השינוי שביצעו הסוחרים הכבדים בת"א עם תחילת 2017
הפעם נתרכז נטו במסחר באופציות מעו"ף ובמאפייני ציטוטים, ובפרט להשלכות ביטול באזל-3 צד-נגדי ולאיכות ציטוטים שהשתפרה באופציות הפחות סחירות, קרי סדרות רחוקות קלנדרית, עמוקות בכסף או רחוקות מהכסף.
נתחיל עם באזל-3 צד נגדי. במקור התקנות ההזויות (ביחס לשו"ק המעו"ף ושווקים סחירים אחרים עם פוזיציות מורכבות, המודל התאים בעיקרו לעסקאות OTC ודו-צדדיות מוגבלות במספרן) הללו היו אמורות להיכנס לתוקף בראשון ביולי 2016. זה אמנם נדחה ממש ברגע האחרון (מספר ימים) לחצי שנה, אך חלק גדול מהסוחרים כבר ביצע התאמות בפוזיציות ובמערכות שלהם מכיוון שהבנקים החלו לבחון אותם חודש-חודשיים לפני ובאופן כללי אינך רוצה לגרום לבנק לבעיית בטחונות עתידית. אצל הבנקים, יש לציין, היה חוסר ודאות רב ביחס ליישום בפועל (בפרט בכל הקשור ל-netting). באזור ספטמבר, בנק-ישראל פרסם הקלה סופר מהותית אשר הותירה תחת netting (שתחולתו גם הייתה בעלת סימני שאלה) קיזוז במצב של תזרים חסום באופציות. ב28 לדצמבר 2016 חדווה בר הסירה את המוקש הזה באופן סופי כאשר היא דחתה את ההוראות עד להוצאות מודל מעודכן של באזל (שיצר גם בעיות בעולם), SA-CCR, בעוד מספר שנים.
עד כאן זה היה סינית-בנקאית. מה זה עשה לשוק בפועל?
מאזור אפריל-מאי-יוני 2016 כל מי שיכל לצמצמם פוזיציות בוקסים, ובכללן היקף חוזים מקוזזים, ללא השפעה ניכרת אישית, עשה כן. אמנם ההוראה הייתה צריכה להיכנס לתוקף ביולי, אך יש גם עניין של פוזיציות בפקיעה הבינונית והרחוקה שאתה לא רוצה להיתקע עימם, וגם ניסיון להציג פוזיציה עם דרישת הון עתידית "שפויה" לבנק. דרישת ההון הפוטנציאלית לכל בוקס הייתה עצומה (אלפי ואף עשרות אלפי שקלים), ואפילו תחת netting (שהיה נתון בספק מסוים במימושים הבנקאיים הספציפיים) הדרישה עדיין הייתה גבוהה. יש גורמים שאף הפסיקו פעילות לאחר שבנקים התחילו לדבר עימם על דרישות הון.
מבין אלו שהמשיכו לפעול, הצמצום בפוזיציות היה מסיבי. יש פעילויות שאני מכיר שצמצמו היקף פוזיציות פתוחות (שברובן קוזז אחד עם השני בבוקסים) בפקטורים של פי-5 ופי-10.
- הבורסה התחרטה: המסחר במניית אופקו נדחה לסוף היום
- יום שלישי: לונג או שורט על המעוף - מה אומרים המשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוצאה בשוק, הייתה משולה למצב בו מוציאים את השמן ממכונה. באופן טבעי, הזדמנויות של מיקרו-ארביטראז בין סטרייקים שונים מיושרים באופן מהיר על-ידי פעילים רבים. כולם לצורך העניין מוכנים לקנות חוזים בסטרייק 1450 אם אפשר לפזר אותם במכירות בסטרייקים אחרים. מנגנון זה הפסיק לעבוד על כמויות גדולות, מיוני 2016 ועד לכינואר 2017. קרי עדיין היה ניתן להעביר עשרות חוזים ללא קושי (מעבר לספרייד ולהשפעת מחיר הצפויות) אך מאות, אלפי, ועשרות אלפי חוזים..... חרקו. לא עברו טוב בשוק, ואף יצרו ניתוקי מחיר (עדיין קטנים, אך קיימים) בין חוזים בסטרייקים שונים בשל שיקולי מלאי מצרפי של השחקנים הפעילים בשוק.
מינואר 2017 אנו רואים יותר ויותר גורמים שמסירים מגבלות עצמיות על בוקסים, וזה מחזיר אט-אט שמן לגלגלי השיניים פה. אציין שיש עדיין חסם, שהינו דווקא מכיוון הבורסה, על היקף בוקסים והוא תרחיש שווי שוק שמאוד-מאוד לא מתאים לאופציות בכסף ובפרט עמוק בכסף ואשר עדיין גורם לפעילים להגביל את עצמם תוך פגיעה בשוק, אך זהו גורם שקיים שנים רבות. אם הבורסה תטפל גם בו, והטיפול בו הינו קל ופשוט מקצועית ואף ישפר את מערך התרחישים (שכן כיום ניתן להשתמש בעיוות הזה גם מצד השחקנים על-ידי ביצוע עסקאות יזומות בעמוקות שפוגעות בך כשהם off-price, והותרת אלו שעוזרות לך), אז ייתכן שהמצב יישתפר עוד יותר.
הדבר השני שהתרחש במקביל, מסוף 2016, הוא שמספר גורמים התחילו לצטט באופן הדוק יותר על אופציות פחות סחירות בתא-35 ובשקל-דולר, וכאן אני מתייחס בעיקר לפקיעות הרחוקות יותר, לפקיעה השבועית בדולר (שעדיין בשלב הרצה), ולאופציות עמוקות בכסף או רחוקות מהכסף. בעבר, אם היית פותח מסך על הפקיעה הרחוקה בתא-35 לעיתים קרובות היית רואה ספר ריק. גם בפקיעה הבינונית, הציטוטים לעיתים היו נשברים במהלך היום והספרייד על החוזה היה מטפס לעיתים אף למספר נקודות.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
המצב היום, הינו שונה. יש ציטוטים בכל הסטרייקים שקרובים לכסף. בעמוקות יש עד לכ-90 נקודות בכסף בתא-35 ובדולר-שקל ברוב הסטרייקים השוק. ברחוקות מהכסף יש כיום ציטוטים עד כמעט לאזור בו ערך האופציה מדגדג את השקלים הבודדים (בשל מחיר המינימום של שקל ושיקולי עמלה). יש גם היצעי מחיר-1 באופציות ששוות הרבה פחות מ-1, אך זה משיקולים אחרים.
בסדרה הבינונית (לחודש הבא אחרי הפקיעה הקרובה) הציטוטים אפילו הדוקים למדי כל היום. הספרייד אולי גבוה בעד כ50% מהסדרה הקרובה, אך הדוקים בהרבה מנכס הבסיס. הכמויות המצוטטות לא תמיד גדולות. לפעמים אפילו רק אופציה בודדת. אך אם "מכים" את אותה אופציה במחיר המוצג, לרוב יש נכונות של צדדים להיכנס מולך בכמויות גדולות. במובן זה, הציטוט מהווה אינדיקציית מחיר למחיר בו בהכרח מוכנים לבצע עסקה.
החשיבות של קיום שוק נזיל בסדרות שאינן החודשית הקרובה הינה בשני מישורים:
- גלגול פוזיציות מחודש לחודש (או חודשיים, או אף חצי שנה לדולר-שקל).
- ביצוע אסטרטגיות המערבות מספר פקיעות.
לאסטרטגיות של מספר פקיעות יש מספר שימושים. שימוש טריוואלי בשקל-דולר למשל, הוא קנייה של חוזים ארוכים (לחצי שנה) תוך מכירה של מספר דומה של חוזים קצרים (לחודש). פוזיציה זו, למעשה, יוצרת חשיפה להפרש עקומי הריבית ארה"ב-ישראל, ואם נתייחס לבנק ישראל כקבוע על האפס בטווח זמן זה אז למעשה לריבית האמריקאית העתידית ל6 חודשים. זוהי חשיפה שניתן להגיע בה, בשל המודל הביטחונות המופעל בארץ, אך לרמות חשיפה ניכרות ללא השכבת ביטחונות.
שימוש אחר, הינו במישור הוגה/סטייה. הסטייה של הפקיעה הבאה מגלמת בתוכה גם את הסטייה של הפקיעה הקודמת וגם את הסטייה שלאחריה. כך, לדוגמא, אם יש לנו סדרה לחודש וחודשיים, והחודש נסחר בסטייה של 10% והחודשיים בסטייה של 8%, למעשה (בסדר ראשון וגס!) זה מגלם שהתנודתיות הצפויה לחודש שבין חודש ל חודשיים הינה כ-6%. אפשרות המשחק פה הינה כפולה, ניתן הן לבנות פוזיציה שמשחקת על תמחור חסר/יתר של סטייה עתידית והן ניתן לבנות חשיפה קצרת טווח לאירוע צפוי לסוחר (אך לא לשוק) המגדיל סטייה קצרת טווח תוך עיקור שינוי הסטייה הארוך טווח.
מכיוון שמדובר בפועל בעקום סטייה, שממנו גם ניתן לחלץ הסתברות מגולמת עתידית לכל טווח סטרייקים, הרי שאופציות המשחק פה רבות יותר ומורכבות הרבה יותר מאשר מה שאפשר להתייחס בטור זה. אך אציין בקצרה שיש אפליקציות ביחס לאירועים בינאריים, למשל בחירות או הכרעות דומות אחרות, אשר יוצרים פילוג מולטי-מודאלי ביחס לערך הנכס העתידי.
