דרושה תפישת עולם: שר האוצר הבא חייב להיות בעל חזון ברור

רון הקיני, ראש צוות אג"ח באקסלנס, על הדרישות ההכרחיות של שר האוצר החדש בממשלה שאחרי בחירות 2015
רון הקיני | (1)
נושאים בכתבה משרד האוצר

תפקיד שר האוצר הוא תפקיד כפוי טובה. בעבר הוא זה שהיה צריך לומר "אין לי". כעת נראה שבנוסף לכך, הוא שצריך לגלות שקיים הבדל גדול בין הצהרות בדבר הצורך ברפורמות ובין ביצוען. מסיבה זו מפתיע למדי שרשימת המועמדים לתפקיד שר האוצר הולכת ומתארכת, כאשר רק לאחרונה הצטרפו מנואל טרכטנברג ומשה כחלון למירוץ. נראה כי למרות ההתחממות הצבאית בעת האחרונה, עדיין סביר מאוד כי הבחירות הקרובות יעסקו בעיקר בנושאים כלכליים חברתיים. לכן לדמותו של שר האוצר הבא יש משקל לא קטן בתהליך קבלת ההחלטות של הבוחרים.

מנואל טרכטנברג, משה כחלון, יאיר לפיד, ישראל כץ, יובל שטייניץ וגלעד ארדן הם רק חלק מהרשימה. נשאלת השאלה מה כל אחד מהמועמדים יעשה כשייכנס לתפקידו כשר אוצר, מה הלקח שכל אחד מהמועמדים למד מכהונתו הקצרה מדי של לפיד (כולל לפיד עצמו) ויעשה בדומה לו או שונה ממנו.

למרות ההבדלים בניסיון, בותק, בבקיאות הכלכלית, ניתן לומר כי בסך הכל למועמדים יש תפישת עולם ליברלית. ניתן לשמוע מדברים לא מעט על תחרותיות להורדת יוקר המחיה ועל הצורך ברפורמות שיגרמו להסרת חסמים, להקטנת הריכוזיות ותחרות בענפים השונים. חלקם כבר הכין תכניות רפורמות בתחומי הדיור, המזון, התקשורת והפיננסים. הדיבור על רפורמות בענפים השונים נהפך לקונצנזוס וזכה להסכמה רחבה בקרב הציבור, בתור המכנה המשותף הרחב ביותר.

תקופת כהונתו של לפיד הראתה שבכדי ליישם רפורמות אלו, צריך לא רק להסתפק בהכנת תכניות והקמות וועדות שימליצו את המלצותיהן. התברר כי במצב הקיים רבות מהמלצות הוועדות לא התקבלו, לא יושמו או נידחו ומוסמסו בסופו של דבר. בכדי שרפורמות יצליחו הן צריכות להיות חלק ממשנה כלכלית סדורה של שר האוצר הבא, כחלק ממדיניות כלכלית ברורה עם תפישת עולם בנושאים מהותיים, כגון מידת המעורבות הממשלה בחיים הכלכלייים במשק, עם אמירה ברורה לגבי החזון הכלכלי של ישראל בדבר צמיחה ארוכת טווח, הרחבת התעסוקה, עידוד השקעות ויצוא, ומלחמה אמיתית באי שויון ובעוני.

רק תפישת עולם ברורה ומגובשת ומדיניות כלכלית סדורה שכזו, תאפשר לשר האוצר הבא לעמוד בנחישות אל מול אנשי משרד הביטחון הצפויים להמשיך להטיל עליו את האחריות לאסון הצבאי הבא. רק היא תאפשר לו לעמוד מול אנשיו, פקידי משרד האוצר, המאיימים עליו באסון כלכלי במידה ולא יעמוד ביעד הגירעון הרצוי על פי דעתם. בהיעדר נחישות זו, שוב נשמע על אותו קיצוץ רוחבי מוכר וידוע בתקציבים החברתיים.

תפישת העולם הכלכלית של שר האוצר היא זו שאמורה לתת לשר האוצר הבא את האומץ והנחישות לבצע את הרפורמות הדרושות. היא זו שתספק לו את האומץ והנחישות לעמוד מול גופי המדינה המונעים את הורדת מחירי הדיור, לעמוד מול השחיתות, לצאת למלחמת חורמה בהון השחור ולעמוד איתן מול קבוצות לחץ ואינטרסנטים שלא רואים את טובת הציבור. רק תפישת עולם מגובשת שכזו תוביל לנחישות הדרושה בכדי לחתור למגע בהתמודדות עם האתגרים הגדולים הניצבים בפני המשק.

אך בכדי שהרפורמות יצליחו, הן צריכות להיות מיושמות בפועל ע"י שר אוצר בעל יכולת ביצוע. לכן על שר האוצר הבא לבוא עם תוכניות מוכנות - הבטחות לעתיד טוב יותר בעוד שנתיים אינן תרופה למצב הקיים, והמציאות הראתה שפעולות שאינן מבוצעות בתחילת כהונתו של שר, קיים ספק רב אם יבוצעו בכלל בהמשך הכהונה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יכולת ביצוע מתבטאת בעיקר ביכולת לקבל החלטות, להעביר תכניות ולגייס את הגורמים הרלוונטים לתהליך תוך כדי הסרת צווארי הבקבוק והסתימות הביורוקרטיות. אך יכולת ביצוע אפקטיבית יכולה להיות קיימת רק במידה וקיים שיתוף פעולה מלא עם ראש הממשלה וגיבוי מלא ממנו. מעבר לכך , יכולת ביצוע אפקטיבית תהיה אפשרית רק אם הדרג המקצועי במשרד האוצר שותף מלא ונחוש לבצע את מדיניותו של השר. הוכח כי קל מאוד למסמס תהליכי שינוי כאשר אין שיתוף פעולה מלא ונחישות בקרב אותם גורמים.

רבים מהמועמדים לתפקיד שר אוצר מפריחים סיסמאות בדבר תכניות לרפורמות שהם מכינים עם מיטב המומחים. אך אלה יוכלו לצאת לפועל ולהצליח רק במידה ויהיו חלק ממדיניות כלכלית מגובשת כוללת המותווית ע"י שר האוצר בעל תפישת עולם וחזון כלכלי ברור, ורק אם יבוצעו באומץ ובנחישות בידי שר אוצר בעל יכולות ביצוע אופרטיביות - היש כזה בנמצא?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יובל 27/01/2015 23:22
    הגב לתגובה זו
    אם הוא יחזור לתפקיד שר האוצר. טור ישר ולעניין, כתוב יפה מאוד
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).