האם בנק ישראל עומד ביעדים?
בנק ישראל הודיע ביום שני על הורדת הריבית ב-0.25% והעמדתה על 2.5%. עיון בנוסח ההודעה גילה, כי הבנק אינו חושש מחריגה מיעד האינפלציה בשנה הקרובה, לכן יוריד את הריבית לפי הצורך כדי לתמוך בפעילות הכלכלית. האם מידת הצלחתו להשיג את יעד האינפלציה בשנים האחרונות מקנה לו אמינות בנושא ותאפשר לו אכן להתמקד בתמיכה במשק? בטור זה אטען כי התשובה לכך חיובית.
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר החל לכהן בתפקידו לפני שש וחצי שנים, בחודש מאי 2005. לפני שנה וחצי, ביוני 2010, נכנס לתוקפו חוק בנק ישראל החדש, שהנגיד קידם נמרצות, לאחר שהכנסת אישרה אותו שלושה חודשים לפני כן.
החוק קובע כי המטרה העיקרית של בנק ישראל היא לשמור על יציבות המחירים. תחום יציבות המחירים הוגדר כיעד אינפלציה שנתי - 1%-3% כיום.
עוד נאמר בחוק, כי בנק ישראל מנהל מדיניות גמישה של יעד אינפלציה, המאפשרת חריגה זמנית מהיעד, אך מחייבת חזרתה לתחומי היעד בתוך שנתיים לכל היותר. בעקבות הודעת הריבית ולרגל השנה האזרחית החדשה, בחנתי בהקשר זה, שתי שאלות:
1. לו היה החוק החדש בתוקף כשנכנס הנגיד לתפקידו, האם בנק ישראל היה עומד בו?
2. לנוכח החלת החוק, האם נכונו לבנק ישראל קשיים של ממש בתחום עמידה ביעד האינפלציה בשנים הבאות?
באשר לשאלה הראשונה, בשנים 2005, 2010 ו-2011 הושג היעד; בשנים 2006-2009 הייתה חריגה, אך יש לחלקה לשתי קבוצות:
1. 2006 (-0.1%) ו-2007 (3.4%). בנק ישראל לא הצליח להחזיר את האינפלציה לתחום היעד בתוך שנתיים: 3.8% ב-2008 ו-3.9% ב-2009.
2. 2008 ו-2009 . בנק ישראל הצליח להחזיר את האינפלציה לתחום היעד בתוך שנתיים: 2.7% ב-2010 ו-2.2% ב-2011.
בהמשך לכך, לו היה חוק בנק ישראל החדש בתוקף בשבע השנים האחרונות, בחמש מהן היה בנק ישראל עומד בסופו של דבר במשימה. בצל התהפוכות והטלטלות בשוקי ההון בארץ ובעולם ברוב התקופה, זה הישג נאה.
מה הלאה? משום שבשנים 2010-2011 הושג היעד, הפעם הראשונה בה עלול בנק ישראל לא לעמוד בחוק בנק ישראל החדש תהייה רק בשנת 2014. בנוסף, לפי התחזית בשוק הפרטי ובבנק ישראל, תעמוד האינפלציה על 2% השנה, בדיוק באמצע תחום היעד. אם כך יהיה, בנק ישראל יעמוד למעשה שוב למבחן רק בשנת 2015.
לסיכום, בנק ישראל אכן מקרין אמינות לגבי השגת יעדי האינפלציה. הנתונים שהבאתי אף מראים כי הבנק ייהנה מדרגות חופש נאות בשנים הבאות. שוק ההון מבין זאת ובין היתר היינו עדים לכך בהזמנות הגבוהות שהתקבלו לאיגרת החוב הממשלתית הלא צמודה ל-30 ש', שהנפקתה החלה החודש.
לפי התוצאות שהצגתי, הבנק הרוויח את לחמו ביושר בתחום זה. בימים בהם בנקים מרכזיים רבים בעולם הפחיתו את הריביות בשטחם לרמות אפסיות ודלדלו מאוד את מחסן הכלים שלהם, לאמינות תהיה חשיבות רבה לקראת האתגרים שיבואו.
