עדיין בטוחות, פחות יציבות: מה עושים עם אג"ח ממשלתיות?

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, על מצבן הנוכחי של איגרות חוב ממשלתיות וכיצד יש לנהוג בהן

רונן מנחם | (1)
נושאים בכתבה אג"ח ממשלתיות

איגרות החוב הממשלתיות הן עדיין הנכס הבטוח שהכרנו, אך בתקופה הנוכחית, כשריח שינוי באוויר והעולם מתכונן לעידן של עליות ריבית - לא פלא שהן פחות יציבות. על המשקיעים להכיר בכך ולעשות את ההבחנה. שבחים רבים קושרים, ובצדק, לדוח התעסוקה של ארה"ב לסיכום חודש מאי. ביום שישי דווח על תוספת של 280 אלף מקומות עבודה חדשים - תוספת כזו בחודש בודד אינה עניין של מה בכך, מה עוד שרובה התנקז למגזר העסקי. שיעור הבלתי מועסקים אמנם עלה מעט, אך גם כאן ההסבר חיובי, מדובר בעלייה של כוח העבודה האזרחי, כך שהציבור חש אופטימי יותר ושב למעגל מחפשי העבודה; פשוט לא כולם מוצאים כבר בהתחלה.

דוח התעסוקה הוא המשתנה הכלכלי החשוב ביותר בכלכלה האמריקנית, ורבים ממתינים לו מידי חודש בכל רחבי העולם על מנת להעריך אם ואיזו השפעה תהיה לו על גובה הריבית. היום, כשמדובר על ריבית מזערית של עד 0.25%, שטיפחה והזינה את עליות שערי המניות ואיגרות החוב בשנים האחרונות, חשיבותו גדלה והולכת.

בתווך, נוצרה מציאות משונה משהו - המשקיעים מקווים להתאוששות כלכלית (לאחר שברבעון הראשון של 2015 התכווץ התוצר האמריקני במפתיע) ודוח תעסוקה חזק כגון זה האחרון תומך בכך, אך עדיף להם שהדוח לא יהיה "טוב מדי", על מנת שלא ישכנע את הפד להעלות את הריבית לראשונה מאז 2006. אצלו, הכל "ערוך ומוכן".

באמצע החודש מתוכנן הפד להתכנס ולקבל החלטה על גובה הריבית. רוב ההערכות הן כי הריבית לא תעלה לפני חודש ספטמבר, אך העצבנות תגדל לקראת שבוע הבא. המשקיעים יחששו שמא דוח התעסוקה הפתיע את הפד במידה כזו שתגרום לו להרהר בכל זאת בהקדמת המהלך.

מה עומד על הפרק מבחינת הפד?

הוא לא רוצה להעלות ריבית מוקדם מדי ואחר כך להורידה בשנית אם יתברר שההתאוששות הכלכלית מתעכבת, ו/או קצב האינפלציה לא מתקרב ליעד של 2% שהוכרז על ידו. יצוין, כי ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן של ארה"ב ב-0.2%, אך המדד ללא מוצרי מזון ואנרגיה עלה דווקא 1.8% ומכאן הדילמה, אם ימתין עד שישתכנע לחלוטין שהצמיחה והאינפלציה גבוהות מספיק, הוא עלול "לאחר את הרכבת", ובמקום להעלות את הריבית בקצב מדוד והדרגתי תוך מזעור זעזועים בשווקים, הריבית תעלה בקצב חד ומהיר, כדי למנוע בועות מחירים שונות - התלבטות לא פשוטה זו מנת חלקם של בנקים מרכזיים רבים אחרים.

על מנת לקבל החלטה מושכלת ככל הניתן, הפד הודיע בהזדמנויות שונות, כי החלטות הריבית תהיינה תלויות נתונים, כל אחד מהם יהיה בעל חשיבות רבה בהקשר זה. נסביר כי דוח התעסוקה אינו הנתון היחיד הקובע את המגמה הכלכלית. למעשה, מדובר בנתון בפיגור עם משמעות נמוכה במבט קדימה. נתונים כמו הזמנות מוצרים בני קיימא מבתי חרושת, מדדי מנהלי הרכש של חברות התעשייה וחברות המסחר והשירותים, סקרי סנטימנט של הצרכנים משקי הבית ועוד הם בלעי משמעות אינדיקטיבית יותר לגבי העתיד.

מדיניות התלות בנתוני הפד אכן תסייע לו לקבל החלטה מדויקת יותר מבחינת עיתוי, מינון וקצב עליית הריבית (תהליך המכונה נרמול). אולם, בדרך יגיבו השווקים השונים בעוצמה גדולה מבעבר לכל נתון שיתפרסם, שלילי או חיובי, בהתאם לציפיות או בניגוד להן, בעליות, או בירידות. הדבר אומר שלפנינו תקופה של תנודתיות חדה, כפי שכבר רואים בהתנהלות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב - תשואת הפדיון על אג"ח אמריקניות ל-10 שנים ירדה מ-2.6% באמצע ספטמבר האחרון ל-1.7% בתחילת פברואר ועלתה שנית ל-2.4% היום. כשמדובר באג"ח ארוכה כל כך, לתנודות כאלו יש משמעות רבה מבחינת רווחי והפסדי ההון של משקיעיה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

החדשות הטובות - מדובר בנכס בטוח 

נכס חוף מבטחים. המחזיקים בו יפגשו בכסף בסוף התהליך. החוששים שיוון, לדוגמא, תצא מגוש האירו ותגרור מפולת בשווקים, ישמחו להחזיק בו לזמן מה בכמויות גדולות, גם אם יסתמן שהריבית עומדת לעלות. החדשות הפחות טובות, שגם נכס בטוח כל כך נתון לתנודות גדולות מאוד, שרק הולכות ומחריפות במציאות הנוכחית. טוב יעשו המשקיעים אם יתרגלו להבחנה הזו. והמלצה נוספת, לא להניח המשכיות, לא לירידות ולא לעליות, חדות ככל שיהיו, גם כשיש כותרות צעקניות בתקשורת הכלכלית.

כשהצפי הוא לעליית ריבית, בסופו של יום גם תשואות הפדיון יעלו, הן בארה"ב והן בשווקים שעוקבים אחריהם, כמו השוק הישראלי. אך בדרך יהיו עוד גלים רבים של עליות וירידות, והדרך הנכונה ביותר ברמה היומיומית לדעתי היא ככלל לא להגיב להם באגרסיביות. הכותרות "לא עוזרות", אך המשקיע הבוגר של ימינו צריך לעשות את ההבחנה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החוסכים/ משקיעים ממנים את ההתאוששות על חשבון תשואות (ל"ת)
    לימון סחוט 07/06/2015 18:43
    הגב לתגובה זו
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.43%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.