שנתיים למחאת הקוטג', מה השתנה אצל יצרניות המזון ורשתות השיווק?

בתחילת החודש הוזל מחיר החלב בשיעור של כ-4.2%. עם פרסום עדכון מחיר המטרה, יצאו המחלבות הגדולות בהודעות לאמצעי התקשורת, ואמרו כי בעקבות ירידת מחיר המטרה של החלב, יוזל מחיר הקוטג' לקמעונאים ב-4.2% ומחיר הגבינה הלבנה לקמעונאים יוזל ב-2.5%. אורי שור, מנכ"ל תנובה הוסיף, "אנחנו בוחנים באופן קבוע את המחירים, במטרה לעדכן אותם בהמשך להתפתחויות במשק ולמגמות של עלויות כלל חומרי הגלם ועלויות הייצור, ובתוכם מחיר המטרה." אגב, למי שתהה לגבי שאר מוצרי החלב, מחירם- נותר ללא שינוי. כאשר בוחנים את מחירי המטרה של החלב מגלים נתונים נוספים שהמחלבות הגדולות בחרו להתעלם מהם - מאז תחילת השנה הוזל מחיר המטרה פעמיים, בחודש ינואר עמד מחיר המטרה על 2.3641 ש' לליטר. החודש כאמור, עודכן המחיר ל-2.1971 ש' לליטר חלב. נתון זה מגלם הוזלה מצטברת של 7.6% במחיר המטרה מתחילת השנה. בעיתוי מושלם, פרסמה החודש, יחידת המחקר של בנק ישראל, מחקר אודות אופן קביעת המחירים בישראל. המחקר בחן את התנהגות המחירים המרכיבים את מדד המחירים לצרכן באמצעות בסיס נתונים, שכלל יותר מ-3 מיליון תצפיות. ע"פ ממצאי המחקר:- משך הזמן הממוצע בין שינויי מחירים של מוצרים ושירותים שונים בישראל נע בטווח של 6-9 חודשים. בתחום המזון, תדירות שינוי המחירים עומדת על כל 8.2 חודשים.- משך הזמן בין שינויי מחיר של מוצרי מזון ברשתות השיווק הוא כמחצית מאשר בחנויות מכולת - 5 חודשים לעומת 10 חודשים. - רק בשליש מהמקרים בהם משתנה מחיר מוצר או שירות מדובר בירידות מחירים. בתחום המזון, היקף השינוי המחירים הינו כ-10% בקירוב. ממצאי המחקר מחזקים את הטענה כי הריכוזיות במשק והיעדר התחרותיות הינם מהגורמים המשפיעים ביותר על יוקר המחיה בישראל. למעשה, מאז מחאת הקוטג' בחודש יולי 2011, חזרו מרבית ממוצרי המזון למחירם מתקופת טרום המחאה החברתית. מנגד, רשמו מחירי חומרי הגלם והתשומות לתעשייה ירידות מחירים, החל מהסחורות החקלאיות כמו החיטה והקפה ועד מחירי הנפט, כמו גם, ההתחזקות בשער השקל, אשר תמכה בקיטון סעיף ההוצאות התפעוליות של יצרניות המזון. חיזוק נוסף לטענה, ניתן למצוא במדד מחירי המזון אשר רשם עלייה בשיעור של 6.9%, בעוד שבתקופה זו עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 3.1% בלבד. יצרניות המזון לא לבד - קשה להתעלם מתרומתן הנכבדה של רשתות המזון לאסטרטגיית העלאות המחירים המתוארת. כאשר בוחנים את דוחותיהן הכספיים של רשתות השיווק מגלים, כי רובן המכריע הציגו צמיחה מרשימה בשורת ההכנסות וכן רשמו גידולים נאים בשורת הרווח התפעולי והנקי. לאור הנתונים הנ"ל, הביצועים יוצאי הדופן של מניות יצרניות והמזון ורשתות השיווק במשק הישראלי ביחס למדדים המובילים - לא מפתיעים:בחלוף שנתיים מפרוץ מחאת יוקר המחייה, ניתן לומר בבטחה כי אפקט המחאה נמוג. רשתות השיווק ויצרניות המזון ידעו לנצל היטב את רוח המחאה החברתית ופעלו לצורך יישום תהליכי התייעלות ואסטרטגיות שיווק חדשות, תוך שמירה קנאית על מרווחי השיווק שלהן. הגופים והתאגידים הזרים, אשר מחזיקים ושולטים ברבות מיצרניות המזון בישראל, היו הראשונים לזהות את העדר התחרות והריכוזיות במשק הישראלי. תאגידים אלו, מחויבים בראש ובראשונה לבעלי המניות שלהם ולא לצרכן הישראלי. חברת תנובה המקומית מוחזקת ע"י קרן ההשקעות איפקס הזרה, ענקית המזון יוניליוור שולטת בחב' תלמה הישראלית וחברת אסם נשלטת ע"י נסטלה. לאחרונה, גם קרן ההשקעות רואן קפיטל הצטרפה לשוק המזון הישראלי לאחר שרכשה את השליטה בחב' מי עדן. תופעה דומה אנו מזהים גם ברשתות השיווק, כאשר קבוצת פידליטי הפכה ברבעון האחרון לבעלת עניין ברשת רמי לוי, בכך היא הצטרפה לקרן ההשקעות - MSD Capital, בעלת עניין נוספת בחברה. כמו כן, מסקנות ועדת קדמי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה, אשר כללו בין השאר, המלצות להגברת שקיפות המחירים לצרכן, הגבלת ריכוזיות קמעונאית, עידוד עסקים קטנים, איסור הסדרים בלתי תחרותיים ביחסי ספק - קמעונאי והפחתת מכסים טרם הושמו, וכן קיים ספק רב אם יאושרו בכנסת במתכונתם הנוכחית.לסיכום, רשתות השיווק וחברות המזון ימשיכו לנצל את הריכוזיות ואי התחרות של המשק הישראלי. ניסיון העבר מלמד כי כל רפורמה אשר יוזם המחוקק, מנוצלת לרוב, לצורך מקסום ריווחי החברות המרכיבות את שרשרת אספקת המזון, ואילו השפעתה על הצרכן הישראלי כמעט ולא מורגשת. במציאות, ב-67% מהפעמים של שינויי מחירים בהם נרשמת העלאת מחירים (ללא קשר למחיר חומרי הגלם והתשומות לתעשייה) - ישנה דרישה ממשית להתערבות הרגולטור. בסופו של יום, חייבים להודות, רשתות השיווק ויצרניות המזון הגדולות מעלות את מחירי מוצרי המזון כי אין שום דבר שמונעע מהן לעשות זאת. ועל זה נאמר: "הכלבים נובחים והשיירה עוברת" .