לפני כ-3.5 חודשים, עת התעוררו מניות סוכנויות המשכנתאות, פאני מאיי (סימול: FNMA) ופרדי מק (סימול: FMCC), התחיל מאבק איתנים בארה"ב בין הדורשים לסגור את אותן הסוכנויות (כפי שכבר החליטו למעשה ועדות שונות בבתי הנבחרים) לגורמים אחרים שטוענים שלסגור ולהחליף ב"משהו אחר", תהיה סתם הוצאה נוספת שלא תשנה מאומה ובכלל, שההחלטה אינה חוקית. לגבי שחקני הבורסה - מניות אלה מהוות את אחד ההימורים הגדולים שנראו בוול סטריט מאז ומעולם. מדובר בסוכנויות ממשלתיות / ציבוריות שמחזיקות ברוב המשכנתאות בארה"ב, מגלגלות תיקים בשווי טריליוני דולרים בצורה טובה מאוד, שתרמה תרומה חיובית למערכת המשכנתאות האמריקנית ולשוק ההון כולו.

משבר 2008, שתפס את הסוכנויות עם תיקי משכנתאות פגומים, אינו יכול להוריד מתרומתן לאורך שנים. אלא שבאמריקה, כמו באמריקה, משברים מהסוג הזה מייצרים מלחמות גוג ומגוג של ממש בין גופים שונים, כולל המדינה, על הדרכים לתקן את מה שהתקלקל ב-2007-9. האמת היא ששום דבר לא התקלקל בסוכנויות כשם ששום דבר לא התקלקל במערכת הבנקאית ובביטוח, חוץ מתאוות הבצע והיכולת המשתפרת של בעלי התאוות ליהנות. במילים אחרות, אם הייתה הרגולציה המתאימה (שכל אחד יודע מהי בדיוק) - כל הסיפור לא היה קורה. מה שהתחיל את המאבק הנוכחי הוא ששינוי התנאים ע"י ממשל אובמה על פיהם אמור אותו ממשל להציל את הסוכנויות, כך שהסוכנויות שכעת מרוויחות חייבות להעביר את כל הרווחים לממשלה. "הן מכונת כסף", אומרים מחוקקים רבים, דמוקרטים בעיקר, "אז כיוון שכבר הצלנו אותן, בואו נשאיר אותן שייכות לממשלה ונוריד את הגירעונות". מדוע המניות ממשיכות להיסחר ואפילו עולות, למרות שכל הסימנים שהן יימחקו בקרוב? כי הממשל שכח כנראה שמדובר בקרנות הון ענקיות / אינטרסנטיות (שאספו טונות של מניות במחיר 20-30 סנט למניה), שמעסיקות את טובי עורכי הדין ויודעות כמה ירוויחו אם יצליחו להוכיח שהממשל פעל שלא כחוק. כפי שכתבנו, זה עדיין משחק לספקולנטים בלבד - האפשרות שהמניות תמחקנה גבוהה, אבל לספקולנטים זה גן עדן כי הוא משחק על הזעזועים, וכאלו, עד לקבלת ההחלטות, יהיו עוד הרבה.

שובה של הגברת הזקנה: מאמא-בל (סימול: T) מובילה שוב את התקשורת, הפעם הגלובלית

ניסיונותיה של AT&T (שכנראה כשלו) לרכוש את T-Mobil ו-וודאפון (סימול: VOD) בהחלפת מניות ומזומן (האחרונה ב-93 מיליארד דולרים), עוררו ודאי כמה מהרגולטורים הזקנים ממנוחתם. הרי זו האחת מן החברות אותן הצליחו לפרק לפני 29 שנה לטובת מניעת מונופוליזציה בתקשורת בארה"ב ( 8 חברות: AT&T ושבע "בנות" אזוריות). והנה, לא רק שחזרה להוביל בשוק הצפון אמריקני, אלא שכעת נראה שהיא מתכוונת למצוא דרך להוביל גלובלית.

