נחזור היום לתעשיית השבבים שהכניסה משקיעים רבים לפאניקה של ממש ובצדק מבחינתם. בתחילת החודש הסברנו מה שלמעשה קרה בתעשייה הזו ומדוע לא צריכים המשקיעים לחשוש. אתמול עברה בסנאט של ארה"ב הצעת חוק דו-מפלגתית לסבסוד ייצור מוליכים למחצה מקומי. החקיקה תספק סובסידיות של כ-52 מיליארד דולר כדי לעודד חברות שבבים להגביר את הייצור בארה"ב, תהליך שלפי הבית הלבן ומנהיגי שתי המפלגות נחשב כצורך קריטי לביטחון לאומי. ההצבעה סוללת את הדרך לחבילה גדולה יותר שתכלול מימון נוסף למחקר מדעי.

מאז 2016 הפכה התעשייה הזו למנוע הצמיחה המוביל של התעשייה האמריקאית והגלובלית מה שהוביל את וול סטריט להפוך את חברות השבבים, במיוחד חברות העיצוב מסוגן של NVDA, לאהובות המשקיעים. חברות התעשייה הזו, שהיו ברובן גם מלהיטי בועת 2000, הגשימו, מאז הבועה, את כול חלומות המשקיעים שיצרו את הבועה והרבה מעבר לכך, לבטח מבחינת ההכנסות והרווחיות שהציגו ועדיין מציגות.

החל מ-2016 התחילו סלי השבבים (שלא להזכיר מניות-להיט בודדות) להניב תשואות שהלכו ועלו עד וכולל 2021, הרבה מעבר למדדי הדאו, הנאסד"ק וה-S&P. הסיבה לכך הייתה מובנת לכל מי שטיפה הבין את התפתחות מהפכת הטכנולוגיה. השבבים, החל משלב הייצור הראשוני שלהם כמעגלים מודפסים דרך המעגלים המשולבים, המעצבים והמשווקים היו והם עדיין הכוח שמניע את התקדמות המהפכה. דוגמאות לכך הן התפתחות המסחר המקוון, שיבוש תעשיית הרכב, ההתפתחויות באנרגיה חילופית, תעשיית החקלאות, הרפואה, החלל והביטחון שלא להזכיר את טכנולוגיות הענן, ה-IOT וה-AI. הכל קודם באמצעות תעשיית השבבים. תוכלו לראות את תעשיית המוליכים למחצה שב-2020 גלגלה 467 מיליארד דולרים וב-2030 תגלגל כטריליון (שום תחזית לא מראה ירידות בביקושים) באתר הסטטיסטיקה ststista.

מגפת הקורונה אפילו חיזקה את התעשייה בעיני המשקיעים והמניות והסלים המייצגים הגיעו לשיאי כול הזמנים בסוף 2021. מסיבות שונות ומגוונות, בעיקר כתוצאה מעליות חדות בביקוש לכל המוצרים שמונעים באמצעות מוליכים למחצה (כמעט כל המוצרים) אל מול בעיות ייצור ואספקה שנבעו מסיבות חיצוניות, התחילו המשקיעים לחשוש מרמות ההערכה המטורפות שבהן נסחרו מניות השבבים בסוף 2021 ובצדק. אבל, לצד החשש מהערכות מוגזמות התווספו בעיות חיצוניות כאמור, בעיות שהחלו להיווצר כבר בסוף 2020 אבל שהשפיעו על המשקיעים רק בסוף 2021. היה החשש מהאטה כלכלית שהביא לסגירת קווי ייצור באסיה, מקור של למעלה מ-80% מייצור המוליכים למחצה בעולם.

• ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
• סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהתמקדה בשבבים, הוציאה מצד ההיצע את היצרנים הסינים וסופת חורף אדירה ב-2021 בטקסס עצרה את הייצור במפעלי ייצור המוליכים למחצה בטקסס, מרכז הייצור הגדול ביותר בארה"ב. נוספה לכך סגירת תעלת סואץ לששה חודשים בשל האוניה שנתקעה שם, שגרמה לפקקים בהובלה ולבסוף הגיעה מלחמת אוקראינה שליבתה את האינפלציה והגדילה את החשש ממיתון ובעוד הביקושים לשבבים המשיכו לגאות התדרדרה היכולת לספק.

אבל עדיין, "הבעיה" שהכתה בשבבים נוצרה מעודף ביקוש ולמרות החשש ממיתון, עודף הביקוש על ההיצע רק גדל. כלומר, שחרור הלחץ בצד הייצור, במיוחד בשלב הראשון שלו יפתור הבעיה. זה לא תהליך מהיר ורוב המומחים מדברים על "סוף 2022-אמצע 2023", אבל זה תהליך בר ביצוע ובמיוחד אם האמריקאים, שמאז שנות ה-90 העבירו הייצור הראשוני לאסיה (במיוחד לסין וטאיוואן) יממשו את ההחלטה "להחזיר את ייצור המוליכים הביתה" וזה קורה כעת (בתמיכת הטאיוואנים אגב שהיו הראשונים להתחיל בהקמת מפעלי יציקה בארה"ב).

בוול סטריט הפאניקה תפסה. עד כדי כך שהתחילו לדבר על מותה של התעשייה, דבר אבסורדי לחלוטין. כפי שהגיע הזמן להבין אז וול סטריט מזמן אינה מובלת ע"י הקריטריונים הכלכליים המקובלים לבטח לא ע"י תמונת המאקרו הכלכלית ושינויי הצריכה שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה. וול סטריט מובלת באפה על ידי קרנות גידור ספקולטיביות, הפלטפורמות החכמות שמניעה הבינה המלאכותית שכל מילה של אישיות חשובה (כמו יו"ר בנק גדול או מנהל הדג' מפורסם) שווה במשקלה בפלטפורמה לנתון כלכלי, הרשתות החברתיות שהכניסו מאות מיליוני "משקיעים" חסרי ניסיון והבנה למשחק והתקשורת כמובן שמחפשת סנסציות כדי לשרוד. ההשפעה של אלו על המשקיעים, במיוחד הצעירים  הרבים שהגיעו לשוק, הולכת וגוברת על ההשפעה של גורואי השקעה לגיטימיים מהסוג של הפרופסור סמואלסון, בנג'מין גרהאם, פיטר לינץ' או באפט שמספר המשקיעים שאינם יודעים מי הם הולך כאמור וגדל.

• "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

ארה"ב, שבשנות ה-90 יצרה 37% מכול המוליכים למחצה גלובלית מייצרת היום מעט מעל 10%. הנשיא טראמפ ראה זאת כבעיה האסטרטגית החשובה ביותר וחלק חשוב במלחמת הסחר שפתח מול סין קשור לתעשייה הזו. כבר בשנה שעברה הוחלט בשני בתי הנבחרים להעביר תקנה בשם Chip For America והחלטה נתקעה בשל הקצר בין המפלגות. אבל השבוע עברה בסנט כאמור ותעבור גם בקונגרס. מטרת התקנה, "החזרה של ייצור המוליכים למחצה לארה"ב". הסנטור הדמוקרטי מרק וורנר, יו"ר וועדת המודיעין של הסנט, אמר השבוע, "אנחנו צריכים להעביר את זה לשולחנו של הנשיא לחתימה לפני אוגוסט כי אם לא, הרבה מההחלטות להשקעה של חברות אמריקאיות ואחרות - ילכו למקום אחר".

אינטל כבר מאיימת שאם כספי הסובסידיה שמגיעים לה לפי התקנה לא יגיעו בקרוב היא לא תבנה את מפעל המוליכים למחצה הענק שהיא תכננה לבנות בעיר קולומבוס שבאוהיו ובהשקעה של יותר מ 100 מיליארד דולרים וגם טאיוואן סמי קונדקטורס שהחליטה לפתוח מפעלי יציקה בארה"ב כנראה תעשה זאת בהודו שהחליטה "לעודד הקמת בתי יציקה אצלה, כתחליף לסין".