- 3.לאונרדו 25/01/2012 16:44הגב לתגובה זוכתבה מצוינת אתה מגלה אוביקטיביות וידע מקצועי רב כל הכבוד
- רונן מנחם 25/01/2012 17:04הגב לתגובה זותודה רבה וערב טוב.
- 2.אנליסטית בחופשה 25/01/2012 14:56הגב לתגובה זוהאם לדעתך יש קשר בין חוק בנק ישראל החדש למחאה החברתית? הרי בתקופתו של הנגיד קליין הריבית במשק הוחזקה ברמה גבוהה לאורך זמן, כדי להילחם באינפלציה, ומי יודע כמה זה פגע במעמד הביניים, שבינתיים שילם ריביות גבוהות על חובות ומשכנתאות, וסייע להרחיב את הפערים מול בעלי הון, שנהנו מריביות גבוהות על חסכונות. העיקר שהאינפלציה לא עלתה... אולי סוף סוף הבינו, שצריך להתאים את האינפלציה גם לתנאי השוק?
- רונן מנחם 25/01/2012 15:29הגב לתגובה זושלום, תודה. כרונולוגית, חוק בנק ישראל נחקק ואושר קודם.המחאה החלה, בין השאר, על רקע רמת מחירים גבוהה, תוצאה של גורמים רבים (תחרותיות נמוכה, כשלי שוק וכו' ) וכן של הריבית, שדווקא הוחזקה נמוכה כדי למנוע מהמשק לגלוש למיתון. להערכתי, המדיניות המוניטארית הנוכחית שמה דגש רב מבעבר על הנושא הכלכלי, על חשבון נושא המחירים, כלקח מהמשבר האחרון. תופעה דומה תמצאי אצל בנקים מרכזיים רבים אחרים ברחבי העולם. לכן, נראה לי שהסיפא של דבריך אכן מתאר נכונה את השינוי במדיניות ויכול להיות שהמחאה הייתה אחד הקטליזטורים לכך. בברכה, רונן מנחם.
- 1.יוסי עמית 25/01/2012 10:31הגב לתגובה זוהאחרונות - ב-4 שנים מתוכם חרג ב" י מיעד האינפלציה - בשנים 2006-2009. כך שבעצם, שיעור ההצלחה של ב" י בשנים אלו לעמוד ביעדו היה 43% - כך שבאופן מאוד גס, הסיכוי של ב" י לעמוד ביעד האינפלציה נמוך מ-50%.... כמובן שלא מדובר בניתוח ממש רציני ומעמיק ויש צורך להתחשב בהטיות כאלה ואחרות וכמובן להרחיב את מרחב המדגם, אבל עדיין... האם לדידך חשובה יותר עמידתו של ב" י בחוק ב" י מאשר ביעד האינפלציה עצמו?
- רונן מנחם 25/01/2012 10:47הגב לתגובה זושלום ותודה. זו שאלה של הגדרה כמובן - הבדיקה שלי נעשתה על פי החוק החדש. לדעתי, חשוב יותר לעמוד בחוק בנק ישראל מאשר ביעד עצמו, כי אם היה צורך לעמוד כל שנה ביעד, בלי יכולת לתקן, בנק ישראל עלול היה להיקלע למצב בו הוא נאלץ לנקוט פעולות אגרסיביות מדי, שלא מתאימות לתנאי המשק. תאר לך מצב בו יש האטה מקומית, אך בחו" ל הסחורות מתייקרות ולכן האינפלציה בארץ מזנקת. אם לבנק ישראל לא היה מותר להמתין, הוא היה צריך להעלות את הריבית בשיעור חד וכך עלול היה להחמיר את ההאטה המקומית. כשיש לו זמן לתקן, הוא יכול להסתפק בהעלאת ריבית מתונה יותר. בברכה, רונן.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.