דיסני בידור מיקי מאוס
צילום: Istock

דיסני תשקיע 60 מיליארד ד' בפארקים, עדיף שתחזור לעשות תוכן טוב

המניה נופלת על רקע ההודעה של השקעות בפארקים שמחוץ לארה"ב, כשחטיבת הסרטים שלה מפקששת והפסדית
ארז ליבנה | (4)
נושאים בכתבה דיסני וול סטריט

דווקא באחת מהשנים הרעות שידעה, דיסני (DIS) הודיעה על השקעה של 60 מיליארד דולר בפארקים שלה בעשור הקרוב, פי 2 ממה שתכננה מלכתחילה, בעיקר בפארקים שלה מחוץ לארה"ב. המשקיעים בוול סטריט לא אהבו את ההודעה והמניה יורדת בכמעט 4% ביום המסחר.

"כשדיסני בוחנת הזדמנויות צמיחה עתידיות, ישנה באר עמוקה של סיפורים שאותם אפשר לחקור בפארקים של החברה", מסרה החברה בפרזנטציה למשקיעים, שכלל הצבת אטרקציות של הסרט פרוזן וזוטרופוליס במפארקים בהונג קונג, פאריס, טוקיו ושנגחאי.

 

אמנם ברבעון הקודם סגמנט הפארקים עדיין הייתה נקודה חיובית עבור דיסני, עם עלייה של 13% בהכנסות ללמעלה מ-8 מיליארד דולר, אבל הייתה ירידה משמעותית דווקא בפלורידה, שם נרשמה ירידה בקניית כרטיסים והזמנות למלון. מוקדם יותר השנה פלורידה איבדה חלק מזכויות היתר שהיו לפארק, בעקבות קרב פומבי עם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס.

 

לאחר שביצעה קיצוצים משמעותיים ברשת הספורט ESPN, דיסני מנסה להיפטר מלא מעט נכסים, כשלפני כמה ימים כי דיסני מנהלת מגעים למכור את רשת ABC כמו גם  את תחנות הטלוויזיה המקומיות שלה לענקית המדיה נקסטאר. בדיסני מיהרו להכחיש את הדיווח, אך בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של החברה נכתב כי היא "פתוחה לשקול מגוון אפשרויות אסטרטגיות", אך עד כה לא קיבלה החלטה רשמית וכי "כל דיווח בעניין זה אינו מבוסס".

 

כרגע היא מנסה עוד לפתור את נושא דיסני+ שברבעון שעבר גרם לסיים את הרבעון הפסדית. אבל לא משנה מה תעשה, שום דבר לא יכסה על הביזיון שחטיבת הסרטים, פעם פאר החברה, חווה בשנה הנוכחית. דיסני תמיד הייתה שחקנית גדולה, אבל בשני העשורים האחרונים הפכה למפלצת של ממש. לא רק שהיא יצרנית התוכן הגדולה ביותר, בעשור שעבר אספה מותגים כאילו אין מחר, בין אם ערוצי טלוויזיה כמו ESPN או מותגים כמו מארוול קומיקס, פיקסאר ולוקאס פילמז, וכהרגלה, הצליחה להפוך את התרנגולות המטילות ביצי זהב לדי עקרות.

 

לכולם זכור הסיבוב שעשה חיים סבן על דיסני כשמכר לה את מותג הפאוור ריינג'רס בלמעלה מ-4 מיליארד דולר, רק כדי לקנותו בחזרה בדיסקאונט מטורף בכמיליארד דולר. אז כזה. משכך, דיסני כנראה לא יודעת היסטורית להתמודד עם תוכן שלא היא מייצרת ורואים.

 

עד כמה חטיבת הסרטים של דיסני גדולה ומגושמת יעידו הנתונים הבאים: על הסרט אלמנטלז של פיקסאר ואנטמן של מארוול הוציאו 200 מיליון דולר כל אחד, על שומרי הגלקסיה 3 ועל בת הים הקטנה החדש הוציאו 250 מיליון כ"א, על אינדיאנה ג'ונס הוציאו 300 מיליון ובקיצור, כמעט מיליארד וחצי דולר הוצאו על 7 סרטים בלבד שיצאו לאקרנים ב-2023.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אלה סכומים לא הגיוניים, במיוחד כשאלה לא משקללים את מחיר השיווק והפרסום הגלובליים, כשלדוגמה תקציב הפרסום של בת הים הקטנה בעולם נאמד ב-140 מיליון דולר, כך שהעלות הכוללת של הסרט מגיעה לכ-390 מיליון דולר. על פרסום אינדיאנה ג'ונס הוציאה דיסני כ-100 מיליון דולר בעולם. נכון לכרגע, הארכיאולוג הצליח לגרוף פחות מ-382 מיליון דולר ולא מכסה את תקציבו, כשבת הים הקטנה הכניסה 570 מיליון דולר בכל העולם וגם היא הפסדית למדי. אז זה משנה למישהו שהסרט נכנס לעשירייה הראשונה של הסרטים המכניסים בארה"ב ב-2023 עד כה? זה רק מעיד על מצב השוק.

 

נעבור לאנכרוניזם. איך יודעים שדיסני פושה בריקבון מערכתי? בשנות ה-90 למשל, היו להם סדרה של סרטים שהחלו בבת הים הקטנה, כלה ביפה והחיה, אלדין, מלך האריות ועוד. היום? היא עושה רימייקים בלייב אקשן לאותם הלהיטים, בניסיון לסחוט את הלימון. לא משהו חדש ויצירתי, אלא ארוחה שהוצאה מהפריזר לאחר שנים ועוברת מתיחת פנים במיקרוגל.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 20/09/2023 00:14
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שאתם רשמתם פה, אינדיאנה גונס כבר החזיר את עצמו ובת הים הקטנה כבר מוורחת ב50% על ההשקעה.
  • לא כולל הוצאות שיווק (ל"ת)
    סניר 20/09/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המגיב 19/09/2023 21:57
    הגב לתגובה זו
    יעלו את המחירים יותר ממה שהם היום ? הרי היום זה אלף דולאר לאדם, אם אתה רוצה חוויה נורמאלית, בלי להתקע כל היום בתור.
  • תכלס 20/09/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
    החוויה היתה נוראית, אפילו עם כרטיס מהיר, ולא נחזור לשם שוב
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.