דיסני תשקיע 60 מיליארד ד' בפארקים, עדיף שתחזור לעשות תוכן טוב
דווקא באחת מהשנים הרעות שידעה, דיסני (DIS) הודיעה על השקעה של 60 מיליארד דולר בפארקים שלה בעשור הקרוב, פי 2 ממה שתכננה מלכתחילה, בעיקר בפארקים שלה מחוץ לארה"ב. המשקיעים בוול סטריט לא אהבו את ההודעה והמניה יורדת בכמעט 4% ביום המסחר.
"כשדיסני בוחנת הזדמנויות צמיחה עתידיות, ישנה באר עמוקה של סיפורים שאותם אפשר לחקור בפארקים של החברה", מסרה החברה בפרזנטציה למשקיעים, שכלל הצבת אטרקציות של הסרט פרוזן וזוטרופוליס במפארקים בהונג קונג, פאריס, טוקיו ושנגחאי.
אמנם ברבעון הקודם סגמנט הפארקים עדיין הייתה נקודה חיובית עבור דיסני, עם עלייה של 13% בהכנסות ללמעלה מ-8 מיליארד דולר, אבל הייתה ירידה משמעותית דווקא בפלורידה, שם נרשמה ירידה בקניית כרטיסים והזמנות למלון. מוקדם יותר השנה פלורידה איבדה חלק מזכויות היתר שהיו לפארק, בעקבות קרב פומבי עם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס.
לאחר שביצעה קיצוצים משמעותיים ברשת הספורט ESPN, דיסני מנסה להיפטר מלא מעט נכסים, כשלפני כמה ימים כי דיסני מנהלת מגעים למכור את רשת ABC כמו גם את תחנות הטלוויזיה המקומיות שלה לענקית המדיה נקסטאר. בדיסני מיהרו להכחיש את הדיווח, אך בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של החברה נכתב כי היא "פתוחה לשקול מגוון אפשרויות אסטרטגיות", אך עד כה לא קיבלה החלטה רשמית וכי "כל דיווח בעניין זה אינו מבוסס".
- "זוטרופוליס 2" של דיסני פותח בענק - 556 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון
- דיסני ויוטיוב חתמו על הסכם חדש: ערוצי ABC ו-ESPN חוזרים לשידור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כרגע היא מנסה עוד לפתור את נושא דיסני+ שברבעון שעבר גרם לסיים את הרבעון הפסדית. אבל לא משנה מה תעשה, שום דבר לא יכסה על הביזיון שחטיבת הסרטים, פעם פאר החברה, חווה בשנה הנוכחית. דיסני תמיד הייתה שחקנית גדולה, אבל בשני העשורים האחרונים הפכה למפלצת של ממש. לא רק שהיא יצרנית התוכן הגדולה ביותר, בעשור שעבר אספה מותגים כאילו אין מחר, בין אם ערוצי טלוויזיה כמו ESPN או מותגים כמו מארוול קומיקס, פיקסאר ולוקאס פילמז, וכהרגלה, הצליחה להפוך את התרנגולות המטילות ביצי זהב לדי עקרות.
לכולם זכור הסיבוב שעשה חיים סבן על דיסני כשמכר לה את מותג הפאוור ריינג'רס בלמעלה מ-4 מיליארד דולר, רק כדי לקנותו בחזרה בדיסקאונט מטורף בכמיליארד דולר. אז כזה. משכך, דיסני כנראה לא יודעת היסטורית להתמודד עם תוכן שלא היא מייצרת ורואים.
עד כמה חטיבת הסרטים של דיסני גדולה ומגושמת יעידו הנתונים הבאים: על הסרט אלמנטלז של פיקסאר ואנטמן של מארוול הוציאו 200 מיליון דולר כל אחד, על שומרי הגלקסיה 3 ועל בת הים הקטנה החדש הוציאו 250 מיליון כ"א, על אינדיאנה ג'ונס הוציאו 300 מיליון ובקיצור, כמעט מיליארד וחצי דולר הוצאו על 7 סרטים בלבד שיצאו לאקרנים ב-2023.
- המהפך של קארוונה: מכמעט מחיקה ממסחר לכניסה ל-S&P 500
- קורוויב תגייס 2 מיליארד דולר בהנפקת חוב - המניה צונחת ב־6%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
אלה סכומים לא הגיוניים, במיוחד כשאלה לא משקללים את מחיר השיווק והפרסום הגלובליים, כשלדוגמה תקציב הפרסום של בת הים הקטנה בעולם נאמד ב-140 מיליון דולר, כך שהעלות הכוללת של הסרט מגיעה לכ-390 מיליון דולר. על פרסום אינדיאנה ג'ונס הוציאה דיסני כ-100 מיליון דולר בעולם. נכון לכרגע, הארכיאולוג הצליח לגרוף פחות מ-382 מיליון דולר ולא מכסה את תקציבו, כשבת הים הקטנה הכניסה 570 מיליון דולר בכל העולם וגם היא הפסדית למדי. אז זה משנה למישהו שהסרט נכנס לעשירייה הראשונה של הסרטים המכניסים בארה"ב ב-2023 עד כה? זה רק מעיד על מצב השוק.
