על מניה שזינקה 16% ביום ו' האחרון, רק ההתחלה?

כבר כתבנו כאן על ניצני ההתאוששות באירופה וביפן, אבל עד כה, הדברים כוונו למשקיע הספקולטיבי יותר. יפן (מאז 2000) ואירופה (מאז 2008), לא נראו כאזורים שמשקיע סולידי אמור לבקר בהם. אבל במחצית הראשונה של 2013, הדברים החלו להשתנות, לכן נראה לנו, שהגיע הזמן שגם משקיעים סולידיים יתחילו להתעניין באותם שווקים. מדוע בעצם ההתנהגות הכלכלית ביפן ובאירופה כל כך שונה מזו של ארה"ב? הרי בסה"כ מדובר בשלושה גושים כלכליים בעלי אוריינטציה מערבית, שפועלים ומאמינים בכלכלת שוק חופשית, הכלכלות שלהן שזורות זו בזו ונפגעו קשות במשבר האחרון.

מדוע ארה"ב הגיבה בצורה שונה לחלוטין מהתגובה של אירופה ויפן? מדוע החלה בהתאוששות כבר ב-2009 בעוד ששתי האחרות התעכבו כ"כ הרבה זמן? אם ג'ון לה-קאררה היה מתפנה לכתוב ספר על "תפקידה של ארה"ב ביצירה וההיחלצות ממשברים כלכליים גלובליים", לבטח היה מגיע למסקנה שיצירת משברים היא חלק מתוכנית ארוכת טווח של הקפיטליזם האמריקני לשליטה עסקית בעולם. תכנית שמנוהלת ע"י קבוצה קטנה של בנקאי השקעות בוול סטריט ובהסכמת הממשל. ישנו משפט בארה"ב - "ההוכחה בטעם הפודינג"ף ואכן ממשבר למשבר, מאז תחילת המאה הקודמת, עולה כוחה ומנהיגותה של ארה"ב כש"שליחי הקפיטליזם האמריקני", חברות הענק, גדלים ומרוויחים יותר ממשבר למשבר.

לה קאררה היה מוסיף את מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה שהתחילו בארה"ב, המצאת האינטרנט, חלוקתו לעולם "בחינם" והגלובליזציה, כחלק מתוכנית העל האמריקנית שמובילה להשתלטותה של ארה"ב על כלכלת העולם. כמובן שהכל שטויות - ההתפתחויות הכלכליות, המשברים והיציאה הם התוצאה לחוסר השוויון של הכוחות הכלכליים והפוליטיים בעולם עם כלכלת שוק חופשית. עולם שמנסה לתפקד עם רגולציה נמוכה מדי, אך משתנה במהירות בעקבות הטכנולוגיה והאינפורמציה. אבל תיאוריות הקונספירציה תמיד הלהיבו את האנושות והן טובות לתקשורת, אז למה לא? בכל מקרה, קונספירציות או לא, העובדה היא שחשיבותה של ארה"ב וכלכלתה הולכת וגדולה יותר משאר העולם בגלל מגוון של סיבות, העיקרית בהן זו העובדה שמדובר בשוק הצריכה הגדול בעולם מחד וכלכלה תומכת מאוד מאידך.

המשבר הגדול האחרון (2007-9) לא היה שונה מכל הקודמים - גם הוא התחיל בארה"ב והסתיים עם משיכתה (של זו האחרונה) של העגלה החוצה מהבוץ. ההבדל היחיד לעומת משברים קודמים, קיים בסדרי הגודל ובעובדה שהסיבוב האחרון נעשה תוך כדי התקדמות מהפכות הטכנולוגיה / אינפורמציה / גלובליזציה שבאמת הפכו את העולם ליחידה כלכלית אחת. הסיבה האמיתית לכך שכלכלת ארה"ב יוצאת ראשונה מהמשבר קשורה להבדלי החשיבה הכלכלית / עסקית שבין האמריקנים לשאר העולם - אלה הראשונים מאמינים שמשברים כלכליים גדולים הם חלק ממה שקרוי "Business cycles" (מחזוריות עסקית), ולמעשה אין דרך למנוע זאת. היציאה קשורה בניהולו של המשבר ובתגובה אליו. ברמה הלאומית, ההבדל בהתייחסות למשברים כלכליים, קיים במה שרואים כעת בהתנהגות הכלכלה האמריקנית מול האירופית והיפנית. האמריקנים בטוחים שהיציאה ממשבר היא באמצעות הגברת הצריכה. מבחינה מעשית זה אומר התמקדות בצמיחה על חשבון כל גורמי הכלכלה האחרים. הצפה של המשק בכסף זול, הורדת נטל המס, עידוד ממשלתי מסיבי בהשקעות תשתית, מו"פ ועבודות יזומות - הכל על חשבון ההתחייבויות התקציביות. "כרגע", אומרים אלה שלדעתם הגיע הזמן לפעול, "הדבר החשוב הוא חידוש הצמיחה. אם נצליח להחזירה - החוב יטופל מעצמו". בעוד יפן והאיחוד האירופי מתווכחים על גודל הגירעון, האמריקנים (מלבד האקדמיה והתקשורת) אינם מתייחסים לכך בכלל. אותה שיטה עבדה בכל פעם בעבר, וגם בימינו, רק שהפעם היא מקבלת רוח גבית מהטכנולוגיה, ה-IT והגלובליזציה שמנטרלות את האינפלציה.

נכון, לאמריקנים ישנם 2 יתרונות חשובים המאפשרים להם להמר בצורה בה הם נוהגים - הם יכולים להדפיס דולרים ללא הגבלה (הדולר הוא המטבע המועדף בעולם) ויש להם אופי. האמריקני הממוצע הוא מהמר, לוקח סיכונים וחולם חלומות באופיו. "I have a dream" ו-"Happy end" הם עמודי העשן שלפני המחנה באימפריה, רק תושביה של מדינה אחרת אחת בעולם חושבים ומתנהגים כמוהם - ישראל (מישהו היה חי ופורח כאן ללא החלום?).

אם תשוו את עקומת הצריכה האמריקנית מאז סוף 2008 אל מול מקבילתה באיחוד האירופי, תראו את ההבדל בתגובות. בעקבות משבר 2007-8, ירדה הצריכה בארה"ב (Household Final Consumptions Expenditure) בשנה שלאחר מכן לרמה של 9.846 טריליון דולרים, אבל כבר ב-2010 חזרה לעלות, ובשנים 2010-12 הסתכמה ב-10.2 טריליון (2010), 10.7 טריליון (2011) ו-11.1 טריליון (2012). הכל בגלל התגובה המהירה של הממשל שנהג בדיוק כפי שנהגו קודמיו במצבים קודמים. גם בישראל הצריכה צומחת, בקצב מהיר בהרבה מאז 2008.

לעומת זאת, במדינות המובילות באיחוד האירופי, גרמניה וצרפת הצריכה ב-2012 עדיין נמצאת ברמת הצמיחה הנמוכה של 2009. גרמניה לדוגמא הראתה ב-2009 צריכה של 1.933 טריליון דולר וב-2012 צריכה של 1.959 טריליון. בצרפת, הצריכה ב-2012 הגיעה ל-1.507 לעומת 1.533 טריליון ב-2009 - לפני חישובי הצריכה בספרד, איטליה פורטוגל, אירלנד ויוון.

ביפן הסיפור שונה: משבר 2008 המשיך והחריף את זה שקדם לו ב-1996. בשנת 1995 הגיעה הצריכה ביפן לרמה של 2.95 טריליון דולרים והתדרדרה ל-2.5 טריליון ב-2007 - 12 שנות סטגנציה שנבעו מסירובן של הממשלות לתמרץ את הכלכלה המקומית. ב-2008 החלה ממשלת יפן "לעשות סימנים של תמרוץ", מה שהוביל לעלייה חדה וב-2011 הגיעה ל-3.57 טריליון וצפויה להגיע ב-2012 ל-3.7-8. בשנה האחרונה יש סימנים ברורים, במיוחד ביפן אבל גם באיחוד האירופי, של שינויי גישה, שמתבטא יפה במדדי המניות המובילים באותם השווקים. עלייתם של ראש ממשלה ונגיד בנק חדשים ביפן והשינוי בהחלטות באירופה (לצד העמידה הברורה בהמשכיות האיחוד), בדגש על ההחלטה האחרונה בכיוון של אמריקניזציית המערכות הפיננסית, מביאים אותנו למסקנה שההתאוששות הכלכלית ביפן ובאירופה אמיתית. אנחנו מאמינים שהגיע הזמן להעביר חלק מההשקעות הגלובליות מארה"ב, שם מסיים מדד ה-S&P 4 שנות עלייה, ליפן ואירופה. למשקיע הסולידי אנחנו מציעים השקעות בסלים ובמדדים המובילים, דברים מהסוג של EWJ ביפן או STOXX 50 באירופה. חשוב לציין שעדיין מוקדם להיכנס למניות בודדות עבור אותו משקיע סולידי.

מי את Oramed Pharmaceuticals (סימול: ORMP)?

פרופסור חנוך בר אור המנוח, לשעבר ראש המחלקה לסכרת במרכז הרפואי הדסה, הקים האת החברה ביחד עם מחליפתו בהדסה ד"ר מרים קידרון, ביו כימאית ופרמקולוגית, לאחר כעשרים שנות מו"פ. הם עשו זאת בעקבות ניסיון מוצלח ב-2005 - פריצת דרך בהעברת תרופות לסכרת בגלולות דרך הפה. ב-2006 רכשו את הבעלות על הפטנטים מהדסית, חברת הפיתוח של הדסה, מה שאיפשר להם לגייס כספים בבורסה בשנה שלאחר מכן, ב-2007. לחברה 2 "תרופות-דגל" בניסויים, גלולת אינסולין, ה-ORMD-0801, שנמצאת בסיום השלב השני של הבדיקות הקליניות וגלולה אקסנטידית לטיפול בסכרת מספר 2, ה-ORMD-0901, שנמצאת בשלב הפרה-קליני. בנוסף מנסה החברה "גלולה מעורבת" של 2 הגלולות שהזכרנו (ORMD-0801+0901). ה-ORMD-0901 מעניינת מאוד - יצא לנו להכיר אותה (בהחדרת זריקה) דווקא מחברה אמריקנית שאנחנו עוקבים אחריה שנים, Amylin (סימול: AMLN) לשעבר, שנרכשה לפני שנה ע"י בריסטול-מאיירס. זאת האחרונה מייצרת תרופה בשם Byetta, שמשווקת ע"י איליי-לילי (סימול: ELY). מדובר בחלבון מעניין שמופק סינטטית ומוצאו מריר של לטאה ארסית בניו מקסיקו. בכל מקרה, ORMP מציעה, למשקיעי החלום, יותר מחלום אחד. הפלטפורמה של העברת התרופה באמצעות גלולות דרך הפה היא חלום אחד, ויכולה לשמש גם לתרופות אחרות. לפיכך עשויה לעניין חברות תרופות גדולות רבות. החלום האחר הוא קבלת האישור לשתי התרופות.

משקיע שחולם על הצלחה ושם כספו בחברה צריך לזכור שהתחרות, הן באינסולין והן בהעברת התרופה קשה וארוכה מאוד. גם במידה שיושג אישור FDA, הגלולה תצטרך להתחרות במוצרים שכבר קיימים בשוק כמו משאבות האינסולין, המשאפים, הזרקות ודיאטות למיניהן. בסופו של דבר, על מנת להגיע לחלום החברה תזדקק להרבה כסף, הרבה מעל מה שיש לה כרגע בקופה (כ-14.7 מיליון). אבל, כפי שכבר הזכרנו בכתבה האחרונה על הסכרת, מדובר בשוק ענק, שגדל במהירות. בתחום העברת התרופות באמצעות גלולות, נראה שאורמד מקדימה את המתחרות, אפילו הגדולות, כך ששותפות אסטרטגית או רכישת החברה בהחלט יכולות להתממש בקרוב. לדעתנו, ניתן להסתמך על הנאמר בהודעת החברה על ביטול ההנפקה (ב-21.06) שעמדה לבצע לצורך גיוס של 13 מיליון דולרים. הסיבה לכך - "תנאי שוק בלתי מתאימים". אבל קשה לנו להאמין שלאור ההתקדמות מתקשה חתם אמריקני לגייס לחברה 13 מיליון, לכן הסיבה האמתית קשורה כנראה בהערכת החברה שאינה מוצאת חן בעיני ההנהלה או במו"מ להכנסת שותף.

לאחר ההודעה על ההנפקה, המניה הפסידה כ-50% מערכה, אך חזרה עלתה ב-73% מאז ההודעה על ביטולה. ביום ו' האחרון לבדו המניה טיפסה ב-16%. יכול מאוד להיות שהסיבה לכך נעוצה בדברים שתספר החברה בכנס הבריאות של JMP Securities שיערך השבוע בניו יורק. המניה מקבלת רוח גבית גם בשל התנהגות מניות אחרות שמייצגות חברות המשתלבות במלחמה על תרופות לסכרת. האנליסטית הוותיקה שרון די-סטפאנו, מתמחה בתחום הבריאות וקנתה לעצמה שם בעבר, מאמינה שאורמד מועמדת לרכישה. דבר אחרון ש"תומך" במימוש החלומות של אורמד הוא הרכב מועצת המנהלים והמועצה המייעצת שבנוי מאנשים מובילים בעולם הבריאות. בסה"כ מדובר בעוד השקעת חלום בתחום הרפואי, שהמשקיע צריך לזכור שההשקעה בה היא, כרגע, על בסיס חלום נטו - לכן לנהוג בהתאם (לא להגזים בגודל ההשקעה).

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.