דרושה תפישת עולם: שר האוצר הבא חייב להיות בעל חזון ברור

רון הקיני, ראש צוות אג"ח באקסלנס, על הדרישות ההכרחיות של שר האוצר החדש בממשלה שאחרי בחירות 2015
רון הקיני | (1)
נושאים בכתבה משרד האוצר

תפקיד שר האוצר הוא תפקיד כפוי טובה. בעבר הוא זה שהיה צריך לומר "אין לי". כעת נראה שבנוסף לכך, הוא שצריך לגלות שקיים הבדל גדול בין הצהרות בדבר הצורך ברפורמות ובין ביצוען. מסיבה זו מפתיע למדי שרשימת המועמדים לתפקיד שר האוצר הולכת ומתארכת, כאשר רק לאחרונה הצטרפו מנואל טרכטנברג ומשה כחלון למירוץ. נראה כי למרות ההתחממות הצבאית בעת האחרונה, עדיין סביר מאוד כי הבחירות הקרובות יעסקו בעיקר בנושאים כלכליים חברתיים. לכן לדמותו של שר האוצר הבא יש משקל לא קטן בתהליך קבלת ההחלטות של הבוחרים.

מנואל טרכטנברג, משה כחלון, יאיר לפיד, ישראל כץ, יובל שטייניץ וגלעד ארדן הם רק חלק מהרשימה. נשאלת השאלה מה כל אחד מהמועמדים יעשה כשייכנס לתפקידו כשר אוצר, מה הלקח שכל אחד מהמועמדים למד מכהונתו הקצרה מדי של לפיד (כולל לפיד עצמו) ויעשה בדומה לו או שונה ממנו.

למרות ההבדלים בניסיון, בותק, בבקיאות הכלכלית, ניתן לומר כי בסך הכל למועמדים יש תפישת עולם ליברלית. ניתן לשמוע מדברים לא מעט על תחרותיות להורדת יוקר המחיה ועל הצורך ברפורמות שיגרמו להסרת חסמים, להקטנת הריכוזיות ותחרות בענפים השונים. חלקם כבר הכין תכניות רפורמות בתחומי הדיור, המזון, התקשורת והפיננסים. הדיבור על רפורמות בענפים השונים נהפך לקונצנזוס וזכה להסכמה רחבה בקרב הציבור, בתור המכנה המשותף הרחב ביותר.

תקופת כהונתו של לפיד הראתה שבכדי ליישם רפורמות אלו, צריך לא רק להסתפק בהכנת תכניות והקמות וועדות שימליצו את המלצותיהן. התברר כי במצב הקיים רבות מהמלצות הוועדות לא התקבלו, לא יושמו או נידחו ומוסמסו בסופו של דבר. בכדי שרפורמות יצליחו הן צריכות להיות חלק ממשנה כלכלית סדורה של שר האוצר הבא, כחלק ממדיניות כלכלית ברורה עם תפישת עולם בנושאים מהותיים, כגון מידת המעורבות הממשלה בחיים הכלכלייים במשק, עם אמירה ברורה לגבי החזון הכלכלי של ישראל בדבר צמיחה ארוכת טווח, הרחבת התעסוקה, עידוד השקעות ויצוא, ומלחמה אמיתית באי שויון ובעוני.

רק תפישת עולם ברורה ומגובשת ומדיניות כלכלית סדורה שכזו, תאפשר לשר האוצר הבא לעמוד בנחישות אל מול אנשי משרד הביטחון הצפויים להמשיך להטיל עליו את האחריות לאסון הצבאי הבא. רק היא תאפשר לו לעמוד מול אנשיו, פקידי משרד האוצר, המאיימים עליו באסון כלכלי במידה ולא יעמוד ביעד הגירעון הרצוי על פי דעתם. בהיעדר נחישות זו, שוב נשמע על אותו קיצוץ רוחבי מוכר וידוע בתקציבים החברתיים.

תפישת העולם הכלכלית של שר האוצר היא זו שאמורה לתת לשר האוצר הבא את האומץ והנחישות לבצע את הרפורמות הדרושות. היא זו שתספק לו את האומץ והנחישות לעמוד מול גופי המדינה המונעים את הורדת מחירי הדיור, לעמוד מול השחיתות, לצאת למלחמת חורמה בהון השחור ולעמוד איתן מול קבוצות לחץ ואינטרסנטים שלא רואים את טובת הציבור. רק תפישת עולם מגובשת שכזו תוביל לנחישות הדרושה בכדי לחתור למגע בהתמודדות עם האתגרים הגדולים הניצבים בפני המשק.

אך בכדי שהרפורמות יצליחו, הן צריכות להיות מיושמות בפועל ע"י שר אוצר בעל יכולת ביצוע. לכן על שר האוצר הבא לבוא עם תוכניות מוכנות - הבטחות לעתיד טוב יותר בעוד שנתיים אינן תרופה למצב הקיים, והמציאות הראתה שפעולות שאינן מבוצעות בתחילת כהונתו של שר, קיים ספק רב אם יבוצעו בכלל בהמשך הכהונה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יכולת ביצוע מתבטאת בעיקר ביכולת לקבל החלטות, להעביר תכניות ולגייס את הגורמים הרלוונטים לתהליך תוך כדי הסרת צווארי הבקבוק והסתימות הביורוקרטיות. אך יכולת ביצוע אפקטיבית יכולה להיות קיימת רק במידה וקיים שיתוף פעולה מלא עם ראש הממשלה וגיבוי מלא ממנו. מעבר לכך , יכולת ביצוע אפקטיבית תהיה אפשרית רק אם הדרג המקצועי במשרד האוצר שותף מלא ונחוש לבצע את מדיניותו של השר. הוכח כי קל מאוד למסמס תהליכי שינוי כאשר אין שיתוף פעולה מלא ונחישות בקרב אותם גורמים.

רבים מהמועמדים לתפקיד שר אוצר מפריחים סיסמאות בדבר תכניות לרפורמות שהם מכינים עם מיטב המומחים. אך אלה יוכלו לצאת לפועל ולהצליח רק במידה ויהיו חלק ממדיניות כלכלית מגובשת כוללת המותווית ע"י שר האוצר בעל תפישת עולם וחזון כלכלי ברור, ורק אם יבוצעו באומץ ובנחישות בידי שר אוצר בעל יכולות ביצוע אופרטיביות - היש כזה בנמצא?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יובל 27/01/2015 23:22
    הגב לתגובה זו
    אם הוא יחזור לתפקיד שר האוצר. טור ישר ולעניין, כתוב יפה מאוד
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.