצע עסקה.

החשיבות של קיום שוק נזיל בסדרות שאינן החודשית הקרובה הינה בשני מישורים:

- גלגול פוזיציות מחודש לחודש (או חודשיים, או אף חצי שנה לדולר-שקל).

- ביצוע אסטרטגיות המערבות מספר פקיעות.

לאסטרטגיות של מספר פקיעות יש מספר שימושים. שימוש טריוואלי בשקל-דולר למשל, הוא קנייה של חוזים ארוכים (לחצי שנה) תוך מכירה של מספר דומה של חוזים קצרים (לחודש). פוזיציה זו, למעשה, יוצרת חשיפה להפרש עקומי הריבית ארה"ב-ישראל, ואם נתייחס לבנק ישראל כקבוע על האפס בטווח זמן זה אז למעשה לריבית האמריקאית העתידית ל6 חודשים. זוהי חשיפה שניתן להגיע בה, בשל המודל הביטחונות המופעל בארץ, אך לרמות חשיפה ניכרות ללא השכבת ביטחונות.

שימוש אחר, הינו במישור הוגה/סטייה. הסטייה של הפקיעה הבאה מגלמת בתוכה גם את הסטייה של הפקיעה הקודמת וגם את הסטייה שלאחריה. כך, לדוגמא, אם יש לנו סדרה לחודש וחודשיים, והחודש נסחר בסטייה של 10% והחודשיים בסטייה של 8%, למעשה (בסדר ראשון וגס!) זה מגלם שהתנודתיות הצפויה לחודש שבין חודש ל חודשיים הינה כ-6%. אפשרות המשחק פה הינה כפולה, ניתן הן לבנות פוזיציה שמשחקת על תמחור חסר/יתר של סטייה עתידית והן ניתן לבנות חשיפה קצרת טווח לאירוע צפוי לסוחר (אך לא לשוק) המגדיל סטייה קצרת טווח תוך עיקור שינוי הסטייה הארוך טווח.

מכיוון שמדובר בפועל בעקום סטייה, שממנו גם ניתן לחלץ הסתברות מגולמת עתידית לכל טווח סטרייקים, הרי שאופציות המשחק פה רבות יותר ומורכבות הרבה יותר מאשר מה שאפשר להתייחס בטור זה. אך אציין בקצרה שיש אפליקציות ביחס לאירועים בינאריים, למשל בחירות או הכרעות דומות אחרות, אשר יוצרים פילוג מולטי-מודאלי ביחס לערך הנכס העתידי.

מכל מקום, קיום הציטוטים בסדרות הפחות סחירות מאפשר בנייה קלה יותר של אסטרטגיות כאלה. אני ממליץ בחום למי שלא פתח מסך אופציות על הרחוקות, אלא מסתכל רק סביב הכסף על הקרובה, לפתוח ולראות את מצב השוק המצוטט, שכן הוא שונה מאוד היום ביחס לעבר בו המסכים פשוט היו ריקים בארוכות ולא היה בכלל טעם להסתכל. זה במיוחד מרשים, בהיקף השינוי, בשקל-דולר בו יש מספר רב יותר של פקיעות עתידיות אך גם בתא-35 המצב היום מאוד שונה ביחס לעבר.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון7 27/02/2017 11:54
    הגב לתגובה זו
    כשעומדים בשבועיות עם ציטוט של יחידה אחת ואתה מכה בהם..אין עם מי לדבר בהמשך...כאילו שמו הציטוט כדי לצאת לידי חובה. לגבי הארוע הבינארי שציינת אפשר דוגמא מהמסחר? למשל מכירת אוכף חודשי וקניית שבועי?
  • סוחר סחור 27/02/2017 12:43
    הגב לתגובה זו
    אוכף שבועי מול מול חודשי הינו ספקולציה ביחס לרמות הסטייה הגלומות בכסף בין שבוע-חודש (כאשר את מנטרל, אם זה ביחסים נכונים, את ה0-שבוע).... אירוע בינארי זה מורכב יותר. חשוב למשל על האולטימטום האמריקאי לסוריה ב2013 (אסד ונשק כימי) שהיה יכול להוביל למלחמה אזורית על מפתל גבולה של ישראל - זהו אירוע שאינו אירוע רגיל של תנודתיות, אלא יותר בינארי באופייו - יש סיכוי נמוך (נאמר 15%) לתנודה מטה חדה (נאמר -6%), וסיכוי של 85% לתנודה מעלה מתונה (נאמר 1%) - אך טווחי הביניים "פחות מלאים" - התוצאה של אירוע כזה, אם הוא דומיננטי, הוא שפרפרים (או אסטרטגיות אחרות) הם לאו דווקא בעלי ערך יורד עם התרחקות מהכסף - בדוגמא הסינטטית המתוארת הפרפר סביב מינוס 6% יהיה בעל ערך גבוה יותר ממינוס 3%. כאשר אתה מכניס לאירוע בינארי (או טרינומי וכולי) אשר יוצר פילוג מולטימודאלי מספר פקיעות - יש שלל משחקים אפשריוים על התרחישים בין פקיעות שונות והאם כל אחד מהפקיעות מגלם את הפילוג הלא-נורמאלי (לרוב - צפוי עקום fat-tailed ועם skew אך "גאוסי באופיו" סביב הכסף)....
  • תודה (ל"ת)
    רון7 28/02/2017 10:53
  • 2.
    דולר 27/02/2017 09:44
    הגב לתגובה זו
    דעתך על רכישת הדולרים של בנק ישראל ועל צעדים כאלה או אחרים שבנק ישראל עשוי לבצע .. אם בכלל תודה מראש
  • סוחר סחור 27/02/2017 11:04
    הגב לתגובה זו
    ובפרט - שלאור התעסוקה המלאה במשק, והמצב הטוב פה - עכשיו זה דווקא הזמן לעשות התאמות מבניות ולסגור מפעלים כושלים הדורשים סובסידיה (יקרה ומעוותת) של בנק-ישראל ולהפנות את העובדים לתעשיות אחרות שקולטות במרץ. התערבות מט"ח זה נכון בשביל להחליק זעזוע קצר טווח. אפילו בינוני. זה בסדר גם בעת משבר. אבל כעת? אין אבסורד גדול מזה בארץ. אבל בנק ישראל בינתיים ממשיך עם מדורות השקלים - ההשפעה של זה קצרת מועד. בטווח הבינוני-ארוך דווקא הגדלת הרזרבות חזקת את החוסן הכלכלי הישראלי - ולכן באופן פרדוקסלי זה דווקא מחזק את השקל....
  • שועל אדום 27/02/2017 13:49
    אתה לא באמת מאמין לנתון של 5% של הלמ"ס נכון ? שמש'קף רק מי שלא התייאש מלהגיע ללשכות התעסוקה . שלא לדבר על מי שעובד במשרה חלקית או משרה שאינה תואמת את כישוריו רק בגלל שאין משרות רציניות יותר. ואילו תעשיות קולטות במרץ ? האם מובטלי מפעל יצור בקרית שמונה יכולים להקלט כמתכנתים בסטארטפ שקם לו בשדרות רוטשילד? ובאמת הגיע הזמן שבנק ישראל יפסיק לשרוף שקלים...
  • 1.
    אלברט 27/02/2017 08:28
    הגב לתגובה זו
    אתה שולט בחומר אבל עם ברצונך שנבין מה כוונת המשורר תכתוב יותר פשוט וברור 90% מהקוראים לא יורדים לסוף דעתך. תודה.
  • סוחר סחור 27/02/2017 11:59
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר גם להיכנס לנושאים שהם מעבר להקדמה כאשר אתה מסביר כל מושג ומושג (למשל להסביר מה זה חוזה בהקשר של מעוף).
  • הוא כתב דברים בסיסיים במעוף (ל"ת)
    אבנר 27/02/2017 11:12
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.