עדיין בטוחות, פחות יציבות: מה עושים עם אג"ח ממשלתיות?

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, על מצבן הנוכחי של איגרות חוב ממשלתיות וכיצד יש לנהוג בהן

רונן מנחם | (1)
נושאים בכתבה אג"ח ממשלתיות

איגרות החוב הממשלתיות הן עדיין הנכס הבטוח שהכרנו, אך בתקופה הנוכחית, כשריח שינוי באוויר והעולם מתכונן לעידן של עליות ריבית - לא פלא שהן פחות יציבות. על המשקיעים להכיר בכך ולעשות את ההבחנה. שבחים רבים קושרים, ובצדק, לדוח התעסוקה של ארה"ב לסיכום חודש מאי. ביום שישי דווח על תוספת של 280 אלף מקומות עבודה חדשים - תוספת כזו בחודש בודד אינה עניין של מה בכך, מה עוד שרובה התנקז למגזר העסקי. שיעור הבלתי מועסקים אמנם עלה מעט, אך גם כאן ההסבר חיובי, מדובר בעלייה של כוח העבודה האזרחי, כך שהציבור חש אופטימי יותר ושב למעגל מחפשי העבודה; פשוט לא כולם מוצאים כבר בהתחלה.

דוח התעסוקה הוא המשתנה הכלכלי החשוב ביותר בכלכלה האמריקנית, ורבים ממתינים לו מידי חודש בכל רחבי העולם על מנת להעריך אם ואיזו השפעה תהיה לו על גובה הריבית. היום, כשמדובר על ריבית מזערית של עד 0.25%, שטיפחה והזינה את עליות שערי המניות ואיגרות החוב בשנים האחרונות, חשיבותו גדלה והולכת.

בתווך, נוצרה מציאות משונה משהו - המשקיעים מקווים להתאוששות כלכלית (לאחר שברבעון הראשון של 2015 התכווץ התוצר האמריקני במפתיע) ודוח תעסוקה חזק כגון זה האחרון תומך בכך, אך עדיף להם שהדוח לא יהיה "טוב מדי", על מנת שלא ישכנע את הפד להעלות את הריבית לראשונה מאז 2006. אצלו, הכל "ערוך ומוכן".

באמצע החודש מתוכנן הפד להתכנס ולקבל החלטה על גובה הריבית. רוב ההערכות הן כי הריבית לא תעלה לפני חודש ספטמבר, אך העצבנות תגדל לקראת שבוע הבא. המשקיעים יחששו שמא דוח התעסוקה הפתיע את הפד במידה כזו שתגרום לו להרהר בכל זאת בהקדמת המהלך.

מה עומד על הפרק מבחינת הפד?

הוא לא רוצה להעלות ריבית מוקדם מדי ואחר כך להורידה בשנית אם יתברר שההתאוששות הכלכלית מתעכבת, ו/או קצב האינפלציה לא מתקרב ליעד של 2% שהוכרז על ידו. יצוין, כי ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן של ארה"ב ב-0.2%, אך המדד ללא מוצרי מזון ואנרגיה עלה דווקא 1.8% ומכאן הדילמה, אם ימתין עד שישתכנע לחלוטין שהצמיחה והאינפלציה גבוהות מספיק, הוא עלול "לאחר את הרכבת", ובמקום להעלות את הריבית בקצב מדוד והדרגתי תוך מזעור זעזועים בשווקים, הריבית תעלה בקצב חד ומהיר, כדי למנוע בועות מחירים שונות - התלבטות לא פשוטה זו מנת חלקם של בנקים מרכזיים רבים אחרים.

על מנת לקבל החלטה מושכלת ככל הניתן, הפד הודיע בהזדמנויות שונות, כי החלטות הריבית תהיינה תלויות נתונים, כל אחד מהם יהיה בעל חשיבות רבה בהקשר זה. נסביר כי דוח התעסוקה אינו הנתון היחיד הקובע את המגמה הכלכלית. למעשה, מדובר בנתון בפיגור עם משמעות נמוכה במבט קדימה. נתונים כמו הזמנות מוצרים בני קיימא מבתי חרושת, מדדי מנהלי הרכש של חברות התעשייה וחברות המסחר והשירותים, סקרי סנטימנט של הצרכנים משקי הבית ועוד הם בלעי משמעות אינדיקטיבית יותר לגבי העתיד.

מדיניות התלות בנתוני הפד אכן תסייע לו לקבל החלטה מדויקת יותר מבחינת עיתוי, מינון וקצב עליית הריבית (תהליך המכונה נרמול). אולם, בדרך יגיבו השווקים השונים בעוצמה גדולה מבעבר לכל נתון שיתפרסם, שלילי או חיובי, בהתאם לציפיות או בניגוד להן, בעליות, או בירידות. הדבר אומר שלפנינו תקופה של תנודתיות חדה, כפי שכבר רואים בהתנהלות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב - תשואת הפדיון על אג"ח אמריקניות ל-10 שנים ירדה מ-2.6% באמצע ספטמבר האחרון ל-1.7% בתחילת פברואר ועלתה שנית ל-2.4% היום. כשמדובר באג"ח ארוכה כל כך, לתנודות כאלו יש משמעות רבה מבחינת רווחי והפסדי ההון של משקיעיה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

החדשות הטובות - מדובר בנכס בטוח 

נכס חוף מבטחים. המחזיקים בו יפגשו בכסף בסוף התהליך. החוששים שיוון, לדוגמא, תצא מגוש האירו ותגרור מפולת בשווקים, ישמחו להחזיק בו לזמן מה בכמויות גדולות, גם אם יסתמן שהריבית עומדת לעלות. החדשות הפחות טובות, שגם נכס בטוח כל כך נתון לתנודות גדולות מאוד, שרק הולכות ומחריפות במציאות הנוכחית. טוב יעשו המשקיעים אם יתרגלו להבחנה הזו. והמלצה נוספת, לא להניח המשכיות, לא לירידות ולא לעליות, חדות ככל שיהיו, גם כשיש כותרות צעקניות בתקשורת הכלכלית.

כשהצפי הוא לעליית ריבית, בסופו של יום גם תשואות הפדיון יעלו, הן בארה"ב והן בשווקים שעוקבים אחריהם, כמו השוק הישראלי. אך בדרך יהיו עוד גלים רבים של עליות וירידות, והדרך הנכונה ביותר ברמה היומיומית לדעתי היא ככלל לא להגיב להם באגרסיביות. הכותרות "לא עוזרות", אך המשקיע הבוגר של ימינו צריך לעשות את ההבחנה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החוסכים/ משקיעים ממנים את ההתאוששות על חשבון תשואות (ל"ת)
    לימון סחוט 07/06/2015 18:43
    הגב לתגובה זו
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.