דרושה תפישת עולם: שר האוצר הבא חייב להיות בעל חזון ברור

רון הקיני, ראש צוות אג"ח באקסלנס, על הדרישות ההכרחיות של שר האוצר החדש בממשלה שאחרי בחירות 2015
רון הקיני | (1)
נושאים בכתבה משרד האוצר

תפקיד שר האוצר הוא תפקיד כפוי טובה. בעבר הוא זה שהיה צריך לומר "אין לי". כעת נראה שבנוסף לכך, הוא שצריך לגלות שקיים הבדל גדול בין הצהרות בדבר הצורך ברפורמות ובין ביצוען. מסיבה זו מפתיע למדי שרשימת המועמדים לתפקיד שר האוצר הולכת ומתארכת, כאשר רק לאחרונה הצטרפו מנואל טרכטנברג ומשה כחלון למירוץ. נראה כי למרות ההתחממות הצבאית בעת האחרונה, עדיין סביר מאוד כי הבחירות הקרובות יעסקו בעיקר בנושאים כלכליים חברתיים. לכן לדמותו של שר האוצר הבא יש משקל לא קטן בתהליך קבלת ההחלטות של הבוחרים.

מנואל טרכטנברג, משה כחלון, יאיר לפיד, ישראל כץ, יובל שטייניץ וגלעד ארדן הם רק חלק מהרשימה. נשאלת השאלה מה כל אחד מהמועמדים יעשה כשייכנס לתפקידו כשר אוצר, מה הלקח שכל אחד מהמועמדים למד מכהונתו הקצרה מדי של לפיד (כולל לפיד עצמו) ויעשה בדומה לו או שונה ממנו.

למרות ההבדלים בניסיון, בותק, בבקיאות הכלכלית, ניתן לומר כי בסך הכל למועמדים יש תפישת עולם ליברלית. ניתן לשמוע מדברים לא מעט על תחרותיות להורדת יוקר המחיה ועל הצורך ברפורמות שיגרמו להסרת חסמים, להקטנת הריכוזיות ותחרות בענפים השונים. חלקם כבר הכין תכניות רפורמות בתחומי הדיור, המזון, התקשורת והפיננסים. הדיבור על רפורמות בענפים השונים נהפך לקונצנזוס וזכה להסכמה רחבה בקרב הציבור, בתור המכנה המשותף הרחב ביותר.

תקופת כהונתו של לפיד הראתה שבכדי ליישם רפורמות אלו, צריך לא רק להסתפק בהכנת תכניות והקמות וועדות שימליצו את המלצותיהן. התברר כי במצב הקיים רבות מהמלצות הוועדות לא התקבלו, לא יושמו או נידחו ומוסמסו בסופו של דבר. בכדי שרפורמות יצליחו הן צריכות להיות חלק ממשנה כלכלית סדורה של שר האוצר הבא, כחלק ממדיניות כלכלית ברורה עם תפישת עולם בנושאים מהותיים, כגון מידת המעורבות הממשלה בחיים הכלכלייים במשק, עם אמירה ברורה לגבי החזון הכלכלי של ישראל בדבר צמיחה ארוכת טווח, הרחבת התעסוקה, עידוד השקעות ויצוא, ומלחמה אמיתית באי שויון ובעוני.

רק תפישת עולם ברורה ומגובשת ומדיניות כלכלית סדורה שכזו, תאפשר לשר האוצר הבא לעמוד בנחישות אל מול אנשי משרד הביטחון הצפויים להמשיך להטיל עליו את האחריות לאסון הצבאי הבא. רק היא תאפשר לו לעמוד מול אנשיו, פקידי משרד האוצר, המאיימים עליו באסון כלכלי במידה ולא יעמוד ביעד הגירעון הרצוי על פי דעתם. בהיעדר נחישות זו, שוב נשמע על אותו קיצוץ רוחבי מוכר וידוע בתקציבים החברתיים.

תפישת העולם הכלכלית של שר האוצר היא זו שאמורה לתת לשר האוצר הבא את האומץ והנחישות לבצע את הרפורמות הדרושות. היא זו שתספק לו את האומץ והנחישות לעמוד מול גופי המדינה המונעים את הורדת מחירי הדיור, לעמוד מול השחיתות, לצאת למלחמת חורמה בהון השחור ולעמוד איתן מול קבוצות לחץ ואינטרסנטים שלא רואים את טובת הציבור. רק תפישת עולם מגובשת שכזו תוביל לנחישות הדרושה בכדי לחתור למגע בהתמודדות עם האתגרים הגדולים הניצבים בפני המשק.

אך בכדי שהרפורמות יצליחו, הן צריכות להיות מיושמות בפועל ע"י שר אוצר בעל יכולת ביצוע. לכן על שר האוצר הבא לבוא עם תוכניות מוכנות - הבטחות לעתיד טוב יותר בעוד שנתיים אינן תרופה למצב הקיים, והמציאות הראתה שפעולות שאינן מבוצעות בתחילת כהונתו של שר, קיים ספק רב אם יבוצעו בכלל בהמשך הכהונה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יכולת ביצוע מתבטאת בעיקר ביכולת לקבל החלטות, להעביר תכניות ולגייס את הגורמים הרלוונטים לתהליך תוך כדי הסרת צווארי הבקבוק והסתימות הביורוקרטיות. אך יכולת ביצוע אפקטיבית יכולה להיות קיימת רק במידה וקיים שיתוף פעולה מלא עם ראש הממשלה וגיבוי מלא ממנו. מעבר לכך , יכולת ביצוע אפקטיבית תהיה אפשרית רק אם הדרג המקצועי במשרד האוצר שותף מלא ונחוש לבצע את מדיניותו של השר. הוכח כי קל מאוד למסמס תהליכי שינוי כאשר אין שיתוף פעולה מלא ונחישות בקרב אותם גורמים.

רבים מהמועמדים לתפקיד שר אוצר מפריחים סיסמאות בדבר תכניות לרפורמות שהם מכינים עם מיטב המומחים. אך אלה יוכלו לצאת לפועל ולהצליח רק במידה ויהיו חלק ממדיניות כלכלית מגובשת כוללת המותווית ע"י שר האוצר בעל תפישת עולם וחזון כלכלי ברור, ורק אם יבוצעו באומץ ובנחישות בידי שר אוצר בעל יכולות ביצוע אופרטיביות - היש כזה בנמצא?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יובל 27/01/2015 23:22
    הגב לתגובה זו
    אם הוא יחזור לתפקיד שר האוצר. טור ישר ולעניין, כתוב יפה מאוד
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: