דיסני תשקיע 60 מיליארד ד' בפארקים, עדיף שתחזור לעשות תוכן טוב
דווקא באחת מהשנים הרעות שידעה, דיסני (DIS) הודיעה על השקעה של 60 מיליארד דולר בפארקים שלה בעשור הקרוב, פי 2 ממה שתכננה מלכתחילה, בעיקר בפארקים שלה מחוץ לארה"ב. המשקיעים בוול סטריט לא אהבו את ההודעה והמניה יורדת בכמעט 4% ביום המסחר.
"כשדיסני בוחנת הזדמנויות צמיחה עתידיות, ישנה באר עמוקה של סיפורים שאותם אפשר לחקור בפארקים של החברה", מסרה החברה בפרזנטציה למשקיעים, שכלל הצבת אטרקציות של הסרט פרוזן וזוטרופוליס במפארקים בהונג קונג, פאריס, טוקיו ושנגחאי.
אמנם ברבעון הקודם סגמנט הפארקים עדיין הייתה נקודה חיובית עבור דיסני, עם עלייה של 13% בהכנסות ללמעלה מ-8 מיליארד דולר, אבל הייתה ירידה משמעותית דווקא בפלורידה, שם נרשמה ירידה בקניית כרטיסים והזמנות למלון. מוקדם יותר השנה פלורידה איבדה חלק מזכויות היתר שהיו לפארק, בעקבות קרב פומבי עם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס.
לאחר שביצעה קיצוצים משמעותיים ברשת הספורט ESPN, דיסני מנסה להיפטר מלא מעט נכסים, כשלפני כמה ימים כי דיסני מנהלת מגעים למכור את רשת ABC כמו גם את תחנות הטלוויזיה המקומיות שלה לענקית המדיה נקסטאר. בדיסני מיהרו להכחיש את הדיווח, אך בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של החברה נכתב כי היא "פתוחה לשקול מגוון אפשרויות אסטרטגיות", אך עד כה לא קיבלה החלטה רשמית וכי "כל דיווח בעניין זה אינו מבוסס".
- דיסני ויוטיוב חתמו על הסכם חדש: ערוצי ABC ו-ESPN חוזרים לשידור
- דיסני צונחת לאחר שפספסה את תחזית ההכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כרגע היא מנסה עוד לפתור את נושא דיסני+ שברבעון שעבר גרם לסיים את הרבעון הפסדית. אבל לא משנה מה תעשה, שום דבר לא יכסה על הביזיון שחטיבת הסרטים, פעם פאר החברה, חווה בשנה הנוכחית. דיסני תמיד הייתה שחקנית גדולה, אבל בשני העשורים האחרונים הפכה למפלצת של ממש. לא רק שהיא יצרנית התוכן הגדולה ביותר, בעשור שעבר אספה מותגים כאילו אין מחר, בין אם ערוצי טלוויזיה כמו ESPN או מותגים כמו מארוול קומיקס, פיקסאר ולוקאס פילמז, וכהרגלה, הצליחה להפוך את התרנגולות המטילות ביצי זהב לדי עקרות.
לכולם זכור הסיבוב שעשה חיים סבן על דיסני כשמכר לה את מותג הפאוור ריינג'רס בלמעלה מ-4 מיליארד דולר, רק כדי לקנותו בחזרה בדיסקאונט מטורף בכמיליארד דולר. אז כזה. משכך, דיסני כנראה לא יודעת היסטורית להתמודד עם תוכן שלא היא מייצרת ורואים.
עד כמה חטיבת הסרטים של דיסני גדולה ומגושמת יעידו הנתונים הבאים: על הסרט אלמנטלז של פיקסאר ואנטמן של מארוול הוציאו 200 מיליון דולר כל אחד, על שומרי הגלקסיה 3 ועל בת הים הקטנה החדש הוציאו 250 מיליון כ"א, על אינדיאנה ג'ונס הוציאו 300 מיליון ובקיצור, כמעט מיליארד וחצי דולר הוצאו על 7 סרטים בלבד שיצאו לאקרנים ב-2023.
- המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
- אינטל זינקה ב-10%: דיווחים על הזמנת ייצור מאפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
אלה סכומים לא הגיוניים, במיוחד כשאלה לא משקללים את מחיר השיווק והפרסום הגלובליים, כשלדוגמה תקציב הפרסום של בת הים הקטנה בעולם נאמד ב-140 מיליון דולר, כך שהעלות הכוללת של הסרט מגיעה לכ-390 מיליון דולר. על פרסום אינדיאנה ג'ונס הוציאה דיסני כ-100 מיליון דולר בעולם. נכון לכרגע, הארכיאולוג הצליח לגרוף פחות מ-382 מיליון דולר ולא מכסה את תקציבו, כשבת הים הקטנה הכניסה 570 מיליון דולר בכל העולם וגם היא הפסדית למדי. אז זה משנה למישהו שהסרט נכנס לעשירייה הראשונה של הסרטים המכניסים בארה"ב ב-2023 עד כה? זה רק מעיד על מצב השוק.
נעבור לאנכרוניזם. איך יודעים שדיסני פושה בריקבון מערכתי? בשנות ה-90 למשל, היו להם סדרה של סרטים שהחלו בבת הים הקטנה, כלה ביפה והחיה, אלדין, מלך האריות ועוד. היום? היא עושה רימייקים בלייב אקשן לאותם הלהיטים, בניסיון לסחוט את הלימון. לא משהו חדש ויצירתי, אלא ארוחה שהוצאה מהפריזר לאחר שנים ועוברת מתיחת פנים במיקרוגל.
- 2.אמיר 20/09/2023 00:14הגב לתגובה זולפי מה שאתם רשמתם פה, אינדיאנה גונס כבר החזיר את עצמו ובת הים הקטנה כבר מוורחת ב50% על ההשקעה.
- לא כולל הוצאות שיווק (ל"ת)סניר 20/09/2023 09:14הגב לתגובה זו
- 1.המגיב 19/09/2023 21:57הגב לתגובה זויעלו את המחירים יותר ממה שהם היום ? הרי היום זה אלף דולאר לאדם, אם אתה רוצה חוויה נורמאלית, בלי להתקע כל היום בתור.
- תכלס 20/09/2023 09:28הגב לתגובה זוהחוויה היתה נוראית, אפילו עם כרטיס מהיר, ולא נחזור לשם שוב
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
