האם יש בהשקעה בקרנות פאסיביות סכנה?
וורן באפט אומנם משקיע באופן אקטיבי, אבל העצה שלו למי שאינו מבין בשוק ההון היא השקעות פאסיביות המחקות את המדדים המובילים. בהשקעה בקרן המחקה את מדד ה-S&P 500 (הסנופי) למשל, נוכל לפזר את ההשקעה שלנו על פני 500 החברות הכי גדולות בבורסה בארצות הברית, חברות שונות ומגוונות מיותר מעשרה סקטורים שונים. בשנים האחרונות ניתן לראות את עלייתן של הקרנות הללו, אותן מוביל חברת בית ההשקעות הגדולה בעולם BLACKROCK INC . בסוף שנת 2021 ניהלה החברה למעלה מ-10 טריליון דולר, יותר מפי 20 מתקציב המדינה לאותה השנה. החברה רשמה גידול מדהים כאשר רק בשנת 2014 היקף הנכסים שנהלה עמד על 4.6 טריליון דולר וברור אם כן מה היה כיוון המגמה מבחינת המשקיעים בשנים האחרונות בכל הנוגע להשקעה פאסיבית.
מה בעצם מוביל את טרנד הקרנות הפאסיביות?
העניין המשמעותי ביותר בהשקעה הפאסיבית הוא כי לאורך זמן, הרוב המוחלט של הקרנות האקטיביות לא מצליחות לייצר תשואה גבוהה יותר מזו של המדד, אמנם בשנים מסוימות חלק ואפילו רוב בתי ההשקעות מצליחים לעשות זאת (כמו ב-2021) אך ההצלחה הזו לא מחזיקה לאורך זמן ומונעת מאיתנו להנות מהאפקט של ריבית דה ריבית. מנהל השקעות של קרן אקטיבית מסוימת צריך לייצר תשואה כמה שיותר גבוהה עבור המשקיעים בקרן, אחרת הם יעזבו אותה ובכדי עשות זאת הוא צריך לנתח את מצב השוק ולנסות לזהות אילו השקעות יעבדו בזמן הקרוב ואילו לא. חלק מהדרך בה פועל המנהל היא (בהנחה ונדבר על קרן המשקיעה רק במניות) לקנות מניות שלדעתו יעלו במחיר בקרוב ולעומת זאת למכור כאלו שהוא מחזיק ומצפה שמחירן ירד - דבר שלרוב קשה מאוד לעשות, כמובן שלאורך זמן.
כאשר מנהל של קרן קובע שמניה מסוימת עומדת לרדת או שלחלופין, שהיא ירדה יותר מדי והוא מחליט למכור אותה בכדי לגדוע את ההפסדים, הוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח של המניה בהנחה והיא תעלה. אם מנהל קרן היה קונה את מניות חברת אפל בשנת 2007 והיה מחזיק בהן עד היום, הוא היה עושה תשואה של יותר מפי 50 על הכסף שלו, הבעיה שמאז אותה נקודת זמן המניה חוותה ירידות רבות, חלקן מהותיות מדי מכדי שיוכל להחזיק בחברה, והוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח. קרן פאסיבית לא תמכור את המניות במדד, אלא אם הוא השתנה, מה שמשאיר למי שמוכן לעמוד בירידות של השוק המניות לאורך זמן, להנות מאפסייד יותר גדול.
בנוסף לפיזור הרחב שניתן לקבל דרך הקרנות הפאסיביות, נוכל לבחור מגזרים ספציפיים בהם אנו מעוניינים להשקיע, על אף שאנחנו לווא דווקא חייבים להתמצא בתחום או בחברות בו. אם למשל אני מאמין כי הנדל"ן בארץ ימשיך לעלות בשנים הקרובות ואני צופה כי לחברות במגזר העתיד הוא ורוד, אוכל לקנות קרן אשר מחקה את פעילות המדד - אשר מכיל חברות נדל"ניות מכל סוג שהוא, מבלי שאני צריך להבין בכל חברה וחברה ואוכל להנות מצמיחת המגזר גם אם חלק מסוים ממנו מציג ביצועים פחות טובים.