(לצד הערכות אופטימיות על תעשיית השבבים יש גם פסימיים  -

גולדמן זאקס בהמלצת מכירה על אינטל

סקטור השבבים מעורר דאגה לאור ירידות מחירי השבבים)

בוול סטריט הפאניקה מתחילה לרדת, שם מבינים שמשבר השבבים מתקרב לסיומו. משרד המסחר האמריקאי, שסקר 150 מנהלים בתעשייה הגיע למסקנה שעד סוף השנה המשבר יסתיים. אגב, ירידות, אפילו חזקות, בתעשייה הזו אינן יוצאות דופן, כבר היו בעבר אבל כל ירידה בעבר נבעה מירידות בביקוש וכאן המקרה הוא של חוסר יכולת לעמוד בביקוש. השאלה, לאור החשש ממיתון, היא אם הביקוש הצרכני יימשך (אם יהיה מיתון אמיתי). אנחנו מאמינים שיימשך ואפילו בעצמה גדולה יותר בגלל צרכים בטחונים, רפואיים וחקלאות בעיקר.

בכל מקרה ואם לסכם את הנושא, דעתנו היא כדלקמן: סכנת ההאטה הכלכלית קיימת אבל הבקושים, בפועל קיימים גם הם ועדיין בעוצמה. שינוי המגמה בשוק מצביע על ירידה בחששות. הזעזועים בשוק לא הסתיימו ומלחמת אוקרינה נמשכת אבל הזדמנויות השקעה, מהסוג שראינו לאחרונה בתחום, נדירות. זה לא אומר שהמניות לא ירדו מעבר לרמה הנוכחית וזה לא אומר שהמשבר הסתיים אבל זה כן אומר שהזמן לאיסוף כבר כאן ושההשקעה בתחום צריכה להיעשות רק באמצעות סלים או קרנות ובחלקים, המזומן עדיין המלך.

טורים קודמים של שלמה גרינברג:

מה למדים מהספור של נטפליקס (סימול:NFLX)

בעשר השנים שהסתיימו באמצע נובמבר 2021 עלתה מניית NETFLIX בפי 93.5 ומשם, בתוך 6 חודשים, ירדה המניה ב-77%. כשהגיעה המניה לשיא הציגה החברה את התוצאות העסקיות הבאות, הכנסות של 29.7 מיליארד, רווח תפעולי ונקי של 6.2 ו-5.1 מיליארד בהתאמה ורווח למניה של 11.24 דולר. בארבעת הרבעונים האחרונים שמסתיימים בסוף יוני השנה הגיעו ההכנסות ל-30.42 מיליארד והרווח התפעולי והנקי ל-6.2 ול-5 מיליארד בהתאמה והרווח למניה 11.02 דולר. בקופת החברה 6.055 מיליארד במזומן. נציין שהקונצנזוס מאמין כרגע שההכנסות השנה יגיעו ל 32.3 מיליארד והרווח למניה ל 11.24.

החברה, למרות האיבוד של מינויים היא עדיין המובילה העולמית בצפיות ובהפרש גדול בהשוואה ל-CBS, NBC, ABC, FOX ודיסני ויש לה למעלה מ-220 מיליון מינויים. המספרים הללו והאופטימיות ששודרה השבוע לגבי העתיד מצדיקים "שחיטת מניה" כזו? ברור שלא. מה שכן מצדיק זאת זו ההערכה שקבלה המניה במהלך סוף 2019 ועד סוף 2021.

