דיסני בידור מיקי מאוס
צילום: Istock

דיסני תשקיע 60 מיליארד ד' בפארקים, עדיף שתחזור לעשות תוכן טוב

המניה נופלת על רקע ההודעה של השקעות בפארקים שמחוץ לארה"ב, כשחטיבת הסרטים שלה מפקששת והפסדית
ארז ליבנה | (4)
נושאים בכתבה דיסני וול סטריט

דווקא באחת מהשנים הרעות שידעה, דיסני (DIS) הודיעה על השקעה של 60 מיליארד דולר בפארקים שלה בעשור הקרוב, פי 2 ממה שתכננה מלכתחילה, בעיקר בפארקים שלה מחוץ לארה"ב. המשקיעים בוול סטריט לא אהבו את ההודעה והמניה יורדת בכמעט 4% ביום המסחר.

"כשדיסני בוחנת הזדמנויות צמיחה עתידיות, ישנה באר עמוקה של סיפורים שאותם אפשר לחקור בפארקים של החברה", מסרה החברה בפרזנטציה למשקיעים, שכלל הצבת אטרקציות של הסרט פרוזן וזוטרופוליס במפארקים בהונג קונג, פאריס, טוקיו ושנגחאי.

 

אמנם ברבעון הקודם סגמנט הפארקים עדיין הייתה נקודה חיובית עבור דיסני, עם עלייה של 13% בהכנסות ללמעלה מ-8 מיליארד דולר, אבל הייתה ירידה משמעותית דווקא בפלורידה, שם נרשמה ירידה בקניית כרטיסים והזמנות למלון. מוקדם יותר השנה פלורידה איבדה חלק מזכויות היתר שהיו לפארק, בעקבות קרב פומבי עם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס.

 

לאחר שביצעה קיצוצים משמעותיים ברשת הספורט ESPN, דיסני מנסה להיפטר מלא מעט נכסים, כשלפני כמה ימים כי דיסני מנהלת מגעים למכור את רשת ABC כמו גם  את תחנות הטלוויזיה המקומיות שלה לענקית המדיה נקסטאר. בדיסני מיהרו להכחיש את הדיווח, אך בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של החברה נכתב כי היא "פתוחה לשקול מגוון אפשרויות אסטרטגיות", אך עד כה לא קיבלה החלטה רשמית וכי "כל דיווח בעניין זה אינו מבוסס".

 

כרגע היא מנסה עוד לפתור את נושא דיסני+ שברבעון שעבר גרם לסיים את הרבעון הפסדית. אבל לא משנה מה תעשה, שום דבר לא יכסה על הביזיון שחטיבת הסרטים, פעם פאר החברה, חווה בשנה הנוכחית. דיסני תמיד הייתה שחקנית גדולה, אבל בשני העשורים האחרונים הפכה למפלצת של ממש. לא רק שהיא יצרנית התוכן הגדולה ביותר, בעשור שעבר אספה מותגים כאילו אין מחר, בין אם ערוצי טלוויזיה כמו ESPN או מותגים כמו מארוול קומיקס, פיקסאר ולוקאס פילמז, וכהרגלה, הצליחה להפוך את התרנגולות המטילות ביצי זהב לדי עקרות.

 

לכולם זכור הסיבוב שעשה חיים סבן על דיסני כשמכר לה את מותג הפאוור ריינג'רס בלמעלה מ-4 מיליארד דולר, רק כדי לקנותו בחזרה בדיסקאונט מטורף בכמיליארד דולר. אז כזה. משכך, דיסני כנראה לא יודעת היסטורית להתמודד עם תוכן שלא היא מייצרת ורואים.

 

עד כמה חטיבת הסרטים של דיסני גדולה ומגושמת יעידו הנתונים הבאים: על הסרט אלמנטלז של פיקסאר ואנטמן של מארוול הוציאו 200 מיליון דולר כל אחד, על שומרי הגלקסיה 3 ועל בת הים הקטנה החדש הוציאו 250 מיליון כ"א, על אינדיאנה ג'ונס הוציאו 300 מיליון ובקיצור, כמעט מיליארד וחצי דולר הוצאו על 7 סרטים בלבד שיצאו לאקרנים ב-2023.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אלה סכומים לא הגיוניים, במיוחד כשאלה לא משקללים את מחיר השיווק והפרסום הגלובליים, כשלדוגמה תקציב הפרסום של בת הים הקטנה בעולם נאמד ב-140 מיליון דולר, כך שהעלות הכוללת של הסרט מגיעה לכ-390 מיליון דולר. על פרסום אינדיאנה ג'ונס הוציאה דיסני כ-100 מיליון דולר בעולם. נכון לכרגע, הארכיאולוג הצליח לגרוף פחות מ-382 מיליון דולר ולא מכסה את תקציבו, כשבת הים הקטנה הכניסה 570 מיליון דולר בכל העולם וגם היא הפסדית למדי. אז זה משנה למישהו שהסרט נכנס לעשירייה הראשונה של הסרטים המכניסים בארה"ב ב-2023 עד כה? זה רק מעיד על מצב השוק.

 

נעבור לאנכרוניזם. איך יודעים שדיסני פושה בריקבון מערכתי? בשנות ה-90 למשל, היו להם סדרה של סרטים שהחלו בבת הים הקטנה, כלה ביפה והחיה, אלדין, מלך האריות ועוד. היום? היא עושה רימייקים בלייב אקשן לאותם הלהיטים, בניסיון לסחוט את הלימון. לא משהו חדש ויצירתי, אלא ארוחה שהוצאה מהפריזר לאחר שנים ועוברת מתיחת פנים במיקרוגל.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 20/09/2023 00:14
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שאתם רשמתם פה, אינדיאנה גונס כבר החזיר את עצמו ובת הים הקטנה כבר מוורחת ב50% על ההשקעה.
  • לא כולל הוצאות שיווק (ל"ת)
    סניר 20/09/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המגיב 19/09/2023 21:57
    הגב לתגובה זו
    יעלו את המחירים יותר ממה שהם היום ? הרי היום זה אלף דולאר לאדם, אם אתה רוצה חוויה נורמאלית, בלי להתקע כל היום בתור.
  • תכלס 20/09/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
    החוויה היתה נוראית, אפילו עם כרטיס מהיר, ולא נחזור לשם שוב
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.