מצב שוק ההנפקות בתום המחצית הראשונה של 2012

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסכם את הנעשה בשוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות במחצית הראשונה של 2012 ומשווה את הנתונים לאלו של המחצית הראשונה של 2011
סיון ליימן |

לאחר נפילות השערים בארץ ובעולם במדדי המניות בחודש מאי, התאפיין המסחר בבורסות העולם בחודש יוני ביציבות. אך בבורסה המקומית בלטו לשלילה אג"ח הקונצרניות, כאשר מדד התל בונד 20 משיל מערכו 2%. היות והקשר בין הנעשה בבורסות העולם לבין השוק המקומי של אגרות-החוב הקונצרניות ובין שוק זה לשוק הנפקות האג"ח הקונצרניות הוא ישיר וברור. החלטתי במאמר הנוכחי לבדוק כיצד ועד כמה השפיעה המגמה השלילית בשוק אג"ח הקונצרניות על שוק ההנפקות.

הנתונים מדברים בעד עצמם

- לאחר פתיחה חזקה בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 בשוק ההנפקות, במהלכם גויסו מעל ל-11.5 מיליארד שקלים. במהלך החודשים מאי - יוני גויסו מעט מעל ל-3 מיליארד שקלים בלבד. אם נשווה את סך הגיוסים בחודשים ינואר - יוני - סכום כולל של 14.68 מיליארד שקלים - לסך הגיוסים בחודשים ינואר - יוני 2011 - 21.72 מיליארד שקלים - נמצא לאחר חישוב פשוט כי מדובר בירידה של לא פחות מ-32.4%.

- 72% מהגיוסים במחצית הראשונה של 2012 התבצעו באג"ח צמודות מדד והיתרה באג"ח שקליות בריבית קבועה ובריבית משתנה - זאת לעומת 62% באג"ח צמודות מדד ו-38% באג"ח שקליות בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנה שעברה ראינו שאג"ח בריבית משתנה היוו 32% מסך הגיוס באג"ח שקליות, השנה הן מהוות בקושי 5% מסך הגיוס.

הסיבה לירידה בהנפקות בריבית שקלית משתנה הינה הריבית במשק אשר נמצאת במגמת ירידה מתחילת 2012, וזאת לעומת מגמת עלייה במחצית הראשונה של השנה הקודמת. כלומר, במצב בו עולה הריבית במשק אנו נדרוש מנגנון הגנה (ריבית משתנה) וכאשר הריבית במשק יורדת - נוותר עליו.

- במקביל חלה ירידה חדה במספר החברות שהנפיקו במחצית הראשונה של 2012 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - 30 הנפקות לעומת 59 הנפקות בהתאמה. המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות במחצית הראשונה של שנת 2012 הינם הבנקים והנדל"ן, לעומת בנקים ותקשורת במחצית הראשונה של שנת 2011. מעניין לראות שבשתי התקופות גייסו הבנקים סכום דומה של כ-7 מיליארד שקל.

בחודש יוני 2012 התבצעו הנפקות של 4 חברות בלבד (פועלים, הבינלאומי, חברה לישראל ושלמה החזקות) בהיקף כולל של 2.2 מיליארד שקל. חברה לישראל ביקשה לגייס סכום של 750 מיליון שקל, זכתה לביקושים נמוכים והצליחה לגייס סכום של 570 מיליון שקל בלבד. שלמה החזקות ביקשה לגייס סכום של 100 מיליון שקל נתקלה אף היא בביקושים נמוכים והסתפקה בגיוס של 85.1 מיליון שקל. חברת הנדל"ן אדרי-אל נכסים ביקשה לבצע גיוס של 56 מיליון שקל במהלך חודש יוני, אולם בשל האווירה השלילית בשוק אג"ח הקונצרניות החליטה לדחות את הגיוס.

- נתון שלילי נוסף הינו מיעוט הנפקות של חברות לא מדורגות במחצית הראשונה של 2012 לעומת המחצית הראשונה של שנת 2012.

*במיליארדי שקלים

לסיכום,

במחצית הראשונה של 2012 ראינו צימצום משמעותי בגיוס החוב בשוק הקונצרני בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו באה לידי ביטוי בירידת מספר החברות המנפיקות ובמיעוט הנפקות של אג"ח קונצרניות בדירוג נמוך.

המשך המגמה השלילית בשווקים לצד חשש מפני גל נוסף של הסדרי חוב מובילים לירידות שערים באג"ח הקונצרניות שגורמות לעליית תשואות באג"ח הקונצרניות וכך אנו עדים לדעיכה של ממש בשוק ההנפקות.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.