בקטע היום על השבבים כתבנו שוול סטריט ממזמן אינה מובלת ע"י הקריטריונים הכלכליים המקובלים. מי שמוביל את שוק המניות, הטכנולוגיות בעיקר, אלו פרטיים ומוסדות שמתרכזים לצורך הערכה בעיקר בפוטנציאל ופחות בעובדות הכלכליות. זו אינה אסטרטגיה חדשה בוול סטריט, ראינו זאת בעבר אבל לא בכאלו ממדים. בטור זה, לאורך כול שנות הגאות מאז 2010 ובמיוחד מאז שיאי 2018, אנחנו, המאוד אופטימיים, חוזרים ומזהירים מתיקון ערכים משמעותי, "תמכרו חלק מהתיק ותמתינו", אנחנו חוזרים וכותבים. ההיגיון הכלכלי שאנשים כמו בנג'מין גרהאם, פיטר לינץ ולבטח באפט אימצו בקנאות תמיד מנצח" "לא קונים מניות, קונים חלק בחברה וכאשר ערך סך המניות מתרחק משמעותית מהערך הכלכלי של החברה חייבים להקטין הפוזיציה וההפך כמובן נכון גם הוא".

מה זה נטפליקס? זו חברה של שירותי סטרימינג והפקות תוכן שהתחילה למעשה כחברה להשכרת DVD בניסיון להתחרות בענקית התחום באותם ימים, Blockbuster (אפילו ניסו למכור את נטפליקס ל-Blockbuster ב-40 מיליון דולרים). החברה הונפקה כחברה להשכרת DVD ורק בינואר 2007, 4 שנים לאחר ההנפקה, השיקה החברה שירות מדיה זורמת, שהציגה וידאו לפי דרישה דרך האינטרנט. בגדול, המייסדים מרק רנדולף וריק הייסטינג, שני מדעני מחשב שהתחילו בתחום השכרת ווידאו והבינו אותו היטב וידעו כיצד אפשר לנצל את התקדמות מהפכת האינפורמציה ולייצר מערכת כזו באמצעות הרשת ועשו זאת בצורה הכי טובה לצרכן שאפשר.

"הנהלת נטפליקס", טוענים המעריצים, "יודעת לשמר את ההוויה העילאית שהיא מספקת למינוייה". היכולת של החברה לחזות התפתחויות עתידיות, במיוחד טכנולוגיות, בעולם הסטרימינג יוצאת דופן וכך גם השירות ללקוחות. החברה משקיעה הון בתכנים מקוריים ובהפקות והם משקיעים הון בניסיון להבין את הצרכן, האם טעמו משתנה וכו. אבל, בשורה התחתונה ההצלחה קשורה לכישרון הניהולי שהצליח להעמיד את החברה בראש  נישת ענק מתוצרת מהפכת הטכנולוגיה שזה למעשה היתרון היחסי החשוב ביותר. אבל יתרון כזה, בנישה מסוג זה אינו יתרון משמעותי לאורך זמן. זה לא יתרון יחסי טכנולוגי (למרות הפטנט של נטפליקס) כי מדובר בשוק שהתחרות בו הולכת וגדלה וכך גם היכולת הטכנולוגית לשבש והמתחרים, דיסני כדוגמה, חזקים ומנוסים מאוד ובהחלט מסוגלים להתגבר על היתרון היחסי הזה.  

אבל למרות כול זאת המניה נסחרה בסוף 2021 לפי 700 דולר, מכפיל היסטורי של כ 65 פעם ששום אנליסט של המאה ה-20 היה מעז להמליץ ב"קניה". בסוף 2019 26 מתוך 36 אנליסטים עדיין המליצו ב"קניה" וזאת למרות שמחיר המטרה העתידי של הקונצנזוס על המניה עמד על כ-600. הסיבה היחידה לכך ש"משקיעים" התנפלו על המניה הייתה שהאמינו שהחברה תמשיך באותו קצב לאורך שנים ודבר כזה, במיוחד בתחום כזה, בטכנולוגיה שמתקדמת ובתחרות שמתפתחת, לא קורה. התופעה הזו, של מומנטום, אינה כמובן ייחודית לנטפליקס היא נוצרת מפעם לפעם בגלל "מומנטום", למעלה או למטה.