בתחילת שנות ה-70' אמר לנו הפרופסור בוב אגרט בשיעור באוניברסיטת רטג'רס, שחברות הענק האמריקניות, "AT&T, ג'ונסון אנד ג'ונסון,IBM ושכמותן, לא תסתפקנה בהגעה למונופול בארה"ב. הן שואפות לשליטה בעולם, זה אצלן בגנים" - וזה היה הרבה לפני ה-IT והגלובליזציה. לאחרונה, לאחר שהרגולטורים האמריקנים וממשלת ספרד מנעו מענקית התקשורת לרכוש את שתי החברות שהזכרנו והצגת רבעון מוצלח במיוחד מבחינת הדוחות, נראה שהנהלת החברה מתכוונת לחזור ולנסות להשתלט על שוק התקשורת העולמית. מי שעוקב אחרי Randall L. Stephenson, היו"ר, נשיא, מנכ"ל ויו"ר הוועדה האקזקוטיבית של החברה (מה דעתך איל וולדמן? בטח שבוויכוח שלך מול המוסדיים על תפקידך אתה צודק, תראה להם את סטפנסון ועברו), יודע שהאיש הזה, כמו קודמיו בתפקיד, לא יוותר - אם לא יצליח עם טי-מוביל או וודאפון, הוא ימצא משהו דומה אחר. זה מחזיר אותנו שוב למה שכתבנו על הקונספירציה (הבלתי קיימת כמובן) של הענקיות האמריקניות AT&T, IBM, מיקרוסופט, אינטל, אורקל, פרוקטור, קולה ושאר החברות ב-S&P, לקידום תכנית העל האמריקנית לשליטה בשווקים. פעם זה היה השוק האמריקני, היום הגלובלי - "זרוק אותם מהדלת וייכנסו דרך החלון, הרוג אותם והם יקומו לתחייה", אמר הפרופסור אגרט.

אולי לא ידעתם, אבל עד 1984 הייתה בארה"ב רק חברת תקשורת אחת, AT&T. החברה הוקמה בשנת 1885, נוסדה למעשה לאחר שהמהנדס אלכסנדר בל, בן ה-29, עשה את שיחת הטלפון העסקית הראשונה בהיסטוריה כאשר צלצל לעוזרו, תומאס ווטסון בן ה-22 בצדה השני של מעבדת בל, ואמר לו, "מר ווטסון, הכנס בבקשה למשרדי". חברת בל הקימה ב-1885 את חטיבת American Telephone and Telegraph Company (AT&T). מאוחר יותר הוחלף שם כלל החברה ל-AT&T. בל ו-ווטסון לא שונים מצעירים אחרים שניצלו מהפכות אחרות לייצר ולהשתלט על נישות חדשות, כמו ביל גייטס ופול אלן, שניצלו את מהפכה האינטרנט להקמתה של מיקרוסופט, או לארי פייג, סרגיי ברין ומארק צוקרברג שניצלו את מהפכת ה-IT להקמת גוגל ופייסבוק.

השניים הראשונים, בל ו-ווטסון, הכשירו את הקרקע למה שקרה 80 שנים מאוחר יותר - אז הפכה החברה למונופול התקשורת בארה"ב, עוררה זעמם של הרגולטורים ופורקה לבסוף בשנת 1984 ל-8 חברות - AT&T ושבע חברות אזוריות כמו בל אטלנטיק, אמריטק, בל-סאות' וכו'. בעלי המניות הוותיקים של T אמצאו עצמם, שנה מאוחר יותר, עם ערך של פי 9 מערך החזקותיהם ערב הפירוק. בתחילת שנות ה-90' בעקבות תחרות עזה מול בנותיה, חברות תקשורת חדשות שנכנסו (כמו ספרינט, MCI ו-WorldCo ) וחברות בינלאומיות רבות שנכנסו לשוק, מצאה עצמה חברת האם (שבעקבות הפירוק של 1984 קיבלה את הכינוי "מאמא-בל"), AT&T , על סך פשיטת רגל - אז הביאה מועצת המנהלים את המומחה לתיקון חברות, איש IBM לשעבר, מייקל ארמסטרונג, שזכה בתהילה והערצה של וול סטריט ועולם העסקים כולו, לאחר שהציל את החברות יוז וקומקאסט.

בשנת 1997, לאחר שלמד את השוק והחברה, נשא ארמסטרונג נאום נבואי מדהים (ששמענו במו אוזנינו) - "המהפכה הטכנולוגית והגלובליזציה ישנו לחלוטין את עולם התקשורת. הטלפון החוטי יוחלף באלחוט, בכבלים האופטיים ובאינטרנט. אנחנו עומדים בפני מהפכת אינפורמציה שתשנה את תחום התקשורת, תחבר את העולם ו-AT&T חייבת להתכונן לכך". הוא בנה את תוכניתו לשדרוגה של מאמא-בל באמצעות רכישות מסיביות, הגדלה של החובות והגעת המניה לשיאים - כך שהחברה הוערכה, לצורך גיוסים, בהערכות שמימיות. וול סטריט והאנליסטים התלהבו, ובטווח השנים 1999-2000 המניה אכן הגיעה לכ-60 דולרים - שיא של כל הזמנים. AT&T נכנסה לחובות של כ-120 מיליארד, מכרה חטיבות נבחרות (כמו לוסנט כדוגמא) ורכשה כל מה שזז בתחומי האינטרנט, האלחוט והכבלים. אך לצערה המשבר של 2000 חיסל את המהלך באיבו. "אלמלא משבר הבועה" אמרו המומחים, "ארמסטרונג היה זוכה בתהילת עולם. הניתוח שעשה הצליח, אבל החולה לא ייצא מחדר ההתאוששות". מאמא-בל התדרדרה לאיטה, מכרה חטיבות נוספות ונכסים על מנת לשרוד, וב-2005 נרכשה ע"י בתה לשעבר, בל-סאות', ב-16 מיליארד דולרים בלבד, ואימצה את שם המותג AT&T ואת הסימול T.

בשמונה השנים מאז 2005, הצליחה החברה לחזור לעצמה ולהוביל את עולם התקשורת האמריקני. ברבעון הראשון של 2013 הפתיעה החברה את האנליסטים לא רק בשבירת כל התחזיות, אלא בהצלחה המפתיעה מאוד בתחום הטלפוניה החכמה והאלחוטית. מתברר שהחברה עברה להוביל במכירה של טלפונים חכמים (6 מיליון ברבעון, כמות שיא). ההצלחה בעסקים לצד הניסיונות לרכישת T-Mobile תחילה ו-וודאפון לאחר מכן, ניסיונות שהסתיימו ללא הצלחה כאמור, מוכיחים שמאמא בל מתכוונות לשחזר את מעמדה משנות ה-80' מבחינה גלובלית - "יש לה הכלים לכך", אומרים יותר ויותר מומחים. בסוף הרבעון הראשון של 2013 ניצבה AT&T במקום המוביל בצפון אמריקה בכל הנוגע למיכשור תקשורת חכם, כולל טאבלטים.

לטענת החברה, למרות שוריזון (סימול:VA ) טוענת שזה לא כך, היא המובילה במעבר לרשתות G4. החברה נמצאת בשורה הראשונה של המעבר למה שמכונה "החיים הדיגיטליים", ולאחרונה גם חתמה חוזה עם ג'נרל מוטורס, לפיו תרשת במערכות תקשורת את כל סוגי המכוניות שמייצרת GM. "ממשלת ספרד", אמר סטפנסון לאחרונה, "הצליחה לעצור את רכישת וודאפון, אבל המצב באירופה בשל לכניסה מסיבית שלנו. בסופו של עניין יבינו שזה לטובת הצרכן". ב-23.7 החברה תפרסם את תוצאות הרבעון השני של 2013. כרגע היא נסחרת במכפיל 2013 של כ-14-15 ומחלקת דיבידנד של 1.8 דולר, בעלת תשואה של 5% (מהגבוהות בין מניות ה-S&P). למי מהקוראים שיש החשק להעמיק טיפה באנליזה מעניינת של T, כדאי לעבור על מחקרם של אנשי Trefis שמעריכים את - 12% מעל למחירה.

לסיכומו של עניין, לאחר שנים רבות של מאבקים, AT&T חזרה להיות אחת מחברות התקשורת המובילות בעולם, ומה שלא פחות חשוב - חזרה למאזן חזק. זו מניה שנראה שתאפשר למשקיע ליהנות משלושת העולמות, צמיחה, בטחון והכנסה שוטפת. המחיר הנוכחי, 35.5 לערך, מבטא כאמור מכפיל נמוך מהמתחרות. לדעתנו מדובר באחת ההשקעות המעניינות לטווח הארוך. לא יזיק כמובן לרכוש המניה בזול יותר, וזה יקרה אם "המומחים רואי השחור" לא יפסיקו מלהבהיל המשקיעים.