הדבר שיוביל לתיקון מהיר מעלה בשווקים, לפחות בטווח הקצר

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, משווה את פעולות הצנע של אירופה וארה"ב. "צעדי הצנע שחקו את התמיכה הציבורית בהנהגת האיחוד והובילו למפץ הפוליטי באירופה. למרות יחס חוב-תוצר של למעלה מ-90%, מרקל והולנד יהמרו על תוכנית לעידוד הצמיחה"
יניב פגוט | (1)

גישת המשמעת הפיסקאלית הקשוחה שמנהיגה גרמניה נמצאת תחת התקפה. השינויים המבניים הסיזיפיים וצעדי הצנע שחקו את הצמיחה הכלכלית במדינות החלשות של גוש האירו ואת התמיכה העממית בשלטון המרכזי, והובילה למפץ הפוליטי באירופה.

גרמניה ומרקל בראשה עדיין תומכת בכל כוחה במשמעת הפיסקאלית, אולם יותר ויותר קולות נוטים לקבל את "עמדת קרוגמן" - הכלכלן העולמי בעל השם - הקורא להגדלת ההוצאה הממשלתית במטרה לעודד צמיחה ולהביא בעתיד לירידה ביחס הגירעון הממשלתי. בפגישת מנהיגי ה-G8 בסוף השבוע האחרון בלטה מרקל בעמדתה הכלכלית ואפילו נשיא ארה"ב הצטרף לקו של נשיא צרפת החדש, פרנסואה הולנד, וקרא לצעדים בוני צמיחה.

חסידי גישת "קודם עידוד הצמיחה ורק אח"כ טיפול בגירעונות ממשלתיים" טוענים כי המשקיעים בשווקים הגלובליים יסכימו להמשיך ולממן את המדינות החלשות באירופה במידה ואלו יאמצו צעדים מוחשים ואופרטיביים לעידוד הצמיחה בגוש האירו ובמדינות החלשות בפרט. המצדדים באמנת צמיחה כבסיס להתמודדות עם משבר החובות משתלבים בעמדתם עם המצב הנוכחי בארה"ב, שם מוכנים המשקיעים הגלובליים להלוות טריליוני דולרים בריביות שפל, מתוך אמונה כי המדינות הפיסקאלית המרחיבה הנוכחית תעודד צמיחה, תקטין אבטלה ותביא בעתיד הרחוק יותר לקיטון ביחס החוב לתוצר.

אנו מנגד לא בטוחים כי האנלוגיה בין המצב בארה"ב למצב באירופה הולמת, בהינתן המבנה הפוליטי של גוש האירו והעובדה כי על היומרה לאמנה פיסקאלית אין באירופה משרד אוצר כללי בעל סמכויות פיסקאליות נרחבות. יתר על כך, העובדה שהבנק המרכזי האירופי אינו ניחן במנדט להוות מלווה של מוצא אחרון למדינות, לא נותנת לרשותה של אירופה את המנגנונים ההכרחיים על מנת להתמודד עם חוסר האיזונים המובנים ביבשת.

נקודה חשובה נוספת הראויה לציון היא שבניגוד לאירופה בה איש אינו יכול להבטיח את שלמות הגוש בעתיד הלא רחוק, הרי שבארה"ב לא מתקיימת חלופת "גירושין מרצון" - חלופה המאיימת על אמינות הקונספט של גוש האירו ומקטינה את ההסתברות שהמשקיעים הגלובליים ישמחו לממן גירעונות תופחים בטווח קצר במטרה לזכות בציפור על העץ בדמות צמיחה מואצת עתידית אשר תביא להתכווצות הגירעון אי שם בעתיד.

האם ביחסי החוב הנוכחיים של גוש האירו, העומדים על כ-90% תוצר, יסכימו המשקיעים להגדיל את ההימור ברולטה תוך אמונה עיוורת במנהיגיו הכלכליים של גוש האירו לאור הישגי העבר הדלים כי ינווטו את כלכלתו של הגוש לחוף מבטחים?

מצבה הקשה של המערכת הפיננסית האירופית וחוסר האמון של הגופים הפיננסים השונים אחד במשנהו, מקשים על הזרמת כספים במורד השרשרת הפיננסית ללווים פרטיים ועסקים בינוניים וקטנים. הדבר בא לידי ביטוי היטב בתוצאות העגומות של צמד הזרמות הנזילות הענקיות האחרונות למערכת הפיננסית, הזרמות נזילות אשר לא הביאו לגדול אשראי במשקים הרלוונטיים.

על אף הסקפטיות שלנו באשר לפתרון הקסם האירופי בדמות גיבוש אמנת צמיחה כחלופה לאחריות פיסקאלית, נראה כי השווקים ישמחו לפחות בטווח הקצר לזכות בבשורה מסוג שונה מאשר עוד מנת צנע, ועשויים להגיב לתוכנית צמיחה רצינית חיובית לפחות בטווח הזמן המיידי. במידה ואמנת הצמיחה העתידית תשולב עם אחריות פיסיקאלית מוחשית גם אם גמישה מעט יותר מהדרישה הגרמנית העקרונית, הרי אירופה תוכל לצעוד בדרך חתחתים קדימה, אחרת נוותר עם עוד צמד מילים חלולות" אמנת צמיחה" ומשבר חובות אירופי מתדרדר המהווה את הסכנה מספר אחת לכלכלה הגלובלית בעת הנוכחית.

אנו סבורים כי אמנת הצמיחה והאמנה הפיסקאלית חייבות להיות מלווים בסולידריות אירופית בלתי מסויגת המבטיחה את עתיד המערכת הפיננסית האירופית באמצעות ביטוח פיקדונות אירופי על ידי הטרויקה ומשלם המיסים הגרמני, שכן שמועות על ריצת הבנקים החלה להתגלגל ברחבי אירופה, ולפיכך לפני שמגבשים תוכניות ארוכות טווח יש לפתור את סוגיית האמון במערכת הפיננסית האירופית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חזי8 25/05/2012 08:45
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי לתוכנית לעידוד צמיחה בארופה,כי לעידוד צמיחה צריך כסף,ואין סיכוי שגרמניה (בעלת החוב) תתיר הדפסה (הזרמה) שתשחק את החוב,לכן מרקל מתעקשת, ותמשיך להתעקש על צימצום הגרעון בקיצור, לצערי, אין קיצורי דרך
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: