המחיר היקר של הכישלון: מנכ"ל אינטל עשוי לאבד יותר מ-100 מיליון דולר
מאז שפט גלסינגר נכנס לתפקיד מנכ"ל אינטל INTEL CORPORATION בפברואר 2021, מניית החברה איבדה כ-63% מערכה. הנפילה החדה מאיימת למחוק את רוב חבילת התגמול שהובטחה לו עם כניסתו לתפקיד, והוא עלול לאבד הטבות בשווי של יותר ממאה מיליון דולר.
המספרים מספרים סיפור עגום: מניית אינטל צנחה מרמה של 61.81 דולר ביום כניסתו לתפקיד לרמה של 22.68 דולר בסוף השבוע האחרון. רק השנה איבדה המניה יותר ממחצית מערכה, ובספטמבר אף הגיעה לשפל של 18.51 דולר - רמה שלא נראתה מאז אוקטובר 2010.
כשגלסינגר מונה למנכ"ל, היה זה מעין סגירת מעגל. הוא חזר לחברה בה עבד 30 שנה, ובה התחיל את דרכו המקצועית תחת מייסדי החברה. בתפקידו האחרון באינטל, לפני עזיבתו ב-2009, כיהן כסמנכ"ל בכיר ומנהל חטיבת המוצרים הדיגיטליים. חבילת התגמול הראשונית שלו כללה שכר בסיס של 1.25 מיליון דולר, בונוס שנתי במזומן של 3.44 מיליון דולר, ומענק חתימה של 1.75 מיליון דולר. בנוסף, הובטחו לו מניות חסומות ומניות מבוססות ביצועים בשווי של כ-110 מיליון דולר, כאשר כ-75% מהן היו מותנות בעליית מחיר המניה.
ביצועי אינטל בין השנים
בשנת 2021, גלסינגר הביע אופטימיות רבה וטען כי אינטל תוכל לחזור להובלה טכנולוגית עד 2025. הוא אף ציין כי מהנדסים בכירים שעזבו את החברה בשנים האחרונות חוזרים אליה. "הם מרגישים שהקסם חוזר," אמר אז. אך המציאות טפחה על פניו. בעוד שמניית אינטל עלתה ב-3.4% בלבד ב-2021, מדד השבבים SOXX זינק ב-43%, ומדד S&P 500 עלה ב-27%.
- חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנת 2022 הייתה קשה אף יותר. המניה צנחה ב-49%, הרבה מעבר לירידה של 36% במדד השבבים ו-19% במדד S&P 500. בנובמבר אותה שנה, ועדת התגמול של הדירקטוריון וגלסינגר הסכימו לשנות את תנאי המענקים שלו כדי "לחזק את הקשר בין התגמול לבין יצירת ערך ארוך טווח לבעלי המניות." הבונוס של גלסינגר ב-2022 צנח ל-945,900 דולר, פחות מרבע מהשנה הקודמת, ותגמול המניות שלו הסתכם ב-8.9 מיליון דולר.
שנת 2023 נראתה כמו תפנית חיובית. מניית אינטל זינקה ב-90%, עקב תוצאות חזקות ותחזיות אופטימיות. הבונוס של גלסינגר עלה ל-2.9 מיליון דולר, ותגמול המניות שלו הגיע ל-12.4 מיליון דולר. אך 2024 הביאה עמה משבר חדש. בינואר, המניה צנחה ב-12% לאחר פרסום תחזית קודרת. באפריל, צניחה נוספת של 9.2% בעקבות הנחיות מאכזבות. והמכה הקשה ביותר הגיעה באוגוסט - נפילה של 26% בעקבות דוחות חלשים, השעיית הדיבידנד ופיטורים נרחבים.
המצב הנוכחי מעמיד בסכנה את רוב חבילת התגמול של גלסינגר. כבר במרץ 2024, הוא איבד מניות ביצועים בשווי 20 מיליון דולר בגלל ביצועים נמוכים מהסף הנדרש. אם מחיר המניה לא יגיע ל-148.95 דולר למשך 90 ימים עד פברואר 2026, גלסינגר יאבד מניות ביצועים בשווי 45.7 מיליון דולר. אם המניה לא תגיע ל-74.47 דולר, אופציות בשווי 29.1 מיליון דולר יתבטלו. ואם לא תגיע ל-64.54 דולר, יאבד מניות ביצועים אסטרטגיות בשווי 34.2 מיליון דולר.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
כדי להגיע ליעדים אלה, המניה צריכה לזנק ב-185%, 228% ו-557% בהתאמה מהמחיר הנוכחי - משימה כמעט בלתי אפשרית בזמן הקצוב.
אפילו המניות החסומות שגלסינגר קיבל, שלא היו תלויות בביצועים, איבדו כמחצית מערכן מאז פברואר. שווין ירד מ-25.5 מיליון דולר ל-12.75 מיליון דולר. גלסינגר השקיע גם מכספו הפרטי באינטל. הוא שילם 10 מיליון דולר עבור 156,764 מניות בחודש הראשון לכהונתו. כיום שוויין של מניות אלה הוא 3.6 מיליון דולר בלבד.
במהלך כהונתו, גלסינגר המשיך לרכוש מניות בשוק הפתוח, ושילם 3.74 מיליון דולר עבור 111,905 מניות במחיר ממוצע של 33.44 דולר למניה. כיום שוויין של מניות אלה הוא 2.5 מיליון דולר.
לא מכר מניה אחת
מעניין לציין כי גלסינגר לא מכר אף מניה מאז שהפך למנכ"ל - תכונה נדירה בענף השבבים. המכירה האחרונה שלו הייתה באוגוסט 2009, כשעוד היה סמנכ"ל בכיר.
הרבעון השלישי של 2024 יהיה קריטי עבור גלסינגר ואינטל. החברה תפרסם את תוצאותיה בליל ליל כל הקדושים, והמשקיעים יחפשו סימנים לשיפור בביצועיה העסקיים של החברה. בינתיים, נראה כי הדרך חזרה לימי התהילה של אינטל עוד ארוכה, והמחיר האישי שגלסינגר משלם על הכישלון הולך ותופח.
חוסר היכולת של אינטל להתחרות בהצלחה בשוק השבבים המתפתח, במיוחד מול חברות כמו אנבידיה, מדגיש את האתגרים העצומים העומדים בפני החברה ומנהליה בשנים הקרובות.
עובדים באינטל? תיפרדו מהקפה
בעניין נפרד שעולה היום שוב לכותרות, החברה, שנמצאת בעיצומו של מהלך התייעלות דרמטי הכולל פיטורים של 15,000 עובדים ברחבי העולם, הודיעה היום לעובדיה על ביטול שירותי השתייה החמה והפירות החינמיים במטבחונים - הטבה בסיסית שנחשבת לסטנדרט בתעשיית ההייטק.
"השירות החינמי של הקפה, תה וחלוקת הפירות מסתיים", הכריזו שלטים שהוצבו במטבחוני החברה, כשהדלפקים שתמיד היו מלאים בכיבוד ושתייה נותרו ריקים. במקום זאת, הציעה החברה לעובדיה אפשרות לרכוש משקאות חמים במחירים מוזלים בבתי הקפה שבקמפוס - מהלך שנתפס בעיני רבים מהעובדים כמשפיל במיוחד.
הפגיעה בהטבת הקפה היא רק חלק ממכלול קיצוצים נרחב שמובילה החברה. בין היתר, מתכננת אינטל לבטל את הטבת הרכב לעובדים בדרג 7 ומעלה, מהלך שמשמעותו פגיעה של כ-10% בשכרם החודשי. עובדים שנהנו עד כה מרכב חברה או מתוספת של 3,650 שקלים לשכר, ייאלצו להתמודד עם קיצוץ משמעותי בתנאיהם, ללא אפשרות להתנגד למהלך.
התסכול גובר במיוחד לנוכח העובדה שהחברה מציעה חבילות פרישה נדיבות למפוטרים, הכוללות עד 18 משכורות, בעוד שהנשארים סופגים קיצוץ אחר קיצוץ בתנאיהם. המצב החדש מעורר חששות כבדים בקרב העובדים הנותרים לגבי עתידם בחברה. רבים מהם כבר החלו להפיץ קורות חיים, והמנהלים מתקשים להתמודד עם המשבר המתפתח במורל.
במקביל לקיצוצים בהטבות, החברה נערכת לסבב פיטורים משמעותי בישראל. כבר השבוע צפויים מנהלים להיפגש עם עובדים המיועדים לפיטורים, כשהחברה מציעה להם בחירה בין פרישה מרצון עם חבילת פיצויים מוגדלת לבין הליך שימוע פורמלי. אינטל מבטיחה לספק למפוטרים שירותי ייעוץ, הכוונה מקצועית ותמיכה פסיכולוגית, אך עבור אלו שנשארים, נראה כי ימי הרווחה והפינוקים הגיעו לקיצם.
- 8.שי.ע 28/10/2024 22:30הגב לתגובה זולעומת מה שיש באינטל.
- 7.פלמוני 28/10/2024 17:45הגב לתגובה זוהמשקיעים לא פיטרו אותו כי יש לו תוכנית והכישלון הוא תוצאת ניהול של המנהלים שלפניו. אם הם היו המנכל היום אינטל היתה בפח, לפחות יש מנכ"ל עם חזון
- 6.רמי 28/10/2024 13:36הגב לתגובה זואיך הוא דורד פוקל? כל מהנדס עם הצלחות כמו שלו מזמן היה מקבל בעיטה בתחת
- 5.אני 28/10/2024 12:17הגב לתגובה זואתם לא מתארים כאן מישהו שאיבד תגמול. מה שמתואר בכתבה הוא אי קבלת בונוסים בעלי ערך פנטסטי. זה משהו אחר לגמרי. מה שהוא לא קיבל זה נטו כסף שהיה על העצים.
- 4.אזרח פשוט 28/10/2024 10:18הגב לתגובה זולא ייאמן , עצם המחשבה אפילו למתן בונוסים למנכ"ל אם תוצאות כושלות מוכחות היא ביזיון על אחת כמה וכמה שבפועל הוא מקבל בונוסים זאת כבר יריקה בפנים למשקיע והאזרח הפשוט. המערכת רקובה כמו מיד ומי שמשלם זה האזרח/משקיע הפשוט.
- 3.מלפפוני 28/10/2024 09:41הגב לתגובה זולצערי במשך השנים מנכל אחרי מנכל מנהל את החברה כאילו הוא בגן ילדים. לא זיהו שווקים מתפתחים, עסוקיםמכול היום בלבלבל לעובדים את השכל כי ה hr חייבים להצדיק את הקיום שלהם, בזבוז אדיר של כסף, חוסר יצירתיות, פחד לומר דעה אחרת אבל העיקר לוקחים להם את הקפה פחחחחח. תודה שאני כבר לא שם (וזה פרומיל ממה שקורה שם)
- 2.לרון 27/10/2024 20:56הגב לתגובה זוחשבתי וכתבתי שיש מניות שפשוט לא משקיעים בהן אינטל אחת מהן היתה ונותרה
- 1.אנונימי 27/10/2024 20:27הגב לתגובה זואיך הוא יגמור את החודש? את השנה?
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
