מצב שוק ההנפקות בתום המחצית הראשונה של 2012
לאחר נפילות השערים בארץ ובעולם במדדי המניות בחודש מאי, התאפיין המסחר בבורסות העולם בחודש יוני ביציבות. אך בבורסה המקומית בלטו לשלילה אג"ח הקונצרניות, כאשר מדד התל בונד 20 משיל מערכו 2%. היות והקשר בין הנעשה בבורסות העולם לבין השוק המקומי של אגרות-החוב הקונצרניות ובין שוק זה לשוק הנפקות האג"ח הקונצרניות הוא ישיר וברור. החלטתי במאמר הנוכחי לבדוק כיצד ועד כמה השפיעה המגמה השלילית בשוק אג"ח הקונצרניות על שוק ההנפקות.
הנתונים מדברים בעד עצמם
- לאחר פתיחה חזקה בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 בשוק ההנפקות, במהלכם גויסו מעל ל-11.5 מיליארד שקלים. במהלך החודשים מאי - יוני גויסו מעט מעל ל-3 מיליארד שקלים בלבד. אם נשווה את סך הגיוסים בחודשים ינואר - יוני - סכום כולל של 14.68 מיליארד שקלים - לסך הגיוסים בחודשים ינואר - יוני 2011 - 21.72 מיליארד שקלים - נמצא לאחר חישוב פשוט כי מדובר בירידה של לא פחות מ-32.4%.
- 72% מהגיוסים במחצית הראשונה של 2012 התבצעו באג"ח צמודות מדד והיתרה באג"ח שקליות בריבית קבועה ובריבית משתנה - זאת לעומת 62% באג"ח צמודות מדד ו-38% באג"ח שקליות בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנה שעברה ראינו שאג"ח בריבית משתנה היוו 32% מסך הגיוס באג"ח שקליות, השנה הן מהוות בקושי 5% מסך הגיוס.
הסיבה לירידה בהנפקות בריבית שקלית משתנה הינה הריבית במשק אשר נמצאת במגמת ירידה מתחילת 2012, וזאת לעומת מגמת עלייה במחצית הראשונה של השנה הקודמת. כלומר, במצב בו עולה הריבית במשק אנו נדרוש מנגנון הגנה (ריבית משתנה) וכאשר הריבית במשק יורדת - נוותר עליו.
- במקביל חלה ירידה חדה במספר החברות שהנפיקו במחצית הראשונה של 2012 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - 30 הנפקות לעומת 59 הנפקות בהתאמה. המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות במחצית הראשונה של שנת 2012 הינם הבנקים והנדל"ן, לעומת בנקים ותקשורת במחצית הראשונה של שנת 2011. מעניין לראות שבשתי התקופות גייסו הבנקים סכום דומה של כ-7 מיליארד שקל.
בחודש יוני 2012 התבצעו הנפקות של 4 חברות בלבד (פועלים, הבינלאומי, חברה לישראל ושלמה החזקות) בהיקף כולל של 2.2 מיליארד שקל. חברה לישראל ביקשה לגייס סכום של 750 מיליון שקל, זכתה לביקושים נמוכים והצליחה לגייס סכום של 570 מיליון שקל בלבד. שלמה החזקות ביקשה לגייס סכום של 100 מיליון שקל נתקלה אף היא בביקושים נמוכים והסתפקה בגיוס של 85.1 מיליון שקל. חברת הנדל"ן אדרי-אל נכסים ביקשה לבצע גיוס של 56 מיליון שקל במהלך חודש יוני, אולם בשל האווירה השלילית בשוק אג"ח הקונצרניות החליטה לדחות את הגיוס.
- נתון שלילי נוסף הינו מיעוט הנפקות של חברות לא מדורגות במחצית הראשונה של 2012 לעומת המחצית הראשונה של שנת 2012.
*במיליארדי שקלים
לסיכום,
במחצית הראשונה של 2012 ראינו צימצום משמעותי בגיוס החוב בשוק הקונצרני בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו באה לידי ביטוי בירידת מספר החברות המנפיקות ובמיעוט הנפקות של אג"ח קונצרניות בדירוג נמוך.
המשך המגמה השלילית בשווקים לצד חשש מפני גל נוסף של הסדרי חוב מובילים לירידות שערים באג"ח הקונצרניות שגורמות לעליית תשואות באג"ח הקונצרניות וכך אנו עדים לדעיכה של ממש בשוק ההנפקות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)