דיסני בידור מיקי מאוס
צילום: Istock

דיסני תשקיע 60 מיליארד ד' בפארקים, עדיף שתחזור לעשות תוכן טוב

המניה נופלת על רקע ההודעה של השקעות בפארקים שמחוץ לארה"ב, כשחטיבת הסרטים שלה מפקששת והפסדית
ארז ליבנה | (4)
נושאים בכתבה דיסני וול סטריט

דווקא באחת מהשנים הרעות שידעה, דיסני (DIS) הודיעה על השקעה של 60 מיליארד דולר בפארקים שלה בעשור הקרוב, פי 2 ממה שתכננה מלכתחילה, בעיקר בפארקים שלה מחוץ לארה"ב. המשקיעים בוול סטריט לא אהבו את ההודעה והמניה יורדת בכמעט 4% ביום המסחר.

"כשדיסני בוחנת הזדמנויות צמיחה עתידיות, ישנה באר עמוקה של סיפורים שאותם אפשר לחקור בפארקים של החברה", מסרה החברה בפרזנטציה למשקיעים, שכלל הצבת אטרקציות של הסרט פרוזן וזוטרופוליס במפארקים בהונג קונג, פאריס, טוקיו ושנגחאי.

 

אמנם ברבעון הקודם סגמנט הפארקים עדיין הייתה נקודה חיובית עבור דיסני, עם עלייה של 13% בהכנסות ללמעלה מ-8 מיליארד דולר, אבל הייתה ירידה משמעותית דווקא בפלורידה, שם נרשמה ירידה בקניית כרטיסים והזמנות למלון. מוקדם יותר השנה פלורידה איבדה חלק מזכויות היתר שהיו לפארק, בעקבות קרב פומבי עם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס.

 

לאחר שביצעה קיצוצים משמעותיים ברשת הספורט ESPN, דיסני מנסה להיפטר מלא מעט נכסים, כשלפני כמה ימים כי דיסני מנהלת מגעים למכור את רשת ABC כמו גם  את תחנות הטלוויזיה המקומיות שלה לענקית המדיה נקסטאר. בדיסני מיהרו להכחיש את הדיווח, אך בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של החברה נכתב כי היא "פתוחה לשקול מגוון אפשרויות אסטרטגיות", אך עד כה לא קיבלה החלטה רשמית וכי "כל דיווח בעניין זה אינו מבוסס".

 

כרגע היא מנסה עוד לפתור את נושא דיסני+ שברבעון שעבר גרם לסיים את הרבעון הפסדית. אבל לא משנה מה תעשה, שום דבר לא יכסה על הביזיון שחטיבת הסרטים, פעם פאר החברה, חווה בשנה הנוכחית. דיסני תמיד הייתה שחקנית גדולה, אבל בשני העשורים האחרונים הפכה למפלצת של ממש. לא רק שהיא יצרנית התוכן הגדולה ביותר, בעשור שעבר אספה מותגים כאילו אין מחר, בין אם ערוצי טלוויזיה כמו ESPN או מותגים כמו מארוול קומיקס, פיקסאר ולוקאס פילמז, וכהרגלה, הצליחה להפוך את התרנגולות המטילות ביצי זהב לדי עקרות.

 

לכולם זכור הסיבוב שעשה חיים סבן על דיסני כשמכר לה את מותג הפאוור ריינג'רס בלמעלה מ-4 מיליארד דולר, רק כדי לקנותו בחזרה בדיסקאונט מטורף בכמיליארד דולר. אז כזה. משכך, דיסני כנראה לא יודעת היסטורית להתמודד עם תוכן שלא היא מייצרת ורואים.

 

עד כמה חטיבת הסרטים של דיסני גדולה ומגושמת יעידו הנתונים הבאים: על הסרט אלמנטלז של פיקסאר ואנטמן של מארוול הוציאו 200 מיליון דולר כל אחד, על שומרי הגלקסיה 3 ועל בת הים הקטנה החדש הוציאו 250 מיליון כ"א, על אינדיאנה ג'ונס הוציאו 300 מיליון ובקיצור, כמעט מיליארד וחצי דולר הוצאו על 7 סרטים בלבד שיצאו לאקרנים ב-2023.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אלה סכומים לא הגיוניים, במיוחד כשאלה לא משקללים את מחיר השיווק והפרסום הגלובליים, כשלדוגמה תקציב הפרסום של בת הים הקטנה בעולם נאמד ב-140 מיליון דולר, כך שהעלות הכוללת של הסרט מגיעה לכ-390 מיליון דולר. על פרסום אינדיאנה ג'ונס הוציאה דיסני כ-100 מיליון דולר בעולם. נכון לכרגע, הארכיאולוג הצליח לגרוף פחות מ-382 מיליון דולר ולא מכסה את תקציבו, כשבת הים הקטנה הכניסה 570 מיליון דולר בכל העולם וגם היא הפסדית למדי. אז זה משנה למישהו שהסרט נכנס לעשירייה הראשונה של הסרטים המכניסים בארה"ב ב-2023 עד כה? זה רק מעיד על מצב השוק.

 

נעבור לאנכרוניזם. איך יודעים שדיסני פושה בריקבון מערכתי? בשנות ה-90 למשל, היו להם סדרה של סרטים שהחלו בבת הים הקטנה, כלה ביפה והחיה, אלדין, מלך האריות ועוד. היום? היא עושה רימייקים בלייב אקשן לאותם הלהיטים, בניסיון לסחוט את הלימון. לא משהו חדש ויצירתי, אלא ארוחה שהוצאה מהפריזר לאחר שנים ועוברת מתיחת פנים במיקרוגל.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 20/09/2023 00:14
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שאתם רשמתם פה, אינדיאנה גונס כבר החזיר את עצמו ובת הים הקטנה כבר מוורחת ב50% על ההשקעה.
  • לא כולל הוצאות שיווק (ל"ת)
    סניר 20/09/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המגיב 19/09/2023 21:57
    הגב לתגובה זו
    יעלו את המחירים יותר ממה שהם היום ? הרי היום זה אלף דולאר לאדם, אם אתה רוצה חוויה נורמאלית, בלי להתקע כל היום בתור.
  • תכלס 20/09/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
    החוויה היתה נוראית, אפילו עם כרטיס מהיר, ולא נחזור לשם שוב
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.