דרושה תפישת עולם: שר האוצר הבא חייב להיות בעל חזון ברור

רון הקיני, ראש צוות אג"ח באקסלנס, על הדרישות ההכרחיות של שר האוצר החדש בממשלה שאחרי בחירות 2015
רון הקיני | (1)
נושאים בכתבה משרד האוצר

תפקיד שר האוצר הוא תפקיד כפוי טובה. בעבר הוא זה שהיה צריך לומר "אין לי". כעת נראה שבנוסף לכך, הוא שצריך לגלות שקיים הבדל גדול בין הצהרות בדבר הצורך ברפורמות ובין ביצוען. מסיבה זו מפתיע למדי שרשימת המועמדים לתפקיד שר האוצר הולכת ומתארכת, כאשר רק לאחרונה הצטרפו מנואל טרכטנברג ומשה כחלון למירוץ. נראה כי למרות ההתחממות הצבאית בעת האחרונה, עדיין סביר מאוד כי הבחירות הקרובות יעסקו בעיקר בנושאים כלכליים חברתיים. לכן לדמותו של שר האוצר הבא יש משקל לא קטן בתהליך קבלת ההחלטות של הבוחרים.

מנואל טרכטנברג, משה כחלון, יאיר לפיד, ישראל כץ, יובל שטייניץ וגלעד ארדן הם רק חלק מהרשימה. נשאלת השאלה מה כל אחד מהמועמדים יעשה כשייכנס לתפקידו כשר אוצר, מה הלקח שכל אחד מהמועמדים למד מכהונתו הקצרה מדי של לפיד (כולל לפיד עצמו) ויעשה בדומה לו או שונה ממנו.

למרות ההבדלים בניסיון, בותק, בבקיאות הכלכלית, ניתן לומר כי בסך הכל למועמדים יש תפישת עולם ליברלית. ניתן לשמוע מדברים לא מעט על תחרותיות להורדת יוקר המחיה ועל הצורך ברפורמות שיגרמו להסרת חסמים, להקטנת הריכוזיות ותחרות בענפים השונים. חלקם כבר הכין תכניות רפורמות בתחומי הדיור, המזון, התקשורת והפיננסים. הדיבור על רפורמות בענפים השונים נהפך לקונצנזוס וזכה להסכמה רחבה בקרב הציבור, בתור המכנה המשותף הרחב ביותר.

תקופת כהונתו של לפיד הראתה שבכדי ליישם רפורמות אלו, צריך לא רק להסתפק בהכנת תכניות והקמות וועדות שימליצו את המלצותיהן. התברר כי במצב הקיים רבות מהמלצות הוועדות לא התקבלו, לא יושמו או נידחו ומוסמסו בסופו של דבר. בכדי שרפורמות יצליחו הן צריכות להיות חלק ממשנה כלכלית סדורה של שר האוצר הבא, כחלק ממדיניות כלכלית ברורה עם תפישת עולם בנושאים מהותיים, כגון מידת המעורבות הממשלה בחיים הכלכלייים במשק, עם אמירה ברורה לגבי החזון הכלכלי של ישראל בדבר צמיחה ארוכת טווח, הרחבת התעסוקה, עידוד השקעות ויצוא, ומלחמה אמיתית באי שויון ובעוני.

רק תפישת עולם ברורה ומגובשת ומדיניות כלכלית סדורה שכזו, תאפשר לשר האוצר הבא לעמוד בנחישות אל מול אנשי משרד הביטחון הצפויים להמשיך להטיל עליו את האחריות לאסון הצבאי הבא. רק היא תאפשר לו לעמוד מול אנשיו, פקידי משרד האוצר, המאיימים עליו באסון כלכלי במידה ולא יעמוד ביעד הגירעון הרצוי על פי דעתם. בהיעדר נחישות זו, שוב נשמע על אותו קיצוץ רוחבי מוכר וידוע בתקציבים החברתיים.

תפישת העולם הכלכלית של שר האוצר היא זו שאמורה לתת לשר האוצר הבא את האומץ והנחישות לבצע את הרפורמות הדרושות. היא זו שתספק לו את האומץ והנחישות לעמוד מול גופי המדינה המונעים את הורדת מחירי הדיור, לעמוד מול השחיתות, לצאת למלחמת חורמה בהון השחור ולעמוד איתן מול קבוצות לחץ ואינטרסנטים שלא רואים את טובת הציבור. רק תפישת עולם מגובשת שכזו תוביל לנחישות הדרושה בכדי לחתור למגע בהתמודדות עם האתגרים הגדולים הניצבים בפני המשק.

אך בכדי שהרפורמות יצליחו, הן צריכות להיות מיושמות בפועל ע"י שר אוצר בעל יכולת ביצוע. לכן על שר האוצר הבא לבוא עם תוכניות מוכנות - הבטחות לעתיד טוב יותר בעוד שנתיים אינן תרופה למצב הקיים, והמציאות הראתה שפעולות שאינן מבוצעות בתחילת כהונתו של שר, קיים ספק רב אם יבוצעו בכלל בהמשך הכהונה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יכולת ביצוע מתבטאת בעיקר ביכולת לקבל החלטות, להעביר תכניות ולגייס את הגורמים הרלוונטים לתהליך תוך כדי הסרת צווארי הבקבוק והסתימות הביורוקרטיות. אך יכולת ביצוע אפקטיבית יכולה להיות קיימת רק במידה וקיים שיתוף פעולה מלא עם ראש הממשלה וגיבוי מלא ממנו. מעבר לכך , יכולת ביצוע אפקטיבית תהיה אפשרית רק אם הדרג המקצועי במשרד האוצר שותף מלא ונחוש לבצע את מדיניותו של השר. הוכח כי קל מאוד למסמס תהליכי שינוי כאשר אין שיתוף פעולה מלא ונחישות בקרב אותם גורמים.

רבים מהמועמדים לתפקיד שר אוצר מפריחים סיסמאות בדבר תכניות לרפורמות שהם מכינים עם מיטב המומחים. אך אלה יוכלו לצאת לפועל ולהצליח רק במידה ויהיו חלק ממדיניות כלכלית מגובשת כוללת המותווית ע"י שר האוצר בעל תפישת עולם וחזון כלכלי ברור, ורק אם יבוצעו באומץ ובנחישות בידי שר אוצר בעל יכולות ביצוע אופרטיביות - היש כזה בנמצא?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יובל 27/01/2015 23:22
    הגב לתגובה זו
    אם הוא יחזור לתפקיד שר האוצר. טור ישר ולעניין, כתוב יפה מאוד
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.