מצב שוק ההנפקות בתום המחצית הראשונה של 2012
לאחר נפילות השערים בארץ ובעולם במדדי המניות בחודש מאי, התאפיין המסחר בבורסות העולם בחודש יוני ביציבות. אך בבורסה המקומית בלטו לשלילה אג"ח הקונצרניות, כאשר מדד התל בונד 20 משיל מערכו 2%. היות והקשר בין הנעשה בבורסות העולם לבין השוק המקומי של אגרות-החוב הקונצרניות ובין שוק זה לשוק הנפקות האג"ח הקונצרניות הוא ישיר וברור. החלטתי במאמר הנוכחי לבדוק כיצד ועד כמה השפיעה המגמה השלילית בשוק אג"ח הקונצרניות על שוק ההנפקות.
הנתונים מדברים בעד עצמם
- לאחר פתיחה חזקה בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 בשוק ההנפקות, במהלכם גויסו מעל ל-11.5 מיליארד שקלים. במהלך החודשים מאי - יוני גויסו מעט מעל ל-3 מיליארד שקלים בלבד. אם נשווה את סך הגיוסים בחודשים ינואר - יוני - סכום כולל של 14.68 מיליארד שקלים - לסך הגיוסים בחודשים ינואר - יוני 2011 - 21.72 מיליארד שקלים - נמצא לאחר חישוב פשוט כי מדובר בירידה של לא פחות מ-32.4%.
- 72% מהגיוסים במחצית הראשונה של 2012 התבצעו באג"ח צמודות מדד והיתרה באג"ח שקליות בריבית קבועה ובריבית משתנה - זאת לעומת 62% באג"ח צמודות מדד ו-38% באג"ח שקליות בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנה שעברה ראינו שאג"ח בריבית משתנה היוו 32% מסך הגיוס באג"ח שקליות, השנה הן מהוות בקושי 5% מסך הגיוס.
הסיבה לירידה בהנפקות בריבית שקלית משתנה הינה הריבית במשק אשר נמצאת במגמת ירידה מתחילת 2012, וזאת לעומת מגמת עלייה במחצית הראשונה של השנה הקודמת. כלומר, במצב בו עולה הריבית במשק אנו נדרוש מנגנון הגנה (ריבית משתנה) וכאשר הריבית במשק יורדת - נוותר עליו.
- במקביל חלה ירידה חדה במספר החברות שהנפיקו במחצית הראשונה של 2012 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - 30 הנפקות לעומת 59 הנפקות בהתאמה. המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות במחצית הראשונה של שנת 2012 הינם הבנקים והנדל"ן, לעומת בנקים ותקשורת במחצית הראשונה של שנת 2011. מעניין לראות שבשתי התקופות גייסו הבנקים סכום דומה של כ-7 מיליארד שקל.
בחודש יוני 2012 התבצעו הנפקות של 4 חברות בלבד (פועלים, הבינלאומי, חברה לישראל ושלמה החזקות) בהיקף כולל של 2.2 מיליארד שקל. חברה לישראל ביקשה לגייס סכום של 750 מיליון שקל, זכתה לביקושים נמוכים והצליחה לגייס סכום של 570 מיליון שקל בלבד. שלמה החזקות ביקשה לגייס סכום של 100 מיליון שקל נתקלה אף היא בביקושים נמוכים והסתפקה בגיוס של 85.1 מיליון שקל. חברת הנדל"ן אדרי-אל נכסים ביקשה לבצע גיוס של 56 מיליון שקל במהלך חודש יוני, אולם בשל האווירה השלילית בשוק אג"ח הקונצרניות החליטה לדחות את הגיוס.
- נתון שלילי נוסף הינו מיעוט הנפקות של חברות לא מדורגות במחצית הראשונה של 2012 לעומת המחצית הראשונה של שנת 2012.
*במיליארדי שקלים
לסיכום,
במחצית הראשונה של 2012 ראינו צימצום משמעותי בגיוס החוב בשוק הקונצרני בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו באה לידי ביטוי בירידת מספר החברות המנפיקות ובמיעוט הנפקות של אג"ח קונצרניות בדירוג נמוך.
המשך המגמה השלילית בשווקים לצד חשש מפני גל נוסף של הסדרי חוב מובילים לירידות שערים באג"ח הקונצרניות שגורמות לעליית תשואות באג"ח הקונצרניות וכך אנו עדים לדעיכה של ממש בשוק ההנפקות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
