השקעה
צילום: UNPLASH

האם יש בהשקעה בקרנות פאסיביות סכנה?

להשקעה פאסיבית יש הרבה יתרונות עבור משקיעים רבים, מה שגורר בעקבותיו זרימה גדולה של כספים. כעת נשאלת השאלה האם הטרנד שאנחנו רואים בעשורים האחרונים דווקא עלול לסכן את השוק 
מתן קובי | (2)

וורן באפט אומנם משקיע באופן אקטיבי, אבל העצה שלו למי שאינו מבין בשוק ההון היא השקעות פאסיביות המחקות את המדדים המובילים. בהשקעה בקרן המחקה את מדד ה-S&P 500 (הסנופי) למשל, נוכל לפזר את ההשקעה שלנו על פני 500 החברות הכי גדולות בבורסה בארצות הברית, חברות שונות ומגוונות מיותר מעשרה סקטורים שונים. בשנים האחרונות ניתן לראות את עלייתן של הקרנות הללו, אותן מוביל חברת בית ההשקעות הגדולה בעולם  BLACKROCK INC . בסוף שנת 2021 ניהלה החברה למעלה מ-10 טריליון דולר, יותר מפי 20 מתקציב המדינה לאותה השנה. החברה רשמה גידול מדהים כאשר רק בשנת 2014 היקף הנכסים שנהלה עמד על 4.6 טריליון דולר וברור אם כן מה היה כיוון המגמה מבחינת המשקיעים בשנים האחרונות בכל הנוגע להשקעה פאסיבית.

מה בעצם מוביל את טרנד הקרנות הפאסיביות?

העניין המשמעותי ביותר בהשקעה הפאסיבית הוא כי לאורך זמן, הרוב המוחלט של הקרנות האקטיביות לא מצליחות לייצר תשואה גבוהה יותר מזו של המדד, אמנם בשנים מסוימות חלק ואפילו רוב בתי ההשקעות מצליחים לעשות זאת (כמו ב-2021) אך ההצלחה הזו לא מחזיקה לאורך זמן ומונעת מאיתנו להנות מהאפקט של ריבית דה ריבית. מנהל השקעות של קרן אקטיבית מסוימת צריך לייצר תשואה כמה שיותר גבוהה עבור המשקיעים בקרן, אחרת הם יעזבו אותה ובכדי עשות זאת הוא צריך לנתח את מצב השוק ולנסות לזהות אילו השקעות יעבדו בזמן הקרוב ואילו לא. חלק מהדרך בה פועל המנהל היא (בהנחה ונדבר על קרן המשקיעה רק במניות) לקנות מניות שלדעתו יעלו במחיר בקרוב ולעומת זאת למכור כאלו שהוא מחזיק ומצפה שמחירן ירד - דבר שלרוב קשה מאוד לעשות, כמובן שלאורך זמן. 

כאשר מנהל של קרן קובע שמניה מסוימת עומדת לרדת או שלחלופין, שהיא ירדה יותר מדי והוא מחליט למכור אותה בכדי לגדוע את ההפסדים, הוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח של המניה בהנחה והיא תעלה. אם מנהל קרן היה קונה את מניות חברת אפל בשנת 2007 והיה מחזיק בהן עד היום, הוא היה עושה תשואה של יותר מפי 50 על הכסף שלו, הבעיה שמאז אותה נקודת זמן המניה חוותה ירידות רבות, חלקן מהותיות מדי מכדי שיוכל להחזיק בחברה, והוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח. קרן פאסיבית לא תמכור את המניות במדד, אלא אם הוא השתנה, מה שמשאיר למי שמוכן לעמוד בירידות של השוק המניות לאורך זמן, להנות מאפסייד יותר גדול.

בנוסף לפיזור הרחב שניתן לקבל דרך הקרנות הפאסיביות, נוכל לבחור מגזרים ספציפיים בהם אנו מעוניינים להשקיע, על אף שאנחנו לווא דווקא חייבים להתמצא בתחום או בחברות בו. אם למשל אני מאמין כי הנדל"ן בארץ ימשיך לעלות בשנים הקרובות ואני צופה כי לחברות במגזר העתיד הוא ורוד, אוכל לקנות קרן אשר מחקה את פעילות המדד - אשר מכיל חברות נדל"ניות מכל סוג שהוא, מבלי שאני צריך להבין בכל חברה וחברה ואוכל להנות מצמיחת המגזר גם אם חלק מסוים ממנו מציג ביצועים פחות טובים.

עוד עניין, חשוב לא פחות עבור משקיעים רבים (בעיקר לטווח הארוך), הוא כי דמי הניהול בקרנות הפאסיביות נמוכים משמעותית מהאקטיביות, היות ואין צורך לניתוח כאלו ואחרים עבור המצב של השוק או אילו מניות יצליחו בתקופת זמן מסויימת. מנהל הקרן לא צריך להיות בלחץ לספק תשואה כמה שיותר ויותר גבוה, היות וזו לא מטרת הקרן, המטרה היא לספק את אותה התשואה כמו המדד/מניות אחריהן הקרן עוקבת. 

מה אם כן הבעיה הגלומה בעצם הרעיון של השקעה פאסיבית במדד?

כאשר משקיעים רוכשים קרן פאסיבית העוקבת אחרי מדד, למשל הסנופי, הם מזרימים כסף לבית השקעות אשר מנהל את הקרן והוא בעזרת אותם כספים משקיע באותן המניות המרכיבות את המדד. כשמשקיעים רבים קונים את הקרנות הללו, השווי של המניות באותן המדדים עולה גם הוא ובצורה לא דיפרנציאלית - אם השווי של סנופי לצורך הדוגמא עומד על 10 טריליון דולר, ובשנה אחת משקיעים רכשו קרן מחקה של המדד בסך של 5 טריליון דולר, כל המדד יעלה ב-50%. הבעיה בעניין היא שהמצב מייצר תמונה שהיא לא בהכרח משקפת את המציאות, מתוך 500 החברות במדד יש כאלו טובות יותר ויש כאלו פחות וברור כי אין סיבה שהשווי של יעלה (אם בכלל) בשנה הזו באותה המידה.

עניין נוסף, אשר ממשיך את הקודם, הוא כי כאשר הרבה מהכסף המושקע בקרנות הללו נמצא אצל "ידיים חלשות" - משקיעים אשר לא מוכנים לעמוד בירידות גדולות. ירידות בשל אירועים בחברה בודדת אשר נמצאת בראש המדד כמו אפל, עלולות לגרום למשקיעים האלו למכור חלק או את רוב ההשקעה שלהם במדד. כאשר משקיעים רבים עושים זאת נוצר כדור שלג רק מכך שמניה בודדת ירדה (דבר שאכן יכול מאוד להיות שיקרה) - המניה תרד בגלל אירוע מסוים שקרה בחברה (בין אם בשליטתה או לא), משקיעים ימכרו חלק מהקרנות בהם הם מחזיקים, שאר המניות בשוק ירדו גם הן למרות שלא קרה אצלן שום דבר בעייתי ובעצם כל השוק יורד למטה וגורם גם למשקיעים עם "ידיים חזקות" או כאלו אשר היו ממונפים על חלק מהמניות למכור ולמשוך את השוק עוד יותר למטה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אחד מהמשקיעים המוכרים בעולם - מייקל ברי, אשר צפה את המשבר ב-2008, טען בעצמו לפני כ-3 שנים כי שוק הקרנות הפאסיביות יכול להוות סכנה לשווקים. לטענתו שוק הקרנות הללו מייצר בועה, שכאשר תתפוצץ, תפגע בכל השוק ובכל המשקיעים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מה שמגביר את התנודתיות זה אלגו-טריידיג, ולא השקעה פאסיבית (ל"ת)
    בוחניק 09/09/2022 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מישו 09/09/2022 18:56
    הגב לתגובה זו
    ואם מניות ייקנו דרך ניהול אקטיבי מחירן לא יעלה ?
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות

שיעור חינם מבאפט - מתי מוכרים מניה, בהמשך לשיעור קודם: שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה? ועל ההשקעה והמימוש של באפט באפל

נושאים בכתבה וורן באפט אפל

וורן באפט השקיע באפל את רוב תיק ההשקעות הסחיר של ברקשייר. אפל סיפקה רווחי עתק שמוערכים במעל 100 מיליארד דולר לתיק של באפט. אפל היא עדיין ההשקעה הגדולה של באפט, אבל לפני שנה-שנתיים נמכרו רוב המניות.

באפט החליט שאחרי זינק ברווחים, עלייה במכפיל הרווח מרמה של 11-13 למעל 20, זה הגיע לממש. הוא סבר ואמר שזו חברה נהדרת, ועדיין היא הגדולה בתיק ההשקעות של ברקשייר שלו, אבל היא כבר לא זולה. התזמון- עיתוי המימוש היה טוב כי בחצי שנה שלאחר מכן, המניה נפלה בכ-15%. אלא שהעליות האחרונות הביאו את מחיר המניה לשיא של כל הזמנים ולמחיר שעולה על מחירי המימוש של באפט בכ-30%. באפט "הפסיד" מעל 50 מיליארד דולר, אבל כמה תובנות בעניין:

ראשית, אף אחד לא נביא

שנית, את ההחלטה מקבלים על סמך מה שידוע בנקודת הזמן המסוימת. אז באפט הגדיר את אפל כחברה נהדרת, מניה לא רעה, אבל המשקל בתיק שלו היה גבוה, ומכיוון שהיא כבר הגיעה לתמחור מלא בעיניו החליט לממש. זו החלטה נכונה בלי קשר למה שיהיה בהמשך.

שלישית, כאשר אתם קונים או מוכרים - אל תסתכלו אחורה. מה שהיה היה  מה שהיה מת. בבורסה ובהשקעות כל יום מתקבלות ההחלטות מחדש. ההיסטוריה לא רלבנטית. מה שהיה יכול להיות אם... ולמה לא פעלנו כך, זה חשוב להסקת מסקנות ולתובנות, אבל זה לא אמור להשפיע על החלטות השקעה. במילים אחרות, מכרתם כי חשבתם שזה המחיר הנכון. גם אם יעלה בהמשך - אז מה? 

וזו נקודה חשובה, כי משקיעים רבים לא יודעים מתי לממש. הם רואים עליות, מורווחים הרבה, וחושבים שמה שהיה הוא שיהיה והעליות ימשכו. צריך משמעת, צריך לסמן תמחור כלכלי שמעליו כבר אתם לא סבורים שההחזקה כדאית ולממש גם אם הכיוון של המניה למעלה. באפט יודע לקנות ויודע לממש.   

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

גילת קופצת ב-7%, אלוט עם 6%; הנאסד״ק עולה ב-1%

צוות גלובל |

יום מסחר חיובי נרשם בוול סטריט, כאשר מניות הטכנולוגיה הגדולות מובילות את העליות על רקע צמצום מתיחות הסחר בין ארצות הברית לסין והציפייה לפרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) ביום שישי. מדד S&P 500 מתקרב לשיא כל הזמנים לאחר שהבית הלבן הודיע כי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ייפגש עם מקבילו הסיני שי ג'ינפינג ב־30 באוקטובר. מניית טסלה מחקה את הירידות שאחרי הדו"חות ועולה ב-1.8%, בעוד שמדד נאסד"ק 100 מוסיף 1%.


לצד העליות במניות הטכנולוגיה, מניות האנרגיה מתחזקות בעקבות קפיצה חדה במחירי הנפט. הנפט מסוג WTI מזנק ב־5.8% ל־61.89 דולר לחבית לאחר שהממשל האמריקאי הודיע על סנקציות חדשות נגד חברות הנפט הגדולות ברוסיה, צעד שנועד ללחוץ על מוסקבה לסיים את המלחמה באוקראינה. גם הזהב רושם עליות מתונות לאחר שבוע תנודתי, והדולר נותר יציב.


המשקיעים ממשיכים להעריך מחדש את הסיכונים בשוק על רקע תנודתיות גוברת וחששות מהערכת יתר של מניות. עם זאת, תיקוני השוק האחרונים נבלמו במהירות, כאשר משקיעים פרטיים מנצלים כל ירידה כהזדמנות לרכישת מניות נוספות. “המשקיעים נצמדים לגישת ‘לקנות את הירידה’, אפילו המשקיעים הפסימיים מתחילים לפקפק בתחזיותיהם,” אמר מארק האקט מ־Nationwide.


עיני שוק מופנות כעת לפרסום מדד המחירים לצרכן של ספטמבר, שצפוי להתפרסם ביום שישי לאחר דחייה שנגרמה בשל השבתת הממשל בארה"ב. כלכלנים מעריכים כי מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, יעלה ב־0.3% בחודש השלישי ברציפות, נתון שישאיר את קצב האינפלציה השנתי על 3.1%. נתון זה יספק לבנק הפדרלי תמונה חשובה על רמות המחירים לפני החלטת הריבית הקרובה.


למרות שאינפלציה נותרה מעל יעד הפד, המשקיעים מעריכים כי הבנק המרכזי צפוי להוריד את הריבית בפעם השנייה השנה בישיבה שתיערך ב־28–29 באוקטובר, בשל חולשת שוק העבודה. אנליסטים מציינים כי נתוני יום שישי אמנם חשובים, אך ככל הנראה לא ישפיעו משמעותית על החלטת הפד. “הבנק הפדרלי מתמקד יותר בשוק העבודה, ולכן נתוני האינפלציה לא ישנו את הכיוון,” אמרה אמילי באוורסוק היל, שותפה מייסדת ב־Bowersock Capital Partners, והוסיפה כי “ייתכן שנראה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה.”