גישת המשמעת הפיסקאלית הקשוחה שמנהיגה גרמניה נמצאת תחת התקפה. השינויים המבניים הסיזיפיים וצעדי הצנע שחקו את הצמיחה הכלכלית במדינות החלשות של גוש האירו ואת התמיכה העממית בשלטון המרכזי, והובילה למפץ הפוליטי באירופה.

גרמניה ומרקל בראשה עדיין תומכת בכל כוחה במשמעת הפיסקאלית, אולם יותר ויותר קולות נוטים לקבל את "עמדת קרוגמן" - הכלכלן העולמי בעל השם - הקורא להגדלת ההוצאה הממשלתית במטרה לעודד צמיחה ולהביא בעתיד לירידה ביחס הגירעון הממשלתי. בפגישת מנהיגי ה-G8 בסוף השבוע האחרון בלטה מרקל בעמדתה הכלכלית ואפילו נשיא ארה"ב הצטרף לקו של נשיא צרפת החדש, פרנסואה הולנד, וקרא לצעדים בוני צמיחה.

חסידי גישת "קודם עידוד הצמיחה ורק אח"כ טיפול בגירעונות ממשלתיים" טוענים כי המשקיעים בשווקים הגלובליים יסכימו להמשיך ולממן את המדינות החלשות באירופה במידה ואלו יאמצו צעדים מוחשים ואופרטיביים לעידוד הצמיחה בגוש האירו ובמדינות החלשות בפרט. המצדדים באמנת צמיחה כבסיס להתמודדות עם משבר החובות משתלבים בעמדתם עם המצב הנוכחי בארה"ב, שם מוכנים המשקיעים הגלובליים להלוות טריליוני דולרים בריביות שפל, מתוך אמונה כי המדינות הפיסקאלית המרחיבה הנוכחית תעודד צמיחה, תקטין אבטלה ותביא בעתיד הרחוק יותר לקיטון ביחס החוב לתוצר.

אנו מנגד לא בטוחים כי האנלוגיה בין המצב בארה"ב למצב באירופה הולמת, בהינתן המבנה הפוליטי של גוש האירו והעובדה כי על היומרה לאמנה פיסקאלית אין באירופה משרד אוצר כללי בעל סמכויות פיסקאליות נרחבות. יתר על כך, העובדה שהבנק המרכזי האירופי אינו ניחן במנדט להוות מלווה של מוצא אחרון למדינות, לא נותנת לרשותה של אירופה את המנגנונים ההכרחיים על מנת להתמודד עם חוסר האיזונים המובנים ביבשת.

נקודה חשובה נוספת הראויה לציון היא שבניגוד לאירופה בה איש אינו יכול להבטיח את שלמות הגוש בעתיד הלא רחוק, הרי שבארה"ב לא מתקיימת חלופת "גירושין מרצון" - חלופה המאיימת על אמינות הקונספט של גוש האירו ומקטינה את ההסתברות שהמשקיעים הגלובליים ישמחו לממן גירעונות תופחים בטווח קצר במטרה לזכות בציפור על העץ בדמות צמיחה מואצת עתידית אשר תביא להתכווצות הגירעון אי שם בעתיד.

האם ביחסי החוב הנוכחיים של גוש האירו, העומדים על כ-90% תוצר, יסכימו המשקיעים להגדיל את ההימור ברולטה תוך אמונה עיוורת במנהיגיו הכלכליים של גוש האירו לאור הישגי העבר הדלים כי ינווטו את כלכלתו של הגוש לחוף מבטחים?

מצבה הקשה של המערכת הפיננסית האירופית וחוסר האמון של הגופים הפיננסים השונים אחד במשנהו, מקשים על הזרמת כספים במורד השרשרת הפיננסית ללווים פרטיים ועסקים בינוניים וקטנים. הדבר בא לידי ביטוי היטב בתוצאות העגומות של צמד הזרמות הנזילות הענקיות האחרונות למערכת הפיננסית, הזרמות נזילות אשר לא הביאו לגדול אשראי במשקים הרלוונטיים.

על אף הסקפטיות שלנו באשר לפתרון הקסם האירופי בדמות גיבוש אמנת צמיחה כחלופה לאחריות פיסקאלית, נראה כי השווקים ישמחו לפחות בטווח הקצר לזכות בבשורה מסוג שונה מאשר עוד מנת צנע, ועשויים להגיב לתוכנית צמיחה רצינית חיובית לפחות בטווח הזמן המיידי. במידה ואמנת הצמיחה העתידית תשולב עם אחריות פיסיקאלית מוחשית גם אם גמישה מעט יותר מהדרישה הגרמנית העקרונית, הרי אירופה תוכל לצעוד בדרך חתחתים קדימה, אחרת נוותר עם עוד צמד מילים חלולות" אמנת צמיחה" ומשבר חובות אירופי מתדרדר המהווה את הסכנה מספר אחת לכלכלה הגלובלית בעת הנוכחית.

אנו סבורים כי אמנת הצמיחה והאמנה הפיסקאלית חייבות להיות מלווים בסולידריות אירופית בלתי מסויגת המבטיחה את עתיד המערכת הפיננסית האירופית באמצעות ביטוח פיקדונות אירופי על ידי הטרויקה ומשלם המיסים הגרמני, שכן שמועות על ריצת הבנקים החלה להתגלגל ברחבי אירופה, ולפיכך לפני שמגבשים תוכניות ארוכות טווח יש לפתור את סוגיית האמון במערכת הפיננסית האירופית.