הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דיסני בידור מיקי מאוס
צילום: Istock

דיסני תשקיע 60 מיליארד ד' בפארקים, עדיף שתחזור לעשות תוכן טוב

המניה נופלת על רקע ההודעה של השקעות בפארקים שמחוץ לארה"ב, כשחטיבת הסרטים שלה מפקששת והפסדית
ארז ליבנה | (4)
נושאים בכתבה דיסני וול סטריט

דווקא באחת מהשנים הרעות שידעה, דיסני (DIS) הודיעה על השקעה של 60 מיליארד דולר בפארקים שלה בעשור הקרוב, פי 2 ממה שתכננה מלכתחילה, בעיקר בפארקים שלה מחוץ לארה"ב. המשקיעים בוול סטריט לא אהבו את ההודעה והמניה יורדת בכמעט 4% ביום המסחר.

"כשדיסני בוחנת הזדמנויות צמיחה עתידיות, ישנה באר עמוקה של סיפורים שאותם אפשר לחקור בפארקים של החברה", מסרה החברה בפרזנטציה למשקיעים, שכלל הצבת אטרקציות של הסרט פרוזן וזוטרופוליס במפארקים בהונג קונג, פאריס, טוקיו ושנגחאי.

 

אמנם ברבעון הקודם סגמנט הפארקים עדיין הייתה נקודה חיובית עבור דיסני, עם עלייה של 13% בהכנסות ללמעלה מ-8 מיליארד דולר, אבל הייתה ירידה משמעותית דווקא בפלורידה, שם נרשמה ירידה בקניית כרטיסים והזמנות למלון. מוקדם יותר השנה פלורידה איבדה חלק מזכויות היתר שהיו לפארק, בעקבות קרב פומבי עם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס.

 

לאחר שביצעה קיצוצים משמעותיים ברשת הספורט ESPN, דיסני מנסה להיפטר מלא מעט נכסים, כשלפני כמה ימים כי דיסני מנהלת מגעים למכור את רשת ABC כמו גם  את תחנות הטלוויזיה המקומיות שלה לענקית המדיה נקסטאר. בדיסני מיהרו להכחיש את הדיווח, אך בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של החברה נכתב כי היא "פתוחה לשקול מגוון אפשרויות אסטרטגיות", אך עד כה לא קיבלה החלטה רשמית וכי "כל דיווח בעניין זה אינו מבוסס".

 

כרגע היא מנסה עוד לפתור את נושא דיסני+ שברבעון שעבר גרם לסיים את הרבעון הפסדית. אבל לא משנה מה תעשה, שום דבר לא יכסה על הביזיון שחטיבת הסרטים, פעם פאר החברה, חווה בשנה הנוכחית. דיסני תמיד הייתה שחקנית גדולה, אבל בשני העשורים האחרונים הפכה למפלצת של ממש. לא רק שהיא יצרנית התוכן הגדולה ביותר, בעשור שעבר אספה מותגים כאילו אין מחר, בין אם ערוצי טלוויזיה כמו ESPN או מותגים כמו מארוול קומיקס, פיקסאר ולוקאס פילמז, וכהרגלה, הצליחה להפוך את התרנגולות המטילות ביצי זהב לדי עקרות.

 

לכולם זכור הסיבוב שעשה חיים סבן על דיסני כשמכר לה את מותג הפאוור ריינג'רס בלמעלה מ-4 מיליארד דולר, רק כדי לקנותו בחזרה בדיסקאונט מטורף בכמיליארד דולר. אז כזה. משכך, דיסני כנראה לא יודעת היסטורית להתמודד עם תוכן שלא היא מייצרת ורואים.

 

עד כמה חטיבת הסרטים של דיסני גדולה ומגושמת יעידו הנתונים הבאים: על הסרט אלמנטלז של פיקסאר ואנטמן של מארוול הוציאו 200 מיליון דולר כל אחד, על שומרי הגלקסיה 3 ועל בת הים הקטנה החדש הוציאו 250 מיליון כ"א, על אינדיאנה ג'ונס הוציאו 300 מיליון ובקיצור, כמעט מיליארד וחצי דולר הוצאו על 7 סרטים בלבד שיצאו לאקרנים ב-2023.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אלה סכומים לא הגיוניים, במיוחד כשאלה לא משקללים את מחיר השיווק והפרסום הגלובליים, כשלדוגמה תקציב הפרסום של בת הים הקטנה בעולם נאמד ב-140 מיליון דולר, כך שהעלות הכוללת של הסרט מגיעה לכ-390 מיליון דולר. על פרסום אינדיאנה ג'ונס הוציאה דיסני כ-100 מיליון דולר בעולם. נכון לכרגע, הארכיאולוג הצליח לגרוף פחות מ-382 מיליון דולר ולא מכסה את תקציבו, כשבת הים הקטנה הכניסה 570 מיליון דולר בכל העולם וגם היא הפסדית למדי. אז זה משנה למישהו שהסרט נכנס לעשירייה הראשונה של הסרטים המכניסים בארה"ב ב-2023 עד כה? זה רק מעיד על מצב השוק.

 

נעבור לאנכרוניזם. איך יודעים שדיסני פושה בריקבון מערכתי? בשנות ה-90 למשל, היו להם סדרה של סרטים שהחלו בבת הים הקטנה, כלה ביפה והחיה, אלדין, מלך האריות ועוד. היום? היא עושה רימייקים בלייב אקשן לאותם הלהיטים, בניסיון לסחוט את הלימון. לא משהו חדש ויצירתי, אלא ארוחה שהוצאה מהפריזר לאחר שנים ועוברת מתיחת פנים במיקרוגל.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 20/09/2023 00:14
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שאתם רשמתם פה, אינדיאנה גונס כבר החזיר את עצמו ובת הים הקטנה כבר מוורחת ב50% על ההשקעה.
  • לא כולל הוצאות שיווק (ל"ת)
    סניר 20/09/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המגיב 19/09/2023 21:57
    הגב לתגובה זו
    יעלו את המחירים יותר ממה שהם היום ? הרי היום זה אלף דולאר לאדם, אם אתה רוצה חוויה נורמאלית, בלי להתקע כל היום בתור.
  • תכלס 20/09/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
    החוויה היתה נוראית, אפילו עם כרטיס מהיר, ולא נחזור לשם שוב
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן