מצב שוק ההנפקות בתום המחצית הראשונה של 2012

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסכם את הנעשה בשוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות במחצית הראשונה של 2012 ומשווה את הנתונים לאלו של המחצית הראשונה של 2011
סיון ליימן |

לאחר נפילות השערים בארץ ובעולם במדדי המניות בחודש מאי, התאפיין המסחר בבורסות העולם בחודש יוני ביציבות. אך בבורסה המקומית בלטו לשלילה אג"ח הקונצרניות, כאשר מדד התל בונד 20 משיל מערכו 2%. היות והקשר בין הנעשה בבורסות העולם לבין השוק המקומי של אגרות-החוב הקונצרניות ובין שוק זה לשוק הנפקות האג"ח הקונצרניות הוא ישיר וברור. החלטתי במאמר הנוכחי לבדוק כיצד ועד כמה השפיעה המגמה השלילית בשוק אג"ח הקונצרניות על שוק ההנפקות.

הנתונים מדברים בעד עצמם

- לאחר פתיחה חזקה בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 בשוק ההנפקות, במהלכם גויסו מעל ל-11.5 מיליארד שקלים. במהלך החודשים מאי - יוני גויסו מעט מעל ל-3 מיליארד שקלים בלבד. אם נשווה את סך הגיוסים בחודשים ינואר - יוני - סכום כולל של 14.68 מיליארד שקלים - לסך הגיוסים בחודשים ינואר - יוני 2011 - 21.72 מיליארד שקלים - נמצא לאחר חישוב פשוט כי מדובר בירידה של לא פחות מ-32.4%.

- 72% מהגיוסים במחצית הראשונה של 2012 התבצעו באג"ח צמודות מדד והיתרה באג"ח שקליות בריבית קבועה ובריבית משתנה - זאת לעומת 62% באג"ח צמודות מדד ו-38% באג"ח שקליות בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנה שעברה ראינו שאג"ח בריבית משתנה היוו 32% מסך הגיוס באג"ח שקליות, השנה הן מהוות בקושי 5% מסך הגיוס.

הסיבה לירידה בהנפקות בריבית שקלית משתנה הינה הריבית במשק אשר נמצאת במגמת ירידה מתחילת 2012, וזאת לעומת מגמת עלייה במחצית הראשונה של השנה הקודמת. כלומר, במצב בו עולה הריבית במשק אנו נדרוש מנגנון הגנה (ריבית משתנה) וכאשר הריבית במשק יורדת - נוותר עליו.

- במקביל חלה ירידה חדה במספר החברות שהנפיקו במחצית הראשונה של 2012 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - 30 הנפקות לעומת 59 הנפקות בהתאמה. המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות במחצית הראשונה של שנת 2012 הינם הבנקים והנדל"ן, לעומת בנקים ותקשורת במחצית הראשונה של שנת 2011. מעניין לראות שבשתי התקופות גייסו הבנקים סכום דומה של כ-7 מיליארד שקל.

בחודש יוני 2012 התבצעו הנפקות של 4 חברות בלבד (פועלים, הבינלאומי, חברה לישראל ושלמה החזקות) בהיקף כולל של 2.2 מיליארד שקל. חברה לישראל ביקשה לגייס סכום של 750 מיליון שקל, זכתה לביקושים נמוכים והצליחה לגייס סכום של 570 מיליון שקל בלבד. שלמה החזקות ביקשה לגייס סכום של 100 מיליון שקל נתקלה אף היא בביקושים נמוכים והסתפקה בגיוס של 85.1 מיליון שקל. חברת הנדל"ן אדרי-אל נכסים ביקשה לבצע גיוס של 56 מיליון שקל במהלך חודש יוני, אולם בשל האווירה השלילית בשוק אג"ח הקונצרניות החליטה לדחות את הגיוס.

- נתון שלילי נוסף הינו מיעוט הנפקות של חברות לא מדורגות במחצית הראשונה של 2012 לעומת המחצית הראשונה של שנת 2012.

*במיליארדי שקלים

לסיכום,

במחצית הראשונה של 2012 ראינו צימצום משמעותי בגיוס החוב בשוק הקונצרני בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו באה לידי ביטוי בירידת מספר החברות המנפיקות ובמיעוט הנפקות של אג"ח קונצרניות בדירוג נמוך.

המשך המגמה השלילית בשווקים לצד חשש מפני גל נוסף של הסדרי חוב מובילים לירידות שערים באג"ח הקונצרניות שגורמות לעליית תשואות באג"ח הקונצרניות וכך אנו עדים לדעיכה של ממש בשוק ההנפקות.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?