- בלאקרוק שוברת שיאים: גיוס של 641 מיליארד דולר בשנת 2024
- בלאקרוק: מגעים לרכישת חברת השקעות ב-12 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עניין, חשוב לא פחות עבור משקיעים רבים (בעיקר לטווח הארוך), הוא כי דמי הניהול בקרנות הפאסיביות נמוכים משמעותית מהאקטיביות, היות ואין צורך לניתוח כאלו ואחרים עבור המצב של השוק או אילו מניות יצליחו בתקופת זמן מסויימת. מנהל הקרן לא צריך להיות בלחץ לספק תשואה כמה שיותר ויותר גבוה, היות וזו לא מטרת הקרן, המטרה היא לספק את אותה התשואה כמו המדד/מניות אחריהן הקרן עוקבת.
מה אם כן הבעיה הגלומה בעצם הרעיון של השקעה פאסיבית במדד?
כאשר משקיעים רוכשים קרן פאסיבית העוקבת אחרי מדד, למשל הסנופי, הם מזרימים כסף לבית השקעות אשר מנהל את הקרן והוא בעזרת אותם כספים משקיע באותן המניות המרכיבות את המדד. כשמשקיעים רבים קונים את הקרנות הללו, השווי של המניות באותן המדדים עולה גם הוא ובצורה לא דיפרנציאלית - אם השווי של סנופי לצורך הדוגמא עומד על 10 טריליון דולר, ובשנה אחת משקיעים רכשו קרן מחקה של המדד בסך של 5 טריליון דולר, כל המדד יעלה ב-50%. הבעיה בעניין היא שהמצב מייצר תמונה שהיא לא בהכרח משקפת את המציאות, מתוך 500 החברות במדד יש כאלו טובות יותר ויש כאלו פחות וברור כי אין סיבה שהשווי של יעלה (אם בכלל) בשנה הזו באותה המידה.
עניין נוסף, אשר ממשיך את הקודם, הוא כי כאשר הרבה מהכסף המושקע בקרנות הללו נמצא אצל "ידיים חלשות" - משקיעים אשר לא מוכנים לעמוד בירידות גדולות. ירידות בשל אירועים בחברה בודדת אשר נמצאת בראש המדד כמו אפל, עלולות לגרום למשקיעים האלו למכור חלק או את רוב ההשקעה שלהם במדד. כאשר משקיעים רבים עושים זאת נוצר כדור שלג רק מכך שמניה בודדת ירדה (דבר שאכן יכול מאוד להיות שיקרה) - המניה תרד בגלל אירוע מסוים שקרה בחברה (בין אם בשליטתה או לא), משקיעים ימכרו חלק מהקרנות בהם הם מחזיקים, שאר המניות בשוק ירדו גם הן למרות שלא קרה אצלן שום דבר בעייתי ובעצם כל השוק יורד למטה וגורם גם למשקיעים עם "ידיים חזקות" או כאלו אשר היו ממונפים על חלק מהמניות למכור ולמשוך את השוק עוד יותר למטה.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
אחד מהמשקיעים המוכרים בעולם - מייקל ברי, אשר צפה את המשבר ב-2008, טען בעצמו לפני כ-3 שנים כי שוק הקרנות הפאסיביות יכול להוות סכנה לשווקים. לטענתו שוק הקרנות הללו מייצר בועה, שכאשר תתפוצץ, תפגע בכל השוק ובכל המשקיעים.
- 2.מה שמגביר את התנודתיות זה אלגו-טריידיג, ולא השקעה פאסיבית (ל"ת)בוחניק 09/09/2022 20:39הגב לתגובה זו
- 1.מישו 09/09/2022 18:56הגב לתגובה זוואם מניות ייקנו דרך ניהול אקטיבי מחירן לא יעלה ?

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים
ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.
ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל.
אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.
אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.
- מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
- וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל עוזבת את אירלנד
הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות, ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב.

שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
לאחר נתון חלש בחודש הקודם, הצפי הוא לגידול מתון במשרות חדשות שיאפשר לפד להתחיל להפחית ריבית, אך רק בהיקף מוגבל; בסקירה השבועית של הראל מציינים גם את פסיקת בית המשפט נגד המכסים של טראמפ, התכווצות חריגה בקנדה וזינוק בצריכה המקומית בישראל
שוק העבודה בארה"ב יעמוד השבוע במוקד תשומת הלב של המשקיעים, כאשר ביום שישי יתפרסם דוח התעסוקה לאוגוסט, נתון שעשוי להשפיע ישירות על החלטת הריבית הקרובה של הפד. לאחר שהחודש הקודם סיפק תמונה חלשה יחסית, הצפי הוא לגידול מתון במספר המשרות החדשות. תוצאה כזו
עשויה לאותת על האטה הדרגתית בשוק העבודה, מצב שיאפשר לפד להתחיל בהפחתת ריבית בעוד כשבועיים, אם כי בקצב מתון של רבע נקודת אחוז בלבד ולא מעבר לכך.
בסקירה השבועית של הראל נכתב כי לצד נתוני התעסוקה, נתוני הצריכה הפרטית ביולי היו חזקים מהצפוי, עם עלייה
ריאלית של 0.3%, העלייה החדה ביותר מזה ארבעה חודשים. חלק מהגידול נבע מהקדמת רכישות מצד משקי הבית לפני כניסת מכסים חדשים לתוקף בתחילת אוגוסט, תופעה שכבר נצפתה בחודשים קודמים. במוקד עמד מדד ההוצאה לצריכה פרטית (PCE), שמועדף על ידי הפד כמדד אינפלציה מרכזי. המדד
עלה ב־2.6% ב־12 החודשים האחרונים, בעוד מדד הליבה עלה ב־2.9%. לדברי הראל, נתונים אלו מאפשרים להפחית ריבית בקרוב, אך כל עוד האינפלציה קרובה ל־3% וברקע עומדים גירעונות תקציביים עמוקים, טווח ההפחתות האפשרי לשנה הקרובה נראה מוגבל.
מעבר לארה"ב, בהראל
מתייחסים גם להתפתחויות המשפטיות והכלכליות הנוספות. בית המשפט הפדרלי לערעורים פסל בסוף השבוע את המכסים המרכזיים שהטיל הנשיא טראמפ, בקובעו כי חרג מסמכותו כאשר השתמש בחוק החירום להטלת מכסים גורפים. עם זאת, נקבע שהמכסים יישארו בתוקף עד אמצע אוקטובר, כדי לאפשר
ערעור לבית המשפט העליון. להערכת הראל, גם אם חלק מהמכסים יבוטלו, לא מדובר בסוף פסוק, ייתכן שיותקנו צווים חלופיים או שנשיא ארה"ב ינסה לעגן את המכסים בחקיקה. מכל מקום, חוסר הוודאות בנושא נמשך, והיכולת של הממשל להשתמש במכסים ככלי מדיניות מצטמצמת.
בקנדה,
ברבעון השני נרשמה התכווצות בתוצר בשיעור שנתי של 1.6%, הנתון החלש ביותר בשלוש השנים האחרונות. הירידה נבעה בעיקר מצניחה של כמעט 30% ביצוא, שהושפעה הן ממלחמת הסחר עם ארה"ב והן מסיום גל יבוא חריג ברבעון הראשון. מנגד, הצריכה הפרטית והציבורית צמחו בקצב שנתי של כ-5%,
אך לא הצליחו לפצות על הירידה החדה ביצוא. במקביל, שיעור האבטלה ביולי עלה ל-6.9% והאינפלציה נותרה קרובה לגבולות היעד (1.7%). במצב זה, סבורים בהראל כי גברו הסיכויים שהבנק המרכזי יחזור להפחתות ריבית כבר בהחלטה הקרובה, צעד שיתרחש ממש שעות לפני ההחלטה המקבילה של
הפד.
- הראל: זינוק של כ-87% ברווח לכ-789 מ' שקל, התשואה להון 29% - תחלק 400 מיליון שקל דיבידנד
- הכל נשאר במשפחה - האם חברות משפחתיות טובות למשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרה המקומית
בישראל, לאחר האכזבה מנתוני הצמיחה ברבעון השני, הרבעון הנוכחי נפתח במומנטום חיובי בעקבות הסרת ההגבלות והשיפור בסנטימנט לאחר סיום המבצע מול איראן. בשבוע האחרון פורסמו עוד נתונים שתמכו בכך, עם זינוק חריג של כמעט 20% ברכישות הריאליות בכרטיסי אשראי ביולי (מנוכה עונתיות). עם זאת, הנתונים הראשוניים לאוגוסט מצביעים על המשך גידול מתון בהרבה בהשוואה ליולי