מכל מקום, קיום הציטוטים בסדרות הפחות סחירות מאפשר בנייה קלה יותר של אסטרטגיות כאלה. אני ממליץ בחום למי שלא פתח מסך אופציות על הרחוקות, אלא מסתכל רק סביב הכסף על הקרובה, לפתוח ולראות את מצב השוק המצוטט, שכן הוא שונה מאוד היום ביחס לעבר בו המסכים פשוט היו ריקים בארוכות ולא היה בכלל טעם להסתכל. זה במיוחד מרשים, בהיקף השינוי, בשקל-דולר בו יש מספר רב יותר של פקיעות עתידיות אך גם בתא-35 המצב היום מאוד שונה ביחס לעבר.
- 3.רון7 27/02/2017 11:54הגב לתגובה זוכשעומדים בשבועיות עם ציטוט של יחידה אחת ואתה מכה בהם..אין עם מי לדבר בהמשך...כאילו שמו הציטוט כדי לצאת לידי חובה. לגבי הארוע הבינארי שציינת אפשר דוגמא מהמסחר? למשל מכירת אוכף חודשי וקניית שבועי?
- סוחר סחור 27/02/2017 12:43הגב לתגובה זואוכף שבועי מול מול חודשי הינו ספקולציה ביחס לרמות הסטייה הגלומות בכסף בין שבוע-חודש (כאשר את מנטרל, אם זה ביחסים נכונים, את ה0-שבוע).... אירוע בינארי זה מורכב יותר. חשוב למשל על האולטימטום האמריקאי לסוריה ב2013 (אסד ונשק כימי) שהיה יכול להוביל למלחמה אזורית על מפתל גבולה של ישראל - זהו אירוע שאינו אירוע רגיל של תנודתיות, אלא יותר בינארי באופייו - יש סיכוי נמוך (נאמר 15%) לתנודה מטה חדה (נאמר -6%), וסיכוי של 85% לתנודה מעלה מתונה (נאמר 1%) - אך טווחי הביניים "פחות מלאים" - התוצאה של אירוע כזה, אם הוא דומיננטי, הוא שפרפרים (או אסטרטגיות אחרות) הם לאו דווקא בעלי ערך יורד עם התרחקות מהכסף - בדוגמא הסינטטית המתוארת הפרפר סביב מינוס 6% יהיה בעל ערך גבוה יותר ממינוס 3%. כאשר אתה מכניס לאירוע בינארי (או טרינומי וכולי) אשר יוצר פילוג מולטימודאלי מספר פקיעות - יש שלל משחקים אפשריוים על התרחישים בין פקיעות שונות והאם כל אחד מהפקיעות מגלם את הפילוג הלא-נורמאלי (לרוב - צפוי עקום fat-tailed ועם skew אך "גאוסי באופיו" סביב הכסף)....
- תודה (ל"ת)רון7 28/02/2017 10:53
- 2.דולר 27/02/2017 09:44הגב לתגובה זודעתך על רכישת הדולרים של בנק ישראל ועל צעדים כאלה או אחרים שבנק ישראל עשוי לבצע .. אם בכלל תודה מראש
- סוחר סחור 27/02/2017 11:04הגב לתגובה זוובפרט - שלאור התעסוקה המלאה במשק, והמצב הטוב פה - עכשיו זה דווקא הזמן לעשות התאמות מבניות ולסגור מפעלים כושלים הדורשים סובסידיה (יקרה ומעוותת) של בנק-ישראל ולהפנות את העובדים לתעשיות אחרות שקולטות במרץ. התערבות מט"ח זה נכון בשביל להחליק זעזוע קצר טווח. אפילו בינוני. זה בסדר גם בעת משבר. אבל כעת? אין אבסורד גדול מזה בארץ. אבל בנק ישראל בינתיים ממשיך עם מדורות השקלים - ההשפעה של זה קצרת מועד. בטווח הבינוני-ארוך דווקא הגדלת הרזרבות חזקת את החוסן הכלכלי הישראלי - ולכן באופן פרדוקסלי זה דווקא מחזק את השקל....
- שועל אדום 27/02/2017 13:49אתה לא באמת מאמין לנתון של 5% של הלמ"ס נכון ? שמש'קף רק מי שלא התייאש מלהגיע ללשכות התעסוקה . שלא לדבר על מי שעובד במשרה חלקית או משרה שאינה תואמת את כישוריו רק בגלל שאין משרות רציניות יותר. ואילו תעשיות קולטות במרץ ? האם מובטלי מפעל יצור בקרית שמונה יכולים להקלט כמתכנתים בסטארטפ שקם לו בשדרות רוטשילד? ובאמת הגיע הזמן שבנק ישראל יפסיק לשרוף שקלים...
- 1.אלברט 27/02/2017 08:28הגב לתגובה זואתה שולט בחומר אבל עם ברצונך שנבין מה כוונת המשורר תכתוב יותר פשוט וברור 90% מהקוראים לא יורדים לסוף דעתך. תודה.
- סוחר סחור 27/02/2017 11:59הגב לתגובה זואי אפשר גם להיכנס לנושאים שהם מעבר להקדמה כאשר אתה מסביר כל מושג ומושג (למשל להסביר מה זה חוזה בהקשר של מעוף).
- הוא כתב דברים בסיסיים במעוף (ל"ת)אבנר 27/02/2017 11:12הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
