צילום: UNPLASH

האם יש בהשקעה בקרנות פאסיביות סכנה?

להשקעה פאסיבית יש הרבה יתרונות עבור משקיעים רבים, מה שגורר בעקבותיו זרימה גדולה של כספים. כעת נשאלת השאלה האם הטרנד שאנחנו רואים בעשורים האחרונים דווקא עלול לסכן את השוק

מתן קובי | 09/09/2022 15:56 (2)

נושאים בכתבה בלאקרוק בלאקרוק בתי השקעות מדדים קרן מחקה שוק המניות

וורן באפט אומנם משקיע באופן אקטיבי, אבל העצה שלו למי שאינו מבין בשוק ההון היא השקעות פאסיביות המחקות את המדדים המובילים. בהשקעה בקרן המחקה את מדד ה-S&P 500 (הסנופי) למשל, נוכל לפזר את ההשקעה שלנו על פני 500 החברות הכי גדולות בבורסה בארצות הברית, חברות שונות ומגוונות מיותר מעשרה סקטורים שונים. בשנים האחרונות ניתן לראות את עלייתן של הקרנות הללו, אותן מוביל חברת בית ההשקעות הגדולה בעולם BLACKROCK INC . בסוף שנת 2021 ניהלה החברה למעלה מ-10 טריליון דולר, יותר מפי 20 מתקציב המדינה לאותה השנה. החברה רשמה גידול מדהים כאשר רק בשנת 2014 היקף הנכסים שנהלה עמד על 4.6 טריליון דולר וברור אם כן מה היה כיוון המגמה מבחינת המשקיעים בשנים האחרונות בכל הנוגע להשקעה פאסיבית.

מה בעצם מוביל את טרנד הקרנות הפאסיביות?

העניין המשמעותי ביותר בהשקעה הפאסיבית הוא כי לאורך זמן, הרוב המוחלט של הקרנות האקטיביות לא מצליחות לייצר תשואה גבוהה יותר מזו של המדד, אמנם בשנים מסוימות חלק ואפילו רוב בתי ההשקעות מצליחים לעשות זאת (כמו ב-2021) אך ההצלחה הזו לא מחזיקה לאורך זמן ומונעת מאיתנו להנות מהאפקט של ריבית דה ריבית. מנהל השקעות של קרן אקטיבית מסוימת צריך לייצר תשואה כמה שיותר גבוהה עבור המשקיעים בקרן, אחרת הם יעזבו אותה ובכדי עשות זאת הוא צריך לנתח את מצב השוק ולנסות לזהות אילו השקעות יעבדו בזמן הקרוב ואילו לא. חלק מהדרך בה פועל המנהל היא (בהנחה ונדבר על קרן המשקיעה רק במניות) לקנות מניות שלדעתו יעלו במחיר בקרוב ולעומת זאת למכור כאלו שהוא מחזיק ומצפה שמחירן ירד - דבר שלרוב קשה מאוד לעשות, כמובן שלאורך זמן.

כאשר מנהל של קרן קובע שמניה מסוימת עומדת לרדת או שלחלופין, שהיא ירדה יותר מדי והוא מחליט למכור אותה בכדי לגדוע את ההפסדים, הוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח של המניה בהנחה והיא תעלה. אם מנהל קרן היה קונה את מניות חברת אפל בשנת 2007 והיה מחזיק בהן עד היום, הוא היה עושה תשואה של יותר מפי 50 על הכסף שלו, הבעיה שמאז אותה נקודת זמן המניה חוותה ירידות רבות, חלקן מהותיות מדי מכדי שיוכל להחזיק בחברה, והוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח. קרן פאסיבית לא תמכור את המניות במדד, אלא אם הוא השתנה, מה שמשאיר למי שמוכן לעמוד בירידות של השוק המניות לאורך זמן, להנות מאפסייד יותר גדול.

בנוסף לפיזור הרחב שניתן לקבל דרך הקרנות הפאסיביות, נוכל לבחור מגזרים ספציפיים בהם אנו מעוניינים להשקיע, על אף שאנחנו לווא דווקא חייבים להתמצא בתחום או בחברות בו. אם למשל אני מאמין כי הנדל"ן בארץ ימשיך לעלות בשנים הקרובות ואני צופה כי לחברות במגזר העתיד הוא ורוד, אוכל לקנות קרן אשר מחקה את פעילות המדד - אשר מכיל חברות נדל"ניות מכל סוג שהוא, מבלי שאני צריך להבין בכל חברה וחברה ואוכל להנות מצמיחת המגזר גם אם חלק מסוים ממנו מציג ביצועים פחות טובים.

עוד עניין, חשוב לא פחות עבור משקיעים רבים (בעיקר לטווח הארוך), הוא כי דמי הניהול בקרנות הפאסיביות נמוכים משמעותית מהאקטיביות, היות ואין צורך לניתוח כאלו ואחרים עבור המצב של השוק או אילו מניות יצליחו בתקופת זמן מסויימת. מנהל הקרן לא צריך להיות בלחץ לספק תשואה כמה שיותר ויותר גבוה, היות וזו לא מטרת הקרן, המטרה היא לספק את אותה התשואה כמו המדד/מניות אחריהן הקרן עוקבת.

מה אם כן הבעיה הגלומה בעצם הרעיון של השקעה פאסיבית במדד?

כאשר משקיעים רוכשים קרן פאסיבית העוקבת אחרי מדד, למשל הסנופי, הם מזרימים כסף לבית השקעות אשר מנהל את הקרן והוא בעזרת אותם כספים משקיע באותן המניות המרכיבות את המדד. כשמשקיעים רבים קונים את הקרנות הללו, השווי של המניות באותן המדדים עולה גם הוא ובצורה לא דיפרנציאלית - אם השווי של סנופי לצורך הדוגמא עומד על 10 טריליון דולר, ובשנה אחת משקיעים רכשו קרן מחקה של המדד בסך של 5 טריליון דולר, כל המדד יעלה ב-50%. הבעיה בעניין היא שהמצב מייצר תמונה שהיא לא בהכרח משקפת את המציאות, מתוך 500 החברות במדד יש כאלו טובות יותר ויש כאלו פחות וברור כי אין סיבה שהשווי של יעלה (אם בכלל) בשנה הזו באותה המידה.

עניין נוסף, אשר ממשיך את הקודם, הוא כי כאשר הרבה מהכסף המושקע בקרנות הללו נמצא אצל "ידיים חלשות" - משקיעים אשר לא מוכנים לעמוד בירידות גדולות. ירידות בשל אירועים בחברה בודדת אשר נמצאת בראש המדד כמו אפל, עלולות לגרום למשקיעים האלו למכור חלק או את רוב ההשקעה שלהם במדד. כאשר משקיעים רבים עושים זאת נוצר כדור שלג רק מכך שמניה בודדת ירדה (דבר שאכן יכול מאוד להיות שיקרה) - המניה תרד בגלל אירוע מסוים שקרה בחברה (בין אם בשליטתה או לא), משקיעים ימכרו חלק מהקרנות בהם הם מחזיקים, שאר המניות בשוק ירדו גם הן למרות שלא קרה אצלן שום דבר בעייתי ובעצם כל השוק יורד למטה וגורם גם למשקיעים עם "ידיים חזקות" או כאלו אשר היו ממונפים על חלק מהמניות למכור ולמשוך את השוק עוד יותר למטה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אחד מהמשקיעים המוכרים בעולם - מייקל ברי, אשר צפה את המשבר ב-2008, טען בעצמו לפני כ-3 שנים כי שוק הקרנות הפאסיביות יכול להוות סכנה לשווקים. לטענתו שוק הקרנות הללו מייצר בועה, שכאשר תתפוצץ, תפגע בכל השוק ובכל המשקיעים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
מה שמגביר את התנודתיות זה אלגו-טריידיג, ולא השקעה פאסיבית (ל"ת)
בוחניק 09/09/2022 20:39
הגב לתגובה זו
1.
מישו 09/09/2022 18:56
הגב לתגובה זו
ואם מניות ייקנו דרך ניהול אקטיבי מחירן לא יעלה ?

צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג | 10/12/2025 08:31

נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: טוויטר

דוחות

אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%

החברה מציגה צמיחה חדה בפעילות הענן, זינוק של מאות אחוזים בהתחייבויות העתידיות ורווחיות משופרת, לצד מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים" ושילוב מעמיק של יכולות AI במוצריה

אדיר בן עמי | 10/12/2025 23:06

נושאים בכתבה אורקל מיחשוב ענן לארי אליסון

חברת התוכנה אורקל Oracle Corp 0.67% דיווחה על רווח למניה של 2.26 דולר עם הכנסות של 16.058 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.64 דולר על הכנסות של 16.19 מיליארד דולר. החברה הציגה זינוק חד בהתחייבויות עתידיות ובהכנסות מתחום הענן, לצד שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסת פיתוח החומרה. החברה דיווחה על התחייבויות ביצוע עתידיות (RPO) בהיקף של 523 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 438%. מנוע הצמיחה המרכזי נותר הענן, שבו רשמה החברה הכנסות של 8 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 34%.

תחום תשתיות הענן (IaaS) המשיך לבלוט במיוחד עם עלייה של 68% ל־4.1 מיליארד דולר, בעוד יישומי הענן (SaaS) צמחו ל־3.9 מיליארד דולר, עלייה של 11%. פתרונות ה־ERP בענן של Oracle Fusion ו־NetSuite, עלו בשיעורים דו־ספרתיים והגיעו יחד להכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. מנגד, תחום התוכנה המסורתית ירד ב־3% ל־5.9 מיליארד דולר.

אורקל הציגה שיפור חד ברווחיות: הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 6.1 מיליארד דולר, בעוד הרווח המתואם עלה ל־6.6 מיליארד דולר, קפיצה של 57% משנה קודמת. הרווח למניה זינק ב־91% ל־2.10 דולרים. חלק מהעלייה קשור לרווח חד-פעמי של 2.7 מיליארד דולר ממכירת החזקות אורקל ב־Ampere, חברת השבבים שהקימה. לארי אליסון, היו״ר וה־CTO של החברה, הסביר את ההחלטה למכור את Ampere כחלק מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים": לדבריו, אורקל כבר אינה רואה צורך להמשיך ולעצב או לייצר שבבים בעצמה, והיא מבקשת להיות מסוגלת להשתמש בכל מעבד שיבחרו לקוחותיה, בין אם של אנבידיה ובין אם של יצרנים אחרים, על רקע השינויים המהירים בתחום הבינה המלאכותית.

מנכ״ל אורקל, קליי מַגוֹירק, ציין כי החברה מפעילה כיום למעלה מ־211 אזורי ענן פעילים ומתוכננים, יותר מכל מתחרה, וכי היא כבר בונה 72 מרכזי מולטיקלאוד שיוטמעו בתוך העננים של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, אסטרטגיית הענן הניטרלי משתלמת: פעילות מסדי הנתונים הרב־עננית של החברה צמחה ב־817% ברבעון השני והפכה למנוע הצמיחה המהיר ביותר שלה.

המנכ״ל הנוסף, מייק סיציליה, הדגיש את הפוטנציאל של שילוב AI בכל שכבות תוכנות החברה, ממערכות הדאטה סנטר, דרך מסדי הנתונים האוטונומיים ועד יישומי הארגון. לדבריו, AI מאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר לא ניתן היה לעשות, כולל ניהול סיכוני אשראי, תמיכה ברופאים ובמערכות בריאות, ותהליכי החזרי תשלום. הוא הוסיף כי כל חמשת מודלי ה־AI המובילים כיום רצים בענן של אורקל, מה שמעניק לה יתרון תחרותי על פני ספקי יישומים אחרים.

אורקל נסחרת כעת לפי שווי של 636.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-34% מתחילת השנה וב-25% ב-12 החודשים האחרונים.