נעבור לאנכרוניזם. איך יודעים שדיסני פושה בריקבון מערכתי? בשנות ה-90 למשל, היו להם סדרה של סרטים שהחלו בבת הים הקטנה, כלה ביפה והחיה, אלדין, מלך האריות ועוד. היום? היא עושה רימייקים בלייב אקשן לאותם הלהיטים, בניסיון לסחוט את הלימון. לא משהו חדש ויצירתי, אלא ארוחה שהוצאה מהפריזר לאחר שנים ועוברת מתיחת פנים במיקרוגל.
- 2.אמיר 20/09/2023 00:14הגב לתגובה זולפי מה שאתם רשמתם פה, אינדיאנה גונס כבר החזיר את עצמו ובת הים הקטנה כבר מוורחת ב50% על ההשקעה.
- לא כולל הוצאות שיווק (ל"ת)סניר 20/09/2023 09:14הגב לתגובה זו
- 1.המגיב 19/09/2023 21:57הגב לתגובה זויעלו את המחירים יותר ממה שהם היום ? הרי היום זה אלף דולאר לאדם, אם אתה רוצה חוויה נורמאלית, בלי להתקע כל היום בתור.
- תכלס 20/09/2023 09:28הגב לתגובה זוהחוויה היתה נוראית, אפילו עם כרטיס מהיר, ולא נחזור לשם שוב
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
תחנת מכירה של קארוונה. קרדיט: רשתות חברתיותהמהפך של קארוונה: מכמעט מחיקה ממסחר לכניסה ל-S&P 500
אחרי חשש לחדלות פירעון, צניחה של 99% במניה וביקורת חריפה מצד שורטיסטים, קארוונה הצליחה לייצב את פעילותה, להפחית חוב, לשפר רווחיות ולזנק באלפי אחוזים עד להפיכתה לחברה במדד היוקרתי
קארוונה Carvana 13.78% מציגה בימים אלה אחד מסיפורי המהפך הבולטים בוול סטריט: חברה שכמעט נמחקה מהמסחר לאחר קריסה של יותר מ־99% במניה והתרסקות בביקושים, הצליחה בתוך שלוש שנים להתייצב, לצמצם חוב, לשפר רווחיות ולהשיב לעצמה את אמון השוק עד לכדי הכללה במדד S&P 500 וזינוק של אלפי אחוזים בשווייה.
בסוף 2022 קארוונה עברה מירידה הדרגתית במכירות וחולשה בביקושים להתמוטטות מהירה בסנטימנט המשקיעים. המניה, שהייתה מהמובילות בגל הטכנולוגי־צרכני של תקופת הקורונה, הידרדרה למחירים שאיימו למחוק את שווייה כמעט לחלוטין מהמסחר. שילוב של ריביות גבוהות, האטה בשוק הרכב ומשבר תפעולי פנימי יצרו תחושה שהחברה לא תשרוד. המשבר נבע בין היתר מהתרחבות מהירה שבוצעה בשנים שלפני כן. בתקופת הקורונה, שבה שיבושי ייצור פגעו קשות בשוק הרכבים החדשים, לקוחות פנו בהמוניהם לשוק המשומשים. קארוונה נהנתה מזינוק בביקושים ומדפוסי רכישה מקוונים שהתאימו למודל שלה. אך במקביל, החברה הגדילה משמעותית את ההוצאות, לקחה חוב בהיקפים גדולים והרחיבה מלאים, צעדים שהפכו לבעייתיים כששוק הרכב החל להתייצב.
במקביל לנפילה בביקושים ולעלייה בעלויות המימון, החברה הוצפה בביקורת מצד אנליסטים ומשקיעים. אחת התקיפות המשמעותיות הייתה של חברת המחקר הינדנבורג, שהאשימה את קארוונה בהתנהלות חשבונאית בעייתית ובחיתום רשלני. הדו"ח גרם לתנודתיות חריפה נוספת במניה, והגביר את החשש שהחברה מצויה במסלול לחדלות פירעון. בשלב זה, מניית קארוונה נפלה לשפל של 3.72 דולר, מחיר שהעלה ספק לגבי יכולת ההישרדות של חברה שהייתה עד לא מזמן חלק מגל ההתלהבות סביב מסחר מקוון בענף הרכב. רבים בוול סטריט כבר ראו את החברה כ"זומבי", עסק שחי רק בזכות חוב חדש שמממן חוב ישן.
תוכנית ההבראה
על רקע המשבר העמוק שחוותה, קארוונה פתחה ב־2023 במהלך הבראה רחב שבא לייצב את פעילותה. החברה
צמצמה הוצאות, ביצעה פיטורים והתמקדה בהפחתת פעילויות שלא תרמו לליבה העסקית. במקביל, היא ניהלה מגעים עם נושיה שהסתיימו בהסדר חוב משמעותי, שאיפשר לדחות תשלומים ולהקטין את הלחץ הפיננסי בטווח הקצר. השילוב בין התייעלות תפעולית לבין התאמות מבניות בחוב יצר בסיס לתחילת
ההתאוששות.
